מעשה רב הלכות יום טוב
| מעשה רב |
קסב[עריכה]
ביו"ט אין אומרים מערבית כלל:
קסג[עריכה]
קרוב"ץ של רגלים אומרים אחר הלל קודם "אין כמוך". ואומרים בניגון, ואין אומרים "ובכן לך תעלה קדושה". ומוסף יום ראשון של פסח ושל שמיני עצרת, ושחרית ומוסף של ראש השנה ויום הכיפורים – אומרים תוך התפילה.
קסד[עריכה]
בשעת הוצאת ס"ת אין אומרים רק בריך שמי' ולא שום רבש"ע ומנגנין על הכל כל פסוק בפ"ע ביו"ט היינו הש"ץ מנגן על הכל כו' עד ויתנשא ואח"כ חוזרין הצבור ועונין אותו פסוק וחוזר הש"ץ ומנגן שמו כו' וחוזרין הצבור וכן עד גמירא:
קסה[עריכה]
ביו"ט עולה לחמישי. ואם א"א לכוון לקרות לחמישי הפסוקים המדברים בענינו של אותו יום עולה בפסוקים המדברים בענינו של יום:
קסו[עריכה]
בנ"כ <=בנשיאת כפים> לשמוע כל מלה מפי הכהנים ולא לומר שום פסוקים:
קסז[עריכה]
הכהנים יפרידו כל האצבעות ולא לעשות חמשה אוירים:
קסח[עריכה]
לא יאמר הש"ץ או"א רק תיכף כשמסיים הש"ץ ולך נאה להודות ועונין הצבור אמן קורא החזן העוסק בצרכי צבור כהנים לא הש"ץ. כשיש שני כהנים יקרא החזן כהנים ולאחד לא יקרא והש"ץ מקרא לכהנים יברכך כו':
קסט[עריכה]
בשבת חוה"מ או יו"ט שחל להיות בשבת הנוסח בוהשיאנו ואמרת לברכנו קדשנו במצותיך כו' וא"א או"א רצה במנוחתנו:
קע[עריכה]
אחר עלינו אומרים שיר היחוד ושיר הכבוד אם יש שהות ואומרים במתון דבנגון פסוק בפסוק ואין הש"ץ ולא הצבור מדלג שום פסוק. רק הש"ץ אומר פסוק א' והצבור חוזרין ואומרין אותו פסוק ועוד פסוק א' והפסוק שהצבור מוסיפין גם הש"ץ אומר עמהם ומוסיף פסוק א' בקול רם וכן עד סוף שה"כ ואח"כ אומרים מזמור השייך לאותו יום כמבואר כל א' במקומו ומועדו. קדיש. אדון עולם:
קעא[עריכה]
אם נמשך סדר התפלה של יו"ט עד חצות מתפלל מנחה קודם סעודה:
קעב[עריכה]
מותר לטחון חריין ביו"ט (הערת פעולת שכיר א):
קעג[עריכה]
מת ביו"ט ראשון כל עסקיו על ידי עממין ביי"ט שני כל עסקיו ע"י ישראל ומותר להלינו ליום טוב שני כדי שיתעסקו בו ישראל (והוא כדעת הראב"ד ז"ל שהביא הב"י סי' תכ"ו) (הערת פעולת שכיר ב):
קעד[עריכה]
אין מניחין תפלין בחולו של מועד (ע' בש"ע שלו סי' ל"א ס"ק ד') ומכבדים את המועדות בכסות נקיה ובאכילה ושתי' קרוב ליו"ט גמור. ומקפיד על הנוהג בו מנהג חול כמו האומרים במוצאי יום טוב לחוה"מ [גוט וואך] ופשיטא שלא לישב בחנות או שאר פרגמטיא שאינו מותר כ"א בדבר האבד. ובאסרו חג מזדרז מאד להניח תפלין בבקר בבקר:
קעה[עריכה]
בשבת חה"מ פסח וסוכות ובשבועות יום ב' אחר יוצרות קודם אין כמוך קורין המגלה בניגון וטעמי' ממגלה הנכתבת בגליון כס"ת עם עמודים וא' קורא וכולם שומעין והקורא מברך שתי ברכות על מקרא מגלה ושהחינו. ופעם א' איקלע מילתא שנחלש מאד בשחרית וצוה להוציא הס"ת לקרות ולא קראו המגלה. ובמנחה צוה לקרות המגלה ולברך כמו בבקר (פעולת שכיר א):