מפרשי רש"י על דברים יב י
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק י"ב • פסוק י' |
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כז • כח • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכׇּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃
רש"י
"ועברתם את הירדן וישבתם בארץ" - שתחלקוה ויהא כל אחד מכיר את חלקו ואת שבטו
"והניח לכם" - לאחר כבוש וחלוק ומנוחה (שופטים ג) מן הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל ואין זו אלא בימי דוד אז
רש"י מנוקד ומעוצב
וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ – שֶׁתְּחַלְּקוּהָ, וִיהֵא כָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת חֶלְקוֹ וְאֶת שִׁבְתּוֹ.
וְהֵנִיחַ לָכֶם – לְאַחַר כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק, וּמְנוּחָה מִן "הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל" (שופטים ג,א), וְאֵין זוֹ אֶלָּא בִּימֵי דָוִד. אָז–
מפרשי רש"י
[יג] ויהא כל אחד מכיר חלקו ושבתו. פירוש, האי "וישבתם" רוצה לומר אחר שכבשו וחלקו, שזה מיקרי 'ישיבה', לפי שהוא מכיר את הישיבה שלו. לאפוקי קודם שחלקו, לא מיקרי זה ישיבה, שלא ידעו למי הוא חלק זה, ולמי הוא חלק זה. כדכתיב בפרשת תבא (להלן כו, א) "וירשתה וישבת בה", והתם מוכח בהדיא דהאי ישיבה הוא אחר החלוק, דאי קודם החלוק - רק אחר הכבוש - זה כבר כתוב "וירשתה", ולא מקרי ירושה אלא אחר הכבוש, ואם כן "וישבת בה" הוא החלוק. והכי נמי "וישבתם בארץ" הוא אחר החילוק: