שולחן ערוך אורח חיים תעב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תעב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·

דיני הסיבה וארבע כוסות
ובו ששה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטוטז

סעיף א[עריכה]

יהיה שלחנו ערוך מבעוד יום כדי לאכול מיד כשתחשך. ואף אם הוא בבית המדרש יקום, מפני שמצוה למהר ולאכול בשביל התינוקות שלא ישנו. אבל לא יאמר קידוש עד שתחשך:

סעיף ב[עריכה]

יסדר שלחנו יפה בכלים נאים כפי כחו. ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות.

  • הגה: ואפילו עני שאין לו כרים ישב על הספסל (מרדכי ריש פרק ערבי פסחים):

סעיף ג[עריכה]

כשהוא מיסב לא יטה על גבו ולא על פניו ולא על ימינו אלא על שמאלו (ואין חילוק בין איטר לאחר) (טור בשם רש"י ותרומת הדשן סימן קל"ו):

סעיף ד[עריכה]

אשה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה.

  • הגה: וכל הנשים שלנו מיקרי חשובות (מרדכי ריש פרק ערבי פסחים ורבינו ירוחם), אך לא נהגו להסב, כי סמכו על ראבי"ה דכתב דבזמן הזה אין להסב (דברי עצמו):

סעיף ה[עריכה]

בן אצל אביו צריך הסיבה אפילו הוא רבו מובהק. תלמיד לפני רבו אינו צריך הסיבה, אפילו אינו רבו מובהק, אלא אם כן יתן לו רבו רשות. ותלמיד חכם מופלג בדורו, אף על פי שלא למד ממנו כלום, חשוב כרבו ואינו צריך הסיבה. (ודווקא כשאוכלין על שולחן אחד, אבל אם אוכל על שולחן בפני עצמו צריך להסב):

סעיף ו[עריכה]

השמש צריך הסיבה:

סעיף ז[עריכה]

כל מי שצריך הסיבה, אם אכל או שתה בלא הסיבה לא יצא, וצריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבה.

  • הגה: ויש אומרים דבזמן הזה דאין דרך להסב, כדאי הוא ראבי"ה לסמוך עליו שבדיעבד יצא בלא הסיבה (אגודה פרק ערבי פסחים).
ונראה לי אם לא שתה כוס שלישי או רביעי בהסיבה, אין לחזור ולשתות בהסיבה, דיש בו חשש שנראה כמוסיף על הכוסות. אבל בשני כוסות ראשונות, יחזור וישתה בלא ברכה (מנהגים). וכן באכילת מצה. ולכתחילה יסב כל הסעודה (מהרי"ב):

סעיף ח[עריכה]

צריך לשתות ארבע כוסות על הסדר, ואם שתאן זה אחר זה שלא כסדר לא יצא:

סעיף ט[עריכה]

שיעור הכוס, רביעית לאחר שימזגנו (אם רוצה למזגו), וישתה כולו או רובו. ואם יש בו הרבה רביעיות, שותין ממנו כל כך בני אדם כמניין רביעיות שבו. ויש אומרים שצריך לשתות רוב הכוס אפילו מחזיק כמה רביעיות (וצריך לשתות השיעור שלא בהפסק גדול בנתיים) (בית יוסף בשם רוקח):

סעיף י[עריכה]

מי שאינו שותה יין, מפני שמזיקו או שונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ארבע כוסות:

סעיף יא[עריכה]

מצוה לחזור אחר יין אדום (אם אין הלבן משובח ממנו) (טור):

סעיף יב[עריכה]

יוצאים ביין מבושל ובקונדיטון:

סעיף יג[עריכה]

אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ימכור מלבושו או ילוה או ישכיר עצמו בשביל יין לד' כוסות:

סעיף יד[עריכה]

גם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל מצות הנוהגות באותו לילה:

סעיף טו[עריכה]

תינוקות שהגיעו לחינוך, מצוה ליתן לכל אחד כוסו לפניו.

  • הגה: ואין ליקח כוס שפיו צר כעין קרו"ג גלא"ז, מפני שלא יוכל לשתות רביעית כאחד (מהרי"ב).
ובכוס של ברכת המזון בלאו הכי אין לוקחין אותו, ועיין לעיל סימן קפ"ג סעיף ד' בהג"ה. וכן הכוס של קידוש. ועיין לעיל סימן רע"א סעיף י':

סעיף טז[עריכה]

מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים כדי שיראו שינוי וישאלו: