מעשה רב הלכות סוכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעשה רב

ריז[עריכה]

לילה הראשון של סוכות חובה לאכול בסוכה כמו לילה ראשונה של פסח. ונ"מ <ונפקא מינה> אם יורדין גשמים צריך להמתין בסעודתו עד שעת הכושר לאכול בסוכה ואסור לישן כל הלילה שמא יהיה עת ראויה לאכילה ואם לא פסקו הגשמים יאכל בביתו אבל בסוכה לא יאכל אפי' בלילה ראשונה בעת שהגשמים יורדים דאז אין שם סוכה עליו. (עיין בש"ע שלו סי' תרל"ט ס"ק כ"ב):

ריח[עריכה]

ברכת סוכה מברך בכל פעם שנכנס אפילו מאה פעמים ביום:

ריט[עריכה]

גם בליל שני מברכין לישב בסוכה קודם זמן (פעולת שכיר א):

רכ[עריכה]

אם לא אכל בסוכה בלילה ראשונה ובירך זמן בשעת קדוש חוץ לסוכה כשאוכל בסוכה צריך לחזור ולברך זמן:

רכא[עריכה]

שאלהו אם רשאי לישן יחידי בסוכה והשיב שומר מצוה לא ידע דבר רע:

רכב[עריכה]

יושבים בסוכה בשמיני עצרת וגם ישנים בסוכה ויושבים כל היום עד ליל ש"ת והחמיר מאד בשינה וישיבת סוכה אף של יום שמיני כי חמורים ד"ס מיינה של תורה (פעולת שכיר ב):

רכג[עריכה]

לקנות אתרוג לעצמו ולא לסמוך על של הקהל. ולדקדק היטב שיהיו הד' מינים כשרים על פי הדין (פעולת שכיר ג):

רכד[עריכה]

לא יהפוך האתרוג קודם ברכה רק יכוין שלא לצאת עד אחר הברכה (פעולת שכיר ד):

רכה[עריכה]

פיוט אז היתה חנית סוכו ש"ץ וקהל פסוק בפסוק בנעימה וזמרה. הושענות מתחילין להקיף באות ראשון מאותיות א"ב ומסיימין ההקפה באות ת' והש"ץ והצבור אומרים אות באות וקודם כל אות אומרים הושענא היינו הש"ץ אומר הושענא אבן שתיה והצבור עונין כן אחריו וכן בכל אות עד שמסיימין ההקפה:

רכו[עריכה]

בשבת חוה"מ אף של סוכות חותם המפטיר מקדש השבת לבד ואינו מזכיר של חג:

רכז[עריכה]

בהושענא רבה מנגנין על הכל כל פסוק בפני עצמו. הפיוט קול מבשר ואומר פסוק בפסוק במתון ובנעימה:

רכח[עריכה]

בשמיני עצרת הנוסח בתפלה וקדוש יום שמיני חג העצרת הזה:

רכט[עריכה]

בשמ"ע וש"ת אומרים הלל פסוק בפסוק בנעימה. ופסוק אפפוני אומרים ביחד עם פסוק ובשם ה' מפני שפסוק אפפוני מסיים צרה ויגון אמצא ואין לסיים בדבר רע:

רל[עריכה]

בליל ש"ת קורין בברכות שבתורה וגם הוא עצמו עולה לתורה (פעולת שכיר א) ולפעמים קרי בכהני אף שהיה כהן בבית:

רלא[עריכה]

בש"ת בשחרית קוראין ה' קרואים היינו ד' בוזאת הברכה חתן תורה לרביעי וחתן בראשית לחמישי ומפטיר. ואם היה העם רב שצריכין לעלות חזרו וקראו לפני צבור אחר כמנהג העולם:

רלב[עריכה]

מפני שמאריכין מאד בהלל של ש"ת פסוק בפסוק ברנה וקול זמרה ע"כ א"א הפיוט של ש"ת כ"א שישו ושמחו ואגיל ואשמח ורשויות לחתן תורה ולח"ב:

רלג[עריכה]

הגאון ז"ל היה שמח מאד בחג הסוכות וביותר בשמיני עצרת כי הוא יותר יום שמחה מכל ימי החג ע"פ הסוד ואומרים פיוטים ברנה וקול זמרה האדרת והאמונה ויאתיו תתברך ותשתבח שבמעמדות אחר אני מאמין וכיוצא בזה מפיוטים. ושמחים שמחה גדולה. ובש"ת היו מקיפים הבימה עם הס"ת שבעה פעמים אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם. ומנגנים התשבחות הנ"ל וגם הברוך שמך שבשערי ציון שחיבר האר"י ז"ל והוא ז"ל היה הולך לפני הס"ת שמח מאד ברוב עוז וחדוה וחכמת אדם תאיר פניו כלפיד אש בוערת ומספק כף אל כף ומפזז ומכרכר בכל עז לפני הס"ת ואחר סיום המשוררים החרוז אמר הוא אחריהם וכשהוחזר הס"ת לאה"ק שוב לא היה שמח כ"כ רק כמו שאר יו"ט:

רלד[עריכה]

שיר של יום לסוכות. א' ע"ו. נודע ביהודה: ב' מ"ב. כאיל תערוג: א' דחוה"מ כ"ט. הבו לה' בני אלים. ב' נון. ולרשע אמר אלהים. ג' צ"ד. מי יקום לי. ד' פ"א. הסירותי מסבל. ה' פ"ב. ימוטו. ואם חל שבת בא' מימי חוה"מ ימוטו ידחה. לשמ"ע י"ב. הושיעה ה'. לש"ת ח'. ה' אדונינו מה אדיר שמך: