ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שקלים/פרק שישי

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שישי - שלושה עשר[עריכה]

ירושלמי שקלים, פרק ו, הלכה א[עריכה]

מתני’: ו_אשלשה עשר שופרות, שלשה עשר שולחנות, שלש עשרה השתחוויות היו במקדש. של בית °רבן גמליאל רבן גמליאל ושל בית °רבי חנניה סגן הכהנים רבי חנניה סגן הכהנים היו משתחוים בארבע עשרה. והיכן היתה יתירה? כנגד דיר העצים. שכן מסורת בידן מאבותיהן ששם הארון נגנז. מעשה בכהן א' שהיה מתעסק וראה את הרצפה שהיא משונה מחברותיה. בא ואמר לחבירו. לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו, וידעו בייחוד ששם הארון גנוז:

גמ’: ו_בתני השופרות הללו עקומות היו. צרות מלמעלן ורחבות מלמטן מפני הרמאין. תני בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. הארון גלה עמהן לבבל מאי טעמא? דכתיב (מלכים ב כ', י"ז) ויאמר ישעיהו אל חזקיהו: שמע דבר ה'! הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום הזה בבלה לא יוותר דבר אמר ה'. אין דבר אלא שהדיברות לתוכו. וכן הוא אומר (דברי הימים ב ל"ו, י') ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנצר ויביאהו בבלה, עם כלי חמדת בית ה'. איזהו כלי חמדת בית ה'? זה הארון רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אומר, ו_גבמקומו היה הארון נגנז. הדא הוא דכתיב (מלכים א ח', ח') ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו, אל דביר הבית, אל קדש הקדשים, אל תחת כנפי הכרובים. ויאריכו הבדים, ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר, ולא יראו החוצה, ויהיו שם עד היום הזה. כתיב ויראו, ואת אמרת ולא יראו? אלא נראין ולא נראין. בולטין ויוצאין כשני דדי האשה. ורבנן אמרין, בלישכת דיר העצים היה הארון גנוז. מעשה בכהן אחד בעל מום, שהיה עומד ומפצל עצים בלשכת דיר העצים. וראה את הריצפה שהיא משתנה מחברותיה. בא ואמר לחבירו, בא וראה את הרצפה הזאת שהיא משתנה מחברותיה. לא הספיק לגמור את הדבר, עד שיצתה נשמתו. וידעו בייחוד ששם הארון גנוז: תני רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°, הקיש עליה בקורנס, ויצאת אש ושרפתו. תני רבי יהודה בן לקיש רבי יהודה בן לקיש° אמר, ב' ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר. א' שהיתה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כד עמוד ב] התורה נתונה בתוכו, ואחד שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו. זה שהיתה התורה נתונה בתוכו, היה מונח באהל מועד. הדא הוא דכתיב (במדבר שלח יד מד) וארון ברית ה' ומשה, לא משו מקרב המחנה. זה שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו, היה נכנס ויוצא עמהן. ופעמים שהיה מתראה עמהן. ורבנן אמרי, ארון א' היה. ופעם אחת יצא בימי עלי, ונשבה. קרייא מסייע להו לרבנן דכתיב (שמואל א ד ח) אוי לנו. מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה, מילה דלא חמון מן יומיהון  דבר שלא ראו מימיהם ואם היה אחד שתמיד יוצא למלחמות הם לא היו נבהלים כל כך שאפילו אם יצא זה שהיה במשכן הם לא היו מבחינים בינו לבין הקדם קרייא מסייע לרבי יודה בן לקיש רבי יודה בן לקיש° דכתיב (שמואל א יד יח) ויאמר שאול לאחיה, הגישה ארון האלהים. והלא ארון בקרית יערים היה? מכאן שהיו שתים. מה עבדון ליה רבנן? הגישה אלי הארון שבו הציץ. קרייא מסייע לרבי יודא בן לקיש רבי יודא בן לקיש° דכתיב (שמואל ב יא יא) הארון וישראל ויהודה יושבין בסוכות. והלא ארון בציון היה? מכאן שהיו שנים. אחד נשאר בציון ואחד בסוכות. מה עבדון ליה רבנן? באמת נשאר בציון אלא שהיה בתוך סוכה, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. משנגנז הארון, ו_דנגנז עמו צנצנת המן, וצלוחית שמן המשחה, ומקלו של אהרן ופרחיו ושקדיו, וארגז שהשיבו פלשתים אשם לאלהי ישראל. מי גנזו? יאשיהו גנזו. כיון שראה שכתוב (דברים כי תבא כח לו) יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך, אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך. עמד וגנזו. הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב ל"ה, ג') ויאמר ללוים המבינים, ולכל ישראל הקדושים לה'. תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל, אין לכם משא בכתף. אמר להם, אם גולה הוא עמכם לבבל, אין אתם מחזירין אותו עוד למקומו. אלא (דברי הימים ב ל"ה, ג') עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל. פיטום שמן המשחה כיצד? כתיב (שמות כי תשא ל כג כד) ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות, וקנמן בשם מחציתו חמישים ומאתים וקנה בשם חמישים ומאתים, וקדה חמש מאות בשקל הקדש. ושמן זית הין. ועשית אותו שמן משחת קדש. שהן אלף וחמש מאות מנים: שמן זית הין שנים עשר לוג, שבו שולקין את העיקרין דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, ו_השולקן היה במים ונותן שמן על גביהן. משהיה קולט את הריח, היה מעבירו, כדרך שהפטמין עושין. הדא הוא דכתיב (שמות כי תשא ל לא) שמן משחת קדש וגו'. תני °רבי יהודה ברבי אילעי רבי יהודה ברבי אילעי. שמן המשחה שעשה משה במדבר, מעשה ניסים נעשה בו מתחילה ועד סוף. שמתחילה לא היה בו אלא שנים עשר לוג, שנאמר. שמן זית הין, אם לסוך בו את העיקרין לא היה בו ספק, על אחת כמה וכמה שהאור בולע, והעצים בולעים, והיורה בולעת. וממנו נמשחו, המשכן וכל כליו. השולחן וכל כליו. המנורה וכל כליה. וממנו נמשחו אהרן כהן גדול ובניו כל שבעת ימי המלואים. וממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים. מלך בתחילה טעון משיחה. מלך בן מלך ו_ואין טעון משיחה. מאי טעמא? דכתיב (שמואל א טז יב) קום משחהו כי זה הוא. זה טעון משיחה, ואין בנו טעון משיחה. אבל ו_זכהן גדול בן כהן גדול אפילו עד עשרה דורות טעון משיחה. וכולו קיים לעתיד לבא. הדא הוא דכתיב (שמות כי תשא ל לא) שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם. אין מושחין המלכים, ו_חאלא על גבי המעיין שנאמר (מלכים א א לג לד) והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי, והורדתם אותו אל גיחון, ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל. אין מושחין מלך בן מלך, אלא מפני המחלוקת. מפני מה נמשח שלמה? מפני מחלוקתו של אדוניהו. יואש? מפני עתליהו. יהוא? מפני יורם. לא כן כתיב (שמואל א טז יב) קום משחהו כי זה הוא. זה טעון משיחה, ואין מלכי ישראל טעונין משיחה. והרי יהוא ממלכי ישראל היה? אלא יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים. ולא יאשיהו גנזו קודם? הדא אמרה ו_טבאפרסמון נמשח ואף יהוא שהיה ממלכי ישראל נמשך באפרסמון: אין מושחין המלכים אלא מן הקרן. שאול ויהוא שנמשחו מן הפך, היתה מלכותן מלכות עוברת. דוד ושלמה שנמשחו מן הקרן היתה מלכותן מלכות קיימת: אין מושחין

-----------------------------------דף כה[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף כה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כה עמוד א] כהנים מלכים. אמר רבי יודה ענתונדרייא רבי יודה ענתונדרייא°, על שם (בראשית ויחי מט י) לא יסור שבט מיהודה. אמר רב חייא בר אדא רב חייא בר אדא° מדכתיב (דברים שופטים יז כ) למען יאריך ימים על ממלכתו, הוא ובניו בקרב ישראל. מה כתיב בתריה? לא יהיה לכהנים הלוים. איתמר יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. הוא יוחנן, הוא יהואחז. והא כתיב (דברי הימים א ג', ט"ו) הבכור יוחנן? שהיה בכור למלכות. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. הוא שלום הוא צדקיהו. והכתיב הג' צדקיהו, והרביעי שלום? ג' לתולדות, ד' למלכות. צדקיהו, שצידק עליו מדת הדין. שלום, שבימיו שלמה מלכות בית דוד. ריש לקיש ריש לקיש° אמר לא שלום הוה שמיה, ולא צדקיהו הוה שמיה, אלא מתניה. הדא הוא דכתיב (מלכים ב כ"ד, י"ז) וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו, ויסב את שמו צדקיהו: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא באמה של ששה טפחים? °רבי מאיר רבי מאיר היא. דתנן, °רבי מאיר רבי מאיר אומר, ו_יכל האמות היו בבינונית. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אמות הבנין ששה. של כלים חמשה. על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר, דו אמר באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי, אורכו של ארון חמשה עשר טפחים, דכתיב (שמות תרומה כה י) אמתים וחצי ארכו. אמתא אשיתא, ואמתא אשיתא, ופלגות אמתא תלתא. וארבעה לוחות היו בו. שנים שלימים, ושנים שבורים. דכתיב (דברים עקב י ב) אשר שברת, ושמתם בארון. הלוחות היו כל אחד וא' ארכו ששה טפחים, ורחבו ו_יאשישה ועביו שלשה. תן רחבן של לוחות לאורכו של ארון, נשתייר שם שלשה טפחים. תן מהם חצי טפח לכל כותל, נשתייר שני טפחים לספר תורה. אי נמי רחבו של ארון תשעה טפחים, דכתיב (שמות תרומה כה י) אמה וחצי רחבו. אמתא אשיתא, ופלגות אמתא תלתא. וארבעה לוחות היו בו, שנים שלימים ושנים שבורים דכתיב (דברים עקב י ב) אשר שברת, ושמתם בארון. הלוחות היו כל אחת ואחת, ארכן ששה טפחים, ורוחבן ששה ועבין שלשה טפחים. תן ארכן של לוחות לרוחבו של ארון, נשתייר שם שלשה טפחים. חצי טפח מכאן לכותל זה, וחצי טפח מכאן לכותל זה, וטפחיים לשילוט שאפשר יהיה להוציא ולהכניס בחפשיות מקום שספר תורה מונח. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר באמה בת חמשה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא באמה בת חמשה טפחים? °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דתנינן תמן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אמת הבנין ששה. של הכלים חמשה. וההן ארון כלי הוא. על דעתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דו אמר באמה של חמשה טפחים, היה אורכו עשוי שנים עשר טפח ומחצה, דכתיב (שמות תרומה כה י) אמתים וחצי ארכו. אמתא חמשה, ואמתא ה', ופלגות אמתא תרי ופליג. וד' לוחות היו בו, שנים שלימים ושנים שבורים, דכתיב (דברים עקב י ב) אשר שברת, ושמתם בארון. והלוחות היה כל אחד ואחד, ארכן ששה טפחים ורחבן ששה ועבין שלשה טפחים. תן ארכן של לוחות לאורכו של ארון. ונשתייר שם חצי טפח. אצבע לכותל מכאן, ואצבע לכותל מכאן. רוחבו של ארון שבעה טפחים ומחצה דכתיב, אמה וחצי רחבו. אמתא חמשה. ופלגות אמתא, תרי ופליג. וד' לוחות היו בו. שנים שלימים ושנים שבורים, דכתיב (דברים עקב י ב) אשר שברת, ושמתם בארון. הלוחות היה כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורוחבן שישה ועבין שלושה טפחים. תן רחבן לרוחבו של ארון, ונשתייר שם טפח ומחצה. אצבע לכותל מכאן, ואצבע לכותל מכאן, חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לשילוט שלא יהיו מונחים בדוחק וספר תורה היה מונח מבחוץ. כיצד עשה בצלאל את הארון? °רבי חנינה בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל אמר, שלש תיבות עשאו. שתים של זהב, ואחת של עץ. נתן של זהב בשל עץ, ושל עץ בשל זהב, וציפהו. דכתיב (שמות תרומה כה יא) וצפית אותו זהב טהור, מבית ומחוץ. מה תלמוד לומר תצפנו? להביא שפתו העליונה. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר. תיבה אחת עשאו, וציפהו דכתיב, וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ. מה תלמוד לומר תצפנו? אמר רבי פנחס רבי פינחס°, להביא בין נסר לנסר. כיצד היו הלוחות כתובים? רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° בן גמליאל אומר, חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה. הדא הוא דכתיב (דברים ואתחנן ד יג) ויכתבם על שני לוחות אבנים. חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה. ורבנן אמרי, עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה. הדא הוא דכתיב, (דברים ואתחנן ד יג) ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות, עשרת הדברים. עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה. °רבי שמעון בן יוחאי רבי שמעון בר יוחאי אומר, עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה דכתיב, ויכתבם על שני לוחות אבנים, עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה. רבי סימאי רבי סימאי° אמר, ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה דכתיב, (שמות כי תשא לב טו) מזה ומזה הם כתובים, טטרוגה קוביה והיה נקרא מארבע רוחות. °חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע אומר, בין כל דיבור ודיבור, דקדוקיה ואותיותיה של תורה דכתיב (שיר השירים ה', י"ד) ממולאים בתרשיש


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כה עמוד ב] כימא רבא כמו הים הגדול. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כד הוה מטי הדין קרייה  כשהיה מגיע לפסוק זה, הוה אמר, יפה למדני °חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע. מה הים הזה, בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים. כך בין כל דיבור ודיבור, דקדוקיה ואותיותיה של תורה. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°, איתקשיית קומי רבי פנחס רבי פינחס°, בשלמא כ°רבי מאיר רבי מאיר ניחא שנשארו שני טפחים בארון מקום לספר תורה. אלא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היכן היה ספר התורה מונח? אמר לו, על דעתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי כמין גלוסקיא עשו לו חוץ לארון והיה מונח בתוכו. מאי טעמא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? דכתיב (דברים וילך לא כו) לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' וגו'. וכתיב (שמות תרומה כה כא) ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה. ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך משמע שהתורה ניתנה אחר סגירת אהרון. על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר, דו אמר אין מוקדם ומאוחר בתורה, אלא, ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך, ואחר כך ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה. אמר רב פפא רב פפא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, התורה שנתן לו הקדוש ברוך הוא למשה, נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה. היא אש, מובללת באש, חצובה מאש, ונתונה מאש, דכתיב (דברים וזאת הברכה לג ב) מימינו אש דת למו

ירושלמי שקלים , פרק ו, הלכה ב[עריכה]

מתני’: היכן היו השתחויות האלו? ארבע בצפון, וארבע בדרום, שלש במזרח, ושתים במערב. כנגד שלש עשרה שערים. שערים דרומיים סמוכים למערב. שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים. ולמה נקרא שמו שער המים? שבו מכניסין צלוחית של ניסוך המים בחג. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר, בו המים מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית. לעומתן בצפון. סמוכים במערב, שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר, ולמה נקרא שמו שער יכניה? שבו יצא יכניה בגלותו. שבמזרח, שער נקנור. ושני פשפשין היו לו. אחד מימינו ואחד משמאלו. ושנים במערב, ולא היה להן שם:

גמ’: מתני' °אבא יוסה בן יוחנן אבא יוסה בן יוחנן היא דאמר שלושה עשר שערים היו במקדש. ותיקנו שלושה עשר השתחוויות כנגד י"ג שערים, ברם כרבנן, ו_יבשבעה שערים היו בעזרה. על דעתיה דרבנן, היכן היו השתחוואות הללו? כי ההיא דתנינן תמן, י"ג פרצות היו בו שפרצום מלכי יון, וחזרו וגדרום בני חשמונאי, וגזרו כנגדן י"ג השתחוואות. תנן, שער המים. ולמה נקרא שמו שער המים? שבו מכניסין צלוחית של ניסוך המים בחג. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר, בו המים מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית. דכתיב (זכריה י"ד, ח') והיה ביום ההוא, יצאו מים חיים מירושלים וגו'. תני מבית קדש הקדשים עד הפרוכת, כקרני סילי וכיליי יתושים. מן פרוכת עד מזבח הזהב כקרני חגבים. ממזבח הזהב עד עזרות, כחוט של שתי. מן העזרות עד מפתן הבית, כחוט של ערב. מיכן ואילך כמפי הפך. כתיב (יחזקאל מז ב ג) והנה מים מפכים מן הכתף הימנית בצאת האיש קדים. וקו בידו. וימד אלף באמה, ויעבירני במים, מי אפסים. מים שמגיעים עד קרסולה (יחזקאל ד', ה') וימד אלף ויעבירני במים מי ברכים, מים שמגיעים עד ברכייא. וימד אלף ויעבירני מי מתנים, מים שמגיעים עד מתנייא. מכאן ואילך, וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבור. אפי' לבירנין אניה גדולה אינה יכולה לעבור בו. מאי טעמא? דכתיב (ישעיהו ל"ג, כ"א) וצי אדיר לא יעברנו. מפני מה? כי גאו המים מי שחו. מהו מי שחו? מלשוט מלשחות. כדאמר רב חונה רב הונא° באתרין קרו לשייטא שחיינא. וכתיב (ישעיהוכה יא) ופרש ידיו בקרבו, כאשר יפרש השוחה לשחות. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° מהו מי שחו? מיין

-----------------------------------דף כו[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף כו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כו עמוד א] דמתמללין בעלמא שישוחחו עליהם בכל העולם. כתיב (זכריה י"ג, א') ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד וליושבי ירושלים לחטאת ולנידה. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. המים הללו מבית דוד ועד יושבי ירושלים, כשרים לנידה ולחטאת. מכאן ואילך, מי תערובות הם. כשרים לנידה, ו_יגופסולים למי חטאת. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, מבית דוד ועד יושבי ירושלים, כשרים לנידה ולחטאת. מכאן ואילך מי קטפריסות הן, ו_ידפסולין לנידה כי הם זורמים ולחטאת כי הם מי תערובות. כתיב (יחזקאל מ"ז, ח') ויאמר אלי, המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה. זה ים של סמכו וירדו אל הערבה. זה ים של טבריא. ובאו הימה. זה ים המלח. אל הימה המוצאים. זה הים הגדול. ולמה נקרא שמו מוצאים? כנגד שני פעמים שיצא. אחד בדור אנוש, וא' בדור הפלגה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. בראשונה יצא עד קלבריאה. ובשנייה יצא עד כיפי ברבריאה. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. בראשונה יצא עד כיפי ברבריאה. ובשנייה יצא עד עכו ועד יפו, דכתיב (איוב ל"ח, י"א) עד פה תבא ולא תוסיף. עד עכו תבא ולא תוסיף. ופה ישית בגאון גליך. עד יפו אשית גאון גליך. ניחא שצריך שהמים מהמקדש יגיעו אל ימא רבא וימא דמילחא, בשביל למיתקן. ימא דטבריא וימא דסמכו למה? לרבות דגתם. דכתיב ביה (יחזקאל מ"ז, י') למינה תהיה דגתם. למיני מינים תהיה דגתם. תני אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. מעשה שהלכתי לציידן, והביאו לפני יותר משלש מאות מיני דגים בתמחוי א'. כתיב (יחזקאל מ"ז, י"א) ונרפאו המים בצאתיו ביצה וגבאיו גבים ולא ירפאו, למלח ניתנו. כתיב ונרפאו המים. ואת אמרת ולא ירפאו המים? מקום הוא ששמו ולא ירפאו. שלשם מי המעין לא יבואו והוא למלח יהיה. כתיב (יחזקאל מ"ז, י"ב) ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל, לא יבול עלהו ולא יתם פריו. לחדשיו יבכר. תני אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, לפי שבעולם הזה, תבואה עושה לששה חדשים, ואילן עושה לי"ב חודש. אבל לעתיד לבוא, התבואה עושה לחדש אחד, ואילן עושה לשני חדשים. מאי טעמא? דכתיב לחדשיו יבכר. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. לפי שבעולם הזה, התבואה עושה לששה חדשים. ואילן עושה לי"ב חדש. אבל לעתיד לבא, התבואה עושה לט"ו יום. ואילן עושה לחדש אחד. שכן מצינו שעשת התבואה בימי יואל לחמשה עשר יום, וקרב ממנה העומר. מאי טעמא? דכתיב (יואל ב', כ"ג) ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם, כי נתן לכם את המורה לצדקה. ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון. ומה מקיים °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא לחדשיו יבכר? בכל חודש וחודש יהיה מבכר כתיב (יואל ב', י"ב) ועלהו לתרופה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, תרפיה מציץ עליה הפירות יהיו רבים יותר מהעלים, ותרף מזונה פירות? הרי תרף מלשון תרופה. רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)°. חד אמר, להתיר פה שלמעלן שהאלמים ירפאו וידברו. וחד אמר להתיר פה שלמטן שהעקרות יפקדו. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, חד אמר להתיר פה עקרות וחד אמר להתיר פה אלמים: ולעמתן בצפון סמוכים במערב שער יכניה וכו'. ולמה נקרא שמו שער יכניה? שבו יצא יכניה בגלותו. אתה מוצא, בשעה שעלה נבוכדנאצר לכאן. בא וישב לו בדופני של אנטוכיה, יצאה סנהדרין גדולה לקראתו ואמרה לו, הגיע זמן הבית הזה ליחרב? אמר להן, אותו שהמלכתי עליכם, תנוהי לי ואני הולך. באו ואמרו ליהויכין מלך יהודה. נבוכדנאצר בעי לך. כיון ששמע מהן כך, נטל מפתחות של בית המקדש, עלה לגגו של היכל אמר לפניו, ריבונו של עולם. לשעבר היינו נאמנים לך, והיו מפתחותיך מסורין לנו. עכשיו שאין אנו נאמנים, הרי מפתחותיך מסורין לך. תרין אמוראין. חד אמר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כו עמוד ב] זרקן ועוד לא ירדו. וחד אמר, באה כמין יד ונוטלתן מידו. כיון שראו כל חורי יהודה כן, עלו לראש גגותיהן ונפלו ומתו. הדא הוא דכתיב (ישעיהו כב א ב) משא גיא חזיון, מה לך איפא כי עלית כולך לגגות, תשואות מלאה עיר הומיה וגו'

ירושלמי שקלים , פרק ו, הלכה ג[עריכה]

מתני’: י"ג שלחנות היו במקדש. ו_טוח' של שייש בבית המטבחיים, שעליהן מדיחין את הקרביים. ו_טזוב' במערב הכבש, אחד של שייש וא' של כסף. על של שייש נותנין את האיברים. ועל של כסף כלי שרת. ו_יזוב' באולם מבפנים על פתח הבית. א' של שייש וא' של זהב. על של שייש נותנין לחם הפנים בכניסתו, ו_יחועל של זהב ביציאתו. שמעלין בקודש ולא מורידין. א' של זהב מבפנים, שעליו לחם הפנים תמיד:

גמ’: תנן,וב' באולם מבפנים על פתח הבית. א' של שייש וא' של זהב. על של שייש נותנין לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו. שמעלין בקודש ולא מורידין. תני, על של כסף נותנין לחם הפנים בכניסתו ולא על של שיש ביציאתו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°, ורבי חנניה רבי חנניה דציפורין° מטי בה בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, לית כאן של כסף מפני שהוא מרתיח. לא כן תני זה א' מן הניסים שנעשו בבית המקדש, שכשם שהיו מניחין אותו חום, כך היו מוציאין אותו חום. שנאמר (שמואל א כא ז) לשום לחם חם ביום הלקחו? אם כן למה חששו שהתעפש אם יניחו אותו על שלחן של כסף? אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אין מזכירין מעשה ניסים לא סומכים על הנס. בעון קומי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. לא היה שם לחם ו_יטמהו להניחו לשבת הבאה? אמר לון כתיב (שמות תרומה כה ל) ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד. לחם פנים, אפילו מונח כמה ימים אינו נפסל. עשרה שלחנות עשה שלמה דכתיב (דברי הימים ב ד', ח') ויעש שולחנות עשרה וינח בהיכל. חמשה מימין וה' משמאל. אין תימר חמשה בדרום וה' בצפון, והלא אין השלחן כשר אלא בצפון? שנאמר (שמות תרומה כו לה) ואת השלחן תתן על צלע צפון. מה תלמוד לומר חמשה מימין וחמשה משמאל? אלא חמשה מימין שלחנו של משה, וחמשה משמאלו. אף על פי כן לא היה מסדר אלא בשל משה בלבד. שנאמר (מלכים א ז', מ"ח) את השלחן אשר עליו לחם הפנים. °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר, על כולן היה מסדר שנאמר (דברי הימים ב ד', י"ט) את השולחנות ועליהם לחם הפנים: תני מזרח ומערב היו נתונין, דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, צפון ודרום היו נתונין. מאן דאמר מזרח ומערב, ניחא. כולהן ראויין לשירות שכולן בצפון. מאן דאמר צפון ודרום, נמצא שלחן בדרום, ומנורה בצפון. והא תני, השלחן היה נתון מחצי הבית ולפנים, משוך מן הכותל ב' אמות ומחצה כלפי הצפון. ומנורה כנגדו בדרום. מזבח הזהב היה נתון באמצע

-----------------------------------דף כז[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף כז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כז עמוד א] הבית. חולק את הבית מחציו ולפנים, ו_כמשוך קימעא כלפי חוץ. וכולהן היו נתונין משליש הבית ולפנים. ואיך יתכן שהיו מונחים צפון דרום והרי אורך עשרת השולחנות יחד הוא עשרים אמה וכל רחבו של היכל כך הוא, ולא נותר כלל מקום פנוי שנוכל למשוך ולהרחיק את השלחן מן הכותל. עשר מנורות עשה שלמה שנאמר (דברי הימים ב ד', ז') ויעש את מנורת הזהב עשר כמשפטו. ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאל. אין תימר חמש בצפון וחמש בדרום, והלא אין המנורה כשירה אלא בדרום? שנאמר (שמות תרומה כו לה) ואת המנורה נוכח השלחן על ירך המשכן תימנה. מה תלמוד לומר חמש מימין וחמש משמאל? אלא חמש מימין מנורתו של משה, וחמש משמאלה. אף על פי כן לא היה מבעיר אלא של משה בלבד. שנאמר (דברי הימים ב י"ג, י"א) ומנורת הזהב ונרותיה, לבער בערב בערב. °רבי יוסה ברבי יהודה רבי יוסה ברבי יהודה אומר. על כולן היה מבעיר שנאמר (דברי הימים ב ד כ כא) ואת המנורות ונרותיהם, לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור. והפרח והנרות והמלקחים זהב, הוא מכלות זהב. הן כילו זהבו של שלמה. תני רב יהודה רב יהודה° בשם רב אסי רב אסי° היה שלמה נוטל אלף ככרי זהב ומכניסן לכור ומוציאן, עד שהוא מעמידן על אחד. לקיים מה שנאמר (שמות ויקהל לז כד) ככר זהב טהור עשה אותה וגו'. תניא, אמר °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר, והיתה יתירה דינר זהב. והכניסוה לכור שמונים פעם, ולא חסרה כלום. ויאות איך, עד דלא יקום על ברריה הוה חסר סגיון. מן דו קיים על ברריה שהיה טהור, לא חסר כלום

ירושלמי שקלים , פרק ו, הלכה ד[עריכה]

מתני’: ו_כאשלשה עשר שופרות היו במקדש. וכתוב עליהן תקלין חדתין, ותקלין עתיקין, קינין, וגוזלי עולה, עצים, לבונה, זהב לכפורת, ששה לנדבה. תקלין חדתין. שבכל שנה ושנה. ועתיקין, מי שלא הביא אשתקד, שוקל לשנה הבאה. קינין, הן תורין. וגוזלי עולה, הן בני יונה. כולן עולות, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. וחכמים אומרים, קינין, אחד חטאת ואחד עולה. גוזלי עולה, כולן עולות. האומר ו_כבהרי עלי עצים, לא יפחות משני גזירין. לבונה, לא יפחות מקומץ. ו_כגזהב, לא יפחות מדינר זהב. ששה לנדבה. נדבה, מה היו עושין בה? ו_כדלוקחים בה עולות. הבשר לשם, ועורות לכהנים. זה מדרש דרש יהוידע כהן גדול (ויקרא ויקרא ה יט) אשם הוא, אשום אשם לה'. זה הכלל. כל שהוא בא משום חטאת ומשום אשמה, ילקח בהן עולות. הבשר לשם, והעורות לכהנים. נמצאו שני כתובין קיימין. אשם לה', ואשם לכהן. ואומר (מלכים ב י"ב, י"ז) כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה', לכהנים יהיו:


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כז עמוד ב]

גמ’: תניא אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, לא היה שופר של קינין בירושלים, מפני התערובות. שמא תמות אחת מהנשים, ונמצאו דמי חטאות מיתות מעורבות בהן. והתניא, האשה שאמרה הרי עלי קן. מביאה דמי קן, ונותנתו בשופר ואוכלת בקדשים. ו_כהואינה חוששת שמא נתעצל בהן. ואין הכהן חושש, שמא דמי חטאות מיתות מעורבות בהן. כי קאמרינן, בחטאת שמתו בעליהן ודאי שנודע שמתה אחת הנשים. ואי אמרינן בעלמא יש ברירה, נברור ד' זוזי ונישדי בנהרא ואידך לישתרו? הא אמרינן בעלמא, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי לית ליה ברירה: תנן, האומר הרי עלי עצים למזבח לא יפחות משני גזירין. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° בעי, אמר הרי עלי עץ, ו_כומביא גיזר אחד או חייב להביא שנים? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, מתניתא אמרה כן שיכול להביא אחד לפי שזה קרבן בפני עצמו. וזה קרבן בפני עצמו כל גזר עץ. כהאי דתנינן תמן, שנים בידם שני גזרי עצים. מנין שמתנדבים קרבן עצים? דכתיב, כי תקריב קרבן מנחה לה’. תקריב קרבן, לרבות את העצים. רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, עוביין אמה ו_כזבאמה שוחקת, וארכן באמה גדומה. אמר רבי חוני רבי חוני° בשם רבי אמי רבי אמי°, עוביו כמין טורטני מקל מאזנים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° , לפי ו_כחשלא היה מקום המערכה, אלא אמה על אמה. לפיכך לא היה בו, אלא אמה גדומה. ותני כן, מזבח שעשה משה אמה היסוד, אמה סובב, אמה כרכוב, ואמה קרנות, ואמה מערכה: לבונה, לא יפחות מקומץ. נאמר כאן אזכרה גבי לבונה הבאה עם המנחה, ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה לה'.

-----------------------------------דף כח[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף כח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כח עמוד א] ונאמר להלן אזכרה גבי לחם הפנים ,ונתת על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה. מה אזכרה האמור להלן, מלא קומץ. אף אזכרה האמור כאן מלא קומץ. ומכאן נלמד למתנדב לבונה שלא יפחת מקומץ. אי מה אזכרה האמורה להלן בלחם הפנים, ו_כטשני קומצין שהיו שני בזיכין, אף אזכרה האמורה כאן, שני קומצין? וממה שנאמר את כל הלבונה אף המתנדב לבונה לבד יביא שני קמצים. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. כלום למדו לקומץ מלחם הפנים? לא למדו אלא מן המנחה. וכתיב במנחת נדבה, והרים ממנו בקומצו מסלת המנחה ומשמנה, ואת כל הלבונה. מקיש לבונה להרמה מהמנחה עצמה. מה הרמה מהמנחה קומץ כדכתיב והרים ממנו בקומצו, אף לבונה קומץ. מה להלן במנחה, קומץ החסר כשר . אף כאן, קומץ החסר כשר שלא כמו בלחם הפנים. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, מילתא דרבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° שלמד שיעור הלבונה מקמיצת המנחה אמרה, המתנדב לבונה, מביאה בקומצו של כהן שהוא זה שקומץ. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, ואפי' בקומץ הבעלים: תנן, המתנדב זהב לא יפחות מדינר זהב: אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ו_לוהוא שהזכיר צורה שאמר מטבע זהב. אבל אם לא הזכיר צורה, מביא אפילו צינורה: תנן, ששה שופרות לנדבה חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר, כנגד ששה בתי אבות שכל בית אב מקריב לקיץ המזבח משופר אחר ביום שלו. בר פדיה בר פדיה° אמר, כנגד שש בהמות. פר ועגל ושעיר איל גדי וטלה. שכל המתנדב שם כסף בקופה על שם מה שהתנדב והיו הכהנים קונים ומקרבים לפי מה שכתוב. שמואל שמואל (אמורא)° אמר , כנגד ששה קרבנות שהמותר שלהם היה הולך לקופות אלו. קיני זבים וקיני זבות, קיני יולדות, חטאות, ואשמות, המנחות, ועשירית האיפה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר , כולם היו זהים אלא על ידי שהנדבה מרובה, ריבו לה שופרות הרבה. כתיב (דברי הימים ב כ"ד, י"ד) וככלותם, הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף. ויעשהו כלים לבית ה',כלי שרת. מכאן שבמותר הכסף עשו כלי שרת. והא כתיב (במלכים ב יב י) ונתנו את הכסף המתכן על ידי עשי המלאכה המפקדים בית ה',ויוציאהו לחרשי העץ ולבונים העושים בית ה’. אך לא יעשה בית ה' סיפות כסף מזמרות חצצרות, כל כלי זהב וכלי כסף מן הכסף המובא בית ה'. שמכאן משמע שלא נשתמשו בכסף לכלי שרת? אמר רבי שמעון בר נחמן רבי שמעון בר נחמן° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, שתי נדבות עשה. תני דבי °רבי ישמעאל רבי ישמעאל נדבה אחת. דכתיב (מלכים ב י"ב, י') ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בהיכל בית ה' ויקב חור בדלתו. והכסף הלך לבדק הבית ורק ממותר הכסף קנו כלים. והא דכתיב (דברי הימים ב כ"ד, ח') ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית ה' חוצה? אמר רב חונא רב הונא°, מפני הטמאים עשו שני ארונות אבל שניהם לנדבה אחת. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° בשם רבי יוסף רבי יוסף° שניהם לנדבה אחת היו דכתיב (מלכים ב י"ב, י"ד) אך לא יעשה בית ה' ספות כסף מזמרות וכ"ו.

הדרן עלך פרק שלשה עשר

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_שקלים/פרק_שישי&oldid=2807988"