שולחן ערוך אורח חיים תעב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תעב · ה · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

בן אצל אביו צריך הסיבה אפילו הוא רבו מובהק. תלמיד לפני רבו אינו צריך הסיבה, אפילו אינו רבו מובהק, אלא אם כן יתן לו רבו רשות. ותלמיד חכם מופלג בדורו, אף על פי שלא למד ממנו כלום, חשוב כרבו ואינו צריך הסיבה. (ודווקא כשאוכלין על שולחן אחד, אבל אם אוכל על שולחן בפני עצמו צריך להסב):

מפרשים

טורי זהב - מגן דוד

(ד) אפילו אם אינו רבו מובהק — הרא"ש מוכיח זה מדאיתא בברייתא: עם הכל אדם מיסב, אפילו תלמיד עם רבו; ופרכינן מזה אמה דאמר רב יוסף: תלמיד אינו צריך הֶיסֵבה. ודחה לה, דמיירי בשוליא דנגרי; פירוש, תלמיד אומנות; ולא דחה לה דמיירי באינו מובהק; אלא מאי? דגם באינו מובהק [אינו] צריך. וקשיא לי, הא על כל פנים אם רבו נתן לו רשות צריך היסבה, אמאי לא דחה לה בזה, דמיירי שנותן לו רשות? ויש לומר, דלשון הברייתא מורה על חיוב היסבה, ובנטילת רשות אין שום חיוב על התלמיד, דמוכח מזה דאין חיוב על הרב לתת לו רשות, דאם לא כן אמאי לא מוקי בהכי דיש חיוב על הרב לתת לו רשות? אלא שמע מינה דהרשות הזה הוא רשות ולא חובה, כן נראה לעניות דעתי:

מגן אברהם

(ו) אפי' הוא רבו:    דמסתמא הוא מוחל לו (אבודרהם) כל הפטו' ומיסב נק' הדיוט (ט"ז רש"ל) ויצא לו דין זה מהירושלמי פ"ק דשבת ובאמת כ' הב"ש דצריך להתיישב בדבר שהרי כמה פעמים מצינו שמחמירין בדבר שאנו פטורי' בו:

באר היטב

(ה) הסיב':    (דמסתמא מחל לו) והב"ח פסק דאין מסיב אלא אם כן יתן לו אביו רשות ועיין בתשובת פנים מאירות סי' צ"ג.


(ו) רשות:    ואין חיוב על הרב לתת לו רשות ט"ז וכל זה בתלמיד של תורה אבל תלמיד של אומנות בכל ענין מיסב.


משנה ברורה

(יד) צריך הסיבה אפילו וכו' - דאף דהבן חייב בכבודו ובמוראו וכ"ש אם הוא רבו מ"מ צריך הסיבה דמסתמא אב מחיל לבניה:

(טו) אינו צריך הסיבה - משום דברישא אמר צריך נקט הכא אינו צריך אבל באמת איסורא נמי איכא להסב בפניו דמורא רבו כמורא שמים:

(טז) אלא א"כ וכו' - ואז מחויב להסב:

(יז) יתן לו רבו רשות - היינו שירשהו בפירוש [ח"י] ואז מהני אפילו ברבו מובהק:

(יח) על שלחן בפני עצמו וכו' - אע"פ שהוא בפני רבו וטעמו כיון דהוא בשולחן בפ"ע אין הסיבה שלו זלזול לכבוד הרב ופר"ח חולק בזה ולדידיה כל שרואהו רבו אינו יכול להסב משום מוראו ופמ"ג כתב שבאופן זה טוב שיטול ממנו רשות:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש