שולחן ערוך אורח חיים שעב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · שעב · ח · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

כותל שבין ב' חצרות גבוה עשרה לשניהם והעמיד אצל הכותל סולם רחב ד' וכן כנגדו בחצר השניה אפילו אין הסולמות זה כנגד זה אם אין ביניהם ג' חשיבי כפתח היו מופלגים זה מכנגד זה שלשה אם הכותל רחב ד' עדיין חשובים כפתח ואם אינו רחב ד' לא חשיבי כפתח באיזה סולם אמרו כשיש בו ד' שליבות אבל פחות מכאן לא אלא אם כן זרועותיו ושליבותיו כבדות שאז כובדו קובעו ואם אין הכותל גבוה אלא עשרה וזוקף סולם גבוה שבעה ומשהו במשך ד' אצל הכותל מתירו בין להשתמש עליו בין לערב יחד כיון שלא נשאר שלשה עד ראש הכותל עקר חוליא מראש הכותל למעטו מגובה עשרה אם יש בה משך ארבע מהני מבין לעשותו כפתח לערב יחד בין לענין שיכול להשתמש בכל הכותל ואם אין בו ארבע אינו חשוב כפתח לערב יחד וכן אינו מועיל להשתמש בכל הכותל שאינו משתמש אלא כנגד המקום שנתמעט:

מפרשים

מגן אברהם

(טו) הכותל רחב ד':    שיכול להוליך מסולם לסולם:


(טז) משך ד':    פי' ברוחב ד' כמ"ש ראש הסעיף אלא דלא בעי ד' על ד' כמו באיצטבא בסי"א דלא כע"ש:

באר היטב

(ג) משך:    פי' ברוחב ארבע כמ"ש ר"ת אלא דלא בעי ארבע על ארבע. מ"א.


(ד) המקום:    עט"ז.


משנה ברורה

(סא) לשניהם:    ר"ל משני הצדדין:


(סב) אם אין ביניהם ג':    דחשיבי זה כנגד זה:


(סג) חשיבי כפתח:    ואם רצו מערבין יחד שהרי יכולין לעלות ולירד מחצר זה לחצר זה דרך הסולמות ומיירי שהסולמות מגיעין לראש הכותל או עכ"פ בפחות משלשה טפחים סמוך לראשן וכדלקמיה:


(סד) שלשה:    טפחים וה"ה אפילו אם היה מופלג טובא [גמרא]:


(סה) עדיין חשובים כפתח:    דכיון שהוא רחב ד' טפחים בעוביו נוח להשתמש עליו ויכול להוליך מסולם לסולם דרך הכותל:


(סו) ד' שליבות:    דסולם כזה מסתמא הוא כבד ואינו נוטלן משם בשבת מחמת כבדו וע"כ הוא חשוב כפתח:


(סז) פחות מכאן לא:    דכיון שנוח ליטלו משם בשבת הוי כמי שאינו ופשוט דאם הוא קבוע במסמרים לכותל אפי' אין בו ארבע שליבות חשוב כפתח:


(סח) כבדות:    יותר מכפי הרגיל ואינו נוח ליטלו משם:


(סט) ואם אין וכו':    בא להוסיף כאן דאף בסולם זקוף שקשה לעלות עליו אל ראש הכותל סגי:


(ע) אלא עשרה:    דאם הוא גבוה יותר מעשרה טפחים לא סגי בשבעה ומשהו אלא בכדי שיהיה הסולם מגיע בתוך ג"ט סמוך לראש הכותל:


(עא) שבעה ומשהו:    ולא נשאר עד ראש הכותל רק פחות משלשה ואמרינן לבוד:


(עב) במשך ד':    אסולם קאי שיחזיק משך רחבו ד"ט וכנ"ל בריש הסעיף ומשום דזהו שיעור פתח והעמודים של הסולם שתקועין השליבות בהן ג"כ מצטרפין לשיעור זה ועובי השליבות אין בהן שיעור:


(עג) אצל הכותל:    אדלעיל קאי ור"ל שזוקף אצל הכותל בשוה ושיחזיק במשך אורך הכותל רחב ד"ט וכתב במאמר מרדכי דשיעור זה של שבעה ומשהו הוא דוקא שכעומד בזקיפה אבל אם מעמידו באלכסון צריך שיחזיק יותר לפי ערך האלכסון והעיקר שיהיה ראש הסולם בתוך ג"ט סמוך לראש הכותל:


(עד) להשתמש עליו:    מכלי הבית כשלא עשה אלא סולם מצד אחד ולערב יחד כשהעמידו סולם משני הצדדין:


(עה) משך ארבע:    ר"ל המקום שנתמעט מגובה י"ט יש בו ארבעה טפחים במשך הכותל:


(עו) שיכול להשתמש בכל הכותל:    לכאורה אם לא עירבו יחד אלא כ"א בפ"ע הלא אוסרין זה ע"ז להשתמש על ראש הכותל מכלי הבית וי"ל לצדדין קתני דמה שכתב לערב יחד מיירי שנתמעט כן כל עובי הכותל ונעשה כפתח לשניהם ומה שכתב שיכול להשתמש בכל הכותל מיירי שלא נתמעט בכל עביו אלא בצד אחד במשך ד"ט ונעשה לזה תשמישו בנחת למי שנתמעט מצדו שנוח לו לעלות במקום המיעוט וממנו יעלה על ראש כל הכותל ולהשני תשמישו בקשה ועיין בבית מאיר שכתב דאינו מותר אף למי שתשמישו בנחת אא"כ יש במקום שנפחת מעוביו ד"ט על ד"ט ע"ש טעמו:


(עז) בכל הכותל:    בכלי הבית ומיירי שהכותל היה רחב ד"ט דבפחות מזה מותר בכל גווני להשתמש בכל הכותל וכדלעיל בסוף ס"ו:


(עח) אלא כנגד וכו':    ששם הוא תשמישו בנחת שעומד בקרקע ומשתמש אבל אינו נוח לעלות דרך עליו לראש הכותל הואיל ואין בו ד' במשכו:

ביאור הלכה

(*) כותל שבין שתי חצרות וכו' סולם רוחב ארבעה:    ר"ל שנמשך באורך הכותל ד' דהיינו ששליבותיו שהם בעצמם רוחב הסולם הם ארוכות ד"ט ובהכי סגי וא"צ שיהא בולט ד' תוך החצר שיהיו שליבותיו רחבות ד"ט ושיהא בו ד' על ד' דכל שמגיע לראש הכותל [או פחות מג"ט סמוך לראשו] א"צ ד' על ד' [מ"א בסקט"ז ומאמר מרדכי וש"א]:.


(*) סולם גבוה שבעה ומשהו וכו':    הא"ז דייק מדין זה דסולם המצרי שהוא קל ג"כ מתיר והביא מזה סייעתא לשיות רבינו שמואל דלא בעינן ד' שליבות עי"ש אכן לפי דעת הרבה פוסקים שפליגי על ר"ש וסתם הטוש"ע כוותייהו ע"כ דבזה ג"כ מיירי שהיה בו ד' שליבות או שזרועותיו ושליבותיו כבדות וכנ"ל:.





▲ חזור לראש