קטגוריה:בראשית יב יח
נוסח המקרא
ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא
וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא.
וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃
וַ/יִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְ/אַבְרָ֔ם וַ/יֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑/י לָ֚/מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔/י כִּ֥י אִשְׁתְּ/ךָ֖ הִֽוא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַאֲמַר מָא דָא עֲבַדְתְּ לִי לְמָא לָא חַוֵּית לִי אֲרֵי אִתְּתָךְ הִיא׃ |
אונקלוס (דפוס): | וּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַאֲמַר מַא דָּא עֲבַדְתְּ לִי לְמָא לָא חַוִּית [נ"א: חַוִּיתָא] לִי אֲרֵי אִתְּתָךְ הִיא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּקְרָא פַּרְעה לְאַבְרָם וַאֲמַר מַה דָא עָבַדְתָּא לִי לְמָא לָא חַוֵיתָא לִי אֲרוּם אִנְתְּתָךְ הִיא: |
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
אומרו "מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי":
(יט) ושמא תאמר כי אחר שהוצאת קול ואמרת לפני העם כי אחותך היא, לא היה לך פתחון פה לשוב לאמר אלי כי אשתך היא, כי תהיה כמו אכזב לבל יראה דעתך למונעה מהמלך עם היותה אחותך. כי הלא מה שאמרתי למה לא הגדת לי, הוא לו הונח שיפה עשית במה שאמרת לפני העם "אחותי" היא, אך לפי האמת אעיקרא דדינא פירכא כי "למה אמרת" מתחלה "אחותי היא", באופן שלא יכולת לומר לי אחר כך אשתי "היא". ושמא תאמר שמא אחד מהעם יהרגך לקחתה, לא יתכן כי אינה ראויה רק למלך, כמו שאמרו ז"ל (רש"י, וע"ע תנחומא ה) על ויהללו אותה אל פרעה שאמרו זו ראויה למלך, וזהו "ואקח אותה לי לאשה", לומר לי בלבד היתה ראויה "לאשה", ולמה יראת יקחנה זולתי. ואם כן מעיקרא היה לך לומר שאשתך היא, כי ממני לא
היית ירא שאהרוג אותך, כי מלך במשפט אני, וכל שכן שלא אקח בעולת בעל. והראיה שממני אין פחד, כי הנה "ועתה הנה אשתך קח ולך" שאיני הורגך לקחתה. גם כיוון אל יעלה על לבך שמחמת הנגעים אני מחזירה, רק למה שהיא "אשתך קח ולך":אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד יתבאר על דרך אומרם ז"ל (רש"י) כי טעם פרעה שאמר לו הנה אשתך קח ולך ואבימלך אמר אליו הנה ארצי לפניך וגו' כי פרעה להיות אנשיו כעורים ושטופי זמה חש על הדבר שיכשלו בו ויענשו מה שאין כן אבימלך שלא היו כעורים וכו', ולזה תמצא שאבימלך אמר אליו מה ראית כי עשית וגו' מה שאין כן פרעה כי יודע טעמו של אברהם כי ירא פן ימות עליה, ומעתה יתבאר הכתוב על נכון להיות שידע פרעה הטעם לא יוצדק לומר לו למה אמרת אחותי היא כי אם שאלה ראשונה למה לא הגדת לי בייחוד כי היא אשתך, ובזה, הגם שתאמר אחותי היא תהיה לך שמירה מהעם ולא היית גורם לי רעה להכשל בה, כי פרעה היה מחזיק עצמו ודאי שלא יעשה דבר מגונה ביודעו כי היא אשתו ולא יחשדנו אברהם. וההגדה היתה מועלת לאברהם לאחד מב' דרכים או יצו עליו פרעה אנשים לשומרו כאשר עשה אחר כך בזמן מועט, או היה ממהר לשולחו. והוסיף לומר למה אמרת וגו' פירוש ואם תאמר וכי חובת גברא הוא שכל איש אשר יביא את אשתו ילך ויגיד לפרעה כי אשתו זאת, לזה אמר למה אמרת וגו', ומהטעם עצמו שאמרת אחותי היא לצד מעלת יופיה לזה עליך בפרט מוטל להודיע:
או יאמר על זה הדרך למה אמרת וגו' וכיון שאמרת היה לך לחוש לי לקחתה לאשה, הן אמת אם לא היית אומר אני הייתי חושש לה מאשת איש אבל כיון שאמרת אחותי היה לך לחוש לי שאקחנה לאשה ותגיד לי בסוד. ולא השיב אברהם דבר כמו שהשיב לאבימלך כי אברהם טעמו היה שהיה חושד לפרעה עצמו ואין ראוי להשיב על זה. ואולי כי לזה חש פרעה ומיהר לשלחו מארצו וזולת זה יצו עליו בתמידות אנשים:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב יח.
איך פרעה הבין את הקשר בין הנגעים לבין החטא
(בראשית יב יז): "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם. וַיִּקְרָא פַּרְעֹה לֹאַבְרָם וַיֹּאמֶר 'מַה זאֶת עָשִׂיתָ לִּי? לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אֵשֶׁתך הִוא?'"
כדי לקשר בין נגעים ובין המעשה שעשה, האדם צריך להיות בעל תודעה של השגחה מתמדת וידיעת אסור ומותר.
אך זה לא תואם להתנהגותו של פרעה!
1. ייתכן שהיתה לפרעה התגלות כלשהי, כמו לאבימלך (בפרק כ), והמקרא מדלג עליה: "וינגע - ויודע ה' את פרעה כי יביא עליו ועל ביתו נגעים גדולים בגלל שרי". ראיה לפירוש זה:
- (דברי הימים א טז כ): "וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים"
- (תהלים קה יג): "וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים"
"...ויוכיח עליהם מלכים"- מלכים הרי לשון רבים, ואנו יודעים רק על אחד- אבימלך, סימן שיש עוד אחד- פרעה! (דוד אקסלרוד).
2. וייתכן שהדבר נובע מהשפעת המבול על התודעה האנושית .
לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא
פרעה מנסה להסיר מעצמו את האחריות על החוק שחוקק, היינו, להביא אליו נשים יפות, ושהביא גם לרצח הבעלים. הוא מאשים את אברם על שאמר לו שהיא אחותו, ומסרב להבין שאברם שיקר כי פחד שהוא יומת בו-במקום. פרעה כעס על שהתייחס יפה לאברם – אחי שרי לדעתו – ונתן לו מתנות,. אולם הוא לא מעיז לפגוע באברם ולקחת את המתנות בחזרה.
שופט פוקד על עד להגיד "את כל האמת ואך ורק את האמת". אולם אברם לא נשאל, אלא הוא נידב מידע באומרו ששרי היא אחותו (ואולי זו היתה האמת). לכן אברם לא היה מחויב להרחיב בעניין.
מדברי פרעה רואים שאברם אמר ששרי היא אחותו, אך לא אמר שהיא גם אשתו. פרעה כועס מכיוון שהוא הוטעה, אבל למעשה הוא לא שאל באופן מדויק, אם בכלל. לאמור, אם הוא היה שואל האם היא אשתך, אזי על אברם היה להחליט באופן מודע האם לשקר או לא.
ניתן לשאר שפרעה לא פגע באברם ושרי כי אלוהים הזהיר אותו, כשם שלבן הוזהר: "פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד). למרות שייתכן שפרעה היה באמת איש טוב, חרף החוק הרע שחוקק, ושהוא הצטער על כך שכמעט גרם לפגיעה בשרי ואברם, ועל שהביא נגעים גדולים על עצמו.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יב יח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.