מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה

מעשה רב

כה

להתפלל שחרית כותיקין ובלבד עם מנין עשרה דוקא:

כו

הש"ץ מתחיל מברוך שאמר וא"א מזמור שיר חנוכת הבית. ולא שאר פסוקים בצבור קודם תפלה ולא אחר תפלה רק שיר של יום:

כז

מותר לישב בפסוקי דזמרה עד הקדיש שקודם ברכו:

כח

בפסד"ז אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני ביו"ד והאומר בוא"ו שבוש הוא בידו. באשרי זכר רב טובך ב' סגלין:

כט

שירת הים עד ה' ימלוך לעולם ועד ויאמר אחריו כי לה' המלוכה כו' ואין אומרים פסוק כי בא סוס פרעה כו':

ל

א"א ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל כו' קודם ישתבח כי צריך להיות מן ויושע עד ה' ימלוך ח"י שמות ומן אז ישיר עד ישתבח ג"כ ח"י שמות ואין להוסיף:

לא

אין לומר הי"ג שבחים בנשימה אחת. רק שלא יפסיק ביניהם בדבור ח"ו:

לב

חי העולמים בצירי תחת החי"ת:

לג

להתפלל עם הצבור ולדלג כמו שנזכר בש"ע. ועכ"פ יראה לומר ב"ש ותהלה לדוד וישתבח שאם יתחיל יוצר אור יפסיד ברכות פסוקי דזמרה:

לד

ועושים באימה רצון קונם ולא קוניהם:

לה

יש לענות אמן כששומע הברכה אפי' אחר יוצר אור באיזה אמן שירצה חוץ לאחר שפתח בשירה חדשה (כאן הערה ב של הפעולת שכיר#):

לו

צואת האף והאוזן לא מקרי צואה לענין ק"ש ותפלה דאי סלקא דעתך דמיקרי צואה היה צריך להרחיק ד' אמות (כאן הערה ג של הפעולת שכיר#):

לז

לכוין קודם ק"ש לצאת ידי חובת ק"ש (כאן הערה ד של הפעולת שכיר#):

לח

ק"ש עשה כב"ש לא עשה ולא כלום. פי' אין לו קיבול שכר שהחמיר על עצמו לעשות כב"ש כההוא דמצא יונה דדהבא דשם ב"ה מודים אלא דפליגי בשוגג אבל כאן אין נראה לב"ה דברי ב"ש כלל ולזה מביאין ראיה מא"כ היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך. אבל בודאי אין צריך לחזור ולקרות ק"ש:

לט

בק"ש אוחז ב' ציצית שלפניו ואינו מנשק כלל:

מ

וכמה מים יטיל למי רגלים רביעית ומהני אפילו לכמה פעמים ואם המי רגלים מועטים בטלים ברוב מים (עיין ש"ע שלו סי' ע"ז ס"ק ד'):

מא

להתפלל בכונה מלה במלה ולכוין פירוש המלות. ואם יבא מחשבה בתפלה יעמוד עד שתלך המחשבה. ואין צריך לכוין בכל השמות רק אדון הכל:

מב

בחזרת הש"ץ יאמר הש"ץ קודם התפלה ה' שפתי ולבסוף יהיו לרצון:

מג

לשמוע תפילת י"ח מפי הש"ץ ומתוך הסדור. ולענות אמן אחר כל ברכה ולא להקפיד על ב"ה וברו"ש כי הש"ץ אינו ממתין עד שתכלה מפי העם ומפסיד חזרת התפלה (כאן הערה א של הפעולת שכיר):

מד

נקדש או נעריצך עד ואמר אינו אומר רק הש"ץ לבד והצבור שותקין ושומעין מהש"ץ:

מה

מודים דרבנן החתימה בשם בא"י אל ההודאות (עי' בש"ע שלו סי' קכ"ז ס"ק ב'). וכן ברכת בורא נ"ר חותם בשם:

מו

ברכת כהנים לשמוע מפי הש"ץ ולומר כן יהי רצון:

מז

קדיש וקדושה ואמן יכול לענות כששומע מבית לבית אפי' כשיש הפסק דבר שנזכר בש"ע (סי' נה סעי' כ') כיון שאינו רואה:

מח

דיוקים בנוסח התפלה. וקנה הכל. בקדושה ושבחיך (כאן הערה ב של הפעולת שכיר). ברכת השנים ושבענו מטובה. ברכת ולמלשינים וכל הרשעה כו' וכל אויביך מהרה יכרתו והזדים כו '. על הנסים ועל הפרקן הפ"א במאלופם. בימי מרדכי כשעמד עליהם המן. והשבות לו את גמולו על ראשו. וכל החיים בקמ"ץ תחת הכ"ף:

מט

תחנון לא יאמר פסוק ויאמר דוד, שנאמר גבי פורעניות רק יתחיל רחום וחנון:

נ

נפילת אפים גם בשחרית בשמאל (וכ"כ בש"ע שלו סי' קל"א ס"ק ה') וא"א שומר ישראל כ"א בתענית צבור:

נא

ונטלתני התיו רפויה. גבורתיה ושכינתיה התיו רפויה:

נב

בעלינו הנוסח וכסא כבודו בשמים כו'. סיום עלינו ה' ימלוך לעולם ועד ואין לומר ונאמר והי' כו':

נג

אחר עלינו שיר של יום קדיש יתום. ואין להרבות בקדישים שלא לצורך. וא"א שום מזמור זולת שיר של יום ולא שיר היחוד ולא שיר הכבוד רק ביו"ט. גם מר"ח אלול עד יה"כ א"א קאפיטל כ"ז:

נד

נוסח הקדיש יתגדל ויתקדש שני הדלתין בצירי כדעת רש"י בלקוטי פרדס שהוא לשון עברי. כרעותיה הכ"ף בדגש. מברך הרי"ש בפתח כי הוא פעול ללשון ארמי ואם יאמר הרי"ש בצירי יהי' בינוני פועל ללשון עברי ויהי' היפך המכוון. ויתעלה שמיה דקודשא ב"ה ואין אומרים ויתהלל. וצריך לומר קודשא ב"ה כאחד. תתקבל צלותהון הלמד בחולם וכן הה"א. דכל ישראל:

נה

עיקר ענית אמן יש"ר אינו כ"א עד עלמיא ולא יותר כי יתברך קאי אלמטה אשמי' דקודשא ב"ה. ואס מגיע לעלמיא והש"ץ כבר אמר איזה תיבות מיתברך ולהלן אומר יתברך כו' עד שמגיע למקום שהש"ץ אומר ושותק ושומע, (עיין בש"ע שלו סי' נ"ו ס"ק ט') אין לומר הפסוקים בקדיש רק יענה אמן:

נו

אין לכרוע שום כריעה בקדיש (עיין שם ס"ק י'):

נז

שלא לפרוש מן הצבור בפיוטים או סליחות כשאומרים אחר חזרת הש"ץ ואין הפסק בברכות ק"ש ותפלה:

נח

נדה ויולדת מותרין להתפלל מיד אפילו כשהדם עליהם. ומותרין ג"כ להתפלל בבהכ"נ תיכף וראי' מנדה שפלטה ש"ז הא לאו הכי מותרין להתפלל:

נט

תיכף אחר התפלה קורא מקצת מן הסדר שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בערב שבת ואינו אומר התרגום אחר כל פסוק רק אחר כל ענין כמו פתוחה או סתומה או אחר מקום שיראה יותר הפסק ענין:

ס

ללמוד אחר התפלה תיכף ג' שעות בלי הפסק. ללמוד פרק משניות ולחזור היטב. ללמוד רב אלפס בכל יום ולחזור היטב. ספרי מוסר כמה פעמים בכל יום. ללמוד מקרא ואגדות ומדרשים.^[1] ללמוד גמרא שני דפין בכל יום עם פירש"י ולחזור היטב. ללמוד ש"ע א"ח ולחזור היטב בכל יום ויום. ללמוד מסכתא על פה. ללמוד בטלית ותפלין של רש'י ז"ל דוקא. ללמוד הלכות רגל ברגל:

הערות שוליים

^ {בדפוס ווילנא והוראדנא נוסף בכת"י: ללמוד זוהר בכל יום#}

[1] {בדפוס ווילנא והוראדנא נוסף בכת"י: ללמוד זוהר בכל יום#}

[1]