קטגוריה:דברים יב ב
נוסח המקרא
אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן
אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּדוּ/ן אֶֽת־כָּל־הַ/מְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַ/גּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖/ם אֶת־אֱלֹהֵי/הֶ֑ם עַל־הֶ/הָרִ֤ים הָֽ/רָמִים֙ וְ/עַל־הַ/גְּבָע֔וֹת וְ/תַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | אַבָּדָא תְאַבְּדוּן יָת כָּל אַתְרַיָּא דִּפְלַחוּ תַמָּן עַמְמַיָּא דְּאַתּוּן יָרְתִין יָתְהוֹן יָת טָעֲוָתְהוֹן עַל טוּרַיָּא רָמַיָּא וְעַל רָמָתָא וּתְחוֹת כָּל אִילָן עַבּוֹף׃ |
ירושלמי (יונתן): | אַבָּדָא תְאַבְּדוּן יַת כָּל אַתְרַיָא דִי פְלָחוּ תַּמָּן עַמְמַיָא דְאַתּוּן יַרְתוּן יַתְהוֹן וְיַת טַעֲוַותְהוֹן עַל טַוְורַיָא רָמַיָא וְעַל גְּלִימָתָא וּתְחוֹת כָּל אִילַן דְּרִיוְיֵיהּ שַׁפִּיר: |
רש"י
"את כל המקומות אשר עבדו שם וגו'" - ומה תאבדון מהם את אלהיהם אשר על ההרים
[ב] ומה תאבדון מהם. כלומר, האי "את כל המקומות" הוא כמו 'מן כל המקומות', דאי אפשר לאבד המקום. וצריך לומר כי הכתוב מפרש בעצמו מה יהיו מאבידין מן המקומות, דאם לא כן, הוי למכתב 'אבד תאבדון את כל המקומות אלקיהם', עכשיו דכתיב "את אלהיהם", צריך לומר כי פירוש ומה תאבדו מהם, ומפרש "את אלהיהם":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם וְגוֹמֵר – וּמַה תְּאַבְּדוּן מֵהֶם? אֶת אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר עַל הֶהָרִים.
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואומרו אשר אתם יורשים אותם, יתבאר על פי מה שכתב רמב"ם בפ"ז מהלכות ע"ז (הלכה א') וז"ל ובארץ ישראל מצוה לרדוף אחריה עד שנאבד אותה אבל בחוץ לארץ וכו' כל מקום שנכבוש אותו נאבד כל עבודת גילולים שבו ע"כ, הרי כי גדר חיוב איבוד עבודה זרה הוא כל שירשו את המקום אשר היא שמה, והוא אומרו אשר אתם יורשים כי בגדר זה שוים כל הארץ וטעם כפל אבד תאבדון, יתבאר על דרך אומרם במסכת עכו"ם (דף מג:) שביטול עבודה זרה צריך ב' דברים, שוחק, וזורה לרוח או מטיל לים, ובא' מהנה אינו יוצא ידי חובתו ולזה כפל לומר ב' איבודים.
ואומרו את אלהיהם על ההרים, לפי שאסר כל המקומות ופירשנו אפילו בית בנוי שהוא מחובר אסור, ובא לומר כי יש מחובר שאינו נאסר הגם שיעבדוהו ומה הוא ההרים, וכמו שדרשו בע"ז (דף מה.) וז"ל אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם, ובפרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נא:) דרשו כל המקומות באם אינו ענין לעבודה זרה תנהו ענין לכלים ע"כ, הם ז"ל סוברים שתלוש ולבסוף חברו אינו צריך קרא וע' פנים לתורה:
עוד יתבאר אומרו את אלהיהם בהעיר למה הפסיק במאמר אשר אתם יורשים אותם בין זכרון העובדים והנעבדים שהיה לו לומר על זה הדרך עבדו שם הגוים את אלהיהם וגו' אשר אתם יורשים אותם. אכן הכוונה היא על דרך מה שאמרו רבותינו ז"ל במסכת ע"ז דף מ"ד וז"ל רב הונא רמי כתיב (דה"א, יד) וישרפו באש וכתיב (ש"ב, ה) וישאם לא קשיא כאן קודם שבא איתי הגיתי כאן אחר שבא איתי הגיתי דכתיב ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו, ומי שרי אמר רב נחמן אתא איתי ובטלה ע"כ, הרי כי יש מציאות לירש גם אלהיהם עצמן והוא כשהיו עמהם עובדיה שבטלום הם ויהנו מהם ישראל, והוא אומרו אשר אתם יורשים אותם ולא אותם לבד אלא גם אלהיהם, והוא אומרו את אלהיהם, ותנאי המשפט רמז הכתוב במה שהקדים מאמר אותם ואחר כך את אלהיהם כדברי הש"ס שאמר אחר שבא איתי נהנה דוד בעטרת מלכם:
ובדרך רמז יכוין הכתוב לרמוז איבוד לכח הנעלם גם כן בכח עם בני ישראל שכאשר יתעצמו בתעצומות המעשה הטוב יאבדו נגלה ונסתר מהם, והוא אומרו כל המקומות אשר עבדו שם פירוש אשר מגעת שם עבודתם שהוא כסא ס"מ הרשע לעקרו, כי בנפילת כח זה יתעצם כח העליון והיה ה' למלך על כל הארץ:
ואבדתם את שמם וגו'. רבותינו ז"ל אמרו (עבודה זרה דף מה:) מה בא ללמדנו הרי כבר אמר אבד תאבדון, ואמרו שבא לומר שצריך לשרש אחר שרשי האשרה, ור' עקיבא אמר שבא לומר לשנות שמה לבזיון ע"כ, ואולי שבא הכתוב ליתן אזהרה על ארץ ישראל מכל הארצות, כדרך שכתב רמב"ם ששאר ארצות הגם שאנו חייבין לאבד עבודה זרה אין אנו צריכין לחפש אחריה לאבדה מה שאין כן בארץ ישראל שצריך לחפש אחריה לאבדה מכל ארצנו ע"כ, והוא מה שדקדק לומר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא שהיא ארץ הקדושה:מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים. מגיד הכתוב שהיו הכנענים שטופי (בזמה) בעבודת כוכבים יותר מכל הבבליים.
אשר אתם יורשים אותם. שלא תעשו כמעשיהם ויבואו אחרים ויירשו אתכם.
(ע"ז מה) ר' יוסי הגלילי אומר: יכול אפילו עובדים ההרים והגבעות אתה מצווה לאבדם? ת"ל אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן, אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם, אלהיהם על הגבעות ולא גבעות אלהיהם, אלהיהם תחת כל עץ רענן (ולא עץ רענן אלהיהם). אמר ר' עקיבא אני אהיה אבין (=מבין) לפניך. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה ועץ רענן - דע שיש שם עבודת כוכבים, לכך נאמר על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ב.
אבד תאבדון את כל המקומות וגו' . כל מקום שכפל המקור (=אבד) על הפעל (= תאבדון), מורה על התמדת הפעולה [ איילת השחר כלל ל"ח ], שאם החליפה יקצץ שנית.
ומה שכתב אשר עבדו שם הגוים אשר אתם יורשים אותם - והם מחויבים לבער עבודה זרה בכל מקום, כנזכר לעיל ראה א , רוצה לומר ששם היו שטופים יותר בעבודה זרה. וגם רומז שתקחו מוסר, ממה שאתם יורשים אותם בעבור זה שעבדו עבודה זרה. וכשלא תבערו עבודה זרה יבואו אחרים ויירשו אתכם.
ג.
על ההרים הרמים . מבואר שההרים עצמם אין נעשים עבודה זרה. אמנם במה שכתוב תחת כל עץ רענן , והעץ נעשה בעצמו ע"ז. { לר"ע כשנטעו בתחלה לכך כמו שכתב ואשריהם תשרפון באש , ולר' יוסי הגלילי אפילו נטעו ואח"כ עבדו; מפני שיש בו תפיסת (=מעשה)ידי אדם. }פירוש ר"ע לר' יוסי הגלילי שבא רק לציין המקום ששם דרך להעמיד עכו"ם.
[בז"א נתקשה בגרסת הספרים והגיה "ולא עץ רענן אלהיהם" - מכל מקום אשרה אסורה מפני שיש בה תפיסת ידי אדם, כלשון המשנה ע"ז (דף מה). ואין צריך כי יל"פ (=יש לפרש) שמה שכתוב ולא עץ רענן אלהיהם הוא בתמיה, וכי לא עץ רענן אלהיהם?! ויותר טוב למחקו].
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
לאבד עבודה זרה בלי להרוס את הטבע
אחת המצוות שנצטוו בני ישראל לעשות מייד עם כניסתם לארץ ישראל היא:
(דברים יב ב): "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם, עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן"
הפסוק מצווה על בני ישראל לאבד - להשמיד - את כל המקומות שבהם עבדו גויי הארץ עבודת אלילים, ובפרט, את אותם מקומות שנמצאים בטבע: מקדשים אליליים הבנויים על הרים, על גבעות ומתחת לעצים.
מצד שני, הפסוק אינו מצווה על בני ישראל להשמיד את הטבע עצמו - להרוס את ההרים, את הגבעות או את העצים: " "יכול אפילו עובדים ההרים והגבעות אתה מצווה לאבדם? ת"ל:... אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם, אלהיהם על הגבעות ולא גבעות אלהיהם, אלהיהם תחת כל עץ רענן ולא עץ רענן אלהיהם." " (רבי יוסי הגלילי, ספרי ) .
בתרבות הכנענית, היה קשר הדוק בין כוחות הטבע לבין עבודת האלילים, ולפעמים אף היתה ביניהם זהות מוחלטת - כוחות הטבע היו בעצמם האלים. התורה מצווה על בני ישראל לנתק את הקשר הזה - להשמיד את עבודת האלילים הנמצאת בטבע, אך לא לפגוע בטבע עצמו; הטבע הוא יצירה של ה', ויש לשמור עליו היטב, אך יחד עם זה יש להבין שלטבע אין כוח עצמאי, הוא כפוף לכוח גדול יותר שברא אותו.
בימינו, אין אנו רגילים לפגוש אנשים העובדים את כוחות הטבע, אך העיקרון היסודי של עבודת האלילים - שישנם כוחות עצמאיים שאינם כפופים לבורא - עדיין קיים. הפסוק שלנו מציב בפנינו אתגר: להילחם בפירוד, להחזיר את כל הכוחות והרעיונות למקורם האלהי.
מקורות ופירושים נוספים
החובה לאבד מקומות של עבודה זרה מלמדת אותנו גם על האיסור החמור להסית את הזולת לעבירה: " "הרי דברים קל וחומר: מה אילנות, שאינן רואין ואינן שומעין, על שבאת תקלה על ידם אמרה תורה השחת שרוף וכלה - המטה את חבירו מדרך חיים לדרכי מיתה על אחת כמה וכמה." " ( רש"י על ויקרא כ טו ) .
אבד תאבדון
מהכפילות אבד תאבדון למדו חז"ל " "שאם קצץ אשרה והחליפה (= גדלה מחדש) אפילו י' פעמים, חייב לקצצה" " (ספרי) , " "כל מקום שכפל המקור על הפעל - מורה על התמדת הפעולה" " (מלבי"ם) , " "שצריך לשרש אחריה" " ( בבלי עבודה זרה מה ב , בדעת רבנן) . ורבי ישמעאל למד רעיון דומה מהסמיכות לפסוק הקודם: " "ומניין, אפילו אבדם פעם אחת יאבדם פעמים הרבה? תלמוד לומר אבד תאבדון, כדברי ר' עקיבה. ומניין, אפילו אבדום ממקום אחת יאבדום מכל המקומות? תלמוד לומר אבד תאבדון. ר' ישמעאל אומר: כל הימים אשר אתם חיים על האדמה - אבד תאבדון" " (מכילתא לדברים; ציטוט מתוך מאמר של ישי רוזן-צבי ) .
ויש שלמדו מכאן, שניתן לאבד את העבודה הזרה בשני שלבים - בשלב ראשון, תוך כדי מלחמת הכיבוש, יש לגדוע את העצים והמבנים אך להשאיר אותם על עמדם, ולאחר סיום המלחמה יש לחזור ולבער אותם לגמרי: " "גידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש ארץ ישראל, כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים, דתני רב יוסף: ונתצתם את מזבחותם – והנח, ושברתם את מצבותם – והנח; 'והנח' סלקא דעתא? שריפה בעי!? אמר רב הונא: רדוף ואחר כך שרוף. ורבי יוסי בר' יהודה, האי סברא מנא ליה? - נפקא לי מ' אבד תאבדון '" " ( בבלי עבודה זרה מה ב , בדעת ר' יוסי בר' יהודה) . ראו גם: ואשריהם תגדעון - ואשריהם תשרפון באש .
הגויים אשר אתם יורשים אותם
החובה לאבד עבודה זרה חלה בכל מקום, לא רק בארץ ישראל; ועל כל האלילים, לא רק על אלילי הכנענים. אם כך, מדוע הכתוב מדגיש "הגויים אשר אתם יורשים אותם"? חז"ל הציעו שתי תשובות:
1. " "מגיד הכתוב שהיו הכנענים שטופים בעבודת כוכבים יותר מכל הבבליים" " (ספרי) - הכתוב מזהיר את בני ישראל, שבארץ כנען, האתגר לבער עבודה זרה הוא גדול יותר מבמקומות אחרים.
2. " "שלא תעשו כמעשיהם ויבואו אחרים ויירשו אתכם" " (ספרי) - הכתוב מזהיר את בני ישראל, שאם לא יתמידו במשימה לבער עבודה זרה, הם עלולים לסבול מגורל דומה לזה של הכנענים: " "רומז שתקחו מוסר, ממה שאתם יורשים אותם בעבור זה שעבדו עבודה זרה. וכשלא תבערו עבודה זרה יבואו אחרים ויירשו אתכם" " (מלבי"ם) .
את אלהיהם
החובה לאבד עבודת אלילים חלה רק על חפצים שהגויים אכן רואים בהם אלים ונוהגים בהם כבוד, ולא על חפצים שהגויים משתמשים בהם לקישוט בלבד. כך הסביר רבן גמליאל, מדוע מותר להתרחץ בבית מרחץ שיש בו פסל של אליל: " "אם נותנין לך ממון הרבה, אי אתה נכנס לעבודה זרה שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה, וזו עומדת על פי הביב וכל העם משתינין לפניה. לא נאמר אלא אלהיהם - את שנוהג בו משום אלוה, אסור, ואת שאינו נוהג בו משום אלוה, מותר." " ( משנה עבודה זרה ג ד , בבלי עבודה זרה מד ) .
מכאן ניתן גם ללמוד, שאם גוי שבר פסל של אליל, השברים מותרים בשימוש, שהרי הגוי ביטל את ערכו של הפסל והוכיח שכבר אינו רואה בו אלוה.
על ההרים, על הגבעות
מהמילה 'על' ניתן ללמוד, שיש להשמיד כל עבודה זרה שנמצאת על ההרים, כולל, למשל, ציפוי מזהב שעשו עובדי האלילים להר; כל תוספת, שאינה חלק מהטבע, ונעשתה לשם עבודת אלילים - יש להפריד מהטבע ולהאביד.
כך למדו חז"ל גם מפסוק אחר המדבר על חובת השמדת אלילים, (דברים ז כה): "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא": " "דכולי עלמא, ציפוי הר אינו כהר (ואסור)" " (רב ששת (רש"י), בבלי עבודה זרה מה ; וכך פסק סמ"ג לאו מו - שלא ליהנות מציפוי עבודה זרה) .
בספר משלי נאמר, שהחכמה האלהית קדמה לבריאת ההרים והגבעות, (משלי ח כה): "בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ, לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי"( פירוט ). הכנענים, שאינם מחוברים לחכמה האלהית, מתייחסים להרים ולגבעות כאל אלילים או כאל בסיס לעבודת אלילים; המצוה לטהר את ההרים והגבעות מעבודת אלילים נועדה לאפשר לנו להתחבר מחדש אל החכמה האלהית שבטבע.
תחת כל עץ רענן
פולחן אלילי "תחת כל עץ רענן" נזכר במקומות רבים בתנ"ך, והיה נפוץ בעמים רבים ובתקופות רבות; ראו עצים מקודשים .
'תחת כל עץ רענן' לעומת 'ואשריהם תשרפון באש'
הפסוק שלנו מצווה להשמיד את עבודת האלילים הנמצאת מתחת לעצים, אך לא את העצים עצמם; אולם בפסוק הבא נאמר "ואשריהם תשרפון באש" - אשרים הם עצים של עבודת-אלילים, והכתוב אומר שיש להשמיד אותם! איך זה מסתדר?
1. כפי שפירשנו למעלה, הפסוק מלמד שיש להשמיד עבודה זרה אך לא לפגוע בטבע. לפי זה, העץ הנזכר בפסוק שלנו בפסוק שלנו הוא עץ טבעי, שהיה קיים עוד לפני שהאדם הגיע לארץ, בדיוק כמו ההרים והגבעות הנזכרים בפסוק; לכן, גם אם בשלב מאוחר יותר הגיעו בני אדם ועבדו את העץ, אין סיבה להרוס אותו, העץ הוא חלק מהטבע ויש לשמור עליו. לעומת זאת, אשרה היא עץ שנשתל מלכתחילה כדי להוות עבודת אלילים, הוא לא חלק מהטבע אלא מעשה ידי אדם, ולכן יש להשמיד אותו יחד עם כל שאר התוספות המלאכותיות שהוסיפו עובדי האלילים. כך, כנראה, פירש רבי יוסי הגלילי: " "מפני מה האשרה אסורה? מפני שיש בה תפוסת יד אדם, וכל שיש בה תפוסת יד אדם - אסור" " ( משנה עבודה זרה ג ה ) .
2. ויש שפירשו, שהפסוק רק נותן סימני זיהוי למציאת מקדשים אליליים: " "כל מקום שאתה מוצא הר גבוה, וגבעה, ועץ רענן - דע שיש שם עבודת כוכבים, לכך נאמר על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" " (רבי עקיבא, ספרי , משנה עבודה זרה ג ה ) , " "התורה באותותיה נאמרה, שלא יאמרו ישראל 'האיך אנו מצווים על איבוד ע"ז והם חבויים?!' תלמוד לומר 'על ההרים'" " (מכילתא) . לפי זה, העצים אינם חלק מהותי מהטבע שיש לשמור עליו, ויש להשמיד גם את העצים: " "שאין לנו לדרוש מיעוטא מתחת עץ רענן, שלא נאמר אלא למסור להם סימני מקום שרגילין אמוריים לעבוד שם עבודת כוכבים, כדי שיחפשו ישראל שם ויבערום" " (רש"י על בבלי עבודה זרה מה א ) . אולי הסיבה לכך היא, שלעצים יש תחליף, אפשר לשרוף את העצים שהפכו לעבודת אלילים ולשתול במקומם עצים חדשים (אך לא מצאנו חובה מפורשת להשמיד את ההרים והגבעות).
גם לפי פירוש 1 הפסוק בא לתת סימן, אולם לפי פירוש 1 אין מדובר בסימן סתמי אלא בסימן מהותי - הוא מבטא את הקשר ההדוק של עבודת האלילים הכנענית לכוחות הטבע; ולכן מסתבר שיש להסיק מהפסוק גם מסקנה מעשית - לנתק את הקשר בין עבודת האלילים לבין הטבע - כפי שפירשנו למעלה.
מקרי ביניים
חכמי התלמוד דנים במספר מקרי ביניים:
- עץ שנשתל על-ידי אדם, אבל לא לשם עבודה זרה אלא לשם נוי או למטרה אחרת, ורק לאחר שגדל, הפכו אותו לעבודת אלילים והתחילו לעבדו: " "באילן שנטעו ולבסוף עבדו קמיפלגי: תנא קמא סבר: אילן שנטעו ולבסוף עבדו מותר, ורבי יוסי הגלילי סבר: אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור... מפני שיש בה תפיסת ידי אדם... ואף רבי יוסי בר יהודה סבר: אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור..." " (רב ששת, בבלי עבודה זרה מה א ) . כולם מסכימים שעץ שנשתל לשם עבודה זרה אסור, ולענ"ד (למרות שזה לא כתוב בפירוש), כולם מסכימים שעץ שצמח בטבע מותר, שהרי אין בו תפיסת ידי אדם כלל. השאלה היא, האם מעשה שעשה אדם בתום לב, ללא כוונה של עבודת אלילים, הופך להיות חלק מהטבע שיש לשמור עליו? או שמא כל מעשה ידי אדם הוא רק תוספת מלאכותית לטבע, שמותר להרוס אותה כאשר היא משמשת לעבודת אלילים? (וראו גם ואשריהם תגדעון - ואשריהם תשרפון באש ).
- אבנים שנחצבו מהר או מגבעה ששימשו לעבודת אלילים, לצורך בניית מזבח לה': " "המשתחוה להר - אבניו מהו למזבח? יש נעבד במחובר אצל גבוה, או אין נעבד במחובר אצל גבוה? ואם תמצי לומר: יש נעבד במחובר אצל גבוה - מכשירי קרבן כקרבן דמו או לא?" " (רמי בר חמא, עבודה זרה מו.) . כולם מסכימים, שלאדם פשוט מותר להשתמש באבנים אלה, שהרי, כפי שלמדנו, הטבע אינו נאסר, גם אם הגויים עובדים אותו; כולם מסכימים גם, שבמקדש דרושה רמה גבוהה יותר של קדושה, ויש דברים שלאדם פשוט מותר להשתמש בהם ובמקדש אסור, למשל: בהמה שעובדי האלילים הפכו אותה לאליל ("פר קדוש") מותרת בשימוש לאדם פשוט, אך אסורה להקרבה על המזבח. השאלה היא, האם עיקרון זה חל גם על אבנים המחוברות לקרקע?
חובת השמדה לעומת איסור הנאה
יש טוענים, שבבית מדרשו של רבי עקיבא פירשו את הפסוקים המדברים על השמדת עבודה זרה בצורה מתונה יותר ממה שנראה מפשוטו של מקרא - לא כחובה להשמיד את המקומות שבהם עבדו אלילים, אלא רק כאיסור ליהנות מהם ולהשתמש בהם; זאת בניגוד לבית מדרשו של רבי ישמעאל, שפירש את הפסוקים כפשוטם, כחובת השמדה. ראו הפולמוס על חובת השמדת עבודה זרה בספרות התנאית / ישי רוזן-צבי, מכון הרטמן .
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- " "את כל המקומות - בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר" " (רבי עקיבא, בבלי עבודה זרה נא ב )
- " "אמר רבא פשיטא לי תלוש ולבסוף חברו לענין עבודת כוכבים הוי תלוש דאמר מר המשתחוה לבית שלו אסרו ואי ס"ד הוי מחובר (דברים יב, ב) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם לענין הכשר זרעים תנאי היא" " ( חולין טז א )
- " "ותשמישיה ונויה, בין של נכרי בין של ישראל – אינן אסורין עד שישתמשו בהן, דכתיב: "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים" וגומר. כלומר: תאבדון אותם ולא תהנו מהם. ואמרו חכמים ז"ל דהאי "מקומות" על כרחך פירושו דבכלים שנשתמשו בהן לעבודה זרה הכתוב מדבר, דאי במקומות שעבדו שם ממש הא לא מיתסרי, דכתיב בסיפא דהאי קרא: "אלהיהם על ההרים" וגומר, שפירושו תאבדון את אלהיהם שעל ההרים – ולא ההרים עצמן שהם המקומות שעבדו שם. ואם כן על כרחך מאי דקאמר ברישא דקרא "אבד את כל המקומות" וגומר – בכלים שנשתמשו בהן לעבודה זרה הכתוב מדבר, שהם גם כן נכללין במקומות אשר עבדו שם וגומר, שהרי בהם עובדין לה. ומדסיים "אשר עבדו" ולא כתיב "אשר עשו לה" שמע מינה שאין חייב לאבדן, כלומר: שאינן אסורין בהנאה אלא עד שיעבדו בהן לעבודה זרה. ופסוק זה במשמשי עבודה זרה של גוים נאמר. והרי הדברים קל וחומר: ומה עבודה זרה של גוים, שהיא עצמה אסורה מיד כדילפינן מקרא, ואפילו הכי לא אסר משמשיה אלא עד שיעבדו בהן, עבודה זרה של ישראל שהוא עצמה אינה אסורה אלא עד שתיעבד, משמשיה מבעיא, דלא עדיפי מעבודה זרה עצמה; וכיון שמשמשיה דהיינו הכלים משמשין לה בהן אינן אסורין עד שיעבדו – כל שכן נויה שאינן אסורין עד שיעבדו. ונויה דאסורה גם כן בפירוש בקרא "לא תחמוד כסף וזהב עליהם", כלומר כסף וזהב שעליהם, דהיינו דבר של נוי שלהן לא תחמוד אלא תשרפנו גם כן, דעל "תשרפנו באש" דלקמיה קאי" " ( לבוש יורה דעה קלט )
- " "כל המוציא שכבת זרע לבטלה... כאילו שופך דמים, שנאמר (ישעיהו נז, ה) הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים אל תקרי שוחטי אלא סוחטי. רב אסי אמר כאילו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא תחת כל עץ רענן וכתיב התם (דברים יב, ב) על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן" " ( נידה יג א )
- " "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם (י"ב, ב') פשוט הדבר שאין הכוונה לאבד את המקומות עצמם כי זה לא יצויר, כי מקומות הם יסודיים ונצחיים, ולא שייך בהם איבוד וגם כי מחובר לא נאסר, אך הכוונה לאבד את כל הדברים שנשתמשו בהם לעבודה זרה והם נמצאים במקומות ההם, והלשון מקוצר ובא תחת אבד תאבדון את כל הדברים אשר במקומות אשר עבדו שם הגויים. ומצינו לשונות ועניינים שחסרת בהם מילת הקישור "אשר", כמו בישעיה (ד, י"ח) ואחרי לא יועילו הלכו – תחת ואחרי אלילים אשר לא יועילו: ובתהלים, פ"ח) יום צעקתי – תחת יום אשר צעקתי, ובאיוב (ג') עם שרים זהב להם - תחת עם שרים אשר זהב להם, ועוד שם (כ"ח) ארץ ממנה יצא לחם – תחת ארץ אשר ממנה יצא לחם, ועוד כהנה. (עי' "תוספת ברכה")"
- "אבד תאבדון - עקירת ע"ז מארץ ישראל קודמת לבנין בית המקדש (נצי"ב)"
- "חייבים לאבד ולא מהני ביטול: ולמה? אשר אתם יורשים אותם את אלוהיהם. אתם קבלתם את אלוהיהם וע"ז ותשמישי ע"ז של ישראל לא מהני ביטול. (בשם הגר"א)"
- "…הפסוק הוא גם הבטחה: תחילה תאבד במעשה ואחר כך תאבדון את הרושם (של הע"ז) שנעשה בלב! ("שפת אמת")"
- "תחת כל עץ רענן -אילני סרק רעננים ביותר ואילני פירות כפופים תחת פירותיהם ועל זה נאמר אבד תאבדון, את ההתנשאות של סרק. (מאור ושמש)" " ( צבי פנטון, והיה ה' למלך על כל הארץ - על פרשת ראה, אתר קטיף.נט ) .
- תורה : בפרשתנו מצביעה התורה על הבדלי מהות בין ההתמקדות בארצות העמים להתמקדות בארץ הקודש.,, אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים.. את אלוהיהם". ...
- דף קשר מספר 927 - דבר תורה לשולחן שבת / אודי שוורץ : " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים, אשר אתם יורשים את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן...ושברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש. ... ( cache )
- רב ליבטאג ג€“ ראה : " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויםג€¦ את אלהיהםג€¦ ואבדת את שמם מן המקום ההואג€¦". - "ג€¦ לא תעשון כן לה' אלקיכם" (= אל תעבדו את ה' "על ההריםג€¦ ... ( cache )
- תורה ֲ» ארכיון ֲ» פרשת ראה : 5 אוגוסט 2010 ... אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. ונתצתם את מזבחתם ושברתם את ...
- נס המהפכה החשמונאית / ד"ר י. ה. ייבין : " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם יורשים אותם, את אלהיהם... ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ... ( cache )
- אתנ"כתא - פרשת ראה : ... אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה: ב אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל ... ( cache )
- איך לראות את השכינה? - שורש מגזין- מאמרים | כתבות | ערוצים | דעות : לכן עלינו לאבד את כל המקומות שנעשו בהם עבודה זרה, כמו שכתוב: " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים" (דברים יב,ב). בניגוד לגויים אנחנו לא בחרנו את ... ( cache )
- בחינת בגרות בתושב"ע : " אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את ג. אלהיהם" (דברים, י"ב, 2). זאת? (היעזר ברש"י דיבור המתחיל "ממה שאמור בענין") (7 נקודות) ... ( cache )
- הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | נעשה ונשמע, עבודה זרה, דרך ה' : המצווה הראשונה שמשה רבינו, מודיע לעם ישראל, שעליו לבצע עם כניסתו לארץ, היא " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים"', ורק לאחר מכן "לא תעשו כן לה' ... ( cache )
- Me`at Min Haor : בפרשתנו: " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים" (דברים י"ב, ב) משמש יסוד לר' ישמעאל שעבודה זרה של גוי נאסרת רק משתעבד. בבבלי (עבודה זרה נ"ב ע"א) ... ( cache )
- תורה ֲ» ארכיון ֲ» פרשת ראה - חלק א : 2 אוגוסט 2010 ... אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהים על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן (ראה יב-ב) ... ( cache )
- דף קשר 1200 - מעמד הר הכרמל / חננאל שפירא : " אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים... את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן... לא תעשון כן לה' א-להיכם, כי אם אל המקום אשר יבחר ה' ... ( cache )
- אנציקלופדיה יהודית דעת - בית אל; : אולם נראה כי התורה שציותה: " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם - - - ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" אינה מכירה בהעברת המסורת על קדושת ... ( cache )
- י"א תשובון תנ"ך : -עקרון טיהור הפולחן מעבודה זרה מופיע בדברים י"ב 3-2 " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים...ונתצתם את מזבחותהם ושברתם את מצבותהם ואשריהם תשרפון באש". ... ( cache )
- ירושלים בתורה (ד) / הר המוריה, העקדה והר סיני - פרשת לך לך : אבד תאבדון את כל המקֹמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם יֹרשים אֹתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. ונִתצתם את מזבחֹתם ושִברתם את ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- הלכות בית כנסת ג' : נאמר בתורה (דברים יב, כג): " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים... וניתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם... לא תעשון כן לה' אלוקיכם". ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- כבוד האדם נובע מאדמת ארץ-ישראל : וכן עבודה זרה הארץ תובעת את טיהור המטומא זו אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים... ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. המקום חייב להיות טהור ויש לשרש ממנו כל ... ( cache )
- פרשת השבוע ראה לפי חכמת הקבלה והזהר : 29 אוגוסט 2008 ... אבד תאבדון את כל המקומות וגו': צריך כאן לשאול מדוע כפילות הלשון "אבד תאבדון" ולא אמר תאבדון. ראיתי לפרש לפי מה שאמרו חז"ל שעבודה זרה והיצר ... ( cache )
- israel ישראל ארץ ישראל ארץ הקודש Eretz yisroel eertz israel אוצר... : אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים כו', על דרך שכתב בספר ש"ך על התורה בשם רבינו בחיי וזה לשונו, ובזה תבין איך מקום השכ"י כו' שהיה כהן גדול נכנס פעם ... ( cache )
- לפרשת ראה ג€“ סובלנות דתית ביהדות : 12 אוגוסט 2004 ... הפסוק " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם יורשים אותם את אלוהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. ... ( cache )
- 1 : הראייה לכך שקיימת בפסוקים אלה ביקורת ברוח ספר "דברים", היא שבדברים, י"ב 2 נאמר: " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים, אשר אתם יורשים את אלוהיכם". ... ( cache )
- הדפסה - מסע אחרprint : בימי התנ"ך ניסו לשרש מנהגים אלה (" אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים... על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן", דברים י"ב 2), ונאסר על פולחן ... ( cache )
- ילקוט שמעוני - ראה : תניא אבד תאבדון את כל המקומות. בכלים שנשתמשו בהן לע"א הכתוב מדבר. יכול עשאום ולא גמרום, גמרום ולא הביאום, הביאום ולא נשתמשו בהן יכול יהו אסורים, ... ( cache )
- סדר המשנה - קובצי משניות קדומים : לדוגמה: " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים" (פרשת ראה). התורה החליפה את קדושת המקום בקדושת הזמן (ראה "ספר השבת" לאברהם יהושע השל). ... ( cache )
- קרית יערים - בעלה : פעמים שהיא באה בהקשר דתי מובהק, כך בצווי ג€“ " אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. ... ( cache )
- מחול לקודש: על התקדשותם של מקומות במקרא : אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם יורשים אתם את אלהיהם, על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. וניתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ... ( cache )
- פרשת השבוע לאור החדשות למען קירוב הגאולה ובנין בית המקדש:?איך... : לכן עלינו לאבד את כל המקומות שנעשו בהם עבודה זרה, כמו שכתוב: " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים" (דברים יב,ב). בניגוד לגויים אנחנו לא בחרנו את ... ( cache )
- עץ החיים - עצים קדושים בישראל - ישראל - מסע אחר : 9 פברואר 2009 ... בימי התנ"ך ניסו לשרש מנהגים אלה (" אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים... על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן", דברים י"ב 2), ... ( cache )
- ביטול עבודה זרה: הדיאלוג של החכמים עם האלילות - Reshit Shalom... : מאבק זה, הנגזר מייחודו של האל, מתורגם במקרא לפעילות תקיפה וחריפה, הבאה לידי ביטוי בדברים יב, בג€“ג, " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם יורשים ... ( cache )
- ספר הקנה - Hebrejskֳ¡ knihovna kabalistickֳ½ch textֵ¯ : מצוה לאבד ע"ז וגם אמר אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים, אל"ר לימא תאבדון מאי אבד, א"ל בני הגוים מכוונים להפריד ענף הפחד מן האילן ולוקחים אותה ... ( cache )
- הצעה להוראת פרקי החובה בספר דברים מנקודת מבט של ריכוז הפולחן : מגמה דומה מופיעה כבר בי"ב 2: "אבד תאבדון את-כל- המקמות אשר עבדו-שם הגוים". הגויים הם עובדי אלילים, והם מפריעים לרעיון של ריכוז הפולחן במקום אחד. ... ( cache )
- more "המקמות אשר עבדו שם " :
- Deuteronomy 12 (Blue Letter Bible: WLC - Westminster Leningrad Codex) : אבד תאבדון את־כל־המקמות אשר עבדו־שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את־אלהיהם על־ההרים הרמים ועל־הגבעות ותחת כל־עץ רענן׃. Deu 12:3 ... ( cache )
- ביאור:בבלי קידושין דף לז ג€“ ויקיטקסט : 31 מאי 2009 ... תלמוד לומר: 'בארץ'; אחר שריבה הכתוב ומיעט - צא ולמד ממה שאמור בענין: (דברים יב ב) אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם [ הגוים אשר אתם ירשים ... ( cache )
- ישיבת ההסדר פתח תקוה - מבוא לשאלת הכניסה להר הבית בזמן הזה : על מקומות אלו נצטווינו: "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם, על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. ... ( cache )
- more "הגוים אשר אתם ירשים " :
- אדר --- פורים -החזרת הנשמה שבגוף- הרב שמעון אור - תנועה לתורה מנהיגה : מקיש קבר בני העם לעבודה זרה, מה עבודה זרה - במחובר לא מיתסרא, דכתיב +דברים י"ב+ אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים, על ההרים אלהיהם, ... ( cache )
- ישיבת ההסדר פתח תקוה - מ"החרם תחרימם" ל"אין מוכרין" - מלחמה זעירה... : אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם יורשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. (שם יב, ב) ... ( cache )
- more "אתם את אלהיהם על " :
- ירושלים בתורה (ח"ח) - נחלת בנימין - נחלת שכינה - פרשת לך לך : תפיסה זו מנוגדת בתכלית לאמונתם של הגויים, העובדים את אלוהיהם "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" (דברים י"ב, ב), וכדברי רבי עקיבא: "כל מקום שאתה ... ( cache )
- מבחן בתנ"ך רבעון ג' תש"ע : פרוש אחד של רש"י - מתיחס ומתבסס על פסוק ה לא לעבוד את ה' על ההרים הרמים ועל הגבעות .. אלא רק במקום אחד המקום אשר יבחר.. פרוש אחר- זו הוראה למשמידי העבודה ... ( cache )
- פרשת וישלח - שכם בן חמור - גיליונות נחמה ליבוביץ : ... והכתוב צווח עליהן בכמה מקומות (דברים י"ב ב') על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן וגו', לא תלמד לעשות וכו' (דברים י"ח ט'), ובגילוי עריות כי את כל ... ( cache )
- יציאות השבת | ביכורים : אלמלא איסור הליכה י"ב מיל מדאורייתא וב' אלפים אמות מדרבנן, היו נושאות אותי רגלי על ההרים הרמים ועל הגבעות . בשבת ישראל בטלים ממלאכתם ולבושים מלבושים נאים. ...
- חוקי ייחוד הפולחן (י"א 31 - י"ב 12) : לעומת זאת מתאר הרובד בי"א 31 ג€“ י"ב 7 את הפולחן שלא במקום הנבחר כפולחן "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" (י"ב 4,2).7 התיאור הזה שולל לחלוטין, ... ( cache )
- לדרכו הפרשנית של ר' יונה אבן ג'נאח: / פרופ' מערבי פרץ : "כך' מתייחסת ליעל ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" (פסוק ב), ולא ל"ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" (הסיפא של פסוק ג), הקודם למשפטנו. ... ( cache )
- עולם התנ"ך : וכתיב התם: על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. סימן תפח ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך - שנו רבותינו: הגליונים וספרי מינים, אין מצילין אותם מפני הדליקה ... ( cache )
- עקידת יצחק ובחירת ירושלים / מרדכי ברויאר : מקומות העבודה הם "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן"; וסדר העבודה הוא " תועבת ה' אשר שנא כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם." ... ( cache )
- הר כביר : את אלוהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן...")דברים י"ב, 2(. "על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה כי טוב צלה")הושע ד', 13(. ... ( cache )
- [http://torah.in/he/?p=12503 תורה ֲ» ארכיון ֲ» פרשנות לפרשת השבוע - ג€�ראהג€�] : 2 אוגוסט 2010 ... לא תעשון כן לה' א-להיכם [=אל תעבדוהו 'על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן' ]. כי אם אל המקום אשר יבחר ה' א-להיכם מכל שבטיכם לשום את שמו ... ( cache )
- ילקוט שמעוני - תזריע : ... וכן הוא אומר על ההרים הרמים ועל הגבעות הנשאות, ספחת אין ספחת אלא טפלה, וכן הוא אומר ספחני נא אל אחת הכהונות, אשכחן טפלה לשאת טפלה לבהרת מנא לן, ... ( cache )
- ישיבת ההסדר פתח תקוה - כבוד דֲ´ וקדושתו בירושלים : כמעשה הגויים, הרואים בדרך עבודתם את כבוד אליליהם, "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן", היה עם ישראל דורש לאלקיו גם הוא. ... ( cache )
- שכר קשר בין אישי : יתרה מזאת: מצאנו בתורה (דברים י"ב ב'): "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם יורשים אותם את אלוהיהם, על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ ... ( cache )
- The Foundation Stone - Rabbi Simcha Weinberg| The Foundation Stone... : "אתה תהיה להשמיד לחלוטין את כל המקומות בהם הגוים אשר אתה תהיה בעלי סגדו לאלים שלהם: על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ עלים. אתה תהיה להתפרק המזבחות שלהם, ... ( cache )
- מרכז ישיבות בני עקיבא - שיח אהבה תורני פומבי - אפשרי? : [20] ראו לדוגמה: "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם ירשים אתם את אלוהיהם, על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" (דברים יב,ב); ... ( cache )
- בחדרי חרדים | מאמרי חינוך : יתרה מזאת: כתוב בתורה (דברים י"ב ב'): "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם יורשים אותם את אלוהיהם, על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ ... ( cache )
- גבעה - ויקיפדיה : "ויבנו גם-המה להם במות ומצבות ואשרים; על כל-גבעה גבהה, ותחת כל-עץ רענן ". ג€“ מלכים א', י"ד, 23. גם כיום, מעדיפים לבנות אתרי דת ופולחן בראשי גבעות (כך למשל ... ( cache )
- כי האדם עץ השדה, האמנם? : ... מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן" (דברים ד כח); "ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן " (מלכים ב טז ד). ... ( cache )
- ח"כ אורבך לחברי סיעת קדימה: "ביום כזה, כשרואים אתכם עומדים פה... : 27 אפריל 2010 ... אבל זה היה "גרידיות", זה היה חטוף ואכול, הב הב, עוד, לבנות, על ראשי ההרים ועל הגבעות, ותחת כל עץ רענן , ואם אפשר גם על העץ הרענן. ... ( cache )
- סיכום טיול רכס הטמון. ביום שישי רכס הטמון (מועד ב) : ... כפי שמתאר התנ"ך: "על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן "... מכאן התחלנו בירידה הגדולה מהרכס - חוויה נופית כשלעצמה. סיימנו את הטיול הנפלא הזה בסביבות 13:00. ... ( cache )
- Fresh - מכתב מעורר צמרמורת : רב אסי אמר כאילו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא תחת כל עץ רענן וכתיב התם (דברים יב) על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן ." ... ( cache )
- עצים קדושים : גם ירמיהו מתלונן על עם ישראל אשר "אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני" (ב' 27) ומקיימים פולחן "על כל גבעה ותחת כל עץ רענן " (ב' 20). ובספר דברים נכתב במפורש: ... ( cache )
- דברי תורה : הפרשה מתארת את דרכם של עובדי האלילים שעבדו את אלוהיהם בכל המקומות"על ההרים הרמים ועל גבעות ותחת כל עץ רענן ", הגויים עבדו את אליליהם בדרכים רבות פרטיות, ... ( cache )
- הדפס את כל המאמרים - Israel Antiquities Authority - Articles : ... עממית מקומית שרווחה גם בקרב היהודים, שביזרה את הקדושה ומצאה מקומות קדושים " על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן ", מגמה עליה מצביע בשנים האחרונות אלחנן ריינר. ... ( cache )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-08.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים יב ב"
קטגוריה זו מכילה את 29 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 29 דפים.