שולחן ערוך יורה דעה קכח ב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכח · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
עובד כוכבים שנמצא בבית שבו יין אם יש לו מלוה על אותו יין כגון שעשאו אפותיקי (או משכנו לו) (טור) אסור ואפילו היה היין חתום בחותם אחד אבל אם אין לו מלוה על היין אף על פי שיש לו מלוה על ישראל בעל היין והגיע זמן המלוה מותר ואפילו היה עומד בצד היין סמוך לו ממש בכדי פישוט ידים ואפי' אין ביין שום חותם מפני שמאחר שהוא יודע שיפסיד ישראל יינו הוא ירא ליגע (הרא"ש) ואפילו נמצא בידו קצף שרגיל לעלות על פי היין מות' שאנו תולים לומ' מדופני החבית לקחו ולא מפיו:
- הגה: אבל דברים שאינם נמצאים רק על פי החבית אסור (טור) וכן אם מצא שהעובד כוכבים תופס הברזא בידו היין אסור ולא אמרינן דהברזא מנפשיה נפל והעובד כוכבים הגביהו (מרדכי פ' השוכר בשם ראבי"ה) דתלינן תמיד בדבר הרגיל:
מפרשים
(ה) כגון שעשאו אפותיקי. מפורש או משכנו לו סתם ועיין בח"מ סי' קכ"ו:
(ו) ואפילו היה היין חתום בחותם א'. נראה דהיינו לסברת הרשב"א והמחבר לקמן סימן ק"ל אבל למאי דכתב הרב שם ס"ב דבדיעבד סגי בחותם א' אפי' במפקיד כ"ש הכא והא דסתם כאן כדברי המחבר היינו משום דסמך עצמו אלקמן סימן ק"ל דהתם עיקר דוכתא דדין זה ועל העט"ז קשה שהעתיק דברי המחבר בסתם ואפשר סבירא ליה דהכא כיון דמשכנו לו הוה כדיליה וגרע טפי ולא סגי בחותם א' לכ"ע אבל בתוס' סוף פ' ר"י ד"ה המטהר מדמי להדיא דין זה למטהר יינו של עובד כוכבים וכן להדיא בש"ס סוף פרק ר"י (דף ס' ע"ב) וא"כ כי היכי דבמטהר קי"ל ר"ס קל"א דסגי בחותם אחד בדיעבד ה"ה הכא ודוק וכן משמע להדיא בר"ן ס"פ ר"י דלר"ת דסבירא ליה דסגי בחותם אחד ה"ה הכא ע"ש:
(ז) ואפי' אין ביין שום חותם. ואפילו החביות פתוחות הרשב"א שם וכ' הב"ח בסעיף ה' ומיהו ודאי דוקא בבית הפתוח לר"ה וישראלים עברי ברה"ר הא לאו הכי לא מירתת וע"ל סימן קל"א:
(ח) דתלינן תמיד בדבר הרגיל. ומשמע דחיישינן שהעובד כוכבים הוציא ברזא ולא חיישינן שהכניס אצבעו לפנים ונגע בו או שנגע ביין שיצא לחוץ דרך הברזא שאז נאסר מה שבפנים ג"כ ע"י ניצוק כיון דלא חזינן ריעותא לפנינו וכן משמע במרדכי פ' ר"י ובדברי הרב כמו שכתב בס"ס קכ"ט ולפי זה לדידן בזמן הזה שרי אף בשתיה במקום הפסד דהוי מגע עובדי כוכבים על ידי דבר אחר שלא בכונה כדלעיל סי' קכ"ד סכ"ה בהג"ה וע"ש:
ואפי' היה היין חתום בחותם אחד. כ"כ ב"י בשם רשב"א דכל היכא דלא מרתת בעינן שני חותמות ונראה לי דלמאי דפוסק רמ"א בסימן קי"ח וק"ל בדיעבד חותם א' סגי ה"נ בזה והרשב"א לטעמיה דס"ל בכל דוכתי לא מהני חותם אחד וא"ל דיש לנו להחמיר כאן אף לדידן להצריך כאן שני חותמות דדמי למטהר יינו של עובד כוכבים שכתב דינו בסי' ק"ל דיש בו חומרא דא"כ אף ב' חותמות לא יועילו אלא צריך שומר כמוזכר שם אלא דאין זה כמטהר יינו דכאן עיקר היין של הישראל והיה ראוי להתיר בלא חותם כלל דמרתת אלא כיון שיש לו מלוה עליו לא מרתת והוה כהודיעהו שהוא מפליג דסגי לדידן בחותם א' כמ"ש סימן קכ"ט סוף סעיף א' לענין הפסד מרובה:
הברזא בידו היין אסור. משמע כל היין שבחבית ולא מהני כאן היתר דהפסד מרובה דניצוק חיבור מטעם שכתבתי בסי' קכ"ד סעיף כ"ד בדין דקרו הסכין בחבית:
(ד) חתום: נראה למאי דכתב הר"ב בסימן ק"ל ס"ב דבדיעבד סגי בחותם א' אפילו במפקיד א"כ כ"ש הכא והא דסתם כאן כדברי המחבר משום דסמך עצמו אלקמן סימן ק"ל דהתם עיקר דוכתא דדין זה ט"ז וש"ך.
(ה) חותם: ואפילו החביות פתוחות רשב"א וכתב הב"ח ומיהו ודאי דוקא בבית פתוחה לר"ה וישראלים עברו שם הא לאו הכי לא מירתת וע"ל סימן קל"א.
(ו) הרגיל: אבל לא חיישינן שהכניס אצבעו לפנים ונגע בו או שנגע ביין שיצא לחוץ דרך הברזא שאז נאסר מה שבפנים ג"כ ע"י ניצוק כיון דלא חזינן ריעותא לפנינו ולפ"ז לדידן בזה"ז שרי אף בשתיה במקום הפסד דהוי מגע עובד כוכבים ע"י ד"א שלא בכוונה כדלעיל סימן קכ"ד סכ"ד בהג"ה עכ"ל הש"ך והט"ז חולק ע"ז ופסק דאסור כאן הכל אפי' בהפסד מרובה (ובנה"כ מחזיק דבריו שבש"ך וכתב דעיקר דלדידן שרי אף בשתיה דהוי מגע עובד כוכבים ע"י ד"א שלא בכוונה) ע"ש.