מעשה רב הלכות ברכות השחר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
מעשה רב

א[עריכה]

לקום בחצות ולעשות תקון חצות:

ב[עריכה]

מי שנעור כל הלילה נוטל ידיו ומברך אבל לא ברכת התורה. ואם חזר וישן ביום צריך לברך ברכת התורה:

ג[עריכה]

עיקר נטילת ידים לתפילה נתקן, ולכן יש ליטול ולברך לכל תפילה. ויקפיד לכתחילה ליטול בכלי כמו לאכילה. ובשחרית יש לסמוך ברכת על נטילת ידים לתפילה. ולא יאמר אותו תיכף כשקם כשאין דעתו להתפלל מיד ובלבד שלא ישכח:

ד[עריכה]

נטילת ידים לסעודה וכן בשחרית יד ימין תחילה:

ה[עריכה]

בשחרית מערה ד' פעמים. ג' פעמים להעביר רוח רעה, ופעם רביעית לטהר המים שנטמאו:

ו[עריכה]

ברכת אלהי נשמה סמוכה לברכת אשר יצר (עי' שו"ע שלו סי' ד ס"ק ג):

ז[עריכה]

כל הברכות אשר נתן וכו' עד וידבר יאמר תיכף כשקם ממטתו אפילו קודם שיאור היום, וידבר וימתין עד שיאור היום (עי' במגן אברהם סי' מו ס"ק יג):

ח[עריכה]

ברכות התורה נתקן לאמרו קודם פ' התמיד (עי' שו"ע שלו סי' מו ס"ק יז). ואם רוצה ללמוד קודם שיאור היום יאמר ברכות התורה אחר סדר ברכות השחר קודם שלומד:

ט[עריכה]

כל ברכות השחר אם שכח לאומרן תיכף יש שהות לאומרן כל היום וגם בלילה עד השינה, חוץ מברכת התורה שכבר נפטר באהבה רבה (עי' שו"ע שלו סי' מז ס"ק ז). ולכן ביום כיפור שאין אומרים ברכת שעשה לי כל צרכי וברכת המעביר שינה יאמר אותן בלילה תיכף כשנועל מנעליו וכשרוחץ פניו (עי' בש"ע שלו סי' מו ס"ק טו):

י[עריכה]

מרחץ לא הוי הפסק לברכת התורה וכ"ש שינה (פעולת שכיר: נראה דר"ל שינת עראי ועי' בשו"ע שלו סי' מז ס"ק ט, י, יא):

יא[עריכה]

דיוקים בנוסח ברכות השחר: אשר נתן לשכוי וכו'. שעשה לי כל צרכי. המכין מצעדי גבר. ואומרים "פעמים בכל יום שמע ישראל אתה הוא" או "פעמים בכל יום ה' אלהינו ה' אחד אתה הוא וכו' (פעולת שכיר: עי' בש"ע שלו סי' מו ס"ק יט. ול"נ שאין נכון וכו'. ובסי' ס סעיף ד ודו"ק) ברוך אתה ה' המקדש שמו ברבים:

יב[עריכה]

לומר אחר פרשת התמיד פסוק והפשיט עד ריח ניחוח: