מפרשי רש"י על דברים יב ב
| מפרשי רש"י על דברים • פרק י"ב • פסוק ב' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כז • כח • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
רש"י
"אבד תאבדון" - אבד ואח"כ תאבדון (שם) מכאן לעוקר ע"ג שצריך לשרש אחריה
"את כל המקומות אשר עבדו שם וגו'" - ומה תאבדון מהם את אלהיהם אשר על ההרים
רש"י מנוקד ומעוצב
אַבֵּד תְּאַבְּדוּן – אַבֵּד וְאַחַר כָּךְ תְּאַבְּדוּן; מִכָּאן לְעוֹקֵר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ (ע"ז מ"ה ע"ב).
אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם וְגוֹמֵר – וּמַה תְּאַבְּדוּן מֵהֶם? אֶת אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר עַל הֶהָרִים.
מפרשי רש"י
[א] מכאן לעוקר עבודה זרה וכו'. דאם לא כן, כפל לשון למה לי. ואין לומר 'דברה תורה בלשון בני אדם' (בבא מציעא דף לא:), דבפרק אלו מציאות (שם) מוכח דרבנן סבירא להו לא אמרינן 'דברה תורה בלשון בני אדם'. ולעיל פרשת עקב (פי"א אות י) נתבאר:
[ב] ומה תאבדון מהם. כלומר, האי "את כל המקומות" הוא כמו 'מן כל המקומות', דאי אפשר לאבד המקום. וצריך לומר כי הכתוב מפרש בעצמו מה יהיו מאבידין מן המקומות, דאם לא כן, הוי למכתב 'אבד תאבדון את כל המקומות אלקיהם', עכשיו דכתיב "את אלהיהם", צריך לומר כי פירוש ומה תאבדו מהם, ומפרש "את אלהיהם":