ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק שלישי

ירושלמי שבת, פרק ג, הלכה א

מתני’: ^ג_אכירה שהסיקוה בקש או בגבבה, נותנין עליה תבשיל. בגפת או בעצים, לא יתן עד שיגרוף

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ג_א מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף א', סמ"ג לאוין סה:

 

-----------------------------------דף כא

ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_כא.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כא עמוד א] או עד שיתן את האפר. °בית שמאי בית שמאי אומרין, חמין אבל לא תבשיל. ו°בית הלל בית הלל אומרים, חמין ותבשיל. °בית שמאי בית שמאי אומרים, נוטלין אבל לא מחזירין. ו°בית הלל בית הלל אומרין, אף מחזירין:

גמ’: תנן, כירה שהסיקוה בקש או בגבבה, נותנין עליה תבשיל. כיני מתניתא. ^ג_במקיימין _משהין עליה תבשיל. מתניתין ד°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי דתניא. ^ג_גהיו שתי כירים מתאימות. אחת גרופה וקטומה, ואחת לא גרופה ולא קטומה. מקיימין על הגרופה ועל הקטומה. מה מקיימין עליה? °בית שמאי בית שמאי אומרין, אין מקיימין עליה כלום. ו°בית הלל בית הלל אומרין, חמין אבל לא תבשיל. העביר את המיחם. הכל מודין שלא יחזיר דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. °בית שמאי בית שמאי אומרין, משהין חמין אבל לא תבשיל. ו°בית הלל בית הלל אומרין, חמין ותבשיל. העביר את המיחם. °בית שמאי בית שמאי אומרים לא יחזיר. ו°בית הלל בית הלל אומרים יחזיר תנן, ו°בית הלל בית הלל אומרין, אף מחזירין. רבי חלבו רבי חלבו° ורב ענן רב ענן° אמרו בשם רב רב (אמורא)° ^ג_דלא שנו אלא עליה, הא לתוכה לא. עד היכן לתוכה אסור עולא אמר עד ג' טפחים מהגחלים. רבי מנא רבי מנא° אמר עד מקום שהיא עושה חריץ _נוגע בגחלים. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° מה שאמר עולא עד ג' טפחים מהגחלים מפני שהיא שליט במקום שהיד שולטת _{ולא מחזי כמבשל.} ותייא כיי דאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ^ג_המותר להפשיר במקום שהיד שולטת. ואסור להפשיר במקום שאין היד שולטת. רבי יושיע בר גיזורה רבי יושיע בר גיזורה°, הוה משמש קומי רבי זעירה רבי זעירא°. והוה מעייל קומוי תבשילין רותחין. אמר לו, היך איתעבידא שנשארו רותחין? אמר לו, גרוף תופייא במקום שפיתת הסיר בתוך הכירה _{והגחלים מסביב} ויהב בגוה. אמר לו לא תהי עביד כן. אלא גרוף תופייא, ויהב תלתא כיפין _אבנים ורמי עליהון. רבי אבהו רבי אבהו° הורי בבוצרה, ממלא גצרו _אגרוף רמח _{אפר לקטום הגחלים} ומיתן תלתא כיפין ומירמין עליהון. אמר דניאל בריה דרב קטינא דניאל בריה דרב קטינא° בשם רבי אסי רבי אסי°. שיזרי חריות, כגפת וכעצים. הדא דתימר, בשקצצן כשהיו לחין ויבשו. אבל אם היו יבשין מתחילתן, כקש וכגבבה הן. ^ג_וגללי בהמה. אית תניי תני, כגפת וכעצים. ואית תניי תני, כקש וכגבבה. מאן דאמר כגפת וכעצים, בבהמה דקה. ומאן דאמר כקש וכגבבה, בגסה. הגורף עד שיגרוף כל צורכו את מקום שפיתת הסיר. אבל אם גרף והוציא את כל הגחלים אף בתנור מותר . מן מה דתני הגורף צריך לחטט ביד. הדא אמרה עד שיגרוף כל צורכו. האם גם הקוטם עד שיקטום כל צורכו? מן מה דתני ^ג_זמלבה עליה נעורת של פשתן. הדא אמרה אפילו לא קטם כל צורכו.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כא עמוד ב] ויידא אמרה דא שיכול לתת נעורת? מהא דבעינן, יום טוב שחל להיות ערב שבת שאסור לתת אפר משום מכבה כיצד הוא עושה? ואמר רבי שיין רבי שיין°, מלבה עליה נעורת של פשתן. קטמה ונתלבת מהו? רבי חייא רובא רבי חייא רבה° עלה לביתו והורי מותר. בעון קומי רבי זעירה רבי זעירא° ורבי הושעיה רבי אושעיא רבה° ורבי חנניה חבריהון דרבנן רבי חנניה חבריהון דרבנן°. מה שהתיר רבי חייא רובא רבי חייא רבה° בקטמה ונתלבת, היה להבא _{לכתחילה,} או רק לשעבר _{בדיעבד?} עבר רבי אמי רבי אמי° ואיבדרון חבריא, בעון מחזור עליהן כדי לדון האם להתיר . אמר לון רבי חנניה חבריהון דרבנן רבי חנניה חבריהון דרבנן°, מן דהוה עובדא להיתר, הוה עובדא להיתר, ואין לאסור. אמר רבי שמואל בר סוסרטיי רבי שמואל בר סוסרטיי°, לא כן. דכל המעשה שהתיר רבי חייא רבי חייא רבה° היה בדיעבד, ועדין צריכה להבא. אמר רבי מנא רבי מנא°. אנא קשייתה קומי רבי אבא בריה דרב פפי רבי אבא בריה דרב פפי°. אין תימר שכל מה שהתיר רבי חייא רבי חייא רבה° להשהות על כירה שקטמה ונתלבתה זה לשעבר למה היה צריך את ההיתר שלו? הרי אפילו אם בישל בשבת בשוגג יאכל. דתני המעשר והמבשל בשבת. בשוגג יאכל, ובמזיד לא יאכל דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. ^ג_חשוגג יאכל למוצאי שבת. מזיד לא יאכל. °רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר אומר. שוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו. מזיד לא לו ולא לאחרים. שמואל שמואל (אמורא)° כ°רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר. רב רב (אמורא)° כד הוה מורי בחבורתיה, הוה אמר כ°רבי מאיר רבי מאיר . בציבורא הוה מורי כ°רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר. אמר רבי שמעון בר כרסנה רבי שמעון בר כרסנה°, רב רב (אמורא)° בציבורא כ°רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי _{שמחמיר אף יותר} דרש לון. דתני °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי אמר משום אביו. כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת. בין שוגג בין מזיד אסור בין לו בין לאחרים. וכל דבר שאינן חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת. שוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו. מזיד לא לו ולא לאחרים. בעון קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. את מה אמר? אמר לון. אני אין לי אלא סתם משנה כ°רבי מאיר רבי מאיר, דתנן. המעשר והמבשל בשבת. שוגג יאכל. מזיד לא יאכל. שמע רב חסדא רב חסדא° ואמר, הותרו השבתות. וכיוון שהמבשל בשבת בשוגג יאכל. למה היה צריך רבי חייא רבי חייא רבה° להתיר אם קטמה ונתלבתה ושהה בדיעבד? אמר רב חונה רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° רבי חייא רבי חייא רבה° צריך לחדש שקטמה ונתלבתה ושהה בדיעבד מותר. כיוון שבשהייה חכמים החמירו יותר מבישול ואסרו אף שוגג. ותני רבי חייא רבי חייא רבה° כן. דתני, בראשונה היו אומרים, ^ג_טהשוכח תבשיל על גב כירה וקדשה עליו השבת, שוגג יאכל, מזיד לא יאכל. נחשדו להיות מניחין מזידים ואמרו שכיחין היינו. ואסרו להן את השוכח. ולמה אף הכא גבי בישול לא יאמרו כן _{שיגזרו אף על השוגג} ? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, נחשדו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

2 ג_ב מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף א', סמ"ג לאוין סה:

3 ג_ג טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף א':

4 ג_ד מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף ב':

5 ג_ה מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף י"ד, סמ"ג לאוין סה:

6 ג_ו מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ד':

7 ג_ז מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ד':

[ע"ב]

8 ג_ח מיי' פ ו' מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף א', סמ"ג לאוין סה:

9 ג_ט מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף א', סמ"ג לאוין סה:

-----------------------------------דף כב

ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_כב.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כב עמוד א] להיות מניחין ולא נחשדו להיות מבשלין. וקנסו במניח ולא קנסו במבשל. חזרו לומר תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו אסור, תבשיל שהוא מצטמק ורע לו מותר. איזהו תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו? כגון כרוב ואפונים ובשר טרוף. אמר °רבי תנחום בר עילאי רבי תנחום בר עילאי, אף ראשי לפתות וראשי קפלוטות, עשו אותן כתבשיל שהוא מצטמק ויפה לו. בצים מה הן? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אבא עלה לביתו ומצא שהשהו מים חמין והתיר, בצים ואסר. אמר רבי שמואל בר נתן רבי שמואל בר נתן° בשם רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא°, אני ואבא עלינו לחמת גדר, והביאו לפנינו בצים קטנים כעוזרדין, וטעמן יפה כפנקריסין. תני, ^ג_ילא תמלא אשה קדירה עסיסיות ותורמסין ותתנם לתוך התנור ערב שבת עם חשיכה. ואם נתנה, מוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו. רבי אחא רב אחא° אמר הברייתא מדברת בשעשתה כן במזיד, וכשיטת °רבי מאיר רבי מאיר שסובר שבמזיד יאכל למוצאי שבת. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר הברייתא מדברת בשעשתה כן בשוגג, וכשיטת °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שבשוגג יאכל למוצ"ש. אמר רבי מנא רבי מנא°, יאות אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° שהעמיד כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דתנן, הנוטע בשבת, שוגג יקיים מזיד יעקור. ^ג_יאובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור. °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר חילוף הדברים. הנוטע בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור. ובשביעית שוגג יקיים ומזיד יעקור. למה הנוטע בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור? מפני שהניית שבת עליו. ואף כאן, מכיון שאת אומר ימתין למוצאי שבת כדי שיעשו, כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום. אבל ל°רבי מאיר רבי מאיר, אין איסור להנות ממלאכת שבת, שהרי בשוגג הוא מתיר מיד. ומה טעמין דרבנן שגזרו על נוטע בשביעית ולא גזרו על נוטע בשבת? נחשדו על השביעית ולא נחשדו על השבתות. דבר אחר. מונין לשביעיות ואין מונין לשבתות. וכשיבא לאכול בשנה הרביעית, ידעו שניטע בשביעית. היך עבידא _{מאי נפקא מינא}? נטע פחות מל' יום לפני שביעית, ונכנסה שביעית. אין תימר חשד שיטע במזיד ויאמר שוגג אני, אין כאן חשד. שהרי לא עבר איסור על עצם הנטיעה, אלא על תוספת שביעית שהיא דרבנן, ולא היו גוזרים שיעקור משום כך, שאין גוזרים גזרה לגזרה. אין תימר מניין, יש כאן מניין. שהרי מתחילים לספור מהשביעית. נטע פחות משלשים יום לפני שמינית ונכנסה שמינית, אין תימר חשד, יש כאן חש.ד שיבואו ליטוע בשביעית ויאמר שוגג היינו, ואין תימר מניין, אין כאן מניין. שהרי מתחיל לספור מהשמינית. הא דאמרינן דבשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור, אתיא כמאן דאמר מפני החשד, וקנסו בשוגג מפני המזיד. ברם כמאן דאמר מפני המניין. לא אתיא, דאם כן הוה לאשמועינן רבותא, דאפילו פחות משלושים יום קדם שביעית יעקר, בין בשוגג בין במזיד. תנן, °בית הלל בית הלל אומרים אף מחזירים. פשיטא שאם

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כב עמוד ב] ^ג_יבנטלו מבעוד יום, מחזירו מבעוד יום. ואם נטלו משחשיכה, מחזירה משחשיכה. נטלו מבעוד יום וקדש עליו היום מהו? אמר רבי סימון דתרי רבי סימון דתרי° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. הניחו בארץ אסור לטלטלו. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. משרת הייתי את רבי חייא הגדול רבי חייא רבה°. והייתי מעלה לו חמין מדיוטי התחתונה, לדיוטי העליונה, ומחזירן לכירה. אמר רבי ירמיה ברבי שמעון רבי ירמיה ברבי שמעון°. ^ג_יגאפילו מכירה שהבלה ממועט, לכירה שהבלה מרובה. אמר רבי אמי רבי אמי°. זימנין סגין יתיבית קומי רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, ולא שמעית מיניה הדא מלתא. אמר רבי זריקן רבי זריקא° לרבי זעירא רבי זעירא°. אתה אומר שלא שמעת מיניה מותר האם שמעתה מינה שאסור? איתמר אמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. הניחו בארץ אסור לטלטלו. לא החזיקו בידו, אלא תלאו ביתד או נתנו על גבי ספסל מהו? נאמר אם היה מפוחם _חם מותר, ואם לאו אסור. אמר רבי יוחנן בר מרייה רבי יוחנן בר מרייה°. בשלא העביר את ידו ממנו, אבל אם העביר את ידו ממנו אסור

ירושלמי שבת, פרק ג, הלכה ב

מתני’: ^ג_ידתנור שהסיקוהו בקש או בגבבה, לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו. כופח שהסיקו בקש או בגבבה, הרי הוא ככירים. בגפת או בעצים, הרי הוא כתנור:

גמ’: תני בר קפרא בר קפרא°. ^ג_טו תנור אפילו לסמוך לו אסור. רבי שמי רבי שמי° סמיך לאוירא _{צד הפתח} דתנורא, אמר לו רבי מנא רבי מנא°. והתני בר קפרא בר קפרא° אפילו לסמוך לו אסור? רבי מנא רבי מנא° מיקל לנשייא דשטחן בגדיהון לאוירא דתנורא. רבי יודן בי רבי ישמעאל רבי יודן בי רבי ישמעאל° הורי מדוחק, מיגרוף תנורא ומיתן תלתא כפין ומירמי עליהון. ובלחוד דלא ידעין מגיריית _{שכנותיה.} אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. גבי כופח בשבת אתה מהלך אחר הסיקו של אותו שבת. שאם הוסק בקש או בגבבה, הרי הוא ככירים. בגפת או בעצים, הרי הוא כתנור . ובטומאה את מהלך אחר גיפופו. דתנן, הכופח. עשאו לאפייה שיעורו כתנור _{שמורחים בו טיט ומסיקים אותו ואם יוסק בכדי שיהיה ראוי לאפות ספגנין כתנור.} עשאו לבשול שיעורו ככירה. _{שיוסק בכדי שיהיה ראוי לבשל ביצה ככירה. ויש אומרים שאם טח הטיט כך שיהיה קצר מלמעלה ורחב מלמטה הרי הוא כתנור, ואם לאו הרי הוא ככירה}

ירושלמי שבת, פרק ג, הלכה ג

מתני’: ^ג_טזאין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל. ולא יפקיענה בסודרין, ו °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מתיר. ^ג_יזלא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתיצלה. מעשה שעשו אנשי טבריא ^ג_יחוהביאו סילון של צונן בתוך אמה של חמין. אמרו להן חכמים. אם בשבת, כחמין שהוחמו בשבת. ואסורין ברחיצה ובשתייה. ואם ביום טוב, כחמין שהוחמו ביום טוב. ואסורין ברחיצה ומותרין בשתייה. מולייר _{שיש בצידו כלי לקיבול גחלים} הגרוף, שותין הימנו בשבת. אנטיכי _{שעשוי דופן כפלה בפנימית נותן מים ובחיצונה גחלים,} אף על פי שגרופה אין שותין הימנה:

גמ’: תמן תנינן. ^ג_יטתפוח _{של תרומה} שריסקו ונתנו לתוך העיסה וחימצה, הרי זו אסורה, דאף שתרומה בטלה במאה, מחמץ אינו בטל. תני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מתיר _במאה . רבי אחא רב אחא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

10 ג_י מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ד סעיף ח':

11 ג_יא מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ב, סמ"ג לאוין רסו, סמ"ג לאוין רסז:

[ע"ב]

12 ג_יב טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף ב':

13 ג_יג מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה י"א:

14 ג_יד מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ה', מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף ב':

15 ג_טו מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ה', מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף ב':

16 ג_טז מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה ב', מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף ג':

17 ג_יז מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה ב', מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף ג':

18 ג_יח מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ו סעיף ג':

19 ג_יט מיי' פ ט"ו מהל' תרומות הלכה ד':

-----------------------------------דף כג

ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_כג.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כג עמוד א] מה פליגון? במחמץ במימיו _{ברסק שלו}, אבל המחמץ בגופו _{שהניחו שלם על הבצץ והחמיץ מהריח} דברי הכל מותר שלדעת כולם אין גוף הפרי מחמיץ. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא כדעתיה. כמה דו אמר תמן, אין חימוצן של רסק פירות חימוץ ברור שנאסר מהתורה. כן הוא אמר הכא אין תבשילו של סודרין תבשיל ברור _{שלא נאסר מהתורה אלא כלי ראשון שעל האש} ולכן אינו אסור. פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים _וכבו, אם היו מקצתן מגולין ניטלין בשבת ואם לאו אין ניטלין. °רבי אלעזר בר תדאי רבי אלעזר בר תדאי אומר, ^ג_כבין כך ובין כך תוחב בשפוד ובסכין ונוטל. אתייא ד°רבי אלעזר בר תדאי רבי אלעזר בר תדאי כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. דתני, לא יגרר אדם את המטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתדרה מפני שהוא עושה חריץ. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ^ג_כאמתיר _{דדבר שאינו מתכווין מותר ובלבד שלא יהיה פסיק רישא.} אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי הונא רב הונא° ורבי חגיי רבי חגי (אמורא)° אמרה בשם רבי זעירא רבי זעירא° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמרה בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. מודין חכמים ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו. שאין הגומא מתקיימת בעפר תיחוח. כמה דאת אמר מותר לטלטלו. ודכוותה מותר להחזירו _{שאין החריץ שעושה בעפר תיחוח נחשב חריץ.} אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אף אנן תנינן. פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים וכבו, אם היו מקצתן מגולין ניטלין בשבת. אף שמזיז עפר, כיוון שהגומא לא מתקימת. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. אין כאן ראיה שבעפר תיחוח מותר. שאפשר שהמשנה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא דאמר דבר שאינו מתכוון מותר . אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מתניתין אמרה שאסור אף בעפר תיחוח. דתנן, כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת. ולא חילקו בין עפר טיחוח לעפר שאינו טיחוח. והא תנינן אם היו מקצת עליו מגולים אינו חושש משום ספיחין בשביעית. אית לך מימר שביעית כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? דהא אי אפשר לפתר לה שביעית כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מתיר בספיחי שביעית, ואת אמר הכין? אף על גב ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מתיר בספיחי שביעית, אית ליה משום שביעית. דמודה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שיש בהם קדושת שביעית, שצריך לאכלם בקדושת שביעית וצריך לבער. והא תנינן על ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. שאם היו מקצת עלים מגולים אינו חושש, לא משום שביעית ולא משום קדושת שביעית. _{לכן אי אפשר להעמיד את המשנה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אלא כרבנן ובעפר תיחוח מותר}

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כג עמוד ב] תמן אמרין _{לגבי בישול} ^ג_כבחמה מותרת. תולדת חמה אסורה. רבנן דהכא אמרין. בין חמה בין תולדת חמה מותרת. מתניתין פליגא על רבנין דהכא דתנן. לא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה. שנייא היא. שלא נאסר משום בישול, אלא מפני שהוא עושה חריץ. אילו אמר לא יטמיננה בקמח שלא שיך בו חופר , יאות. מתניתין פליגא על רבנין דתמן דתני, °רבי שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. מגלגלין ביצים על גב גג של סיד רותח שאין _{חשש שיזיז עפר.} ואין מגלגלין ביצים על גבי עפר רותח. מה עבדין לה רבנן דתמן? פתרין לה דעת יחיד היא, וחלוקין חכמים על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל ואוסרים אף בגג. על דעתין דרבנן דתמן, ניחא שאסרו מעשה שעשו אנשי טבריא. ועל דעתין דרבנן דהכא, סלקת מתניתין כמעשה שעשו אנשי טבריא שהלכה כמותם. אלו שמיחו בהם סוברים שתולדות חמה אסורים ואין הלכה כמותם: מעשה שעשו אנשי טבריא כו'. בראשונה היו סותמין את הקמין _{פתחים שמהם יוצאים אדים} מערב שבת ונכנסים ורוחצין בשבת. נחשדו להיות ממלין אותו עצים מערב שבת והיא דליקה והולכת בשבת. ואסרו להן רחיצה והתירו להן זיעה. נחשדו להיות נכנסין ורוחצין ואמרו מזיעין היינו, ואסרו להן רחיצה וזיעה. היו שם שתי אמבטיות אחת של מתוקין שחוממה באור , ואחת של מלוחין מחמי טבריה. נחשדו להיות מגלין את הנסרין ורוחצין במתוקין והן אומרים במלוחין רחצנו ואסרו להן את הכל. כיון שנתגדרו, היו מתירין להן והולכין. מתירין להן והולכין. עד שהתירו להן מי מערה ^ג_כגוחמי טבריא. ולא התירו הבאת אלונטיות שמא יסחט. ומי התיר הבאת אלונטיות? °רבי חנינא בן עקיבה רבי חנינא בן עקיבה. דתני, ג' דברים התיר °רבי חנינא בן עקיבה רבי חנינא בן עקיבה. התיר לטמון בעצה שבים. והתיר כצוצרה _{שאם היה בה ארבע על ארבע עושה בה חור ושואב מים.} ^ג_כדוהתיר הבאת אלונטיות. תמן תנינן. הרוחץ במערה או במי טבריא. אפילו מסתפג בעשר אלונטיות, לא יביאם בידו. אמר שמואל שמואל (אמורא)°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

20 ג_כ מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' שי"א סעיף ט':

21 ג_כא מיי' פ א' מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' של"ז סעיף א':

[ע"ב]

22 ג_כב מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה ג', מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף ג':

23 ג_כג מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ו סעיף א':

24 ג_כד מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף מ"ח:

-----------------------------------דף כד

רושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_כד.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כד עמוד א] מה יעביד הדין סבורא שלמד רק את המשנה שאסרה ולא יליף ולא שימש. ולכן לא ידע דהדא מתניתין קודם עד שלא התירו הבאת אלונטיות. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי זעירא רבי זעירא° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°. °רבי רבי יהודה הנשיא התיר אלונטיות. תני, אין משתטפין ^ג_כהלא בחמין ולא בצונן. אמר רבי יודא בר פזי רבי יהודה בן פזי°. הדא מתניתין, קודם עד שלא התירו חכמים חמי טבריא. דתני, הרוחץ בחמי טבריא. הוא מזלף על עצמו. אבל אחרים לא יזלפו לו _{שישנה מדרך שעושים בחול.} °רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא אומר. אף הוא לא יזלף על עצמו. מפני שהוא מרבה את ההבל _{והרי עדין אסרו את הזעה,} ומכבד את הקרקע. רבי אחא בר יצחק רבי אחא בר יצחק° עאל מיסחי עם רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° במרחץ של טרים בר יטסס. חמא חד בר נש מזליף על גרמיה. אמר לו, כזה אסור בשבת מפני שהוא מרבה את ההבל ומכבד את הקרקע. רבי אבהו רבי אבהו°, הוו חורנין מזלפין ונפל עליו והוא אסר _{שאחרים יזלפו עליו.} והא רבי לוונטי רבי לוונטי° עאל מיסחי עם רבי יונה רבי יונה° חמא חד בר נש מזליף על גרמיה. אמר, לית אנן צריכין חששין ליחידייא, דעל עצמו מותר . רבי יצחק רובא רבי יצחק רובא° עאל מיסחי עם °רבי רבי יהודה הנשיא. אמר לו. מהו מיתן צלוחיתא שמן גו עגלתא _{בריכה עגולה שבה הרתיחו את המים?} אמר לו. הבא גו נטלא ^ג_כושהיא כלי שני. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. שואלין הלכות המרחץ בבית המרחץ. והלכות בית הכסא בבית הכסא. כהדא ד°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר עאל מיסחי עם °רבי מאיר רבי מאיר . אמר ליה. מהו לקנח? אמר ליה אסור. ^ג_כזמהו להדיח? אמר ליה אסור. ולא כן שמואל שמואל (אמורא)° שאיל ל רב רב (אמורא)° מהו לענות אמן במקום מטונף. והוא אמר ^ג_כחאסור. ואסור דאמרית לך אסור היה לי להגיד במרחץ. אשכח תנאי, דתני, ^ג_כטאין שואלין הלכות המרחץ והלכות הכסא בבית הכסא: תנן, אם ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב כו'. חמין שהוחמו ביום טוב. וכן חמין שהוחמו מערב שבת לשבת. רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)°. חד אמר, ^ג_למרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו. וחרנה אמר, מרחיץ בהן כל גופו איברים איברים. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל שמואל (אמורא)° מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו. הוי רב רב (אמורא)° דו אמר מרחיץ בהן כל גופו איברים איברים. חד פילוסופיוס שאל לבר קפרא בר קפרא°. ואיכא דאמרי אבלט שאל ללוי סריסא לוי סריסא° אמאי מותר לשתות ^ג_לאואסור לרחוץ? אמר לו אם תראה סריס מחבק עם אשתך שמא אינו רע לך. אמר לו אין. אמר לו ומכי הוא לה כלום. אמר לו שלא תתפרץ עם אחרים. אמר ליה אף הכא שלא יתפרצו. כיון שיצא אמרו לו תלמידיו רבי לזה דחיתה בקנה. לנו מה את משיב. אמר להם והלא כבר נאמר (שמות בא יב טז) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם. ורחיצת כל הגוף אינה שוה לכל נפש: מולייר הגרוף שותין ממנו בשבת.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כד עמוד ב] הא אם אינו גרוף אפילו הוא קטום, לא. אמר רבי שיין רבי שיין°, מפני שהגחלים נוגעות בגופו. רבי חנינה בריה דרבי הילל רבי חנינה בריה דרבי הילל° אמר. מפני שהרוח נכנסת בגופו והגחלים בוערות והקטימה בטלה ודאי. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, מפני שהוא עשוי פרקים פרקים שמחוברים בבדיל או עופרת. והוא מתיירא שמא נתאכל דיבוקו והוא מוסיף מים. אנטיכי אף על פי שגרופה אין שותין ממנה. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° רבי אחא רב אחא° ורבי אבא רבי אבא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מפני שהיא מתחממת מכתליה. רבנן דקיסרין ורב הונא רב הונא° אמרו בשם רב רב (אמורא)° אם היתה גרופה ופתוחה מותר.

ירושלמי שבת, פרק ג, הלכה ד

מתני’: מיחם שפינהו, ^ג_לבלא יתן לתוכו מים צונין בשביל שייחמו. אבל נותן הוא לתוכו ולתוך הכוס כדי להפשירן:

גמ’: רבי אבא בר בריה דרבי חייא בר אבא רבי אבא בר בריה דרבי חייא בר אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לא שנו שנותן מים, אלא לתוך הכוס שהוא כלי שני. הא לתוכו _{של המיחם,} לא _{ואפילו אם יתן הרבה מים אסור שחוששים שמא יתן מעט.} אמר רבי מנא רבי מנא°. קשייתה קומי רבי אבא רבי אבא°. רבי יוחנן רבי יוחנן° לא תני _{אי אפשר להעמיד את שיטתו} על סיפא ולא תני על רישא? הרי ברישא משמע שלא יתן לתוכו מים צונין בשביל שייחמו, הא להפשירן מותר. ובסיפא נאמר אבל נותן הוא לתוכו, משמע שאפילו לתוכו מותר אם נותן הרבה מים. אתו רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° ורבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי° ואמרו בשם רב רב (אמורא)° בין בתוכו בין בכוס, אם לחממן אסור אם להפשירן מותר. תני, נותנין חמין לתוך צונין אבל לא צונין לתוך חמין _{דתתאה גבר} כדברי °בית שמאי בית שמאי. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ^ג_לגבין חמין לתוך צונין בין צונין לתוך חמין מותר. במה דברים אמורים? בכוס. אבל באמבטי _{כלי ראשון,} חמין לתוך צונין מותר. וצונין לתוך חמין אסור. ו°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא מתיר אף בכלי ראשון, בנותן הרבה מים בכדי להפשיר . אתיא דרב רב (אמורא)° כ°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא. ורבי יוחנן רבי יוחנן° כ°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי שבכלי ראשון אוסר אף להפשיר. דתני °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אומר. ^ג_לדממלא הוא אדם חבית של מים ונותנה כנגד המדורה. לא בשביל שתיחם, אלא בשביל שתפיג צינתה. יורד הוא אדם וטובל בצונן ועולה ומתחמם כנגד המדורה דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים ^ג_להאוסרין. ורבי יוחנן רבי יוחנן° כחכמים. יאות אמר °רבי מאיר רבי מאיר שהרי בא רק להפשיר, שהרי יותר מכך יכוה. ומה טעמון דרבנן? ייבא כיי דאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב יהודה רב יהודה°, מותר להפשיר במקום שהיד שולטת. ואסור אפילו להפשיר במקום שאין היד שולטת. במקום שאין היד שולטת עד איכן? רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמרו בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°. עד שיהא נותן ידו לתוכה והיא נכוית. הכל מודין בכלי שני שהוא מותר. מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° כאן

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

25 ג_כה מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ו סעיף א':

26 ג_כו מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף י"ג:

27 ג_כז מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' של"ז סעיף ג':

28 ג_כח טור ושו"ע או"ח סי' פ"ד:

29 ג_כט טור ושו"ע או"ח סי' פ"ה סעיף ב':

30 ג_ל מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ו סעיף א', סמ"ג לאוין סה:

31 ג_לא מיי' פ"א מהל' יום טוב הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תקי"א סעיף ב':

[ע"ב]

32 ג_לב מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף י"ב, סמ"ג לאוין סה:

33 ג_לג מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף י"ב, סמ"ג לאוין סה:

34 ג_לד מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף י"ד:

35 ג_לה מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ו סעיף ד':

-----------------------------------דף כה

רושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_כה.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כה עמוד א] היד שולטת. וכאן אין היד שולטת. אמר רבי יונה רבי יונה° כאן וכאן אין היד שולטת. אלא עשו הרחק לכלי ראשון, דכיוון שכשהוא על האש זה איסור תורה, ואסרו אף שאינו על האש. ולא עשו הרחק לכלי שני. אמר רבי מנא רבי מנא°. ההן פינכא דאורזא, מסייע ליה לאבא. ההן פינכא דגריסא, מסייע ליה לאבא. דאת מפני ליה מן אתר לאתר ועד כדון הוא רותח. רואים שגם כלי שני ואפילו שלישי יכול להיות רותח, אלא שלא גזרו בכלי שני.

ירושלמי שבת, פרק ג, הלכה ה

מתני’: ^ג_לוהאילפס והקדירה שהעבירן מרותחין, לא יתן לתוכן תבלין. אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר:

גמ’: מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה? רבי יונה רבי יונה° אמר. ^ג_לזאסור דעירוי מכלי ראשון ככלי ראשון הוא ואסור. חיילה דרבי יונה רבי יונה° מן הדא. דתנן בין קדשים קלים בין קדשי קדשים טעונים שטיפה ומרוק. אחד שבישל בו, אחד שעירה לתוכו רותח. מכאן שעירוי כבישול. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. תמן כלי חרס בולע אף בעירוי. תבלין, אינן מתבשלין בעירוי. התיב רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. והתני, אף בכלי נחושת כן. אית לך למימר כלי נחושת בולע? מהו לערות מן הקילוח _{כגון שמשליך התבלין באמצע הקילוח?} אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל רבי חנניה בריה דרבי הילל°. מחלוקת רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. רבי יצחק בר גופתא רבי יצחק בר גופתא° בעא קומי רבי מנא רבי מנא°. עשה כן _עירה בשבת חייב משום מבשל? עשה כן בבשר וחלב חייב משום מבשל? אמר לו, כיי דאמר רבי זעירא רבי זעירא°. ואי זהו חלוט _בישול ברור שאף אם יאפה אחר כך פטור מחלה? כל שהאור מהלך תחתיו. אף הכא איזהו תבשיל ברור? כל שהאור מהלך תחתיו, אבל עירוי לא. תנן, °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר. על דעתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי מלח כציר. יין כחומץ

ירושלמי שבת, פרק ג, הלכה ו

מתני’: ^ג_לחאין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן, ואם נתנו מבעוד יום מותר. ואין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן: מטלטלין נר חדש אבל לא ישן. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת.

גמ’: רבי חגי רבי חגי (אמורא)° בעי. כבה מבעוד יום, ונתודע לו משחשיכה מהו? חברייא בעו. כבה בשבת, ונתודע לו בשבת הבאה מהו? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. אין לך ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דבר שהוא בעינו _{שהוא ראוי לשימוש} ואינו בהכנו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כה עמוד ב] אלא דבר אחד בלבד נר הדולק בשבת. שהוא מוקצה מחמת איסור . התיב רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. הרי מותר שמן בנר. הרי בעינו הוא ואינו בהכנו, ואף °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מודה? שאני התם, דלכך נתנו משעה ראשונה שיכלה בנר, ודחאו בידים. התיב ריש לקיש ריש לקיש°. הרי חיטין שזרעם. בעינן הן ואינו בהכנו? אף התם, לכך נתנו משעה ראשונה שיכלו בקרקע. התיבון. הרי ביצים לאפרוחים, הרי בעינן הן ואינן בהכנן? לכך נתנן משעה ראשונה שיעשו אפרוחים. התיב רבי ירמיה רבי ירמיה°. הרי עיטורי סוכה. הרי בעינן הן ואינן בהכנן? שנייא היא. דאמר רבי אבמרי אחוי דרבי יוסי רבי אבמרי אחוי דרבי יוסי°. כל שבעה הן בטילין על גב סוכה שהוקצה למצוותו. מיכן והילך _{בשמיני עצרת,} בהכנו הן. התיב רבי חיננה רבי חיננה°. הרי מוכין _{מוקצה מחמת חסרון כיס} שטמן בהם, הרי בעינן הן ואינן בהכנן? התיב רבי נסא רבי נסא°. הרי מוקצה _{גרוגרות וצימוקים} שיבש ולא נגע בו _{לא ידע שיבש קדם שבת}, הרי הוא בעינו ואינו בהכנו? מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, בכלים. תמן באכלין או מוכין שאין עליהם תורת כלי.

ירושלמי שבת, פרק ג, הלכה ז

מתני' ^ג_לט מטלטלין נר חדש אבל לא ישן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת:

גמ’: התיב רבי חייא בר אחא רבי חייא בר אחא°, והא תנינן

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

36 ג_לו מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף ט':

37 ג_לז טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף י':

38 ג_לח מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה כ"ג, מיי' פ ה' מהל' שבת הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' רס"ה סעיף ג':

[ע"ב]

39 ג_לט מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' רע"ט סעיף א':

-----------------------------------דף כו

רושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_כו.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כו עמוד א] כופין את הסל בפני האפרוחין שיעלו ושירדו. עלה אסור לטלטלו. והרי הסל בהכנו ואסור? אמרין הדא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא. דתני כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בשבת. דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי אומר, נר חדש מותר לטלטלו וישן אסור לטלטלו. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת. כבה מותר לטלטלו. תני, כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בשבת. דברי °רבי מאיר רבי מאיר. דמיגו דאיתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי אבא רבי אבא°, תריהן אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. חד אמר, דברי °רבי מאיר רבי מאיר כל המיוחד לאיסור אפילו באופן חד פעמי. גם עליו אמר °רבי מאיר רבי מאיר שכיוון דאיתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא ואסור. וחרנה אמר, כל שייחדו לאיסור לתמיד, רק עליו אמר °רבי מאיר רבי מאיר דכיוון דאיתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא ואסור. ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, דרבי ירמיה רבי ירמיה° שאל, ההן לבינה לא כמיוחד לאיסור הוא שהרי עומדת לבנין? הוי הוא דהוא אמר, כל המיוחד לאיסור אסור. מאן דאמר מיוחד לשעה אחת, כל שכן ייחדו לתמיד. ומאן דאמר ייחדו לתמיד, הא מיוחד לשעה לא. מתניתין פליגא על מאן דאמר כל המיוחד לאיסור אפילו לשעה אסור. דתנינן תמן. ^ג_מ מוכני _{גלגל של עגלה המיועדת לכלים. לרמב"ם מגירה של ארון} שלה בזמן שהיא נשמטת, אינה חיבור לה. ואינה נמדדת עמה _{להיות כלי הבא במידה שאינו מקבל טמאה.} ואינה מצלת עמה באהל המת _{שאם הייתה נמדדת עמה והיה בה שיעור ארבעים סאה, לא הייתה מקבלת טומאה והייתה חוצצת בפני הטמאה.} ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש בתוכה מעות. ותני עלה. היו עליה מעות ונפלו, נגררת. רואים שאף שהיו עליה מעות בין השמשות, כיוון שלא יחדה לכך לתמיד, מותר לטלטלה. ולא אמרינן דכיוון דאיתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא. אמר רב ששת רב ששת°. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, כבה מותר לטלטלו. אמרין, למה לית אנן פתרין לה דברי הכל היא בשוכח? ולא הוי בסיס לדבר אסור לדעת כולם, שהרי אינא מיוחדת אפילו לשעה לכך. לית את יכיל להעמידה בשוכח. דתנינן תמן. אם אינה נשמטת, חיבור לה. ונמדדת עמה, ומצלת עמה באהל המת, וגוררין אותה בשבת אף על פי שיש בתוכה מעות. אית לך מימר הכא דברי הכל היא בשוכח? הרי המעות עליה. אלא ודאי אפילו בהניחם. מתניתין פליגא על מאן דאמר כל המיוחד לאיסור אסור.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כו עמוד ב] דתנינן, ^ג_מא האבן שעל פי החבית מטה על צדה ונופלת. אמר רבי אבא רבי אבא° אמר רבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי°. פתר לה רב רב (אמורא)° בשוכח. וקשה גם מן דבתרא _{מהסיפא.} דתנן, היתה בין החביות מגביהה ומטה על צדה והיא נופלת. עוד היא פתר לה רב רב (אמורא)° בשוכח. מתניתין פליגא על מאן דאמר כל שיחדו לאיסור לתמיד אסור. דתנינן. ^ג_מב כופין סל לפני האפרוחין שיעלו ושירדו. ותני עליה, עלו מאליהן, אסור לטלטלן. אף שלא יחדן לתמיד. אמר רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° קומי רבי זעירא רבי זעירא°. תיפתר במאוס שלא אכפת לו שיהיה לאפרוחים לתמיד. אמר לו והתני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, אפילו סאה אפילו תרקב. אית לך מימר סאה ותרקב מאוסין הן? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רב רב (אמורא)° ^ג_מג הלכה כ°רבי מאיר רבי מאיר שיש מוקצה מחמת איסור . שמואל שמואל (אמורא)° אמר הלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר הלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. בעון קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. את מה את אמר? אמר לון, אני אין לי אלא משנה. דתנן, כל הנרות מיטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° הורי באטרבוליס. ^ג_מד מנורה קטנה מותר לטלטלה אחר שכבתה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. רבי חלבו רבי חלבו° ורבי אבהו רבי אבהו°, קומי רבי חלבו רבי חלבו° לא הוו מעברין מנורה מהשלחן אחר שכבתה כ°רבי מאיר רבי מאיר. קומי רבי אבהו רבי אבהו° מעברין כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. רבי יסא רבי אסי° סלק גבי רבי תנחום בר חייא רבי תנחום בריה דרבי חייא°, בעא מיעברתיה קומוי. אמר לו. בפנינו שאנו אוסרים כ°רבי מאיר רבי מאיר , אתה רוצה להעביר? רבי יוסה גלילייא רבי יוסה גלילייא° סלק קומי יוסי בן חנינה יוסי בן חנינה°, בעא מעברתיה. אמר לו, מאן שרא לך? הרי אשכחת רב רב (אמורא)° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אילין דאסרין מצד אחד. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אילין דשרי מצד שני לכן נשאר בספק, ואין להתיר . אמר רבי אלעזר בר חנינה רבי אלעזר בר חנינה°. מעשה היה וטילטלו פמוט שעליו היה מונח נר חרס. מתחת הנר בשבת _{אחר שכבה.} מה אנן קיימין? אין כ°רבי מאיר רבי מאיר, אפילו פומט יהא אסור שהיה בסיס לנר . אין כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, אפילו נר יהא מותר אחר שכבה. אלא כן אנן קיימין כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר נר מאוס, פמוט אינו מאוס. תני, נר שהוא מונח על גב טבלה, מסלק את הטבלה והנר נופל. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. קרוב הוא זה לבוא לידי חיוב חטאת.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

40 ג_מ מיי' פ ג' מהל' כלים הלכה ה':

[ע"ב]

41 ג_מא מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ט סעיף ד':

42 ג_מב מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה כ"ה, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ל"ט:

43 ג_מג מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' רע"ט סעיף א':

44 ג_מד מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה י"א:

45 ג_מה מיי' פ י"ב מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' רע"ז סעיף ג':

-----------------------------------דף כז

רושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_כז.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כז עמוד א] דאם מטהו לפניו, משום מבעיר. לאחריו, משום מכבה. אמר שמואל בר אבא שמואל בר אבא° קומי רבי יסא רבי אסי°, הברייתא מדברת בנר שכבה. אמר לו, תנוח דעתך שהנחתה דעתי. מה אנן קיימין? אין כ°רבי מאיר רבי מאיר, אפילו טבלה תהא אסורה שהיא בסיס לנר . אין כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, אפילו נר יהא מותר. אלא כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, נר מאוס טבלה אינה מאוסה. תני, ^ג_מה אם התנה עליו יהא מותר. מה אנן קיימין? אין כ°רבי מאיר רבי מאיר אפילו התנה עליו אסור כיוון דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא. אין כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, אפילו לא התנה עליו יהא מותר. אלא כן אנן קיימין כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, נר מאוס. טבלה אינה מאוסה. מה חמית מימר כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אנן קיימין אולי °רבי מאיר רבי מאיר מתיר בהתנה? דתני, נר שהוא מונח אחורי הדלת. פותח ונועל בשבת ובלבד שלא יתכוין לא לכבות ולא להבעיר. רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)° פתרין ליה בשוכח את הנר בדלת ולא הוי בסיס לדבר אסור . ^ג_מו ומקללין מאן דעבד כן. וקראים עליו את הפסוק (מלאכי ב', י"ב) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה. ואם תנאי מועיל, למה העמידו דווקא בשוכח? אפילו בלא שוכח. הרי סתם דלת רוצה הוא לצאת ולהכנס בו והוי כהתנה. רואים שתנאי אינו מועיל. והמשנה כ°רבי מאיר רבי מאיר. שהרי דלת מיוחד רק לשעה לנר . מאן אית ליה כל המיוחד לאיסור אפילו לפעם אחת אסור. לא °רבי מאיר רבי מאיר ? מכאן ש°רבי מאיר רבי מאיר לא מתיר בתנאי. הוי מאן תנא אם התנה עליו מותר? °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. תני, אבל כוס וקערה ועששית אף על פי שכבו אסור ליגע בהן. אמר רבי טבי רבי טבי° בשם רב חסדא רב חסדא°, אפילו כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דו אמר תמן נר שכבה מותר, מודי הוא הכא שהוא אסור. שאם אומר את לו שהוא מותר, כיוון שיש הרבה שמן אף הוא מכבה אותן ומשתמש בהון. אמר רבי מנא רבי מנא°, בקדמיתא הוינן סברין מימר, מה פליגון באותו שכבה? בשגררו העכברים את הפתילה, או באפוצה _הדוקה דהוי כדופן לנר ובטלה לו. _{שאם לו כן הוי בסיס לפתילה שהיא מוקצה} ואפילו תימא בשלא גררו העכברים את הפתילה, ואפילו תימא שלא באפוצה, כשיש בתוכו שמן דהוי בסיס לדבר האסור והמותר ומטלטל אגב השמן כהא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כז עמוד ב] דתמן תנינן, ^ג_מז נוטל אדם את בנו והאבן בידו, וכלכלה והאבן בתוכה. ותני דבית °רבי רבי יהודה הנשיא, האבן והאוכלין בתוכה דהוי בסיס לדבר המותר והאסור. השתא לא הוינן אמרין כלום. שלא צריך אפילו שיהיה דבר היתר . שהרי °רבי רומנוס רבי רומנוס ^ג_מח הוציא מחתה משל בית °רבי רבי יהודה הנשיא מליאה גחלים בשבת. אית לך מימר גבי גחלים אפוצות הן? או בשיש לתוכו שמן? אלא ודאי ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מטלטלים סתם. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. קיימתיה, בשהיה בה קרטים של בוסם דהוי בסיס לדבר המותר והאסור. אמר רבי אבא בר חייא רבי אבא בר חייא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. תרכוס _{ארגז גדול שמיחד לו מקום} אסור לטלטלו. הורי רבי אמי רבי אמי°, מותר. רבי ירמיה רבי ירמיה°, חמי לון מטלטלין ליה גו סדרא רובא _{בית המדרש,} ולא הוה ממחה בידון. דבית רבי ינאי רבי ינאי° אמרין. סולם שיש בו עד ג' שלבים, הרי הוא ככסא ומותר לטלטלו. מיכן והילך, כסולם שמחמת כבדו קבע לו מקום ואסור . אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. מאן דשרי, כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. דתני, לא יגרר אדם את המטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה, מפני שהוא עושה חריץ. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ^ג_מט מתיר. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי חונא רב הונא°. ורבי חגיי רבי חגי (אמורא)° אמר בשם רבי זעירא רבי זעירא°. ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. מודין חכמים ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בכסא שרגליו משוקעת בטיט, שמותר לטלטלו. שבעפר טיחוח לא עושה גומה. כמה דתימר מותר לטלטלו, ודכוותה מותר להחזירו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אף אנן נמי תנינן. הטומן לפת וצנון וכ"ו, אם היו עליו מגולים ניטלין בשבת, אף שמזיז עפר _{כיוון שמדובר בעפר טיחוח.} אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא שמתיר באינו מתכוון, ואין מכאן ראיה שרבנן מתירים טלטול מהצד. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, מתניתא אמרה כן שאף בעפר טיחוח אסור לרבנן. דתני, כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת. ולא חילקו בין עפר טיחוח לעפר שאינו טיחוח. תני, סולם שיש לו ג’ שלבים וכ"ו. אמר רבי הונא רב הונא° בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. ^ג_נ לענין שבת איתאמרת. שאם יש לו יותר משלוש שלבים קובע לו מקום ואסור בטילטול. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר בשם דבית רבי ינאי רבי ינאי°, ^ג_נא לענין חזקות איתאמרת. שסולם המצרי כיוון שדרך להזיזו ממקום למקום אין לו חזקה. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר משום דבית רבי ינאי רבי ינאי°, לענין טומאה איתאמרת. דעד שלוש שלבים דרך לשבת על הסולם, והוי ככסא ומטמא מדרס. יתר מכאן אינו מטמא מדרס. רבי אחא בר חיננא רבי אחא בר חיננא° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מנורה קטנה מותר לטלטלה. פשיטה, ולא כלי הוא? ולא כל מה שבבית מן המוכן הוא? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. תיפתר, שלקחה עמו לסחורה. דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס. או שבאת ערב שבת עם חשיכה ולא ידע עליה, ולא הייתה בביתו, ולא שמעת מינה כלום

ירושלמי שבת, פרק ג, הלכה ז

מתני’: ^ג_נב נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות. ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה:

גמ’: הכא את אמר נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות, ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה. והתם את אמר אין נותנין כלי תחת הנר כאן שיש לו צורך בשמן. דכיוון שהשמן מוקצה, נמצא מבטל כלי מהיכנו. וכאן

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

46 ג_מו טור ושו"ע או"ח סי' רע"ט סעיף ד':

47 ג_מז מיי' פ ה' מהל' שבת הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' רע"ז סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תר"פ סעיף ב':

[ע"ב]

48 ג_מח מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ט סעיף א':

מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' ש"י סעיף ח':

49 ג_מט מיי' פ א' מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' של"ז סעיף א':

50 ג_נ מיי' פ"ג מהל' עירובין הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שע"ב סעיף ח':

51 ג_נא מיי' פ"ח מהל' שכנים הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ג סעיף י"ג:

52 ג_נב מיי' פ ה' מהל' שבת הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' רס"ה סעיף ד':

-----------------------------------דף כח

רושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_כח.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כח עמוד א] אין לו צורך בניצוצות, ויכול לנער את הכלי.: תנן, ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה. אמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא שאסר גרם כיבוי. דתנן, עושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אוסר בכלי חרש חדשים מלאים מים, שאינן יכולים לקבל בהן את האור והן מתבקעין ומכבין את הדליקה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. הוינן סברין מימר, מה פליגין °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ורבנן? בשעשה מחיצה של כלים. אבל אם עשה מחיצה של מים _{שהרטיב מסביב} לא. מן מה דאמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא° ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. הדא אמרה אפילו עשה מחיצה של מים היא המחלוקת.
הדרן עלך פרק כירה