שולחן ערוך יורה דעה קכד יג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכד · יג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
הרי שפשט ידו לחבית של יין : (ליטול משם דבר שנפל שם) (תוספות ורא"ש ור"ן וטור) ותפסו ידו קודם שיוציאה ולא ינידה ופתחו החבית מלמטה עד שיצא היין וירד למטה מידו מותר בהנאה:
מפרשים
(כט) ליטול משם. ע"ל ס"ק כ':
(ל) מותר בהנאה. דכיון דבשעת הכנסת ידו לא היתה כוונתו רק ליטול הדבר שנפל לשם א"כ לא כוון לנסך ואח"כ כשנוגע בו כיון שאינו מניד היין הרי אינו משכשך ולכך מותר בהנאה ולדידן דקי"ל לקמן ס"ק ע"א דכ"מ שמן הדין מותר בהנאה לדידן שרי אף בשתייה במקום הפסד ה"ה הכא ואין לפרסם הדבר כדלקמן:
ולא ינידה. פי' דאלו היה משכשך היה אסור אחר שנטל מה שנפל שם ורוצה להוציאו אבל בלא שכשוך אינו נאסר בהנאה מכח מגע לחוד והא דלא אסר היין בהכנסת ידו פי' התוס' והרא"ש דאז היה טרוד בהצלת מה שנפל לו והוי כמדדו דסעיף י"ט אבל בהוצאה לא טרוד עוד ול"ד למדדו שזכרנו ששם טרוד אף בהוצאה שצריך להוציא באופן שיכוין המדידה משא"כ כאן שבשעת הוצאה זו הוה בלא טירדא כלל עכ"ל ע"כ צריך אז שמירה שלא ישכשך וכתב בד"ה ומ"ש בשכשוך כו' דמדברי התוס' והרא"ש משמע שאם היה מכוין ליגע ביין היה נאסר אע"ג דלא שכשך ולע"ד לא נראה כן דפשיטא דגם הם סבירא להו דבלא שכשוך אין איסור הנאה אלא דהוצרכו כאן להתיר בהנחה מחמת שהיה טרוד דכאן שרוצה ליטול משם מה שנפל א"א בלא שכשוך שהרי בשעת הכנסתו ליין מחפש בו אנה ואנה נפל ע"כ היה אסור אי לאו טעמא דטירדא וכן מוכח גם מתה"ה דף קל"ד שנתן ג"כ טעמא דטירדא ומיהו ס"ל שם דכל מגע א"א לו בלא שכשוך אא"כ נקטו לידיה וכן מוכח גם מדברי הטור שפסק דבעינן שכשוך ולא הביא דעת אביו לחלוק ע"ז אלא כדפרי' ומ"מ לענין הלכה יש לנו לחוש לדברי רשב"א ולאסור במגע לחוד דא"א בלא שכשוך וכ"ש למ"ש הב"י בשם הר"ן דמגע לחוד ג"כ אוסר: