קטגוריה:דניאל ו ב

<< | ספר דניאל • פרק ו' • פסוק ב' | >>

שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין די להון בכל מלכותא.

שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ וַהֲקִים עַל מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין דִּי לֶהֱוֺן בְּכׇל מַלְכוּתָא.

המהדורה המוטעמת:

שְׁפַר֙ קֳדָ֣ם דָּרְיָ֔וֶשׁ וַהֲקִים֙ עַל־מַלְכוּתָ֔א לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖א מְאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ין דִּ֥י לֶהֱוֺ֖ן בְּכׇל־מַלְכוּתָֽא׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

שְׁפַר֙ שְׁפַר֙ - ארמית, פועל, פעל (קל), עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 8232
מורפ': AVqp3ms קֳדָ֣ם קֳדָ֣ם - ארמית, מילת יחס

צורת יסוד: 6925
מורפ': AR דָּרְיָ֔וֶשׁ דָּרְיָ֔וֶשׁ - ארמית, שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1868
מורפ': ANp וַהֲקִים֙ וַ - ארמית, ו' החיבור
הֲקִים֙ - פועל, הפעל (הפעיל), עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/6966
מורפ': AC/Vhp3ms עַל עַל - ארמית, מילת יחס

צורת יסוד: 5922
מורפ': AR־מַלְכוּתָ֔א מַלְכוּתָ֔ - ארמית, שם עצם, נקבה, יחיד, מיודע
א - מילית, ה' הידיעה

צורת יסוד: 4437
מורפ': ANcfsd/Td לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖א לַ - ארמית, מילית, מושא ישיר (את)
אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖ - שם עצם, זכר, רבים, מיודע
א - מילית, ה' הידיעה

צורת יסוד: l/324
מורפ': ATo/Ncmpd/Td מְאָ֣ה מְאָ֣ה - ארמית, תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3969
מורפ': AAcbsa וְעֶשְׂרִ֑ין וְ - ארמית, ו' החיבור
עֶשְׂרִ֑ין - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/6243
מורפ': AC/Acbpa דִּ֥י דִּ֥י - ארמית, מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 1768
מורפ': ATr לֶהֱוֺ֖ן לֶהֱוֺ֖ן - ארמית, פועל, פעל (קל), עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 1934
מורפ': AVqi3mp בְּכָל בְּ - ארמית, מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/3606
מורפ': AR/Ncmsc־מַלְכוּתָֽא מַלְכוּתָֽ - ארמית, שם עצם, נקבה, יחיד, מיודע
א - מילית, ה' הידיעה

צורת יסוד: 4437
מורפ': ANcfsd/Td׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

שְׁפַר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

קֳדָ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) דָּרְיָ֔וֶשׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַהֲקִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עַל־מַלְכוּתָ֔א זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)

מְאָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) וְעֶשְׂרִ֑ין אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

דִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) לֶהֱוֺ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּכָל־מַלְכוּתָֽא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ, וַהֲקִים עַל מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין, דִּי לֶהֱוֺן בְּכָל מַלְכוּתָא.

(ב) טוֹב הָיָה לִפְנֵי דָרְיָוֶשׁ טוב הדבר היה בעיני דריוש ל-, וְהֵקִים עַל הַמַּלְכוּת אֶת הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים שרי מדינות, מושלים על מחוזות מֵאָה וְעֶשְׂרִים ובימי אחשורוש עלה המספר ל-127, אֲשֶׁר יִהְיוּ בְּכָל הַמַּלְכוּת.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות