ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שקלים/פרק שלישי

ירושלמי שקלים, פרק ג, הלכה א

מתני’: ^ג_אבשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה. בפרוס הפסח, בפרוס העצרת, בפרוס החג. ^ג_בוהן גרנות של מעשר בהמה דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. °בן עזאי שמעון בן עזאי אומר, בעשרים ותשעה באדר. ובאחד בסיון. ובעשרים ותשעה באב. °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים, באחד בניסן בא' בסיון, בכ"ט באלול. ולמה אמרו בכ"ט באלול, ולא אמרו באחד בתשרי? מפני שהוא יום טוב. ^ג_גואי איפשר לעשר, לפיכך הקדימוהו בכ"ט באלול:

גמ’: תנן, בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה. בפרוס הפסח,בפרוס העצרת, בפרוס החג. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, כל הן דתנינן פרס, פלגא חצי. והכא פלגא דשלושים יום קודם למועד, _{שזה חצי מזמן ההכנה לחג.} שדורשים בהלכות החג שלושים יום קדם לחג: תנן, והן גרנות של מעשר בהמה דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, מפני שהן פירקי לידה. רבי אחא רב אחא° ורבי תנחום בר חייה רבי תנחום בריה דרבי חייא° אמרו בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, ^ג_דכדי שתהיה הבהמה מצויה לעולי רגלים. אמר רבי יודן רבי יודן°, שלא יבא לידי בל תאחר. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, כל המשהה טבלו, עובר בבל תאחר. תמן

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ג_א מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה ה':

2 ג_ב מיי' פ"ז מהל' בכורות הלכה ח':

3 ג_ג מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה כ"ו, מיי' פ"ב מהל' חגיגה הלכה ט':

4 ג_ד מיי' פ"ז מהל' בכורות הלכה ח':

-----------------------------------דף יב

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף יב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד א] תנינן °רבי מאיר רבי מאיר אומר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים ^ג_הבאחד בתשרי °בן עזאי שמעון בן עזאי אומר האלוליים מתעשרין בפני עצמן. אמר רב חונה טעמיה ד°רבי מאיר רבי מאיר דעד כאן הן מתמצות לילד מן הישנות _{שהתעברו לפני ניסן שהעיבור חמישה חדשים,} מכאן והילך הן מתחילות לילד מן החדשות _{מהעיבור שאחרי ניסן.} רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רב חונה רב הונא°, טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. דכתיב (תהלים ס"ה, י"ד) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו. לבשו כרים הצאן, אלו הבכירות שהתעברו קדם ניסן, ועמקים יעטפו בר אלו האפילות _{שמתעברות בניסן שעמקים עטופים בר,} יתרועעו _{שניהם יחד} אף ישירו _יתעשרו אלו ואלו נכנסין לדיר להתעשר. אמר °בן עזאי שמעון בן עזאי הואיל ואלו אומרים כך ואלו אומרים כך, יהו האלוליים מתעשרין בפני עצמן. הא כיצד? נולדו לו חמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי, אינן מצטרפין. _{הנולדים באב לא מצטרפים לנולדים באלול, שמא הלכה כ°רבי מאיר רבי מאיר שאחד באלול הוא ראש השנה. הנולדים באלול לא מצטרפים עם הנולדים בתשרי, שמא הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שאחד בתשרי הוא ראש השנה. והנולדים באב לא מצרפים לנולדים בתשרי לדעת כולם.} נולדו לו חמשה בתשרי וחמשה באב הרי אלו מצטרפין. ו°בן עזאי שמעון בן עזאי מכריע על דברי תלמידיו _{°רבי מאיר רבי מאיר ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי?} רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי מיישא רבי מיישא° אמרו בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° , שכן נחלקו עליה אבות העולם. מאן אינון אבות העולם? תנא רבי יונה רבי יונה° קומי רבי ירמיה רבי ירמיה°. אבות העולם אלו °רבי ישמעאל רבי ישמעאל ו°רבי עקיבא רבי עקיבא. זאת אומרת ש°בן עזאי שמעון בן עזאי תלמיד וחבר היה ל°רבי עקיבא רבי עקיבא. דאין תימר °רבי עקיבא רבי עקיבא רביה הוה, אית בר נש אמר לרביה, הואיל ואלו אמרים כן ואלו אמרים כן? רבי אבהו רבי אבהו° אמר, רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° שמע ליה ש°בן עזאי שמעון בן עזאי תלמיד וחבר היה ל°רבי עקיבא רבי עקיבא מן הדא דתנן, נפל הבית עליו ועל אמו אלו ואלו _{°בית הלל בית הלל ו°בית שמאי בית שמאי} מודים שיחלוקו. אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא מודה אני בזה שנכסים בחזקתם. אמר לו °בן עזאי שמעון בן עזאי, על החלוקין _{על מה ש°בית הלל בית הלל ו°בית שמאי בית שמאי חולקים} אנו מצטערין אלא שבאתה לחלק עלינו את השוין _{שאתה חולק על מה שהם מסכימים,} זאת אומרת °בן עזאי שמעון בן עזאי חבר ותלמיד היה ל°רבי עקיבא רבי עקיבא, דאין תימר רביה, אית בר נש אמר הכי לרביה? תמן תנינן. ^ג_ומאחד בתשרי עד כ"ט באלול הרי אלו מצטרפין. חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אינן מצטרפין. חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן הרי אלו מצטרפין. אם כן למה אמרו שלש גרנות למעשר בהמה? שעד שלא הגיע הגורן מותר למכור ולשחוט. הגיעה הגורן לא ישחוט, ואם שחט פטור. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° זאת אומרת מעשר בהמה לא עשו אותו לא כחנט _{כפירות שהולכים בהם אחר חניטה} ולא כשליש _{כתבואה וזתים שהולכים אחר הבאת שליש.} דאין תימר כחנט, ניתני כל המעוברים מכ"ט באלול

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד ב] אין תימר כשליש _{שזה גמר גידולו שהוא ראוי לאכילה,} ניתני כל הנולדים עד עשרים ושנים באלול. _{אבל הנולדים אחר כך אינם ראוים לקרבן בשנה זו שהם מחוסרי זמן שאסורים לקרבן שמונה ימים.} רבי שמי רבי שמי° אמר בשם רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°. כשליש עשו אותו ובשיטת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי . ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר. קם רבי מנא רבי מנא° עם רבי שמי רבי שמי° ואמר לו, את אמרת הדא מילתא שהמשנה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? והא תנינן °בן עזאי שמעון בן עזאי אומר האלוליים מתעשרין בפני עצמן. מאי לאו אפילו נולד מכ”ב עד כ”ט באלול _{אף שאינם ראוים לקרבן בשנה זו שהם מחוסרי זמן. וזה מסתדר רק בשיטת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי.} אית לך מימר °בן עזאי שמעון בן עזאי כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ולא ^ג_זכרבנן?אלא הכל אחר הלידה. כמה דאת אמר על דרבנן שהנולדים מכ”ב אלול כיוון שהם מחוסרי זמן בגורן זו, מניחן ומעשרן לגורן הבאה והן מתעשרין עם בני שנתן. כן את אמר על ד°בן עזאי שמעון בן עזאי, מניח את הנולדים מכ”ב אלול עד כ”ט באלול לגורן הבא והן מתעשרין עם בני אלול. אמר רב חונה רב הונא°, זאת אומרת שמונה ימים שהבכור מחוסר זמן בהן, עולין לו מתוך שנתו _{שאם לא כן הנולדים מכ"ב אלול עד כ"ט באלול שהיו מחוסרי זמן בשנה הקדמת היו מתעשרים עם הנולדים אחר ראש השנה.} אמר רבי מנא רבי מנא°. רבי יונה רבי יונה° אבא שמע לה מן הדא דכתיב (דברים ראה טו יט) כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדש ליי' אלהיך. הא כיצד הרי הוא קדוש מבטן ולמה נאמר תקדיש? אלא ללמד ^ג_חשמשעת לידתו אתה מונה לו:

ירושלמי שקלים, פרק ג, הלכה ב

מתני’: ^ג_טבשלש קופות, של שלש שלש סאין, תורמין את הלשכה. ^ג_יוכתוב עליהן, אל"ף בי"ת גימ"ל. °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר, יונית כתוב עליהן. אלפ"א בית"א גמ"א. ^ג_יאאין התורם נכנס, לא בפרגוד חפות, ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילין, ולא בקמיע. שמא יעני ויאמרו, מעון הלשכה העני. או שמא יעשיר ויאמרו, מתרומת הלשכה העשיר. שאדם צריך לצאת ידי הבריות, כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום. שנאמר (במדבר מטות לב כב) והייתם נקיים מה' ומישראל. ואומר (משלי ג', ד') ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

5 ג_ה מיי' פ"ז מהל' בכורות הלכה ו':

6 ג_ו מיי' פ"ז מהל' בכורות הלכה ו':

[ע"ב]

7 ג_ז מיי' פ"ו מהל' בכורות הלכה י"ד:

8 ג_ח מיי' פ"א מהל' בכורות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ש"ו סעיף ז':

9 ג_ט מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה ה':

10 ג_י מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה ז':

11 ג_יא מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה י':

-----------------------------------דף יג

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף יג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד א]

גמ’: תמן תנינן, מפנין אפילו ד' וחמש קופות. רבי זעירא רבי זעירא° שאל את רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)°, כמה היא שיעורן של קופות? אמר ליה, נלמוד סתום מן המפורש דתניא, בשלש קופות של שלש שלש סאין, שהן תשעה סאין לקופה, שהן עשרים ושבע סאין, תורמין את הלשכה. וכתוב עליהן, אל"ף בי"ת גימ"ל. מפני מה כתוב עליהן א' ב' ג'? לומר מסתפק מן הראשונה קודם לשנייה, ומן השנייה קודם לשלישית תמן תנינן המוציא ^ג_יביין כדי מזיגת הכוס רבי זעירא רבי זעירא° שאל את רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° כמה שיעורן של כוס? אמר לו נלמד סתום מן המפורש דתני רבי חייא רבי חייא רבה° ארבע כוסות שאמרו _בפסח ^ג_יגישנן _{בכולם יחד} רביעית של יין האיטלקי אמר רבי יוסי בר אבין רבי יוסי ברבי בון° משום רבי יוחנן רבי יוחנן°, ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא. דתני, מים כדי גמיעה, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמיעה, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כדי מזיגת הכוס. מזוג בכמה? נשמעינה מן הדא דתנן. מים כדי גמיעה, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמיעה, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כדי מזיגת הכוס. הדא אמרה אפילו מזוג שיעורו כדי מזיגת הכוס. כמה הוא שיעורן של כוסות _{מהוא שיעור רביעית?} אמר רבי אבין רבי אבין°, טיטרטון ורביע. מהו לשתות ארבע כוסות בכרך אחד? מן מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בהלל ^ג_ידאם שמעה בבית הכנסת, יצא ואין צריך לאמרה בביתו בין הכוסות. הדא אמרה אפילו שתיין בכרך אחד יצא. שהרי אם לא אומר הלל, אין הפסק בין כוס שלישי לרביעי. מהו לשתותן מפוסקין? כלום אמרו שישתה ארבע כוסות ויקרא ביניהם, לא כדי שישתה ולא ישתכר? אם שתה בפיסקן, אף הוא אינו משתכר. מהו לצאת ביין של שביעית? שהרי ביעור יין חל בערב פסח. ואחר הביעור מותר להשאיר רק שלוש רביעיות. האם התירו להשאיר ארבע רבעיות לצורך ארבע כוסות? תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, יוצאין ביין של שביעית. מהו לצאת בקונדיטין? מן מה דתני בר קפרא בר קפרא° קונדיטין, כיין. הדא אמרה ^ג_טויוצאין ביין קונדיטין מהו לצאת במזוגין הרבה? מותר מן מה דתני רבי חייה רבי חייא רבה° . דתני רבי חייה רבי חייא רבה° , ^ג_טזארבעה כוסות שאמרו, יוצאין בהן בין חיין בין מזוגין, והוא שיהא בהן טעם ומראה יין. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°, ^ג_יזמצוה לצאת ביין אדום שנאמר (משלי כ"ג, ל"א) אל תרא יין כי יתאדם. תני מבושל כמתובל. מהו לצאת ביין מבושל? אמר רבי יונה רבי יונה° ^ג_יחיוצאין ביין מבושל. רבי יונה רבי יונה° לטעמיה. דרבי יונה רבי יונה° כד הוה שתי ארבע כסי דפסחא הוה חזיק  כאב רישא עד עצרתא. ו°רבי יודא בי רבי אילעאי רבי יודא בי רבי אילעאי שתי ארבעתי כסוי דלילי פיסחא, וחזיק  כאב רישיה עד חגא. חמיתיה חדא מטרוניתא אפוי נהירין  פניו מאירות אמרה. סבא סבא, חדא מהני תלת מילין אית בך. או דשתוי חמרא את, או דמלוי בריבית את, או דמגדל חזירי את. אמר לו, תיפח רוחא דההיא איתתא דחדא מאלין תלת מילא לית בי. אלא אולפני

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד ב] שכיח לי. דהכין כתיב (קהלת ח', א') חכמת אדם תאיר פניו. ר ' אבהו אתי לטבריא. חמוניה תלמידוי דרבי יוחנן רבי יוחנן° אפוי נהירין  פניו מאירות. אמרון תלמידים לרבי יוחנן רבי יוחנן°, אשכח רבי אבהו רבי אבהו° סימא _אוצר אמר לון למה? אמרין ליה אפוי נהירין  פניו מאירות. אמר לון. דילמא אוריתא חדתא שמע. סליק לגביה, אמר לו, מאי אוריתא חדתא שמעת? אמר לו תוספתא עתיקא. קרא עליה חכמת אדם תאיר פניו. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. לוגא דאורייתא, כשיעור תומנתא עתיקתא שמודדים בה מורייסא בציפרין. אמר רבי יונה רבי יונה° חכים אנא לה, דבית רבי ינאי רבי ינאי° הוון מכיילין  מודדים בה דבש. תני, שיעור לוג חצי שמינית טברנית הישנה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° הדין דידן זו שלנו. ולמה קרי ליה עתיקה בגין הרי דהוה ביומי? אית דאמרי דהוות זעירא ורבתא _{קטנה וגדלה חזרה}. ואית דאמרי דאזעירא ולא אזעירא כמה דהוות  יש אומרים שאחר שגדלה שוב קטנה אבל לא כמו קדם וכיוון שהתחלפה כמה פעמים לא יכל לומר שמינית טברינית סתם ואמר הישנה. כמה הוא שיעורו של כוס? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° ורבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם שמואל שמואל (אמורא)°. אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. תני, יין ^ג_יטיבש בכזית דברי °רבי נתן רבי נתן. רבנן דקיסרין אמרו בשם רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° ורבי בון רבי אבין° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אתיא ד°רבי נתן רבי נתן כ°רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה . כמה ד°רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר ברביעית. כן °רבי נתן רבי נתן אומר ברביעית. דתנן,אמר °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה  : אף כשטמאו °בית הלל בית הלל, לא טמאו אלא בדם שיש בו רביעית,הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. מעשה בפרדה של בית °רבי רבי יהודה הנשיא שמתה, וטהרו אתדמה משום נבילה ושאל רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° את רבי סימון רבי שמעון בן פזי° עד כמה? ולא אשגח ביה. שאל לרבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° ואמר ליה עד רביעית טהור. יותר מרביעית טמא, שאם יקרש יעמוד על כזית. ובאש  כאב לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° על דלא חזר ליה רבי סימון רבי שמעון בן פזי° שמועתא. רב ביבי רב ביבי° הוה יתיב מתני הדין עובדא. אמר לו רבי יצחק בר כהנא רבי יצחק בר כהנא°. עד רביעית טהור יותר מכאן טמא? ובעט ביה. אמר ליה רבי זריקא רבי זריקא°, בגין דשאיל לך את בעט ביה? אמר ליה בגין, דלא הוות דעתי בי בעיטנא ביה. כדאמר רבי חנין רבי חנין° (דברים כי תבא כח סו) והיו חייך תלואים לך מנגד, זה הלוקח חיטים לשנה. ופחדת לילה ויומם, זה הלוקח מן הסדקי. ולא תאמין בחייך, זה הלוקח מן הפלטר . שאין לו וקונה כל יום כדי צרכו. ואנא סמיך לפלטירא. מיי כדון? העיד °רבי יהושע בן בתירא רבי יהושע בן בתירא על ^ג_כדם נבילות שהוא טהור. מהו טהור? טהור מלהכשיר הא לטמאות מטמא. והא תנינן. ^ג_כאדם השרץ כבשרו, מטמא ואינו מכשיר ואין לנו כיוצא בו. והרי אף דם נבלה מטמא ואינו מכשיר ? מה שנאמר אין לנו כיוצא בו, הכוונה שיהיה הדם שוה לבשר בשיעור טומאתו, כמו בשרץ שהדם מטמא כשיעור הבשר בכעדשה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° פליגי בה תרין אמוראין, חד אמר טמא וחד אמר טהור. מאן דאמר שדם נבלה טמא, כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מאן דאמר טהור, כ°רבי יהושע בן בתירה רבי יהושע בן בתירא. אמר ליה רב אבדומה נחותה רב אבדומה נחותה°. ויאות. דהא °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, מוריינא  מורה הוראה דבי נשיא הוה. וראינו שבבית °רבי רבי יהודה הנשיא טיהרו דם פרדה עד רביעית. אבל יותר מרביעית טמא. תנן, אין התורם נכנס,לא בפרגוד חפות. ולא במנעל,ולא בסנדל,ולא בתפילין, ולא בקמיע. שמא יעני ויאמרו, מעוון הלשכה העני. או שמא יעשיר ויאמרו,מתרומת הלשכה העשיר . תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל, ^ג_כבקווץ _{ששערו תלתלים} לא יתרום מפני החשד. תני, הגזברין היו מפספסין בקילקין _בשערו. תני

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

12 ג_יב מיי' פי"ח מהל' שבת הלכה ב':

13 ג_יג מיי' פ"ז מהל' חמץ ומצה הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תע"ב סעיף ט':

14 ג_יד מיי' פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה י':

15 ג_טו מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תע"ב סעיף י"ב:

16 ג_טז מיי' פ"ז מהל' חמץ ומצה הלכה ט':

17 ג_יז טור ושו"ע או"ח סי' תע"ב סעיף י"א:

18 ג_יח טור ושו"ע או"ח סי' תע"ב סעיף י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' רע"ב סעיף ח':

[ע"ב]

19 ג_יט מיי' פי"ח מהל' שבת הלכה ב':

20 ג_כ מיי' פ"א מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ד':

21 ג_כא מיי' פ"י מהל' טומאת אוכלין הלכה ג':

22 ג_כב מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה י':

-----------------------------------דף יד

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף יד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד א] מדברין היו עמו משעה שהוא נכנס עד שעה שהוא יוצא _{שמא הכניס לתוך פיו.} וימלא פומיה מוי? אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°, אי אפשר שימלא פיו מים, מפני הברכה שצריך לברך על התרומה. תנן, שאדם צריך לצאת ידי הבריות, כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. בתורה ובנביאים ובכתובים מצאנו, שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום. בתורה מנין? דכתיב (במדבר מטות לב כב) והייתם נקיים מה' ומישראל. בנביאים מנין? דכתיב (יהושע כ"ב, כ"ב) אל אלהים ה' וגו' וישראל הוא ידע. בכתובים מניין? דכתיב (משלי ג', ד') ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. גמליאל זוגא שאל לרבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° , איזהו המחוור שבכולם? אמר ליה והייתם נקיים מה' ומישראל

ירושלמי שקלים, פרק ג, הלכה ג

מתני’: של בית °רבן גמליאל רבן גמליאל היה נכנס ושקלו בין אצבעותיו. וזרקו לפני התורם, והתורם מתכווין ודחפו לתוך הקופה. ^ג_כגאין התורם תורם, עד שהוא אומר להם, אתרום? והן אומרין לו תרום, תרום, תרום, שלשה פעמים. ^ג_כדתרם את הראשונה וחיפה בקטבליאות _{כיסוי עור. ועליהם נותנים את השקלים שיבואו אחר כך,} השנייה, וחיפה בקטבליאות. השלישית לא היה מחפה. ולמה היה מחפה? שמא ישכח ויתרום מן הדבר התרום. תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל, והשניה לשם כרכים המוקפין לה. והשלישית לשם בבל ולשם מדי, ולשם מדינות הרחוקות:

גמ’: תנן, של בית °רבן גמליאל רבן גמליאל היה נכנס ושקלו בין אצבעותיו. וזרקו לפני התורם,והתורם מתכווין ודחפו לתוך הקופה. אילו היו שני כריים, ותרם מאחד מהן על חבירו, שמא לא פטר חבירו? _{ולמה נזקקו לכך.} נחת רוח היא להם, שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה. תנן, תרם את הראשונה וחיפה בקטבליאות _עורות. תני, שמט את הקטבליאות, נעשו כולן שיריים. תני, שלישית היא היתה עשירה שבכולן, שהיו בה אסטריאות של זהוב, ודרכונות של זהוב שכיוון שהביאום מרחוק, צרפו אותם למטבעות זהב מפני טורח הדרך. תנן, ^ג_כהתרם את הראשונה לשם ארץ ישראל, והשניה לשם כרכים המוקפין לה. והשלישית לשם בבל ולשם מדי, ולשם מדינות הרחוקות. תני’ תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל ולשם כל ישראל. שנייה לשם כרכים המוקפים ולשם כל ישראל. והשלישית לשם בבל ומדי ולשם מדינות הרחוקות ולשם כל ישראל. תני נטל מן הראשונה, אף על פי שיש בראשונה נוטל מן השנייה. נטל מן השנייה. אף על פי שיש בשנייה, נוטל מן השלישית

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד ב] שלמה שלישית, חוזר לשנייה. שלמה שנייה, חוזר לראשונה. שלמו שלשתן, חוזר ושוקל. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, ^ג_כוחוזר לשיריים. שהיה °רבי מאיר רבי מאיר אומר, מועלים בשיריים, שמא יצטרכו להן בסוף. וכן היה °רבי פנחס בן יאיר רבי פנחס בן יאיר אומר, זריזות מביאה לידי נקיות, ^ג_כזנקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא. יראת חטא מביאה לידי חסידות. חסידות מביאה לידי רוח הקודש. רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים. תחיית המתים מביאה לידי אליהו זכור לטוב. זריזות מביאה לידי נקיות דכתיב (ויקרא אחרי מות טז כ) וכלה מכפר. נקיות מביאה לידי טהרה דכתיב (ויקרא תזריע יב ח) וכפר עליה הכהן וטהרה. טהרה מביאה לידי קדושה דכתיב (ויקרא אחרי מות טז יט) וטהרו וקדשו. קדושה מביאה לידי ענוה דכתיב (ישעיהו נ"ז, ט"ו) כי כה אמר רם ונשא, שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון, ואת דכא ושפל רוח. ענוה מביאה לידי יראת חטא דכתיב (משלי כ"ב, ד') עקב ענוה יראת ה'. יראת חטא מביאה לידי חסידות דכתיב (תהלים ק"ג, י"ז) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו. חסידות מביאה לידי רוח הקדש דכתיב (תהלים פ"ט, כ') אז דברת בחזון לחסידיך. רוח הקדש מביאה לידי תחיית המתים דכתיב (יחזקאל ל"ז, י"ד) ונתתי רוחי בכם וחייתם. תחיית המתים מביאה לידי אליהו זכור לטוב דכתיב (מלאכי ג', כ"ג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא. תנא בשם °רבי מאיר רבי מאיר, כל מי שקבוע בארץ ישראל, ומדבר בלשון הקודש, ואוכל פירותיו בטהרה, וקורא קריאת שמע בבוקר ובערב, יהא מבושר שבן עולם הבא הוא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

23 ג_כג מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה ה':

24 ג_כד מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה ז':

25 ג_כה מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה ח':

[ע"ב]

26 ג_כו מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה ו':

27 ג_כז מיי' פט"ז מהל' טומאת אוכלין הלכה י"ב:

הדרן עלך פרק בשלשה פרקים