מ"ג שיר השירים א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שיר השירים


<< · מ"ג שיר השירים א · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְסֻֽסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי׃

תרגום (כל הפרק)

כַּד נְפַקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם רְדַפוּ פַּרְעֹה וּמַשְׁרְיָתֵיהּ בָּתְרֵיהוֹן בִּרְתִיכִּין וּבְפָרָשִׁין וַהֲוָת אוֹרְחָא סְגִירָא לְהוֹן מֵאַרְבַּע סִטְרֵיהוֹן מִן יַמִּינָא וּשְׂמָאלָא הֲווֹ מַדְבְּרַיָּא דְּמָלְיָן חִיוָוָן קָלַן וְעַקְרַבִּין וּמִן בָּתְרֵיהוֹן הֲוָה פַּרְעֹה רַשִּׁיעָא וּמַשְׁרְיָתֵיהּ וּמִן קֳדָמֵיהוֹן הֲוָה יַמָּא דְּסוּף מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְגְּלִי בְּכֹחַ גְּבוּרְתֵיהּ עַל יַמָּא וְנַגַּב יָת מַיָּא וְיָת טִינָא לָא נַגַּב אֲמַרוּ רַשִּׁיעַיָּא וְעַרְבְּלָאִין וְנוּכְרָאִין דִי בֵינֵיהוֹן יָת מוֹי דְּיַמָּא יְכִיל לְנַגָּבָא וְיָת טִינָא לָא יְכִיל לְנַגָּבָא בְּהַהִיא שָׁעֲתָא תְּקַף רוּגְזָא דַּיָי עֲלֵיהוֹן וּבְעָא לְשַׁנָּקוּתְהוֹן בְּמוֹי דְּיַמָּא הֵיכְמָא דְּאִשְׁתַּנַּקוּ פַּרְעֹה וַחֲיָלוֹתוֹהִי רְתִיכּוֹהִי וּפָרָשׁוֹהִי וְסוּסָוָתוֹי אִלּוּלֵי מֹשֶׁה נְבִיָּא דִּפְרַשׂ יְדוֹי בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ וַאֲתֵיב רוּגְזָא דַּיָי מִנְּהוֹן וּפְתַח אִיהוּ וְצַדִּיקֵי דָּרָא הַהוּא יָת פּוּמְּהוֹן וַאֲמַרוּ שִׁירְתָא וַעֲבַרוּ בְּגוֹ יַמָּא דְּסוּף בְּיַבֶּשְׁתָּא בְּגִין זְכוּתָא דְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב רְחִימַיָּא דַּיָי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי" - למ"ד זו כמו למ"ד (שם י) לקול תתו המון מים וכמו למ"ד לריח שמניך לקביצת סוסים הרבה שאספתי מחנותי לצאת לקראתך ברכבי פרעה להושיעך כמו שנאמר (חבקוק ג) דרכת בים סוסיך סוסים הרבה שם דמיתיך רעיתי שתקתיך מצעקתך שנ' (שמות יד) ואתם תחרישון זאת ראיתי בספרי אגדה דבר אחר דמיתיך רעיתי שם הראיתי לכל שרעיתי את

"לססתי" - קביצת סוסי ובלשון לע"ז קבלייש"א

"דמיתיך" - ארישמא"י בלע"ז כמו (שופטים כ) אותי דימו להרוג כי שם קשטתיך בקישוטים נאים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(ט) "לססתי", [עפ"י הסימנים והאותות האלה שנתן לה דודה עלה בידה לברוח מחדרי שלמה אל דודה במדבר ויספר הדברים שעברו בינה ובין דודה], הרועה רואה אותה שהיא מקושטת בתכשיטי זהב ופנינים, והוא אומר אליה, רעיתי דמיתיך לסוסתי ברכבי פרעה, ר"ל את דומה בעיני כאילו לקח שלמה את הסוסיא שלי, שהיא יחידה אצלי. ואסרה במרכבתו בין יתר הסוסים והרכב שהיה לו ממצרים מבית פרעה, [כמ"ש ותצא מרכבה ממצרים] שהגם שיש לשלמה סוסים ומרכבות רבות וטובות, שהם רכבי פרעה ומקוה הסוסים אשר יוציא ממצרים, לקח גם סוס שלי שהיא יחידה אצלי ואסרה במרכבתו, ור"ל הגם שי"ל נשים רבות ופלגשים ובת פרעה בראשן, לקח גם הסוסיא שלי שהיא הרעיה שלי שהיא יחידה אצלי:

מליצה:

(ט) "לסוסתי" (עפ"י הסימנים אשר נתן ה' לנפש שלמה איך תכיר דרכיו ותשכיל באמתחתו, זכתה למראה הנבואה ודבר אליו ה' בגבעון בחלום הלילה ויספר פה הדברים אשר דברו הדודים במחזה) אלהים רואה כי נפש שלמה קבלה תכשיטין מן הגויה אשר התחברה עמו שיבואר בפסוק שאח"ז אומר הוא אליה: רעיתי דמיתיך לסוסתי ברכבי פרעה. קורא את הכחות המנהיגים גוית שלמה בשם רכבי פרעה. כי המנהיגים האלה המושכים מרכבת הגויה יצאו ממצרים מקום הזמה, והמדמה והמתעורר הם השתדלו להנהיג מרכבת שלמה שהיא גויתו, בענין שיהיה אוהב נשים נכריות רבות שהם הגאוה והתאוה קנאה וכבוד ועושר, ושיאהב את הזמה שהיא בת פרעה, וקורא את הנפש האלהית שגם היא נתנה לו להיות מנהגת מרכבת גויתו בשם סוסתי היא הסוסיא של הרוכב בערבות אשר היא מוכנת למשוך את המרכבה הקטנה שהיא גוית שלמה, אל הצד שינהיג הרוכב העליון את המרכבה הגדולה שהיא המציאות הכללי, אל הטוב והאושר והשלמות. והמלך שלמה שהוא היצר המוליך במרכבתו, לקח הסוסיא האלהית ויאסרה אל רכבי פרעה שתמשוך את הרכב אל מקום אשר יהיה שם רוח סוסי פרעה ללכת והוא כי רצה שהנפש האלהית תהיה נמשכת אחרי הנהגת כחות החומר ברכבו ובפרשיו, ובכ"ז הנך סוסתי המיוחדת לי להמשך ולמשוך ולהנהיג כפי רצוני:

מדרש רבה (כל הפסוק)

פסוק ט: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי"


[ט] א "לְסוּסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" דרש רבי פפיס (איוב כג, יג) והוא באחד ומי ישיבנו. דן יחידי לכל עולם, ואין להשיב על דברי מי שאמר והיה העולם. אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס שלא להשיב על דברי מי שאמר והיה העולם, לפי, שהכל באמת והכל בדין. שכן כתיב (ישעי' ו, א) ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא. אמר רבי סימון כסא שמפריש בין מיתה לחיים. (מ"א כב, יט) וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו. וכי יש שמאל למעלה והלא הכל ימין שנאמר (שמות טו, ו) ימינך ה' נאדרי בכח, ימינך ה' תרעץ אויב. ומה תלמוד לומר מימינו ומשמאלו אלא אלו מימינים ואלו משמאילים, אלו מכריעין לכף זכות ואלו מכריעין לכף חובה. רבי יוחנן בשם רבי אחא מייתי לה מן הדא (דניאל י, א) ואמת הדבר וצבא גדול. אמת הדבר כשנעשה צבא גדול. דכתיב (ירמי' י, י) וה' אלוהים אמת. מהו אמת אמר רבי איבון שהוא אלוהים חיים ומלך עולם. אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו. ובנין אב שבכלן. (מ"א שם כג) וה' דבר עליך רעה, זה בנין אב שבכולן. ומה מקיים רבי אלעזר הדין קרייה, דרבי פפיס והוא באחד ומי ישיבנו אלא הוא חותם יחידי, לכל באי עולם ואין בריה חותמת עמו. ומהו חותמו של הקדוש ברוך הוא רבי ביבי בשם רבי ראובן אמר "אמת". שנאמר (דניאל י, כא) אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת. אם אמת, למה רשום ואם רשום, למה אמת אלא עד שלא נחתם הדין, רשום, משנחתם גזר דין, אמת. אמר ריש לקיש ולמה הוא אמת אל"ף בראש האותיות. מ"ם באמצע, תי"ו בסופן. לומר (ישעי' מד, י) אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. אני ראשון, שלא קבלתי מלכותי מאחר. ואני אחרון, שאיני מוסרה לאחר שאינו בעולם. ומבלעדי אין אלהים, שאין לי שני: [ט] ב דרש רבי פפיס (בראשית ג, כב) הן האדם היה כאחד ממנו וגו'. כיחידו של עולם. אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס אמר לו מה את מקיים היה כאחד ממנו אמר לו כאחד ממלאכי השרת. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא מלמד שנתן לפניו הקדוש ברוך הוא שני דרכים דרך החיים ודרך המות. וברר לו דרך המות והניח לו דרך החיים:

[ט] ג דרש רבי פפיס (תהלים קו, כ): "וימירו את כבודם בתבנית שור". שומע אני בשור של מעלן תלמוד לומר "אוכל עשב". אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס אמר לו ומה אתה מקיים "וימירו את כבודם בתבנית שור" בשור של שאר ימות השנה, תלמוד לומר "אוכל עשב". אין לך מנוול ומשוקץ כשור, בשעה שאוכל עשב. רבי יודן בשם רבי אחא אומר חרטומי מצרים עשו להם כשפים והיה נראה כמרטט לפניהם, הא מה דאת אמר (ירמיה מט, כד): "רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה":

[ט] ד דרש רבי פפייס "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה" לססתי כתיב, אמר הקדוש ברוך הוא כשם שששתי על המצריים לאבדן בים, כך ששתי לאבד שונאיהם של ישראל. ומי גרם להם להנצל מימינם ומשמאלם בזכות התורה שעתידין לקבל מימינו של הקדוש ברוך הוא. שנאמר (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו. ומשמאלם, זו מזוזה. דבר אחר מימינם, זו קריאת שמע. ומשמאלם, זו תפילה. אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס כל מקום שנאמר שישה כתיב בשי"ן וכאן בסמ"ך. אמר ליה ומה את מקיים לסוסתי ברכבי פרעה אלא רכב פרעה על סוס זכר, וכביכול נגלה הקדוש ברוך הוא על סוס זכר. הדא הוא דכתיב (תהלים יח, יא) וירכב על כרוב ויעוף. אמר פרעה מה הסוס זכר הזה הורג בעליו במלחמה, אלא הריני רוכב על סוסה נקבה. הדא הוא דכתיב לסוסתי ברכבי פרעה. חזר ורכב פרעה על סוס אדום, על סוס לבן, או בשחור. כביכול, נגלה הקדוש ברוך הוא על סוס אדום, לבן, שחור. הדא הוא דכתיב (חבקוק ג, טו) דרכת בים סוסיך סוסוון פגיין. יצא פרעה הרשע, בשריון וכובע. כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (ישעי' נט, יז) וילבש צדקה כשרין. הביא נפט, כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (תהלים שם, יג) עביו עברו ברד וגחלי אש. הביא אבני בליסטרוס, כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (שמות ט, כג) וה' נתן קולות וברד. חרבות ורמחים, כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (תהלים שם, טו) וברקים רב. הביא חצים כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (שם) וישלח חצים. אמר רבי לוי וישלח חצים ויפיצם. שהיו החצים מפזרים אותם, וברקים רב ויהמם, מלמד שהיו מערבבין אותם. עירבבן, הממן, נטל סגניות שלהם ולא היו יודעים מה הם עושים. יצא פרעה קטפרטים, כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (ישעי' מב, יג) ה' כגבור יצא. הרעים קולו, כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (ש"א כב, יד) ירעם מן שמים ה'. לבלב בקולו, כביכול (שם) ועליון יתן קולו. יצא פרעה בזעם, כביכול (חבקוק ג, יב) בזעם תצעד ארץ. בקשת, כביכול (שם) עריה תעור קשתך. בצנה ומגן, כביכול החזק מגן וצנה. בברק חנית, כביכול לנוגה ברק חניתך. רבי ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן כיון שכלה פרעה כל כלי זיין שלו, התחיל הקדוש ברוך הוא מתגאה עליו. אמר לו רשע יש לך רוח יש לך כרוב יש לך כנפים מהיכן הטיסן הקדוש ברוך הוא אמר רבי יודן מבין גלגלי המרכבה שמטן הקדוש ברוך הוא והטיסן על הים. אמר רבי חנינא בר פפא בשר ודם שהוא רוכב על טוענו, על דבר שיש בו ממש, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, טוען את רכובו ורוכב על דבר שאין בו ממש. הדא הוא דכתיב (תהלים יח, יא) וירכב על כרוב ויעוף וידא על כנפי רוח. כתוב אחד אומר וידא [על כנפי רוח]. וכתוב אחר אומר (ש"ב שם יא) וירא על כנפי רוח. באיזה צד יתקיימו ב' כתובים אמר רבי אחא מכאן, שהיה לו להקדוש ברוך הוא עולמות, ויצא להראות בהן: [ט] ה "דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" אמר רבי אליעזר לבת מלכים שנשבת, והיה אביה עומד לפדותה. והיתה מרמזת לשבאים ואומרת להם לכם אני, ושלכם אני, ואחריכם אני. אמר לה אביה מה את סבורה שאין בי כח לפדותך דומה דמיתיך דומי בשתיקה כך, בשעה שהיו ישראל חונים על הים, (שמות יד, ט) וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חונים על הים. והיו ישראל רומזים למצריים מפחדם ואומרים להם אנו שלכם, ולכם אנו, ואחריכם אנו הולכים אמר להם הקדוש ברוך הוא מה אתם סבורים, שאין בי כח לפדותכם דומו דמיתיך שתקתיך הדא הוא דכתיב (שם, יד) ה' ילחם לכם ואתם תחרישון: [ט] ו דבר אחר "דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" רבנן אמרי לפי שנדמו ישראל לסוסים נקבות, ומצריים הרשעים זכרים מזוהמים, והיו רצים אחריהם, עד ששוקעים בים. אמר רבי סימון חס ושלום לא נדמו ישראל לסוסים נקבות, אלא גלי הים נדמו לסוסים נקבות, ומצריים לסוסים זכרים מזוהמים. ורצו אחריהם, עד ששקעום בים. והיה המצרי אומר לסוסו אתמול, הייתי מושכך לנילוס ולא היית בא אחרי, ועכשיו אתה משקעני בים והיה הסוס אומר לרוכבו "רמה בים" ראה מה בים, איפתיסי נעשית לכם בים. תני רבי ישמעאל (שם, כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים. מלמד שהסוס היה זורק רוכבו למעלה, והוא יורד למטה, והסוס למעלה ממנו. אמר רבי לוי כזה שמנער בקדירה, תחתון עולה למעלה, ועליון יורד למטה. רעיתי מהו רעיתי אמר רבי יונתן מפרנסתי הן, שירעו אותי בשני תמידין בכל יום. הדא הוא דכתיב (במדבר כח, ד) את הכבש אחד תעשה בבקר. דאמר רבי יהודה בר סימון שני תמידין היו ישראל מקריבין בכל יום, אחד בשחרית ואחד בין הערבים. של שחר, היה קרב על עבירות שנעשו בלילה. ושל בין הערבים, היה קרב על עבירות שנעשו ביום. ולא היה אדם לן בירושלים ובידו עון. שנאמר (ישעי' א, כא) צדק ילין בה. דבר אחר דמיתיך רעיתי רבנן אמרי רעייתא דעולמי שקבלו תורתי. שאילו לא קבלוה, הייתי מחזיר עולמי לתוהו ובוהו. דאמר רבי חנינא בשם רבי אחא כתיב (תהלים עה, ד) נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי עמודיה סלה. אילולי שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד, ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, היה העולם מתמגמג וחוזר לתוהו ובוהו. ומי ביסם העולם אנכי תכנתי עמודיה סלה. בזכות, (שם כ, ב) אנכי ה' אלהיך, תכנתי עמודיה סלה: