שיר השירים רבה א ט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שיר השירים רבה א · ט · ה · >>

[ט] ה "דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" אמר רבי אליעזר לבת מלכים שנשבת, והיה אביה עומד לפדותה. והיתה מרמזת לשבאים ואומרת להם לכם אני, ושלכם אני, ואחריכם אני. אמר לה אביה מה את סבורה שאין בי כח לפדותך דומה דמיתיך דומי בשתיקה כך, בשעה שהיו ישראל חונים על הים, (שמות יד, ט) וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חונים על הים. והיו ישראל רומזים למצריים מפחדם ואומרים להם אנו שלכם, ולכם אנו, ואחריכם אנו הולכים אמר להם הקדוש ברוך הוא מה אתם סבורים, שאין בי כח לפדותכם דומו דמיתיך שתקתיך הדא הוא דכתיב (שם, יד) ה' ילחם לכם ואתם תחרישון: