התורה והמצוה על דברים יב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יב ב:

ב.

אבד תאבדון את כל המקומות וגו' . כל מקום שכפל המקור (=אבד) על הפעל (= תאבדון), מורה על התמדת הפעולה [ איילת השחר כלל ל"ח ], שאם החליפה יקצץ שנית.

ומה שכתב אשר עבדו שם הגוים אשר אתם יורשים אותם - והם מחויבים לבער עבודה זרה בכל מקום, כנזכר לעיל ראה א , רוצה לומר ששם היו שטופים יותר בעבודה זרה. וגם רומז שתקחו מוסר, ממה שאתם יורשים אותם בעבור זה שעבדו עבודה זרה. וכשלא תבערו עבודה זרה יבואו אחרים ויירשו אתכם.

ג.

על ההרים הרמים . מבואר שההרים עצמם אין נעשים עבודה זרה. אמנם במה שכתוב תחת כל עץ רענן , והעץ נעשה בעצמו ע"ז. { לר"ע כשנטעו בתחלה לכך כמו שכתב ואשריהם תשרפון באש , ולר' יוסי הגלילי אפילו נטעו ואח"כ עבדו; מפני שיש בו תפיסת (=מעשה)ידי אדם. }פירוש ר"ע לר' יוסי הגלילי שבא רק לציין המקום ששם דרך להעמיד עכו"ם.

[בז"א נתקשה בגרסת הספרים והגיה "ולא עץ רענן אלהיהם" - מכל מקום אשרה אסורה מפני שיש בה תפיסת ידי אדם, כלשון המשנה ע"ז (דף מה). ואין צריך כי יל"פ (=יש לפרש) שמה שכתוב ולא עץ רענן אלהיהם הוא בתמיה, וכי לא עץ רענן אלהיהם?! ויותר טוב למחקו].

<< · התורה והמצוה על דברים · יב · ב · >>



קיצור דרך: mlbim-dm-12-02