ביאור:מעומד/מקרא/תורה/שמות/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ פרק זה במהדורה הרגילה (ללא עימוד) (ומהדורות נוספות של שמות פרק ב)


פרשת שמות - עליה שניה: סיפורי משה הראשונים

סיפורי משה הראשונים

משה בתיבה ובת פרעה

וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי, וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי עמרם נשא לאישה את יוכבד ( להלן ו, כ).
וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן -
וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב טוב במיוחד הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים חודשים.
וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ להחביא אותו -
וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא קנה סוף מן היאור וַתַּחְמְרָה וציפתה אותה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת,
וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף בין קני הסוף, כדי שלא תיסחף במים - עַל שְׂפַת הַיְאֹר.
וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מִרְיָם (טו, כ) מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ כדי לדעת מה יקרה לו.


וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר,
וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ שפחתה וחז"ל פרשו: את אמת-היד, כלומר הושיטה את היד וַתִּקָּחֶהָ.
וַתִּפְתַּח. וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד - וְהִנֵּה: נַעַר בֹּכֶה!
וַתַּחְמֹל עָלָיו, וַתֹּאמֶר: 'מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה!'
וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה:
הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת כי מינקת מצרייה לא תסכים להניק ילד עברי,
וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד?
וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה: לֵכִי!
וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה - וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד.


וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה:
הֵילִיכִי קחי והוליכי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי
וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ.
וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אימו של משה את הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ.


וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן,
וַתִּקְרָא בת פרעה או יוכבד אימו שְׁמוֹ מֹשֶׁה בן או נולד במצרית
וַתֹּאמֶר יוכבד לבת פרעה שהסבר השם בעברית הוא 'כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ משיתי אותו, משכתי אותו'.

התערבות משה במצב בני ישראל ובריחתו

וַיְהִי - בַּיָּמִים הָהֵם
וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם,
וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו.
וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה הוא פנה והסתכל לצדדים וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ:
וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי - וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל.


וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים רבים ומכים זה את זה,
וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לזה שהתחיל להכות 'לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?'
יד וַיֹּאמֶר הרשע אמר::
מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ,
הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר - כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי?!
וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר: 'אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר שהרגתי מצרי'.


וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה
וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה,
וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן - וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר.

במדין - בנות יתרו (רעואל)

וּלְכֹהֵן מִדְיָן הוא יתרו הנקרא גם בשם רעואל שֶׁבַע בָּנוֹת,
וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה הן שאבו מים מהבאר וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים מבנה המחזיק את המים לשתיית הצאן לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן.
וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם,
וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן הציל אותן מהרועים וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם.
וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן, וַיֹּאמֶר: 'מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם?'
וַתֹּאמַרְןָ:
אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים,
וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ - וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן.
וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו:
וְאַיּוֹ ואיפה הוא? לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ? קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם!
וַיּוֹאֶל והסכים מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ עם האיש, עם רעואל,
וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה.
וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם,
כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. {פ}

מלך חדש על מצרים

וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם עברו שנים רבות וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם הראשון שהכיר ביוסף, ולפי חז"ל מדובר היה באותו מלך ששינה את גישתו. ולפי פשוטו, אפשר שמדובר במות הפרעה שרדף אחריו, ועתה יכול לשוב למצרים ולדבר עם פרעה החדש, הממשיך ומעביד את בני ישראל בפרך ואף מחריף את מצבם.
וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה - וַיִּזְעָקוּ!
וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים - מִן הָעֲבֹדָה.
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם,
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת הברית שהוא כרת עִם אַבְרָהָם ברית בין הבתרים, שהבטיח להוציאם לבסוף מן השעבוד אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּדַע ושם אל ליבו את מצבם אֱלֹהִים. {ס}