מעשה רב הלכות ימים נוראים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
מעשה רב

רב[עריכה]

בסליחות א"א וידוי אשמנו כ"א פעם אחד ולא ג"פ:

רג[עריכה]

בר"ה ויו"כ מתפללין מעומד ולא בכריעה. גם אין להרים קול יותר מבתפלת כל השנה (עיין ש"ע שלו סי' תקפ"ב ס"ק י"א וס"ק כ"ב) כל הרשעה כלה כעשן בכף:

רד[עריכה]

בחזרת הש"ץ אין אומרים הצבור וכתוב בספר כ"א הש"ץ לבדו:

רה[עריכה]

הפיוט מר"ה ויו"כ אומרים בתוך התפלה רק בקדושה אין מפסיקים בפיוטים ואומרים הפיוט מכל הקדושה קודם לדור ודור כו':

רו[עריכה]

א"א שום מזמור קודם תקיעת שופר ולא היהי רצון הנדפס במחזורים ולא ובכן יה"ר בין כל סדר וסדר. וכן א"א י"ג מדות בהוצאת ס"ת:

רז[עריכה]

בר"ה אין מאריכין בתפלה יותר מדאי שאין להתענות בו עד חצות כמו שארי י"ט ואם נמשך עד חצות מתפללין מנחה קודם סעודה וא"א אבינו מלכנו. ואין לבכות בר"ה כמבואר בעזרא אל תבכו וכו' (פעולת שכיר ב) והקפיד לפעמים לנגן הקדיש שאחר מוסף לכבוד יו"ט:

רח[עריכה]

שיר של יום לר"ה ב' ימים פ"א הרנינו. ואומרים אותו בבקר אחר שיר הכבוד:

רט[עריכה]

לא היה הולך לנהר או לבאר לומר תשליך:

רי[עריכה]

בליל שני מברך זמן אף בלא פרי חדש. ופעם אחד ביום ראשון לפנות ערב הביאו לו דורון פרי חדש לברך עליו שהחינו בערב והוא תיכף כשראה אותו בירך עליו זמן כמנהגו לברך שהחינו בשעת הראיה. ואין לאכול ענבים בר"ה והטעם ע"פ הסוד (פעולת שכיר ג):

ריא[עריכה]

אין מברכין על הדלקת הנר בעיה"כ (עיין ש"ע שלו סי' תר"י ס"ק ד'):

ריב[עריכה]

ח"ו להדליק נרות ביו"כ ע"י א"י אלא מעמידין לאמפין# מלאים חלב בכדי שידליק עד מוצאי יו"כ ומוטב שלא לומר שום פיוט מלומר לפני נר שהודלק ע"י א"י:

ריג[עריכה]

הוידוי אשמנו ועל חטא בחזרת הש"ץ אומר הש"ץ לבדו והצבור שומעין:

ריד[עריכה]

יוצר בשכ"מ מלכותו בקהל כו' א"א אותו אחר קדושה דיוצר כ"א בתוך חזרת הש"ץ אחר שמסיימים ליושב תהלות לרוכב ערבות קדוש וברוך שאחר הפיוט דקו"ב אומרים בשכ"מ מלכותו בקהל וכו' עד גמירא:

רטו[עריכה]

לזהר מאד מאד להתפלל תפלת נעילה בזמנה כשהחמה בראש אילנות:

רטז[עריכה]

בבוקר אחר שיר הכבוד אומרים שיר של יום מזמור ל"ב אשרי נשוי פשע: