התורה והמצוה על דברים יב כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יב כח:

נא.

שמר שמעת את כל הדברים וגו' למען ייטב לך ולבניך אחריך וכו', למעלה (ה) שמע ישראל ולמדתם ושמרתם לעשותם ובפ' ו ושמעת ישראל ושמרת לעשות שכפל הצווי על השמיעה ועל השמירה, ודרשו שר"ל שאם תשמע מעט אז ושמעת הרבה ואם תשמור מעט א ושמרת הרבה, והשמיעה והוא שלא כסדר ר"ל שאז תשמור גם מה שלא שמעת ואח"כ תוסיף לשמוע, ומ"ש למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הטוב, ר"ל שעי"כ תתמיד לשמוע ולעשות הטוב לעת"ל ובזה ייטב לך ולבניך אחריך מזה הוציא מ"ש זכה אדם ללמוד תורה שזכה לו ולדורותיו, וממ"ש כי תעשה הטוב פי' שזה יגרום שתעשה הטוב לעת"ל מזה הוציא מ"ש שמרת מה שבידך סופך לשמור לעת"ל

נב.

כי תעשה הטוב והישר בעיני ה'. טוב שייך יותר על מצות שבין אדם למקום, שאינו עושה אותם מפני יושר לבבו, רק מפני שכן צותה החכמה העליונה. וידוע שטוב ורע הם בחכמה. שכל דבר של חכמה, יש בו שני דרכים - א' טוב וא' רע. וא"א שישיג אדם מעצמו מה טוב ומה רע, רק ע"פ החכמה ותורת ה', כמ"ש בפי' ספר משלי. ועל מצות שבין אדם לחברו, שישרם ניכר לבני אדם, שייך לשון ישר. והיושר הוא בבינה, כי הנהגה זו ישיג בבינת לבבו; וזה דעת ר"ע.

ור' ישמעאל השיב, הלא פה כתיב והישר בעיני ה' ! א"כ בעיני ה' מציין את הישר, לא את הטוב. וע"כ אמר ש הישר הוא בעיני שמים, ו טוב הוא בעיני אדם. ור"ל שאף שמצות שבין אדם למקום לא נשיג ישרם, ויצדק עליהם יותר שם "טוב", צריך שיחשבו אצלנו כמצות שהשכל משיג אותם, וכאילו מובנים ביושר לבב. ומצות שבין אדם לחברו, אף שאנו משיגים ישרם, צריך שלא נעשה אותם מצד שכלנו, רק מצד שכן צותה החכמה העליונה. כמו שכתבתי בפירוש תהלים יח 23 " כי כל משפטיו לנגדי חקותיו לא אסיר מני" . וראיתו הוא ממ"ש והישר בעיני ה' .

והנה, ר' עקיבא, יש לו סמך ממה שכתוב למעלה (דברים ו 18) " ועשית הישר והטוב בעיני ה' ". ור' ישמעאל, יש לו ראיה ממה שכתוב לקמן (דברים יג 19) " לעשות הישר בעיני ה' "; ‎ כמו שנאמר בספרי שם ( ראה פו ) ע"ז זה שאמר ר' ישמעאל הישר בעיני שמים. וכן תמיד אומר " הישר בעיני ה' ", ולא נמצא הלשון " לעשות הטוב בעיני ה' " רק פעם אחת, הנזכר.

<< · התורה והמצוה על דברים · יב · כח · >>


קיצור דרך: mlbim-dm-12-28