לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עבודה זרה/פרק רביעי

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק רביעי – רבי ישמעאל אומר

[עריכה]
כולל שיעורי שמע
ירושלמי_מאיר_עבודה_זרה_כה.ogg

מתני':

°רבי ישמעאלרבי ישמעאל תנא · דור ג׳רבי ישמעאלרבי יהושע בן חנניהרבי מאיר בן אלישע אומר שלש אבנים זו בצד זו בצד מרקוליס אסורות ושתים מותרות, וחכמים אומרים ד_א§את שהוא נראה עמו אסור ואת שאינו נראה עמו מותר.
גמ': אמר רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן: טעמא ד°רבי ישמעאלרבי ישמעאל תנא · דור ג׳רבי ישמעאלרבי יהושע בן חנניהרבי מאיר בן אלישע משום מרקוליס גדול אצל מרקוליס קטן, ורבנן אמרי משום רגלי מרקוליס. חיישינן שנפל מהם שעל השלושה נהגו להוסיף עוד אבנים כמה הן רגלי מרקוליס? אמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° בשם רבנן דתמן חמשים אמה. הילכת מרקוליס כך היא: שתי אבנים זו על גבי זו והשלישית מלמעלה. נתן את השנייה וכן אם נתן את הראשונה והתרו בו משום עושה פסל אותו ואת בנו לוקה משום לא תעשה לך פסל התרו בו משום משום עבודה זרה אינו נסקל. כיוון ששני אבנים עדיין אינם עבודה זרה נתן את השלישית ויש כאן חיוב מלקות משום לא תעשה פסל, וחיוב מיתה משום עבודה זרה. אם התרו בו משום עושה פסל פלוגתא דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא ורבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° דאיתפלגון השוחט אותו ואת בנו לשם עבודה זרה. רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר ד_ב§אם התרו בו משום אותו ואת בנו לוקה, משום עבודה זרה נסקל. רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר

📖 באר משה — דף כה עמוד א

נלמד תלמידי משה, ממסכת עבודה זרה, דף כה, תחילת המשנה פרק ג' הלכה י"ג. אומרת המשנה: נטל ממנה כרכר, כלומר לקח מקל ועשה מזה, כרכר זה כלי של האורגים, אסור בהנאה. ארג בו את הבגד, הבגד אסור בהנאה. נתערב באחרים כולן אסורין בהנאה. רבי אלעזר אומר: יוליך הנייה לים. אמרו לו: אין פדיון לעבודה זרה.

ואומרת הגמרא: אמר רבי חגיי, כד נחתית מן אילפא, כלומר שירדתי מהאונייה, אשכחית רבי יעקב בר אחא יתיב מקשי: נטל הימינה כרכר אסור בהנייה, ארג בו את הבגד אסור בהנייה, ותנינן ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי יין נסך שבו! אז למה לא נגיד אותו דבר כאן שאם יקרעו את הבגד הזה, חוץ מדמי הנאה מהכרכר הזה?

אמר רבי יעקב בר אחא: חגיי קשיתא, חגיי קיימה - כלומר חגי שאל וחגי הוא גם זה שתרץ. מאי כדון? מה התירוץ? תמן אין דרך בני אדם ליקח מן הנכרי יין. כלומר, גם אם אני אגיד שמוכרים את היין הזה לגוי חוץ מדמי הנאה של יין נסך שבו, אז לא הייתה שום תקלה, כיוון שיהודים לא יקנו מגוי יין. אבל ברם הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן הנכרי. כלומר, אם אני אמכור את הבגד הזה חוץ מדמי הנאה של הכרכר הזה, יש חשש שהוא יחזור למכור את זה ליהודי.

פרק ג' הלכה י"ד. אומרת המשנה: כיצד מבטלה? כלומר את האשרה איך מבטלים. קירסם זירד, נטל ממנה מקל או שרביט אפילו עלה הרי זו ביטלה. כלומר, כל דבר של דרך ביזיון, אם הגוי עושה בה אז הוא ביטל אותה. שפייה, כלומר אם הוא שפשף אותה. לצורכה אסורה ושלא לצורכה מותרת.

רב אמר: לצורכו בין היא בין שפייה מותרין, לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין. שמואל אמר: לצורכה בין היא בין שפייה אסורין, לצורכו היא אסורה ושפייה מותרין. רבי יוחנן אמר: לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין.

הדרן עלך פרק כל הצלמים.



^[דף כה עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב48

אפילו התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה, מאחר שאילו הותרוהתרו בו לשם עבודה זרה היה נסקל. אי זו היא מרקוליס? כל שהוא סג את הים ואת הדרכים. יש אומרים אפילו אם משמש גדר לים או לדרך ויש אומרים, שכך דרכם של הגוים לעשות מרקוליס בקצה הדרכים, שהיוצאים לדרך יעבדו אותו לפני יציאתם לדרך, ובקצה הים שהמפליגים בים יעבדו אותו לפני ההפלגה הילכת מרקוליס בזריקה. שזורקים לה אבן השתחוה לה מהו? אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: כל עצמו אינו קרויה מרקוליס אלא בהשתחויה. דכתיב (ויקרא בהר כו א) ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה. יכול לא יתן שני אבנים זו על גב זו ויתן קופתו עליהם? תלמוד לומר להשתחות עליה - עליה אי אתה משתחוה, אבל נותן את קופתך עליה. עליה אי אתה משתחוה אפילו לשם שמים, אבל משתחוה אתה ד_ג§על אבני בית המקדש. רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו מפקד לבית רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא°, רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן מפקד לאינשי ביתה: כד תהוון נפקין לתעניתא לא תהוון רבעין כאורחכון. לא תשתחוו על הארץ כמו שאתם רגילים לפי ששם רצפת אבנים היא ויש בה משום אבן משכית רבי יונהרבי יונה אמורא א״י · דור ד׳רבי יונהרבי ירמיהרבי זירארבי מנא° רבע על סיטריה, השתחווה על צידו °רבי אחארבי אחא (תנא) תנא · דור ד׳רבי אחא (תנא)י י רבע על סיטריה. אמר שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: אנא חמית רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° רבע כאורחיה. השתחווה כדרכו אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: קשיתה קומי רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°: והכתיב (ויקרא בהר כו א) ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה? אמר לי תפיתרתיפתר בקובע לו מקום. אבל באופן אקראי מותר והכתיב (שמואל ב טו לב) ויהי דוד בא עד הראש אבן אשר ישתחוה שם לאלהים? בלבד השתחוייה שאינה על הארץ. וכי יש השתחוייה שאינה על הארץ? תנן: התם נטמא במקדש והשתחוה או ששהא כדי השתחויה חייב עד כמה היא שיעור השתחויה אמר רבי סימוןרבי שמעון בן פזי אמורא א״י · דור ג׳רבי שמעון בן פזירבי יהושע בן לוירבי יהודה בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי° עד כדי קריאת הפסוק (דברי הימים ב' ז', ג') ויכרעו אפים ארצה על הרצפה ושיתחווישתחו. רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° מוסיף עלעד והודו לה' כי טוב. רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה מוסיף עלעד כי לעולם חסדו על ישראל. רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר לרבי חייה בר אבארבי חייא בר אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר אבארבי יוחנן°: בבלייא תרין מילין סלקין מן גביכון שתי דברים שנהגו בני בבל התפשטו בארץ ישראל - מפשוטיתא דתעניתא השתחוואה בפישוט ידיים בתענית וערובתא דיומא שביעיא. חיבוט ערבות בהושענה רבא ורבנן דקיסרין אמרין אוף הדא מקזתא ימים שאין מקיזים בהם דם ויש אומרים שקראים הלל בדילוג בראש חדש. ואיתאואתיא כיי דאמר רבי אמי בבלייארבי אמי בבלייא° בשם רבנן דתמן: לא היתרוהתירו השתחוייה אלא לתעניתבתענית ציבור ובלבד על הצד. אמר רבי ינאי זעירארבי ינאי זעירא אמורא א״י · דור ד׳רבי ינאי זעירא° בשם אבהתיה: כל מי שאינו כשר כיהושע שאם יפול על פניו יאמר לו הקדוש ברוך הוא (יהושע ז', י') קום לך, אל יפול - ובלבד יחיד שמתפלל על הציבור. תנן וחכמים אומרים את שהוא נראה עמו אסור ואת שאינו נראה עמו מותר. את שהוא נראה עמו מסתמא גופו הוא ולכן אסור ואת שאינו נראה עמו אינו גופו. את שהוא נראה עמו אסור - לית הדא פליגא האין זה חולק על ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°? דריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר עבודה זרה שנשתברה מותרת! לא כן סברנן מימר אם בעתיד להחזירן לכליין דברי הכל אסור את שאינו נראה עמו מותר. ולית היא פליגא האין זה חולק על רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא? דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר עבודה זרה שנשתברה אסורה! ולא כן סברנן מימר אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר. ומרוהא אמר רבי יודן אבוי דרבי מתנייהרבי יודן אבי ר' מתניא אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן אבי ר' מתניא°: אם היו מונחין במקומן כמי שהוא עתיד להחזירן לכליין.

📖 באר משה — דף כה עמוד ב

פרק ט' הלכה א'. אומרת המשנה: רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו בצד זו בצד מרקוליס אסורות. כלומר המרקוליס עצמו זה שתי אבנים ואבן לגביהם. אז אם מוצאים שלוש אבנים זו בצד זו, למרות שהם לא צורת מרקוליס, בכל זאת הם אסורים. אבל ושתים מותרות. וחכמים אומרים את שהוא נראה עמו אסור ואת שאינו נראה עמו מותר.

ואמר רבי אמי: טעמא דרבי ישמעאל משום מרקוליס גדול אצל מרקוליס קטן, כי היה מקובל תמיד שעושים ליד המרקוליס הגדול עוד מרקוליס קטן. אז אם אני רואה שלוש אבנים למרות שהם לא אחד על השני, כנראה זה היה המרקוליס שנפל. ורבנן אמרי משום רגלי מרקוליס. כלומר חושבים שמא זה היה חלק מהמרקוליס הגדול, שהם היו על האבנים האלה - על שלוש אבנים מניחים עוד אבנים, זה היה עליו בהתחלה ואחרי זה נפל.

שמעתה: כמה הן רגלי מרקוליס? כמה שטח, מה המרחק שעדיין זה יקרא מרקוליס? רבי אבא בשם רבנן דתמן חמשים אמה. הילכת מרקוליס כך היא: שתי אבנים זו על גבי זו והשלישית מלמעלה. נתן את השנייה - או את הראשונה גם כן אותו דבר - והתרו בו משום עושה פסל, לוקה משום לא תעשה לך פסל, אבל אם התרו בו משום עבודה זרה אינו נסקל, כיוון ששתי אבנים זה עדיין לא עבודה זרה.

נתן את השלישית - אז יש כאן עכשיו גם חיוב מלקות משום לא תעשה לך פסל וגם חיוב מיתה משום עבודה זרה. פלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאיתפלגון השוחט אותו ואת בנו לשם עבודה זרה. כלומר שיש פה גם מצד אחד אותו ואת בנו שזה לאו ויש על זה מלקות, ומצד שני יש פה עבודה זרה שיש בזה מיתה. רבי יוחנן אמר אם התרו בו משום אותו ואת בנו לוקה, משום עבודה זרה נסקל. רבי שמעון בן לקיש אמר אפילו התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה - למה? כיוון שמאחר שאילו בו לשם עבודה זרה היה נסקל.

שמעתה: אי זו היא מרקוליס? כל שהוא סג את הים ואת הדרכים. כלומר הדרך שלהם הייתה שבתחילת הדרך, בקצה הדרך, לפני שמפליגים בים, שמו לשם את המרקוליס כדי שאנשים לפני שיוצאים לדרך או לפני שמפליגים יעבדו את המרקוליס. הילכת מרקוליס בזריקה - זורקים עליה אבן.

השתחוה לה מהו? אמר רבי יוסי: כל עצמו אינו קרויה מרקוליס אלא בהשתחויה. דכתיב: ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה. ואתא מה, יכול לא יתן שני אבנים זו על גב זו ויתן קופתו עליהם? אז גם יהיה אסור? תלמוד לומר להשתחות עליה - עליה אי אתה משתחוה. כלומר עליה אתה לא משתחווה, אבל אתה נותן את קופתך עליה - אין בעיה. משתחוה אתה על אבני בית המקדש.

רב מפקד לבית רב אחא, רבי אמי מפקד לאינשי ביתה: כד תהוון נפקין לתעניתא לא תהוון רבעין כאורחכון. אל תשתחוו על הארץ כמו שאתם רגילים. רבי יונה רבע על סיטריה, משתחווה על הצד. רבי אחא רבע על סיטריה.

אמר שמואל: אנא חמית רבי אבהו רבע כאורחיה. אמר רבי יוסי: קשיתה קומי רבי אבהו: והכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחו עליה? אמר ליה: בקובע לו מקום, אבל באופן ארעי הרי מותר.

והכתיב ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים? בשביל מה זה השתחוויה שאינה על הארץ? בלבד שתחוייה שאינה על הארץ. שמעתה: וכי יש שתחויי שאינה על הארץ?

עד כמה הוא משתחווה? רבי סימון רבי יהושע בן לוי ויכרעו אפים ארצה על הרצפה. רבי אבהו מוסיף הודו לה' כי טוב. רבי מנא מוסיף כי לעולם חסדו על ישראל.

רבי יוחנן אמר לרבי חייה בר אבא: בבלייא תרין מילין סלקין מן גביכון - כלומר שני דברים עלו איתכם מבבל והתפשטו בארץ ישראל - מפשוטיתא דתעניתא, כלומר פישוט ידיים ורגליים בתענית, וערובתא דיומא שביעיא, ניחוש הערבות בערב שבועה בהושענא רבה.

רבנן דקיסרין אמרין אוף הדא מקזתא - יש שתי דעות: יש אומרים שהכוונה לימים שבהם לא מקיזין דם, ויש אומרים שזה עניין של ראשי חודשים.

כי אמר רבי אמי בבלייא בשם רבנן דתמן: לא שתחוייה אלא ציבור ובלבד על הצד. רבי ינאי זעירא בשם אבהתיה: כל מי שאינו כשר כיהושע שאם יפול על פניו יאמר לו הקדוש ברוך הוא קום לך, אל יפול - ובלבד יחיד על הציבור. אבל אם ירצה ליפול לעצמו, יכול ליפול על פניו.

וחכמים אומרים את שהוא נראה עמו אסור ואת שאינו נראה עמו מותר. את שהוא נראה עמו גופו - כי מסתמא זה חלק מגופו, כנראה זה היה עליו ונפל, לכן זה אסור - ואת שאינו נראה עמו אינו גופו, לכן זה מותר.

שמעתה: את שהוא נראה עמו אסור - לית הדא פליגא על ריש לקיש? דריש לקיש אמר עבודה זרה שנשתברה מותרת! לא כן סברנן מימר אם בעתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר.

ואת שאינו נראה עמו מותר, אבל בזה חולקים עם רבי יוחנן. ולית היא פליגא על רבי יוחנן? דרבי יוחנן אמר עבודה זרה שנשתברה אסורה! ולא כן סברנן מימר אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר? כן, אז פה אומרת הגמרא לכן זה מותר.

רבי יודן אבוי דרבי מתנייה: אם היו מונחין במקומן כמי שהוא עתיד להחזירן לכליין. הרי לכאורה זה עדיין אסור. ואתא הגמרא: אלו במקומן אין - הרי קודם בתחילה הם נפלו קרוב למרקוליס ואחר כך הם הורחקו משם, אז זה כבר לא במקומן, וממילא זה מותר.

ירושלמי מאיר עבודה זרה כו



^[דף כו עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א49

ואילו במקומן הרי? בתחילה נפלו קרוב למרקוליס ואחר כך הורחקו משם אמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: זמנין דאת אמר שיברי עבודה זרה אין להן ביטול שאחר שנשברו מעצמם לא תועיל שבירה נוספת לבטלם אפילו על ידי גוי, דאין שבירה אחר שבירה, וזמנין דאת אמר משמשי עבודה זרה אין להן ביטול. מאן דאמר משמשין שנשברו אין להם ביטול, כל שכן עבודה זרה. מאן דאמר עבודה זרה שנשברה אין לה ביטול, הא משמשין לא. שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא ורבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° אמרו בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: אבני מרקוליס שנתפזרו אין להן ביטול לעולם משום עבודתשברי עבודה זרה. שמע רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא ואמר: יפה לימדנו °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5! שכן המשתחוהשהמשתחוה לעבודה זרה של אוכלים אין להן ביטול לעולם. שאינם מתבטלים מלהיות אוכל על ידי חיתוכם כיצד הוא מבטלה? לאבני מרקוליס שנפלו ממנה הרי שבירה לא מבטלת רבי חייה בר אדארבי חייא בר אדא אמורא א״י · דור ב׳רבי חייא בר אדא° אמר: ברוק! והתני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1°: אבני מרקוליס שנתפזרו אין להן ביטול! משמע שאין שום ביטול ואיך הוא אומר כאן שמבטלה ברוק? אמר רבי פינחסרבי פינחס אמורא א״י · דור ה׳רבי פינחס°: כאן בנזרקות לה שהם תקרובת עבודה זרה ואין להם ביטול וכאן בשאין נזרקות לה. אלא נשברו ממנה כהדא: רבי שמעון ברבי° הוה ליה מרקוליס גו חקלא. בשדה שלו אתא גביה בורגנרה שומר גוי אמר ליה: בגין דשמעית דארכונא בעי מיעבור שהשר רוצה לעבור הכא למחר, אלא בחייך דאת מריסמרים אילין כיפייא אבנים אלו מן דרימון. אזל בעו מיסבינון רצה הגוי לקחת אותם לעצמו, אמר ליה: דידי אינון. שלי הם שמע רבי חייה בר ווארבי חייא בר ווא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר ווא°ה ואמר: ואיתאית לאימיה בר! אימו של רבי שמעון ברבי זכתה בבן תלמיד חכם ולא רבי חייה רבהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° תניתה שלאבני מרקוליס אין ביטול אלא מן דשמעה מיניה שאפשר לבטל חזקחזר וקבעה.

מתני':

מצא בראשו ד_ד§מעות כסות או כלים הרי אילו מותרין. פרכילי ענבים עטרות של שבלים ויינות שמנים וסלתות וכל ד_ה§דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח אסור.
גמ': אמר רבי יונתןרבי יונתן אמורא א״י · דור א׳רבי יונתןרבי שמואל בר נחמני°: לא סוף דבר עטרותשעטרות שיבולים אלא אפי' עטרות של וורד. שנעשה לנוי וכבוד העבודה זרה תנן: מצא בראשו מעות כסות או כלים הרי אלו מותרין שאין זה אלא דרך בזיון שמשתמשים בעבודה זרה כמדף אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: לא סוף דבר מרקוליס ובראשו מעות אלא אפילו עבודה זרה שאין לה קנקלין מחיצה מצא בתוכה כסות או כלים הרי אילו מותרין. שאף שאמרנו שאם אין מחיצה כל הבית מחיצתה, זה דווקא בדברים שרגילים להביא כתקרובת, אבל אלו אין דרך להביאם תקרובת

📖 באר משה — דף כו עמוד א

רבי אבא בשם רב: זמנין דאת אמר שיברי עבודה זרה אין לה ביטול. כן, כיוון שאחרי שעבודה זרה נשברה, אם היא נשברה מעצמה, אז לא תהיה שבירה נוספת, כי אין שבירה אחרי שבירה, אז לכן אי אפשר לבטל אותה. וזמנין דאת אמר משמשי עבודה זרה אין להן ביטול. אז מאן דאמר משמשין - שנשברו אין להם ביטול - כל שכן עבודה זרה. אבל מאן דאמר עבודה זרה שנשברה אין לה ביטול, הא משמשין לא? כלומר, אם משמש עבודה זרה נשברו יש להם ביטול.

שמואל ורבי אבהו בשם רב: אבני מרקוליס שנתפזרו אין להן ביטול לעולם משום שברי עבודה זרה. כן, כי ברגע שהאבן נפלה אז זה נחשב כבר שברי עבודה זרה, וממילא אין שבירה אחרי שבירה. שמע רבי יוחנן ואמר: יפה לימדנו רבי, שהמשתכחין לעבודה זרה של אוכלין אין להם ביטול לעולם, כיוון שאוכל גם אם תחתוך אותו יישאר אוכל. אז בעצם אין בו שבירה וממילא אין לו ביטול.

שאת אמר כיצד הוא מבטלה? כלומר, איך מבטלים אבני מרקוליס? הרי שבירה לא מבטלת. רבי חייה בר אדא אמר: ברוק - הוא יורק עליה, וזה מבזה אותה וממילא הוא מבטל אותה. שאת אמר והתני רבי חייה: אבני מרקוליס שנתפזרו אין להן ביטול, משמע אין שום ביטול. אז איך הוא אומר כאן שיכול לבטל בירוק? אמר רבי פינחס: כאן בנזרקות לה וכאן בשאין נזרקות לה. כלומר, האבנים של המרקוליס עצמו, להם יש ביטול על ידי יריקה. אבל האבנים הנזרקות לה, שזה תיקון עבודה זרה, להם אין ביטול.

כי הדא: רבי שמעון ברבי הוה ליה מרקוליס גו חקלא - היה לו מרקוליס בשדה שלו. אתא גביה בורגנרה - בא אליו שומר שהיה גוי, ואמר ליה: בגין דשמעית דארכונא בעי מיעבור הכא למחר - שמעתי שהשר רוצה לעבור כאן, אלא בחייך דאת אילין כיפייא מן דרימון - בקשת האבנים האלה שיזרוק אותן משם. אזל בעו מיסבינון - אז הגוי הזה רצה לקחת אותם לעצמו. אמר ליה: דידי אינון - תשאיר אותם פה. שמע רבי חייה בר ווא ואמר: לאימיה בר! כן, אמו של רבי שמעון ברבי זכתה בבן תלמיד חכם. ולא רבי חייה רבה תניתה - הרי הוא בעצמו אמר שאבני מרקוליס אין להן ביטול? אלא מן דשמעה מיניה וקבעה - כלומר, אחרי ששמע מרבי שמעון ברבי שאפשר לבטל, אז הוא חזר וקבע את זה בהלכה.

ונעבור לדעת את המשנה. מצא בראשו מעות כסות או כלים הרי אילו מותרין, כי בזה משתמשים בו בתור מדף, זה ביזיון. פרכילי ענבים עטרות של שבלים ויינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח אסור, כי זה כנראה תיקרובת. אמר רבי יונתן: לא סוף דבר יבולים אלא אפילו עטרות של וורד, כל דבר שנעשה לנוי וכבוד לעבודה זרה.

תנן מצא בראשו מעות כסות או כלים הרי אילו מותרין, כי זה לא דרך שימוש, זה לא דרך כבוד, אלא דרך ביזיון שמשתמשים בעבודה זרה בתור מדף. אמר רבי יוסי: לא סוף דבר מרקוליס ובראשו מעות אלא אפילו עבודה זרה שאין לה קנקלין, כלומר עבודה זרה שאין לה מחיצה, אז גם כן מצא בתוכה כסות או כלים הרי אילו מותרין. כי למרות ששמענו שאם אין מחיצה אז כל הבית נחשב מחיצה, זה דווקא בדברים שרגילים להביא בתור תיקרובת. אבל דברים שלא מביאים תיקרובת כמו כסף או בגדים, זה לא נקרא תיקרובת, ומסתמא הביאו אותו כדי להשתמש בו בתור מדף ודרך ביזיון, ומותרים.



^[דף כו עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב50

==ירושלמי עבודה זרה, פרק ד, הלכה ג==

מתני': עבודה זרה ד_ו§ שיש בה גינה ומרחץ — נהנין מהן שלא בטובה ואין נהנין מהן בטובה. היה שלה ושל אחרים — נהנין מהן בטובה ושלא בטובה
גמ': כיני מתניתא כך כוונת המשנה בטובת הכומרין ושלא בטובת הכומרין שהרי עבודה זרה אינה כלום ד_ז§ חלילין של עבודה זרהאסור אסור למוכרןלשוכרן. אם היו מעלין שכר למדינה, אף על פי שעושין בהן צורך לעבודה זרה מותר למוכרןלשוכרן. חנות של עבודה זרה אסור לשוכרה. אם היתה מעלה שכר למדינה, אף על פי שעושין בה צורך לעבודה זרה מותר לשוכרה. הגובה לשם עבודה זרה אסור ליתן לו. אם היה מעלה שכר למדינה, אף על פי שהוא גובה לשם עבודה זרה מותר ליתן לו. ומתניתא אמרה כן, דתנן: היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בטובה ושלא בטובה.

מתני':

עבודה זרה של נכרי ד_ח§אסורה מיד ושל ישראל משתיעבד. ד_ט§נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל ישראל, ד_י§וישראל אינו מבטל עבודה זרה של נכרי. וכל שכן שאינו מבטל עבודה זרה של ישראל ד_יא§המבטל עבודה זרה ביטל משמשיה, ביטל משמשיה משמשיה מבוטלין והיא אסורה.
גמ': תנן: עבודה זרה של נכרי אסורה מיד רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר: באומן שעושה למכור לשוק היא מתניתא, שכיון שגמרה דבר ברי שהשתחוה לה. רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא בעי: אם דבר ברי שהשתחוה לה, בדא תנינן עבודה זרה של נכרי אסורה מיד ושל ישראל עד שתיעבד? דמשמע שבאותו מקרה שעבודה זרה של גוי אסורה של ישראל מותרת, ואם האמן השתחוה לה אף של ישראל תאסר מיד. אמר רבי הילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא בשם רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°: החוצב צלם לעבודה זרה מסלע המחובר לקרקע אף על גב דאת אמר אין קרקע נאסר, מתרין בו על כל סיתות וסיתות ולכשיתלש לוקה. אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: את שמע מינא העושה צלם לעבודה זרה על גבי בהמה כגון שמגלף בקרן אף על גב דאת אמר אין דבר שיש בו רוח חיים נאסר, מתרין בו על כל קורנס וקורנס לכשיגמר ויחתוך לוקה. תני עבודה זרה של נכרי אסורה מיד, לפיכך יש לה ביטול; ושל ישראל משתיעבד, לפיכך אין לה ביטול. אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: לית כאן לפיכך, אלא אין לה ביטול ויש לה ביטול. עבודה זרה של נכרי אסורה מיד דכתיב (דברים ראה יב ב) אבד תאבדון מיד; ושל ישראל עד שתיעבד דכתיב (דברים כי תבא כז טו) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגומרושם בסתר לכשישים. ואית דמחלפין ליה: עבודה זרה של ישראל אסור מיד דכתיב ארור האיש אשר יעשה משיעשה; ושל נכרי עד שתיעבד דכתיב אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים. עד שיעבדו רבי יצחק בר נחמןרבי יצחק בר נחמני אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחק בר נחמני° בשם שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: שמע לה מן הדא דכתיב (דברים י"ב, ב') אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם וכתיב ואשריהם תשרפון באש אם ירשתו כשהוא אלוה שכבר נעבד באש תשרפו, ואם לאו (דברים ראה יב ב) אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם.

📖 באר משה — דף כו עמוד ב

ונעבור לדעת את גמרא המשנה. מתניתין: עבודה זרה שיש בה גינה ומרחץ נהנין מהן שלא בטובה, אבל אין נהנין מהן בטובה. היה שלה ושל אחרים, כלומר אם עוד מישהו נהנה מזה, מותר בין בטובה בין שלא בטובה.

מתניתין אמרה כן. כיני מתניתא בטובת הכומרין ושלא בטובת הכומרין. כן, כי הרי עבודה זרה עצמה, אין בה כלום, אז לא שייך להגיד שההנאה היא בטובתה של עבודה זרה, אלא כן הטובה של הכומרים. חלילין של עבודה זרה אסור - לשוכרן, ואם היו מעלין שכר למדינה, כלומר אם הכומרים משלמים חלק מהתשלום למדינה כמו מיסים, אף על פי שעושין בהן צורך לעבודה זרה מותר לשוכרן. חנות של עבודה זרה אסור לשוכרה, ואם היתה מעלה שכר למדינה, אף על פי שעושין בה צורך לעבודה זרה מותר לשוכרה. הגובה לשם עבודה זרה אסור ליתן לו, אבל אם היה מעלה שכר למדינה, אף על פי שהוא גובה לשם עבודה זרה מותר ליתן לו.

ומתניתא אמרה כן, שמתאים שגם אם מישהו אחר נהנה מזה מותר. דתנן: היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בטובה ושלא בטובה.

ונעבור לדעת את המשנה. עבודה זרה של נכרי אסורה מיד ושל ישראל משתיעבד. נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל ישראל, וישראל אינו מבטל עבודה זרה של נכרי, וכל שכן שלא מבטל עבודה זרה של ישראל. המבטל עבודה זרה ביטל משמשיה, ביטל משמשיה משמשיה מבוטלין והיא אסורה.

מתניתין: עבודה זרה של נכרי אסורה מיד. רבי שמעון בן לקיש אמר: באומן שעושה למכור - עושה עבודה זרה כדי למכור אותה, וכיוון שגמרה דבר ברי שהשתחוה לה, לכן אסור מיד. רבי יוסי בעי: אם דבר ברי שהשתחוה לה, בדא תנינן עבודה זרה של נכרי אסורה מיד ושל ישראל עד שתיעבד? הרי כשאתה אומר את זה משמע ששניהם באותו מקרה - שעבודה זרה של גוי אסורה, של ישראל מותרת, ואם מדובר שהאומן השתחווה לה, אז גם של ישראל אסור מיד.

רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש: החוצב צלם לעבודה זרה אף על גב דאת אמר אין קרקע נאסר, כלומר, למרות שהסלע מחובר לאדמה והוא חוצב את זה, אבל מתרין בו על כל סיתות וסיתות, לכשיתלש לוקה - כשיטוש את האבן הזאת בסוף מכה אחרונה, אז הוא ילקה. אמר רבי יוסי: את שמע מינא העושה צלם לעבודה זרה על גבי בהמה - הנה הוא מגלף את הקרן, עושה ממנה פסל, אף על גב דאת אמר אין דבר שיש בו רוח חיים נאסר, מתרין בו על כל קורנס וקורנס לכשיגמר לוקה - כשיגמר ויחתוך אז הוא לוקה.

תני: עבודה זרה של נכרי אסורה מיד, לפיכך יש לה ביטול; ושל ישראל משתיעבד, לפיכך אין לה ביטול. אמר רבי זעירא: לית כאן לפיכך, כי מה זה קשור? אלא אין לה ביטול ויש לה ביטול, כלומר עבודה זרה של גוי יש לה ביטול, של ישראל אין לה ביטול.

עבודה זרה של נכרי אסורה מיד דכתיב אבד תאבדון מיד; ושל ישראל עד שתיעבד דכתיב ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה. רק כשישים בסתר, רק אז זה נאסר.

ואית דמחלפין ליה - יש שאמור גם הפוך: עבודה זרה של ישראל אסור מיד דכתיב ארור האיש - מי שיעשה, כשהוא עושה כבר נאסר. ושל נכרי עד שתיעבד דכתיב אבד תאבדון, כלומר מקומות שעבדו שם גויים עד שיעבדו.

רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל: שמע לה מן הדא, דכתיב אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם, וכתיב אם ירשתו כשהוא אלוה באש תשרפו, ואם לאו אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם, כלומר שכבר נאבד.

ירושלמי מאיר עבודה זרה כז



^[דף כז עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א51

מנין שגוי מבטל עבודה זרה של גוי רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא בשם רבי ינאירבי ינאי אמורא א״י · דור א׳רבי ינאירבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יוחנן° הכהן: שמע לה מן הדא דכתיב (דברים עקב ז כה) לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך - את אין את חומד ולוקח, אבל אחרים חומדים ואת לוקח. רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר לבר דרוסיי משרת גוי: חות ותכרותבר כל אילין צלמייא דנודגו דימוסין ונחת ותבר כולהון פרא חד. רד ושבור את כל הצלמים שבמרחץ הלך ושבר את כולם חוץ מאחד ולמה כןלא שבר את אותו אחד? אמר רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא°: מפני שנחשד ישראל אחד להיות מקטיר עליו. אמר רבי חייה בר אשירב חייא בר אשי אמורא בבל · דור ב׳רב חייא בר אשירב° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 הוה יתיב מתני לרבי שמעון ברבי° בריה: הנכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו. אמר לו: עד דהוה היילךחיילך עלך כשהייתה צעיר כן את תניי? תני כך למדתנו: הנכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל ישראל. אמר לו: לאו בני! עבודה זרה שעבדה ישראל ד_יב§אין לה ביטול לעולם. ותני כן °רבי שמעון בן מנסיארבי שמעון בן מנסיא תנא · דור ה׳רבי שמעון בן מנסיא אומר: עבודה זרה שעבדה ישראל אין לה ביטול לעולם. רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו מתני בשם חסר שם טעמא דאהן תנייא דכתיב (דברים כי תבא כז טו) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר משמע שנאסר לעולם. בר קפרא° אשכח חד עיזקא צר טבעת שמצויר עליה עבודה זרה חמי חד טלי ארמאי. ראה ילד גוי ביקש ממנו שיבטל את העבודה זרה והוא לא הסכים הוה פדיפרי בתריה הוה מחי ליה הוה מיקל ליה, הוה אמר לו: רוק עלה! והוא לא מקבל עלוי. אשתין עלה! והוא לא מקבל עלוי. רץ אחריו והיה מכה את הנער ומבזה אותו שירוק עליו או שישתין עליו לבטלה, ולא הסכים הדא אמרה: נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו ד_יג§על כרחו והוא ד_יד§שיודע טיב עבודה זרה שלו. הדא אמרה: עבודה זרה של גוי שעבדהשאבדה וזכה בה ישראל אין לה ביטול לעולם, ותיעשה כעבודה זרה ד_טו§שהניחוה עובדיה ותהא בטילה. אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: כל שאילו מאיליה היא בטילה ישראל מבטלה, וכל שאילו מאיליה אינה בטילה אין ישראל מבטלה. וכאן ברור שהבעלים לא זרק אותה מעצמו שהרי דמיה יקרים רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמר: בימוס שנשבר לא בטיל. הא אם ביטלו בטל מחלפת שיטתיה דרברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו? האם רב חזר בו תמן הוא אמר: מזו שאמרה המשנה שאבן שחצבה מתחילה לבימוס הרי זו אסורה נלמד שהמתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד. משמע שבימוס דינו כמשמשי עבודה זרה כמו כוס, והרי משמשי עבודה זרה שנשברו בטלו והכא את אמר הכין? שבימוס שנשבר לא בטל כאן בשקיטר לבימוס עצמו וכאן בשלא קיטר ואפילו תימר כאן וכאן בשקיטר רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו כדעתיה דרברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמר מזו שאמרה המשנה שאבן שחצבה מתחילה לבימוס הרי זו אסורה נלמד שהמתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד משמע שבימוס דינו כמשמשי עבודה זרה כמו כוס, וכיוון שהוא רק משמש עבודה זרה, אף שהקטירו לכבודו אינו חשוב כל כך בעניהם, ואף כשנשבר ממשיכים לעבוד את השברים ולכן הוא לא בטל רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמר בימוס לא בטל הא משמשין בטלו מחלפהמחלפת שיטתיה דרברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו? האם רב חזר בו

📖 באר משה — דף כז עמוד א

אנחנו קוראים לדוגמה ממסכת עבודה זרה, דף כז. שואלת הגמרא מנין שגוי מבטל עבודה זרה של גוי? רבי יוחנן בשם רבי ינאי אמר, למידה זו דכתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך. אתה אין אתה חומד ולוקח, אבל אחרים חומדים ואתה לוקח.

רבי יוחנן אמר לבר דרוסיי שהיה משרתו הגוי: חות כל אילין צלמייא דימוסין - הרי תשבור את כל הפסלים שנמצאים במחוזות. ונחת ותבר כולהון פרא חד - חוץ מאחד. שאל למה לא שבר את אותו אחד? אמר רבי יוסי בי רבי בון: מפני שנחשד ישראל אחד להיות מקטיר עליו. ואז עבודה זרה של ישראל אין לה ביטול.

אמר רבי חייה בר אשי בשם רב: °רבי הוה יתיב מתני לרבי שמעון ברבי בריה: הנכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו. אמר לו: עד דהוה עלך כן את תניי? כלומר כשהיית צעיר כך למדנו: הנכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל ישראל - לא של חברו. אמר לו: לאו בני! עבודה זרה שעבדה ישראל אין לה ביטול לעולם. ותני כן רבי שמעון בן מנסיא אומר: עבודה זרה שעבדה ישראל אין לה ביטול לעולם.

רב מתני בשם טעמא דאהן תנייא, דכתיב ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה לעולם - שם בסתר משמע שהיא נעשית לעולם.

בר קפרא אשכח חד עיזקא צר - כלומר מצא טבעת שמשויכת לעבודה זרה, חד טלי ארמאי - נער גוי. הוה בתריה הוה מחי ליה הוה מיקל ליה - היה רודף אחריו, מכה אותו, מקלל אותו. הוה אמר לו: רוק עלה! והוא לא מקבל עלוי. אשתין עלה! והוא לא מקבל עלוי. הגוי לא הסכים לבטל את זה.

הדא אמרה: נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו על כרחו, כלומר אם היה מצליח להכריח אותו אז היה בטל, אבל והוא שיודע טיב עבודה זרה שלו - אחרת יכול לקחת תינוק שלא יודע מה זה עבודה זרה ומבטל את זה. רואים שלקח דווקא אחד שיודע מה זה, סימן שצריך מישהו שיודע בטיב עבודה זרה.

הדא אמרה: עבודה זרה ישראל אין לה ביטול לעולם - לכן בעצם הוא לא רצה להרים את זה עד שהגוי יבטל את זה קודם. ותיעשה כעבודה זרה שהניחוה עובדיה ותהא בטילה - הרי עבודה זרה סתם שהגויים הפסיקו לעבוד אותה היא בטלה, אז למה זה לא בטל?

אמר רבי זעירא: כל שאילו מאיליה היא בטילה ישראל מבטלה, וכל שאילו מאיליה אינה בטילה אין ישראל מבטלה. כלומר, אם ברור שהיא בטלה מעצמה כי הגויים הפסיקו לעבוד אותה, אז ישראל יכול לבטל אותה. אבל דבר שלא ברור שכך, אז ישראל לא יכול לבטלו. כאן הרי לא ברור שהבן זרק אותה מעצמו כי זה מעיקרין - טבעת זהב, לכן היה צריך שהגוי יבטל אותה.

רב אמר: בימוס לא בטיל. מחלפת שיטתיה דרב? תמן הוא אמר: מזו המתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד - משמע מכאן שבימוס דינו כמו כוס שמשמש עבודה זרה, ודברים של עבודה זרה שנשברו בטלו. והכא את אמר הכין שבימוס שנשבר לא בטל?

ענתה הגמרא: כאן בשקיטר לבימוס עצמו וכאן בשלא קיטר, ואפילו תימר כאן וכאן בשקיטר - רב כדעתיה דרב אמר מזו המתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד. משמע שהבימוס דינו כמשמש עבודה זרה כמו כוס, וכיוון שזה רק משמש עבודה זרה, אז למרות שהקטירו לכבודו הוא לא חשוב כל כך בעיניהם, ואף אם הוא נשבר ממשיכים לעבוד את השברים. יש הבדל בין אם העבודה זרה עצמה נשברה - ואז זה נראה בעיניהם בזיון ולא יעבדו אותה - לבין הבימוס המשרת, שלמרות שהם עובדים אותו, אם הוא נשבר זה דבר פשוט פחות בעיניהם, ולכן לא מפריע להם שהוא קצת שבור ולכן לא בטל.



^[דף כז עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב52

תמן אמר רב ששתרב ששת אמורא בבל · דור ג׳רב ששת° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: הא דתנן בימוסיות של מלכים הרי אילו מותרין בשהילכו להם המהלכים בדרך אחרת משמע שהבימוס בטל והכא הוא אמר הכן שהבימוס אינו בטל? כאן בשקיטר וכאן בשלא קיטר, ואפילו תימר כאן וכאן בשקיטר רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו כדעתיה דרברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמר מזו שאמרה המשנה שאבן שחצבה מתחילה לבימוס הרי זו אסורה נלמד שהמתיך כוס של עבודה זרה נאסר מיד משמע שבימוס דינו כמשמשי עבודה זרה כמו כוס וכיוון שהוא רק משמש עבודה זרה אף שהקטירו לכבודו אינו חשוב כל כך בעניהם וכשהלכו בדרך אחרת שוב אינם עובדים אותו והוא בטל. אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: מצבה כל שהוא אבן יחידית, מזבח כל שאבניו מרובות. חזקיהחזקיה בן רבי חייא אמורא א״י · דור א׳חזקיה בן רבי חייארבי חייא רבהרבי יוחנן° אמר: מצבה כיון שפגמה ביטלה, מזבח צריך לפגם כל אבן ואבן. מתניתא דחזקיהחזקיה בן רבי חייא אמורא א״י · דור א׳חזקיה בן רבי חייארבי חייא רבהרבי יוחנן° פליגא עלוי דתני: נתצת את המזבח הנח לו, שברת את המצבה הנח לה. משמע שאין צורך לשבור את כל אבני המזבח כדי לבטלו רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° רבי יצחק בר נחמןרבי יצחק בר נחמני אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחק בר נחמני° רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° ורבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת אמרו בשם רב הושעיהרב אושעיא אמורארב אושעיא° גבי עבודה זרה של ישראל כתיב (ישעיהו כ"ז, ט') בשומרבשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות - רדוף אחריהם עד שתקעקע ביצתם מן העולם. לפי שאין לעבודה זרה של ישראל ביטול ברם הכא גבי עבודה זרה של גויים נתצת את המזבח הנח לו שברת את המצבה הנח לה נתצת המצבה הנח לה. כתיב (ויקרא בהר כו א) לא תעשו לכם אלילים ופסל ומסכה לא תקימו לכם - לא היא עשייהאעשייה היא קימה. אמר רבי הילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא: עשייה בתחילה, קימה כל שאילו תפול לא יקימינה. כתיב (דברים ראה יב ג) ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון. ומניין ליתן את האמור בזה לזה ואת האמור בזה לזה? שנתיצה שייכת גם במצבה ושבירה שייכת גם במזבח אמר רבי בון בר חייהרבי בון בר חייא אמורא א״י · דור ד׳רבי בון בר חייארבי זירא°: לצדדין איתאמרת - או שיבור או גידוע או נתיצה לכל אחת ואחת.

מתני':

ד_טז§כיצד מבטלה? קטע ראש אוזנה ראש חוטמה ראש אצבעה פחסה אף על פי שלא חסירה ביטלה. רקק בפניה השתין בפניה גררה זרק בה את הצואה הרי זו אינה בטילה. מכרה או מישכנה °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 אומר ביטל וחכמים אומרים ד_יז§לא ביטל.
גמ': אמר רבי זעירהרבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: הדא דתימר בשמכרה מתוך שלום, אבל מכרה מתוך הקפדה דברי הכל אינה בטילה. דכתיב (ישעיהו ח', כ"א) והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו וגוובאלהיו ופנה למעלה שכך דרכם ואחר כך הם חוזרים ועובדים אותם אמר זעורה בר חיננהזעירא בר חיננא אמורא א״י · דור ב׳זעירא בר חיננא° בשם רבי חנניהרבי חנניה דציפורין אמורא א״י · דור ה׳רבי חנניה דציפורין°: כשמכרה לצורךלצורף נחלקו

📖 באר משה — דף כז עמוד ב

רב אמר: בימוס לא בטל, הא משמשין בטלו. שיטתיה דרב? תמן אמר רב ששת בשם רב: בשהילכו להם המהלכים בדרך אחרת - כלומר אם הבימוס שעליה הוצב הפסל של המלך, אבל המלך לא הגיע לשם והלך בדרך אחרת, אז הבימוס בטל. והכא הוא אמר הכן שהבימוס אינו בטל?

ענתה הגמרא: כאן בשקיטר וכאן בשלא קיטר, ואפילו תימר כאן וכאן בשקיטר - רב כדעתיה דרב אמר מזו המתיך כוס של עבודה זרה נאסר מיד. משמע שבימוס דינו כמשמש עבודה זרה כמו כוס. כיוון שזה רק משמש עבודה זרה, למרות שהקטירו לכבודו הוא לא חשוב בעיניהם כל כך, ואם הלכו בדרך אחרת ואינם עובדים אותו יותר, הוא בטל.

אמר רבי יוחנן: מצבה כל שהוא יחידית, מזבח כל שאבניו מרובות. חזקיה אמר: מצבה כיון שפגמה ביטלה - פגם באבן אחת, כי זה אבן יחידית, פגם אותה קצת ובטל. מזבח צריך לפגם כל אבן ואבן.

ענתה הגמרא: מתניתא דחזקיה פליגא עלוי: נתצת את המזבח הנח לו, שברת את המצבה הנח לה. משמע לא צריך לשבור את כל האבנים, בין במזבח בין במצבה מספיק לבטל אבן אחת.

רבי זעירא רבי יצחק בר נחמן רבי חייה רבי אבא ורבי אלעזר בשם רב הושעיה: גבי עבודה זרה של ישראל כתיב, כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות - רדוף אחריהם עד שתקעקע ביצתם מן העולם, כי בעבודה זרה של ישראל אין ביטול. ברם הכא, גבי עבודה זרה של גויים, שברת המצבה הנח לה - מספיק אבן אחת כאן וכאן.

כתיב לא תעשו לכם אלילים ופסל ומסכה לא תקימו לכם - לא היא היא קימה - מה ההבדל בין עשייה לקימה? אמר רבי הילא: עשייה בתחילה - כלומר לייצר את הפסל, קימה כל שאילו תפול לא יקימינה - כלומר עבודה זרה שכבר קיימת, אם היא נפלה ולא הקימו אותה.

כתיב ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם. ומניין ליתן את האמור בזה לזה ואת האמור בזה לזה? - מניין שנתיצה שייכת גם במצבה ושבירה שייכת גם במזבח? אמר רבי בון בר חייה: לצדדין איתאמרת - או שיבור או גידוע או נתיצה לכל אחת ואחת. כלומר כל מה שנאמר כאן שייך בכולם.

ולעצם המשנה: כיצד מבטלה? קטע ראש אוזנה ראש חוטמה ראש אצבעה פחסה אף על פי שלא חסירה ביטלה. נניח זה היה מזהב ופחס לה את האף - ביטל אותה. אבל רקק בפניה השתין בפניה גררה זרק בה את הצואה הרי זו אינה בטילה.

מכרה או מישכנה, רבי אומר ביטל וחכמים אומרים לא ביטל. אמר רבי זעירה: הדא דתימר בשמכרה מתוך שלום, אבל מכרה מתוך הקפדה דברי הכל בטילה - כמו שהוא כועס ואז מכר אותה. כתיב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלוהיו ופנה למעלה - זה הדרך שלהם, ככה הם כועסים, מקללים את האלוהים שלהם ואחר כך חוזרים ועובדים אותם.

זעורה בר חיננה בשם רבי חנניה: כשמכרה נחלקו...

ירושלמי מאיר עבודה זרה כח



^[דף כח עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א53

אבל אם מכרה לעובדיה דברי הכל אינה בטילה. רב ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° אמר בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: בשמכרה לעובדיה נחלקו, אבל אם מכרה לצורךלצורף דברי הכל בטילה היא. רבי יעקב בר אחארבי יעקב בר אחא אמורא א״י · מסר בשם רבי יוחנן ותלמידיורבי יעקב בר אחא° אמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: דברי הכל. רבי הילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא אמר בשם רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°: במחלוקת. ולא פירש על מה הם חלקו והגמרא מסבירא ואתייא דרבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° כרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא שבמכרה לעובדיה לדברי הכל אינה בטלה ומכרה לצורף במחלוקת ודרב ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° כריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° שמחלוקת במכרה לעובדיה אבל מכרה לצורף לדעת כולם בטלה. מאי כדון מה ההלכה? בשמכרה לצורךלצורף נחלקו, אבל אם מכרה לעובדיה דברי הכל אינה בטילה.

מתני': עבודה זרה ד_יח§שהניחוה עובדיה בשעת שלום מותרת, בשעת מלחמה אסורה. בימוסיות של מלכים הרי אילו מותרין מפני שמעמידין אותן בשעה שהמלכים עוברין.
גמ': תני פעמים במלחמת יהושע אסורה פעמים במלחמת יהושע מותרת פעמים מלחמת דוד מותרת פעמים במלחמת דוד אסורה. פעמים שעבודה זרה שנעזבה במלחמת יהושע אסורה דכתיב (דברים שופטים כ יז) כי החרם תחרימם וגויים שנהרגו ולא הספיקו לבטל את העבודה זרה שלהם אם יהודים לקחו אותה אינה בטלה. במלחמת יהושע מותרת שהיא לשעה ואלו שלא נהרגו ויכלו לחזור ולקחת את העבודה זרה ולא חזרו, בזה הם גילו דעתם שהיא בטלה. מלחמת דוד מותרת - מה שהיה איתי הגיתי מבטל. במלחמת דוד אסורה במה שלא ביטל איתי והם לא בטלו כיוון שהיא לעולם. שלא איפשרו לגויים לחזור למקומם

מתני':

שאלו את הזקנים ברומי: אם אין רצונו בעבודה זרה מפני מה אינו מבטלה? אמרו להן: אילו לדבר שאין צורך העולם בו היו עובדין היה מבטלו. הרי הן עובדין לחמה וללבנה לכוכבים ולמזלות להרים ולגבעות - יאבד עולמו מפני השוטין? אמרו להן: אם כן יאבד דבר שאין צורך העולם בו ויקיים דבר שצריך העולם בו. אמרו להן: אף אנו מחזקים ידי עובדיהן של אילו, ויאמרו: תדעו שהן אלוהות, שהרי אילו בטלו ואילו לא בטלו..
גמ': מצד הדין היה צריך להיות שאם גזל זרעים וזרע אין סופו לצמח, הבא על אשת איש אין סופו להוליד ממזר, אלא הניחו לעולם שינהיג כמנהגו ושוטים שקילקלו עתידין ליתן דין וחשבון. אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: אילו הוה כתיב כמוהם יהיו עובדיהם - קשיא וכי עובדי החמה יזהירו כחמה ועובדי הלבנה כלבנה? אלא כתיב (תהלים קט"ו, ח') כמוהם יהיו עושיהם. אין הכוונה שיהיו כמו השמש עצמה, אלא כמו הפסלים של השמש והירח שהם עשו, שעינים להם ולא יראו וכ"ו. אמר רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה אף אילו כתיב כמוהם יהיו עובדיהם לא קשיא דכתיב (ישעיהו כ"ד, כ"ג) וחפרה הלבנה ובושה החמה. ואף הם יהיו כמותה אמר רב נחמןרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל° בשם רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה: עתידה עבודת אלילים להיות באה ורוקקת בפני עובדיה ומביישתן ובטילה מן העולם. ומה טעם? דכתיב

📖 באר משה — דף כח עמוד א

מהמכות ירושלמי מסכת עבודה זרה, דף כח. נתחיל מהמשנה, פרק ד' הלכה ו'. אומרת המשנה: עבודה זרה שהניחוה עובדיה בשעת שלום מותרת, בשעת מלחמה אסורה. כן, כי אם בשעת שלום עזבו אותה, אז סימן שהם ביטלו אותה. אבל אם בשעת מלחמה אז הם לא ביטלו אותה. בבימוסיות של מלכים הרי אילו מותרין מפני שמעמידין אותן בשעה שהמלכים עוברין, ואחרי שהם עוברים אז כבר לא עובדין אותן יותר.

אומרת התני, פעמים במלחמת יהושע אסורה, פעמים במלחמת יהושע מותרת, פעמים במלחמת דוד מותרת, פעמים במלחמת דוד אסורה. פעמים שעבודה זרה שנשואת במלחמת יהושע אסורה, דכתיב כי החרם תחרימם. וגויים שנהרגו ולא הספיקו לבטל את העבודה זרה שלהם, אז אם יהודים לקחו אותה היא לא בטלה. במלחמת יהושע מותרת שהיא לשעה, ואלו שלא נהרגו ויכלו לחזור ולקחת את העבודה זרה ולא חזרו, אז בזה הם גילו שדעתם שהיא בטלה. מלחמת דוד מותרת - מה שהיה איתי הגיתי מבטל. במלחמת דוד אסורה שהיא לעולם, זה מה שהוא לא ביטל והם לא ביטלו לעולם, כיוון שהיא לעולם לא איפשרו לגויים לחזור למקומם, ולכן מה שהוא לא ביטל וישראלים לקחו אותם, כן, אז זה לא בטל.

פרק ד' הלכה ז' לומדת המשנה. שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בעבודה זרה מפני מה אינו מבטלה? אמרו להן: אילו לדבר שאין צורך העולם בו היו עובדין היה מבטלו. הרי הן עובדין לחמה וללבנה לכוכבים ולמזלות להרים ולגבעות - יאבד עולמו מפני השוטין? אמרו להן: אם כן יאבד דבר שאין צורך העולם בו ויקיים דבר שצריך העולם בו. כן, את השמש והירח הקדוש ברוך הוא לא יבטל, אבל שאר עבודה זרה שהיה עובדים אותה שהיא מבטל אותה.

אמרו להן: אף אנו מחזקים ידי עובדיהן של אילו, ויאמרו: תדעו שהן אלוהות, שהרי אילו בטלו ואילו לא בטלו. כלומר בזה שאלו לא התבטלו, אז הגויים יותר יאמינו בהם שזה עבודה זרה.

אומרת הגמרא מצד הדין היה צריך להיות שאם גזל זרע וזרע אין סופו לצמח, ומצד הדין היה צריך להיות שהבא על אשת איש אין סופו להוליד ממזר, זה שלא יהיה כלום, אלא הניחו לעולם שינהיג כמנהגו, שוטים שקילקלו עתידין ליתן דין וחשבון.

אמר רבי זעירא: אילו הוה כתיב כמוהם יהיו עובדיהם אז כשר - וכי עובדי החמה יהיו כחמה ועובדי הלבנה יהיו כלבנה? אלא כמוהם יהיו עושיהם. כלומר, אין הכוונה שיהיו כמו השמש עצמה, אלא כמו הפסלים של השמש והירח שהם עשו, שעיניים להם ולא יראו ואוזניים להם ולא ישמעו וכולי.

אמר רבי מנא: אילו כתיב כמוהם יהיו עובדיהם לא קשיא, דכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה. כלומר, גם הם התביישו וגם הם יכפרו.

רב נחמן בשם רבי מנא: עתידה עבודת אלילים להיות באה ורוקקת בפני עובדיה ומביישתן ובטילה מן העולם. מה הטעם? כלומר איזה פסוק רומז לזה? יבושו כל עובדי פסל.



^[דף כח עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב54

(תהלים צ"ז, ז') יבושו כל עובדי פסל. ואמר רב נחמןרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל° בשם רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה: עתידה עבודה זרה להיות באה וכורעת לפני הקדוש ברוך הוא ובטילה מן העולם. ומה טעם? דכתיב (תהלים צ"ז, ז') ישתחוו לו כל אלהים.

מתני':

לוקחין גת בעוטה מן הנכרי, אף על פי שהוא נוטל בידו ונותן לתוך התפוח, אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור. ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר.
גמ': תני °רבי חנןרבי חנן אמורארבי חנן: והוא שלא העלים ישראל את עיניו ממנו, אבל אם העלים איניועיניו ממנו - לא. בדא עד כדון כשהיה נוטל יין וענבים כאחת ונותן על התפוח, היה נותן אילו בפני עצמן ואילו בפני עצמן מהו? אפילו מןכן מותר. גוממיות שתחת האשכולות מותרות כיוון שנשארים שם כמה ענבים שבצידיהן אסורות. שבהם יש רק יין שבצידיהן מותרות רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא° אמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: הן עצמן נעשות יין נסך. שפעמים ברגע שהוא מרים את הענבים לא ישארו שם ענבים והוא יכול לנסך ואף אם יפלו אחר כך כמה ענבים היין כבר נאסר גת שפקקהשנסדקה ופקקה נכרי מבפנים אסורה, ומבחוץ מותרת. שאי איפשר שלא היה שם שיפה אחת טלולה גומה שהיה יין כנוס בה ונוגע בה ומנסך כל הבור. אמר רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו:

📖 באר משה — דף כח עמוד ב

רב נחמן בשם רבי מנא: עתידה עבודה זרה להיות באה וכורעת לפני הקדוש ברוך הוא ובטילה מן העולם. מה הטעם? ישתחוו לו כל אלהים.

פרק ד' הלכה ח'. אמרה המשנה: לוקחין גת בעוטה מן הנכרי, כלומר גת שגוי דרך עליה, אף על פי שהוא נוטל בידו ונותן לתוך התפוח - הוא שם את הענבים במרכז הערימה, אבל בכן זה אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור. ירד לבור, מה שבבור אסור והשאר מותר.

ואיתא תני רבי חנן: והוא שלא העלים ישראל את עיניו ממנו, מפני שישראל רואה את זה, אבל אם העלים ממנו - לא.

ואיתה הגמרא: עד כדון שהנוטל יין וענבים כאחת ונותן על התפוח. אבל אם היה נותן אילו בפני עצמן ואילו בפני עצמן מה הדין? אמרה הגמרא אפילו כן מותר. גוממיות שתחת האשכולות אסורות - למה? כיוון שנשארים שמה גם כמה ענבים, אבל שבצדדים מותרות כי בהם יש רק יין ויש חשש שמא ינסך את זה.

רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יוחנן: הן עצמן נעשות יין נסך. כלומר כל מקום, אפילו במקום הזה שהיו בו ענבים והכל, הכל נעשה יין נסך, כיוון שברגע שהוא מרים את הענבים באותו מקום לא יישארו ענבים ואז הוא ינסך את זה. ואז גם אם יפלו אחר כך עוד כמה ענבים, היין כבר נאסר.

גת נכרי מבפנים אסורה, ומבחוץ מותרת. למה מבפנים אסורה? שאי איפשר שלא היה שם שיפה אחת טלולה - כלומר, אי אפשר שלא ישאר איזה גומה קטנה אחת שם שיהיה בה יין, ונוגע בה ומנסך כל הבור.

רב הונא בשם רב...

ירושלמי מאיר עבודה זרה כט



^[דף כט עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א55

הקילוח כבור. רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° בעי: בכל אתר לית את עבד בכל מקום אין אתה עושה הנצוק חיבור, והכא את עבד ד_יט§הנצוק חיבור? סבר רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° שהחמירו ביין נסך יותר מטומאה, אבל אפילו ביין נסך לא תמיד החמירו שניצוק כחיבור, אלא נתנסך הבור שהוא העיקר נתנסך הקילוח, נתנסך הקילוח לא נתנסך הבור. רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° לא אמר כן אלא אף ביין נסך אין הניצוק חיבור כך שאם נתנסך הבור לא נתנסך הקילוח, נתנסך הקילוח לא נתנסך הבור. ומאי האי דאמר רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: הקילוח כבור? סבר רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°: כשם שהבור מתנסך במגע הגוי כך הקילוח מתנסך. במגע הגוי תמן אמרי בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: מגעו של נכרי עושה יין נסך. ואסור אף בהנאה רב נחמן בר יעקברב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל° אמר: ובלבד ד_כ§בשותת. היין מידו שודאי שיכשך ארמייא נפל לגובא בור היין אתא עובדא קומי רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° אמר: כובשין עליו מחזיקים בידיו שלא יוכל לשכשך עד דתזחלון גובה. שתשאבו את היין מן הבור אמר רבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° הרי כשנפל כבר ידא אושיט ואולי ניסך? אמר: אייתון ניצרין וזלפין ד_כא§מתותי ידיה. יביאו סל נצרים ויוציאו את ידו עם היין שסביבה ויזרקו אותו ושאר היין מותר שמעון בר חייהשמעון בר חיא אמורא בבל · דור ב׳שמעון בר חיא° הוה מתני לחייה בר רבחייא בר רב אמורא בבל · דור ב׳חייא בר רברב°: נכרי מאימתי עושה יין נסך? אמר לו: משיודע בטיב עבודה זרה. אפיק הוציא רב יאשיהרבי יאשיה תנא · דור ד׳רבי יאשיה° מכילתא מסכת אמר לו: הדא דאת אמר בלוקח ענבים מרוסקים מן הנכרי שבזה הולכים לקולה שרק אם יודע בטיב עבודה זרה אסור, אבל אם נגע ביין אפילו אם הנכרי עצמו היה בן יומו ד_כב§עושה יין נסך. נכרי מהו שיעשה בפיו יין נסך? אמר רב אדאיוחאי תנא · דור ג׳יוחאי° בשם רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת: אין נכרי עושה יין נסך בפיו. רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° אמר בשם רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°: הנכרי עושה יין נסך בפיו. ותני כן דתני: אגרוניסוס ד_כג§שטעם מן הכוס או מן המיניקת והחזיר לחבית אסור. על דעתיה דרב אדאיוחאי תנא · דור ג׳יוחאי° בשם רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת: והוא שהחזיר הנכרי שהרי בטעימה לא נאסר היין. על דעתיה דרבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° בשם רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°: ואפילו החזיר ישראל. שכבר בטעימה נאסר היין

מתני':

דורכין עם הנכרי בגת שהענבים כבר נטמאו אבל לא בוצרין עמו. שאסור לגרום טמאה לחולין בארץ ישראל ד_כד§וישראל שהוא עושה בטומאה לא דורכין ולא בוצרין עמו שאסור לסייע לעוברי עברה

📖 באר משה — דף כט עמוד א

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה, דף כט. אומרת הגמרא אמר רב הונא בשם רב הקילוח כבור. היין שהוא זורם אז זה כמו הבור עצמו. רבי זעירא בעי, בכל אתר לית את עבד הנצוק חיבור, אבל כל מקום אתה אומר שניצוק זה לא נחשב חיבור, והכא את עבד הנצוק חיבור? ופה אתה אומר שזה חיבור. מהתם, סבר רב הונא שהחמירו ביין נסך יותר מטומאה. אבל אפילו ביין נסך לא תמיד החמירו שניצוק כחיבור, אלא נתנסך הבור נתנסך הקילוח - אם יתנסך הבור שזה העיקר, יתנסך הקילוח. נתנסך הקילוח לא נתנסך הבור - אם יתנסך הקילוח לא יתנסך הבור.

רבי אבא לא אמר כן, אלא ביין נסך אינו ניצוק חיבור, כי כשם נתנסך הבור לא נתנסך הקילוח, נתנסך הקילוח נתנסך הבור. ומאי דאמר רב הונא בשם רב הקילוח כבור? סבר רב הונא כשם שהבור מתנסך במגע הגוי, כך הקילוח מתנסך ממגע הגוי.

תמן אמרי בשם רב, מגעו של נכרי עושה יין נסך ואסור אף בהנאה. רב נחמן בר יעקב אמר ובלבד בשותת, כלומר שברור שהוא לא רק נגע אלא גם שכך.

מספרת הגמרא: ארמייא נפל לגובא, כלומר איזה גוי אחד נפל לתוך בור של יין. אתא עובדא קומי רב הונא ואמר כובשין עליו כדי שלא יוכל לשכך, עד דתזחלון גובה. כלומר תחזיקו אותו כן שלא יכול לזוז, ותמנעו ממנו לשכך ותוציאו את כל היין, ישאבו את כל היין.

אמר רבי חנינה ידא אושיט? הרי כשהוא נפל, ברגע שהוא נופל אז הוא היה חופשי - אולי כן הזיז את היד ונסך. אמר אייתון ניצרין וזלפין מ ותי ידיה. כלומר בעצם ייקחו, יעשו איזה סלסלה מתחת לאזור היד שלו, ואז בעצם כל היין שקרוב ליד שלו את זה יזריקו. זה יין נסך ואת כל השאר יוציאו ויהיה מותר.

שמעון בר חייה הוה מתני לחייה בר רב, נכרי מאימתי עושה יין נסך? אמר לו משיודע בטיב עבודה זרה. אפיק רב יאשיה מכילתא ואמר לו, הדא דאת אמר בלוקח ענבים מן הנכרי, בזה הולכים לכולי - שרק אם הוא יודע בטיב עבודה זרה זה אסור. אבל אם נגע ביין ממש, אבל הנכרי עצמו בן יומו עושה יין נסך.

נכרי מהו שיעשה בפיו יין נסך? רב אדא בשם רבי אלעזר אין נכרי עושה יין נסך בפיו. רבי ירמיה בשם רבי אבהו הנכרי עושה יין נסך בפיו. ותני כן, אגרוניסוס שטעם מן הכוס או מן המיניקת - כלומר זה מחזיק צינורית לתוך החבית ומוציאים ממנה - והחזיר לחבית אסור. כי בעצם כיוון שהוא טעם, אז כשהוא החזיר את זה, זה יין נסך וכל החבית נאסרה.

על דעתיה דרב אדא בשם רבי אלעזר והוא שהחזיר הנכרי, כי הרי הוא סובר שבטעימה לא נאסר היין. על דעתיה דרבי ירמיה בשם רבי אבהו ואפילו החזיר ישראל, כיוון שהוא סובר שכבר בטעימה היין נאסר.

ודעת אחת את דברי המשנה: דורכין עם הנכרי בגת, כלומר שהוא סבר שהענבים כבר היו טמאים, אז אחרי שהענבים היו טמאים מותר. אבל לא בוצרין עמו, כיוון שאסור לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל. וישראל שהוא עושה בטומאה לא דורכין ולא בוצרין עמו, כיוון שאסור לסייע לעוברי עברה, אבל מוליכין עמו חביות לגת ומביאין עמו מן הגת.



^[דף כט עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד ב56

אבל מוליכין עמו חביות ריקות לגת ומביאין עמו מן הגת.
גמ': תנן: דורכין עם הנכרי בגת אמר רבי יונהרבי יונה אמורא א״י · דור ד׳רבי יונהרבי ירמיהרבי זירארבי מנא°: הדא דאת אמר והוא שהילכו עליהן דרוכית שתי וערב שכל הענבים ודאי נטמאו, אבל לא הילכו עליהן דרוכית שתי וערב - לא בדא. רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא בעי: אם כל ההיתר זה רק בשהילכו עליהן דרוכית שתי וערב אפילו כמשנה הראשונהאחרונה יהיה מותר? דתני: בראשונה היו אומרים אין בוצרין עם הנכרי ואין ודורכיןדורכין עם ישראל מפני שעושההעושה בטומאה ואיןאבל דורכין עם הנכרי. ד_כה§ חזרו לומר איןדורכין אין בוצרין עם הנכרי ואין דורכיןבוצרין עם ישראל שהוא עושההעושה בטומאה אבל דורכיןבוצרין עם הנכרי ומוליכין עמו חביות חדשות אבל לא ישנות דברי °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא וחכמים אומרים אחד חדשות ואחד ישנות ומסייעין עמואותו עד שיתעלםשנעלם מעיניהם. נתעלםנעלם מעיניהן נעשה יין נסך. מאי טעמא? דרבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא ולמה הוא רוצה להתיר אף בדריכה יונהראשונה? שכבר ניטמאו מהיכשר בצירה. מאי טעמא? דרבי יונהרבי יונה אמורא א״י · דור ד׳רבי יונהרבי ירמיהרבי זירארבי מנא°סי שאינו מתיר אלא אחר שהילכו בה שתי וערב? טהורים היו דבר תורה - את הוא שגזרתה עליהן טומאה. חייליה דרבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא שמתיר אף בדריכה ראשונה מהדא דאיתמר (ירושלמי חלה ג ג) נפל ספק טומאה לעיסה עד שלא גלגלה — תעשה בטומאה, לפי שעדיין חולין היא ומותר לטמא לחולין שבארץ ישראל. משגלגלה והוטבלה לחלה — תעשה בטהרה, דחולין הטבולין לחלה כחלה דמו ואסור לטמאה אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא בשם רבי אילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא: בדין היה שיהאשיטמא אדם פוטר את טיבלוטבלו דבר תורה דכתיב (במדבר קרח יח ח) ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי - תרומה צריכה שימור ואין הטבל צריכה שימור ולמה אין מטמאים טבל בידים דאם כן מה אני מקיים (במדבר קרח יח כח) ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן - עשה שינתנו לו לאהרן הכהן בכהונתו. וכאן שנולד לו ספק טומאה הואיל ואין את יכול ליתנו לאהרן הכהן בכהונתו רשאי אתה לטמאותן ואף כאן כיוון שכבר היתה בהם טמאה דרבנן ולא ניתן ליתנם לכהן בטהרה מותר לטמא אותם בידים

📖 באר משה — דף כט עמוד ב

מתני' דורכין עם הנכרי בגת. אמר רבי יונה הדא דאת אמר והוא שהילכו עליהן דרוכית שתי וערב, ואחרי שכבר דרכו עליהם על כל הענבים שתי וערב, שאז ודאי כל הענבים נטמאו - הם הוכשרו על ידי היין שנעשה, והאלה שדרכו על זה היו טמאים, אז בזאת גם טימאו את זה. אבל לא הילכו עליהן דרוכית שתי וערב - לא בדא, כי שוב פעם אסור לטמא חולין בארץ ישראל.

רבי יוסי בעי, אם כל ההיתר זה רק שהילכו עליהן דרוכית שתי וערב, אז אם כן אפילו כמשנה? דתני, בראשונה היו אומרים בוצרין עם הנכרי ואין דורכין עם ישראל העושה בטומאה, אבל דורכין עם הנכרי. חזרו לומר אין דורכין עם הנכרי ואין בוצרין עם ישראל העושה בטומאה, אבל בוצרין עם הנכרי, רבי מאיר ומסייעין - ומוליכין עמו חביות, בין חדשות ובין ישנות אמר רבי מאיר - עד מעיניהם. מעיניהן נעשה יין נסך.

מרוב שכתוב כאן שחזרו לומר, כלומר המשנה השנייה - משנה אחרונה אומרת שאין דורכין עם הנכרי. אבל אם אתה אומר שמדובר שכבר דרכו על זה הגויים, או אנשים טמאים כבר דרכו על זה והלכו שתי וערב, אז זה כבר נטמא כבר, אין חשש בכלל. אז אפילו כמשנה שנייה, המשנה האחרונה גם צריך שיהיה מותר.

מאי טעמא דרבי יוסי? כלומר למה הוא רוצה להתיר אפילו בדריכה ראשונה? שכבר ניטמו מהיכשר בצירה. כלומר כבר שבצרו את זה אז זה הוכשר, כי מסתמא נפל חלק מהענבים ונמעכו ויצא משקה.

מאי טעמא דרבי יונה שהוא לא מתיר אלא אחר שילכו שתי וערב? טהורים היו דבר תורה, כלומר בבצירה זה מדבר תורה זה עדיין טהור. את הוא שגזרתה עליהן טומאה, כלומר כל היין של הבצירה שהענבים מוכשרים ונטמאים זה בעצם גזירת חכמים.

חייליה דרבי יוסי מהדא דמר, רבי יוסי בשם רבי אילא, בדין היה דבר תורה שיטמא טבלו בידיים, דכתיב ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן - עשה שינתנו לאהרן הכהן בכהונתו. עכשיו למה אם כן טמא טבל בידיים? וכאן הואיל ואין את יכול ליתנו לאהרן הכהן בכהונתו רשאי אתה לטמאותן.

כלומר, כל האיסור לטמא טבלים בידיים זה כיוון שיש עניין לתת לכהן שהוא יוכל לאכול את זה בטהרה. אז זה נכון כשזה טבל טהור, אבל אם נוהג בו ספק טומאה, ממילא אני כבר לא יכול לתת את זה לאהרן הכהן בכהונתו, אהרן לא יכול לאכול את זה, אז מותר לטמאות את זה. אז אף כאן, כיוון שכבר הייתה בהן טומאת דרבנן וממילא לא ניתן לתת אותם לכהן בטהרה, מותר לטמא אותם בידיים.

ירושלמי מאיר עבודה זרה ל



^[דף ל עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד א57

==ירושלמי עבודה זרה, פרק ד, הלכה י==

מתני': נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו, אבל מוליכין עמו פת לפלטר.
גמ': תנן: התם (משנה שביעית ה ד) אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, אבל משתטיל את המים לא תגע אצלה, שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. ותנן הכא: נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו ותני עלה: לא ליתתוןבוררין ולא טוחנין ולא בולליןמרקדין עמו. הכא הוא אומר הכין שבנחתום אסור והכא הוא אמר הכין שבאשת עם הארץ מותר? אמר רבי אילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא: כאן דחוליןבאשת עם הארץ שעושה בחולין, כאן דתרומה והתנינן בנחתום שעושה בתרומה. אית לך מימר נחתום בתרומה? חברייא אמרי: כאן בלותתבנחתום שלותת והחיטים הוכשרו וכאן באשת עם הארץ בשאינושאינה לותתת.והא תנינןמתניתא מסייע לחברייא דתנן: אבל משתטיל למים לא תגע אצלה שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. תנן: ומחזיקין ידי עובדי כוכבים ומזלות בשביעית, אבל לא ידי ישראל. ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום. כיצד מחזיקים ידי עובדי כוכבים ומזלות בשביעית רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° ורבי אימירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° אמי בן נתן חד אמר שמותר לאמר לגוי: חרש בה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא. תחרוש טוב ואני אקח ממך אותה במוצאי שביעית וחרנא אמר שאומר לו: אישר. מאן דאמר שאומר לו: חרש בה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא תחרוש טוב ואני אקח ממך אותה במוצאי שביעית מהו שואלין בשלומן? אישר. מאן דאמר מחזקין ידי עובריעובדי עבירה רבי חייה ורביכוכבים ומזלות בשביעית הכוונה אמי חד שאומר לו חרוש בה טבאות ואנא נסב לה מינך בתר שמיטתה וחד אמר: אישר, מאן דאמר חרוש בה טבאות ואנא נסב לה מינך בתר שמיטתה מהו שואלין בשלומן אישר ומאן דאמר לנכרי אישר מהו שו אליןאין הכונה בשלומןבשלום שלעובדי כוכבים ומזלות אלא בשלום ישראל שאומר לישראל העובד בשביעית שלום עליכם? דילמאדלמא מעשה שהיה רבי חיננא בר פפארבי חנינא בר פפא אמורא א״י · דור ג׳רבי חנינא בר פפא°ה ורבי שמואל בר נחמןרבי שמואל בר נחמני אמורא א״י · דור ג׳רבי שמואל בר נחמנירבי יונתן° עברון על חד מן חורשימחורשי שיביעתשביעית אמר ליה רבי שמואל בר נחמןרבי שמואל בר נחמני אמורא א״י · דור ג׳רבי שמואל בר נחמנירבי יונתן°: אישר. אמר לו רבי חיננא בר פפארבי חנינא בר פפא אמורא א״י · דור ג׳רבי חנינא בר פפא°ה: לא כן אולפן °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 (תהלים קכ"ט, ח') ולא אמרו העוברים וגוברכת ה' עליכם מכאן שאסור לומר לחורשי שביעית אישר? אמר לו: לקרות אתה יודע לדרוש אין אתה יודע? ולא אמרו העוברים - אילואלו האומותעובדי העכוםכוכבים שהן עוברין מן העולם שלא אמרו לישראל ברכת ה' עליכם. ומהמה ישראל אומר להםאומרים: ברכנו אתכם בשם ה'? וישראל אומרים להם לא דייכם כל הטובות והנחמותהברכות הבאיםהבאות לעולם בשבילינובשבילנו ואין אתם אומרים לנו: בואו דייכם כל הטובות והנחמות הבאים לעולם בשבילינו ואין אתם אומרים לנווטלו בואו ושאו לכם מן הברכות הללו? ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימיות וגילגליותגולגליות וארנוניות. הורי רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן אופה החשוד שעושה בטמאה לרדות עמו את הפת מהתנור אסור. ודכוותה ישראל החשוד שעושה יין בטמאה לזלוף עמו יין לחביות אסור.

מתני':

ד_כו§נכרי שנמצא עומד בצד הבור של יין אם יש לו עליו מלוה אסור, אין עליו מלוה מותר. נפל לבור ועלו כשהוא מעולף ד_כז§ומדדומדדו בקנה התיז את הצרעה בקנה או שהיה מתפח על פי חבית מרותחת ונגע בקצף כל אילו היה מעשה ואמרו ימכרוימכר ו°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי מתיר. ד_כח§נטל את החבית וזרקה לבור זה היה מעשה והכשירו.
גמ': תנן: נכרי שנמצא עומד בצד הבור של יין, אם יש לו עליו מלוה — אסור. אמר רב ששתרב ששת אמורא בבל · דור ג׳רב ששת° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: והוא שיהיה לו עליו מלוה על אותו הבור דכיוון שעשה את הבור אפותקאי להלוואה אין הגוי חושש לנסך, אבל אין לו מלוה על אותו הבור אין אומרים שאם הגוי בא לגת זה מראה שאינו חושש ויבא לנסך, אלא הוא בא לגת שכן דרך בעלי החוב לעמוד בגיתות ובגרנות. לראות האם יהיה לבעל חובו די ריווח ויוכל לשלם לו הוון בעו מימר מאן דאמר שמקל ואומר שהיין נאסר רק והוא ד_כט§שיהא לו עליו מלוה על אותו הבור כך הוא מקל ואומר שאינו אוסר אלא אם הגוי עומד בתוך פישוט ידיים מהבור

📖 באר משה — דף ל עמוד א

נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו, אבל מוליכין עמו פת לפלטר. ותנא תם, למדנו במסכת שביעית: אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, אבל משתטיל למים לא תגע אצלה שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה.

ותנן פה כתוב שנחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו. ותני עלה, כלומר יש ברייתא על המשנה שלנו, שאומרת גם לא טוחנין ולא עמו - לא בוררים וטוחנים עמו ולא מרקדים עמו. זה חוק קשה. למה באשת עם הארץ מתירים לברור ולטחון ולרקד איתה, ורק ללוש אסור? ואילו באופה גם לברור ולטחון ולרקוד איתו אסור?

אמר רבי אילא: כאן בחולין, כאן בתרומה. כלומר באשת עם הארץ מדובר שהיא עושה בחולין, ואין איסור לטמא חולין, וכאן נחתום שהוא עושה בתרומה ויש איסור לטמא תרומה כמובן. אית לך מימר נחתום בתרומה? הרי לא מקובל שנחתום אופה תרומה. תרומה זה רק הכוהנים והם אופים לעצמם, לא מקובל שיש אופה שמתעסק רק עם תרומה.

חברייא אמרי: כאן נחתום שלותת, כאן לותת - כאן נחתום שלוטט חיטים והחיטים הוכשרו, וכאן באשת עם הארץ שאינה לוטטת את החיטים, ממילא הם לא הוכשרו. לכן באשת עם הארץ מותר לברור, לטחון, לרקד, כי החיטים עצמם לא הוכשרו עדיין לקבל טומאה, ואילו באופה, כיוון שהוא לוטט אותם כדי שהקליפה הדקה תצא בטחינה ואז הקמח יהיה יותר נקי - החיטים הוכשרו, לכן אסור כבר לברור איתו אפילו.

ואיתא בגמרא שזה הסברא, דתנן: אבל משתטיל למים לא תגע אצלה שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. רואים שכל העניין הוא עניין היחס לטומאה. יש מקום להגיד שאצל אשת עם הארץ, אדם פרטי בדרך כלל לא לוטט את החיטים, לכן החיטים לא הוכשרו, ולכן כשהיא משתטלת למים כבר אסור לעזור לה יותר. ואילו אצל האופה שהוא לוטט כדי שהקמח יהיה יותר נקי - שם כבר לברור אסור איתו.

תנן מחזיקין ידי עוברי עבירה בשביעית, הרי הוא עובד ישראל. ושואלין בשלומם - הרי זה כדרכי שלום. כיצד מחזיקין עובר עבירה? רבי חייה ורבי אימי - אחד אמר שיכול לומר לו חרוש בטובה ואני אשלם לך מן התשמיטתא, כלומר תחרוש כמו שצריך ואחרי שמיטה אני אקח ממך את זה. ואחד אמר שיכול לומר לו אישר - כל הכבוד.

מאן דאמר "חרוש בטובה ואני אשלם לך מן התשמיטתא" - מה זה שואלין בשלום? האישר, כן. אבל מאן דאמר שאומר לעובר עבירה אישר, אז מה זה שואלין בשלום? אמרה הגמרא: אישר לא נאמר לגבי גוי, כי לגבי גוי מותר הכל, מותר אפילו להגיד לו תחרוש כמו שצריך ואני אקח ממך את זה אחרי השמיטה. ומה שנאמר שאומרים לו אישר - הכוונה לגבי ישראל שחשוד על השביעית, ששם אומרים לו שלום עליכם.

מעשה: רבי חיננא בר פפא ורבי שמואל בר נחמן עברו על חד שחורש בשביעית. אמר לו רבי שמואל בר נחמן: אישר. אמר לו רבי חיננא בר פפא: לא כן אולפן רבי, ולא אמרו העוברים שאסור לומר לחורשי שביעית אישר? אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אי את יודע? ולא אמרו העוברים - מי זה העוברים? זה אומות העולם שהם עוברים מן העולם, שלא אמרו לישראל ברכת ה' עליכם. ומה ישראל אומרים להם? ברכנו אתכם בשם ה. כלומר לא דייכם כל הטובות והברכות הבאים על העולם בשבילנו, ואתם אומרים לנו בואו ושאו לכם מן הברכות? ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימיות וארנוניות - כל מיני מיסים.

הורי רבי אמי: אופה שחשוד לעשות בטומאה - לרדות עמו אסור. וישראל שחשוד שעושה יין בטומאה - ודכוותה לזלוף עמו אסור.

פרק ד' הלכה י"א. נכרי שנמצא עומד בצד הבור של יין, אם יש לו עליו מלוה אסור, אין עליו מותר. כלומר אם ישראל חייב לו כסף אסור, אם אין עליו מלווה מותר. נפל לבור ועלו בקנה, התיז את הצרעה בקנה, או שהיה מתפח על פי חבית מרותחת - כל אילו היה מעשה ואמרו ימכר, ורבי שמעון מתיר. כלומר אם הגוי נפל לתוך הבור ועלה בקנה, או שהתיז צירה שהיה על היין עם הקנה, או שהיה מטפח על פי חבית שיש לה קצף מרותח והוא נגע בקצף - כל אלה מעשה ואמרו ימכר, ורבי שמעון מתיר. נטל את החבית וזרקה לבור, זה היה מעשה והכשירו.

אמר רב ששת בשם רב: והוא שיהיה לו עליו מלוה על אותו הבור, כלומר שהבור הזה הוא הפוסק שלו, ולכן הגוי לא חושש להיכנס, כאילו הוא מרגיש שזה שלו. אבל אין לו מלוה על אותו הבור - אין אומרים שהוא נוגע, זה מראה שהוא לא חושש לבוא ולגעת, אלא הסיבה שהוא בא לגעת היא שכן דרך בעלי החוב לעמוד בגיתות ובגרנות, לראות אם יהיה לבעל החוב די רווח ויוכל לשלם, ולכן לא חושבים שהוא ניסך.

הוון בעו מימר: מאן דאמר והוא שיהא לו עליו מלוה על אותו הבור - בתוך פישוט ידיים מהבור. כלומר אם הוא קרוב לבור, כי רק אז הוא יאסור - מקילים גם במלווה וגם בקרבה. אבל מאן דאמר אף על פי שאין עליו מלוה על אותו הבור אוסר - הרי כאן חושבים שאפילו אם הגוי חוץ מפישוט ידיים מהבור אוסר, כי אם היינו מחמירים היינו מחמירים עד הסוף.

ולא כן אמר רבי אבא בשם רב ששת: כשם שנתנו פישוט ידיים בטהרות כך נתנו פישוט ידיים ביין נסך? כמו שראינו בעם הארץ, שאם אדם מכניס עם הארץ בתוך ביתו, הכלים שנמצאים בקירוב פישוט ידיים נחשבים שנגע בהם וטמאים - כך נתנו פישוט ידיים גם ביין נסך. גם כן הגוי, אני חושש שהוא נגע רק אם הוא היה קרוב בתוך פישוט ידיים, אבל אם הוא יותר רחוק לא מטמאים את זה ישר.

אלא כיני: מאן דאמר והוא שיהא לו עליו מלוה על אותו הבור - בתוך פישוט ידיים דאמר. ואף על פי שאין עליו מלוה על אותו הבור - גם דאמר בתוך פישוט ידיים. בכל מקרה, בין אם אני מקל ואומר שרק אם יש לו חוב על אותו בור, בין אם אני מחמיר אפילו בלי חוב, בכל מקרה הגוי לא אוסר אלא אם כן הוא בקירוב כל כך שהוא היה בתוך פישוט ידיים מהבור.



^[דף ל עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד ב58

ומאן דאמר שהיין נאסר אף על פי שאין עליו מלוה על אותו הבור חוששים אפילו הגוי חוץ לפישוט ידיים ומאן דמר אף על פי שאין עליו מלוה על אותו מהבור חוץ לפשיטו ידיים. ולא כן אמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° בשם רב ששתרב ששת אמורא בבל · דור ג׳רב ששת° שכשם שנתנו פישוט ידיים ד_ל§בטהרות כמו שנאמר במשנה שאם הניח עם הארץ בביתו רק הכלים שנמצאים קרוב אליו שאם יפשוט ידיו יגע בהם טמאים כך נתנו פישטופישוט ידיים ביין נסך? אלא כיני: מאן דאמר שמקל ואומר שהיין נאסר רק והוא שיהא לו עליו מלוה על אותו הבור כך הוא מקל ואומר שאינו אוסר אלא אם הגוי עומד בתוך פישוט ידיים ומאןמהבור ואף למאן דאמר שהיין נאסר אף על פי שאין עליו מלוה על אותו הבור אינו אוסר אלא אם הגוי עומד בתוך ובלבד חוץ לפשיטופישוט ידיים. מהבור תנן: כל אילו היה מעשה ואמרו ימכר ו°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי מתיר אמר רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° בשם שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: הלכה כ°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי. אמר רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° בשם שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: אני כפרת °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי שדבריו ברורים וכך צריך להיות או מתיר אפילו בשתייה או אוסר גם בהנייה. אמר רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° בשם רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°: מעשה היה והורה בשתייה כ°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי. ראמר שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא בשם רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°: אין הנכרי עושה יין נסך בזריקה. נכרי מהו שיעשה יין נסך בחמתו? נישמעינה מן הדא: ארמייא הוה ליה קופין גו מעצרתא לגוי אחד היו חביות ריקות בבית הבד אתא ישראל וזלף בהון חמר ומלא בהם יין בלא אישור מהגוי אתא ארמייא קולתה הביא הגוי מקל של סבלים הרים את החביות ושפכין לגובה שפך אותם לבור אתא עובדא קומי רבנן אמרי ד_לא§אין הנכרי עושה יין נסך מחמתו. אמר רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° בשם רבי חייה בר אבארבי חייא בר אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר אבארבי יוחנן°: זהגוי שמוזג יין של ישראל בחמין אסור, בצונן מותר. ויבוא עלי שלא עשיתי מימי אפילו בצונן! רבי יסארבי אסי אמורא א״י · דור ג׳רבי אסירבי יוחנןשמואל° אסי אזל לצורךלצור, חמתון שתן חמר וחמימין וארמייא מזג ראה אותם שותים יין שנמזג במים חמים ע"י נכרי אמר לון: מה שרא לכון?

מתני':

ד_לב§המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו בבית שהוא פתוח לרשות הרבים, בעיר שיש בה נכרים וישראל מותר, בעיר שכולה נכרים אסור עד שיושיב שומר. ד_לג§אין שם שומרהשומר צריך להיות יושב ומשמר, אף על פי שהוא יוצא ונכנס מותר. °רבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל רשות נכרים כאחת. ד_לד§המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו

📖 באר משה — דף ל עמוד ב

תנן: כל אילו היה מעשה ואמרו ימכר, ורבי שמעון מתיר. רבי אבין בשם שמואל: הלכה כרבי שמעון. רבי אבין בשם שמואל: אני כפרת רבי שמעון שדבריו ברורים - או מתיר בשתייה או אוסר בהנייה, כי אין הגיון שיהיה מותר בהנאה ואסור בשתייה.

אמר רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם אתה חושש שהוא נגע - אסור גם בהנאה, אם אתה לא חושש שהוא נגע - מותר גם בשתייה. אמר רבי ירמיה בשם רבי אבהו: מעשה היה והורה בשתייה כרבי שמעון.

אמר שמואל בשם רבי אבהו: אין הנכרי עושה יין נסך בזריקה. נכרי מהו שיעשה יין נסך בחמתו? כלומר אם הוא כועס ונוגע ביין, מה הדין? נשמענה מן הדא: ארמאי אחד היה לו קופים - חביות ריקות - בתוך הגת. אתא ישראל וזלף בהון חמר - יהודי מילא את החביות ההן יין, כלומר יהודי התכוון אולי לקנות מהגוי את זה. אתא ארמאי, הגוי ראה זאת והתעצבן, לקח את הקולת - מקל הסבלים - וסחב את החביות ושפכן לגובה, החזיר את היין לתוך הבור. אתא עובדא קומי רבנן, אמרי: אין הנכרי עושה יין נסך מחמתו.

רבי ירמיה בשם רבי חייה בר אבא: שמוזג בחמין אסור, בצונן מותר. כלומר אם הוא שופך לתוך זה מים חמים - אסור, אם הוא שופך מים קרים - מותר. יבוא עלי שלא עשיתי מימי - אפילו בצונן, כן זה מותר אבל אני נחמרתי.

רבי יסא אזל, חמתון שתן חמר וחמימין וארמאי מזג - הם היו שותים יין מזוג במים חמים והגוי היה מוזג את המים. אמר לון: מה שרא לכון? מי היתר לכם על דבר כזה?

המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו בבית שהוא פתוח לרשות הרבים, בעיר שיש בה נכרים וישראל מותר, בעיר שכולה נכרים אסור עד שיושיב שומר. השומר צריך להישאר ולשמור כל הזמן, אין צריך להיות יושב ומשמר, אף על פי שהוא יוצא ונכנס מותר. רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל רשות נכרים כאחת.

המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו - אם היהודי עושה את היין של הנכרי כיין טהור ונותן אותו ברשות הגוי, והלה כותב לו שהתקבל ממנו כסף - זה מותר, כלומר כבר קנה את זה. אבל אם ירצה ישראל להוציאו ואינו מוכן להוציא לו שתיהן במעותיו - כלומר הגוי לא ירצה להוציא את החביות עד שייתנו לו מעות - זה היה מעשה, כי אם ככה, הגוי לא חושש לנסך.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

26 ד_כו מיי' פ י"ב מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ה, טור ושו"ע יו"ד סי' קכ"ח סעיף ב', סמ"ג לאוין קמח :

27 ד_כז מיי' פ י"ב מהל' מאכלות אסורות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קכ"ד סעיף י"ט, סמ"ג לאוין קמח :

28 ד_כח מיי' פ י"ב מהל' מאכלות אסורות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קכ"ד סעיף י"ט, טור ושו"ע יו"ד סי' קכ"ה סעיף ה', סמ"ג לאוין קמח :

29 ד_כט מיי' פ י"ב מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ה, טור ושו"ע יו"ד סי' קכ"ח סעיף ב', סמ"ג לאוין קמח :


[ע"ב]

30 ד_ל מיי' פ י"ב מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ט':

31 ד_לא מיי' פ י"ב מהל' מאכלות אסורות הלכה ט':

32 ד_לב מיי' פ י' מהל' מאכלות אסורות הלכה ג', מיי' פ י' מהל' מאכלות אסורות הלכה ד', מיי' פ י' מהל' מאכלות אסורות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קל"א סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

33 ד_לג מיי' פ י' מהל' מאכלות אסורות הלכה ג', מיי' פ י' מהל' מאכלות אסורות הלכה ד', מיי' פ י' מהל' מאכלות אסורות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קל"א סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

34 ד_לד מיי' פ י' מהל' מאכלות אסורות הלכה ג', מיי' פ י' מהל' מאכלות אסורות הלכה ד', מיי' פ י' מהל' מאכלות אסורות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קל"א סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

ירושלמי מאיר עבודה זרה לא



^[דף לא עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לא עמוד א59

והלה כותב לו שנתקבלתי ממך מעות מותר, אבל אם ירצה ישראל להוציאו ואינו מניחו עד שיתן לו את מעותיו זה היה מעשה בבית שאן ואסרו חכמים.
גמ': תנן: המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו בבית שהוא פתוח לרשות הרבים אמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° בשם רבי יוסי ברבי חנינהרבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא°: לא סוף דבר פתח אלא אפילו ד_לה§חלון ויש בה ארבעה על ארבעה על רום עשרה ובלבד שלא יהיה מקורה או ובמגופףמגופף. שאז אי אפשר לראות דרכו היה לו לרבירבי עץ גבוה נימר: אם היה נראה עולה ויורד בו אסור שהגוי יכול לראות אם הוא מטפס על העץ ואז הוא יזהר ולא ינסך ואם לאו מותר. תנן: בעיר שכולה נכרים אסור עד שיושיב שומר אמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° בשם רב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1°: בעיר ד_לושיש בה דלתים ובריח היא מתניתא. בדא תני: שומר אף על פי שאינו בא אחת לקיצים מותר. תני: ישראל ונכרי שכנסו את יינן בפרכייא שטח מסחר של עיר אפילו שומרים נכרים אפי' חביות פתוחות מותרות, שאין מנסכין כן. אמר רבי הילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא בשם רבי ינאירבי ינאי אמורא א״י · דור א׳רבי ינאירבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יוחנן° הכהן: הלוקח כמוכרכשוכר. ותני כן: אחד הלוקח ואחד המוכרהשוכר ברשות הנכרי להכניס יינו לתוכו בזמן שהיין של ישראל וישראל דר שם מותר והוא שיהא עליו מפתח וחותם, ובזמן שהיין של נכרי וישראל דר שם מותר והוא שיהא לו עליו מפתח וחותם, ואם אין ישראל דר שם אסור אף על פי שיש עליו מפתח וחותם. תנן °רבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר אומר כל רשות נכרים כאחת אמר רבי יילירבי לוי אמורא א״י · דור ג׳רבי לוירבי יהושע דסכנין° בשם רבי ינאירבי ינאי אמורא א״י · דור א׳רבי ינאירבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יוחנן° הכהן חכמים חלוקים על °רבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר משמע שלשיטתם אם הניחו את היין בביתו של נכרי אחר שהוא לא הבעלים של היין, יהיה מותר אפילו בעיר שכולה נכרים. לא על הדא איתאמרת אלא על הדא דבתרה דתנן: המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו והלה ו כותב לו שנתקבלתי ממך מעות — מותר. אבל אם ירצה ישראל להוציאו ואינו מניחו עד שיתן לו את מעותיו — זה היה מעשה בבית שאן ואסרו חכמים. על זה אמרו חכמים שאם הניחו את היין אצל גוי אחר משום דזה הנכרי אין לו מלוה עליו אפילו בעיר שכולה נכרים מותר ו°רבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר פליג, דאפילו הכי כיון שאינו מניחו עד שיתן המעות להנכרי בעל היין, חיישינן דשביק ליה ליגע בו, והוא בעל היין ולא מרתת דיש לו מלוה על היין.

הדרן עלך פרק רבי ישמעאל