מעשה רב הלכות ברכות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעשה רב

ע[עריכה]

תבשיל עבה שקורץ קאש"י או גרופין אם הוא מחמשת המינים מברך עליו בורא מיני מזונות. ואם של גריקא בפה"א:

עא[עריכה]

אורז הוא רייז מברך לפניו במ"מ ולאחריו בנ"ר (ע' מ"א סי' ר"ח ס"ק ט' וי' ובאורי הגאון ס"ק כ"א):

עב[עריכה]

על חטים מבושלין שלמים בפה"א וכשלא נימוחו לנמרי רק ספק נימוח אל יאכלם כ"א בתוך הסעודה כמו זה שעושין מאכל משעורין כתושים. (ע' ש"ע סי' ר"ח סעי' ב' וסעי' ד'):

עג[עריכה]

דבר שניתן להשביח חבירו מברך כמו שהוא היינו איין גימאכץ של צנון עם דבש מברך בפה"א:

עד[עריכה]

לא יאכל לכתחלה דבר שהוא שליש ביצה שהוא בספק ברכה אחרונה. ואם אכל חובה עליו להוסיף עוד לאכול עד שיהא כביצה (ר"ל ביצה דידן שהוא חצי ביצה שבדורות חז"ל לפי מה שנמדד לפניו ז"ל שיעור חלה לקמן סי' ק"ה) לברך אחריו וכן בברי' נמי דינא הכי (עיין ש"ע סי' ר"ט סעי' א' וסי' תפ"ו סעי' א') ואין סברא שיוציא אותו אחר שאין מוציאין בברכת הנהנין כ"א בור וזה לא דמי לבור שיכול לקנות ולאכול עד שיהי' בו כשיעור:

עה[עריכה]

שהחיינו על פרי חדש מברך בשעת הראי':

עו[עריכה]

שהכל נהיה היוד בסגול. בורא נ"ר החתימה בשם בא"י חי העולמים (ע' ש"ע שלו סי' ר"ז ס"ק ד'). בנוסח ברכה מעין ג' והעלנו לתוכה ושמחנו בה כי אתה כו' ואין לומר ונאכל מפרי' כו' וחותם על הארץ ועל המחיה. ועל היין חותם על הארץ ועל הפירות. (ע' ש"ע שלו סי' ר"ט סי' ל"ח):