רמב"ם הלכות כלים ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר טהרה · הלכות כלים · פרק שלישי | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
הרמב"ם באתרים אחרים: מכון ממרא עפ"י כת"י תימניים (כתיב או מנוקד), ה"ב, ת"ש , עה"ת

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

כל כלי עץ העשוי לנחת אפילו אינו מקבל אלא דבר מועט אינו מקבל טומאה לא מן התורה ולא מדברי סופרים וכל כלי עץ העשוי להתטלטל מלא וריקן כשק אפילו היה מחזיק מאה סאה ואף על פי שיש לו שוליים הואיל ואינו עשוי לנחת הרי זה מקבל טומאה דין תורה כשאר כלי קיבול וכל כלי עץ שהוא סתם אם היו לו שוליים לישב עליהם על הקרקע כדי שלא יהא נוח להתגלגל והיה מחזיק ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש אינו מקבל טומאה כלל לא מן התורה ולא מדברי סופרים מפני שחזקתו שעשוי לנחת ודברים אלו דברי קבלה הן מפי השמועה למדו מה שק שהוא מתטלטל מלא וריקן אף כלי עץ לא יטמא אלא אם כן היה מיטלטל מלא וריקן להוציא כלי עץ העשוי לנחת:

הלכה ב[עריכה]

הכלים שחזקתן שהן עשויין לנחת כגון שידה תיבה ומגדל וכוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה גדולה וכיוצא באלו אם הן מחזיקין ארבעים סאה אין מקבלין טומאה ואלו הן הכלים של עץ שהן עשויין להתטלטל במלואן דרדור שמניחין אותו על העגלה וקוסטות המלכים ועריבת העבדן ובור ספינה קטנה שאינה יכולה להלך באמצע הים הגדול והארון כל אחד מחמשת כלי עץ אלו אע"פ שהן מקבלין יותר מארבעים סאה הרי אלו מקבלין טומאה שלא נעשו מתחלתן אלא להטלטל מלאין ושאר כל כלי עץ אם היו מקבלין ארבעים סאה ויש להם שוליים חזקתן שאינן עשויין להתטלטל במלואן ולפיכך אין מקבלין טומאה וכן כלי עצם וכלי העור המקבלין ארבעים סאה בלח אין מקבלין טומאה אא"כ נעשו מתחלתן כשהן מלאין:

הלכה ג[עריכה]

השידה והתיבה והמגדל של זכוכית הבאים במדה טהורין ושאר כלי זכוכית אף ע"פ שמקבלין ארבעים סאה הרי הן מקבלין טומאה וזה חומר בכלי זכוכית מבכלי עץ:

הלכה ד[עריכה]

כל כלי שיש בשיבורו אמה על אמה ברום שלש הרי הוא מחזיק ארבעים סאה בלח וכשמודדין את הכלי מודדין אותו מבחוץ אם היה בו אמה על אמה ברום שלש אף ע"פ שאין תוכו אלא פחות מזה הרי הוא טהור שאין עובי הדפנות ממעט אבל עובי הרגלים ועובי הזר אם היה לו זר אין נמדדין עמו:

הלכה ה[עריכה]

היה בתוך הכלי תיבה קטנה כגון מוכני שבתוך השידה בזמן שהיא נשמטת אינה נמדדת עמה ואינה חיבור לה ואינה מצלת עמה באהל המת ואם אינה נשמטת נמדדת עמה והרי הן ככלי אחד:

הלכה ו[עריכה]

היה לכלי כסוי קמור בזמן שהוא קבוע נמדד עמו אינו קבוע אינו נמדד עמו היו בו מגורות מבפנים נמדדת עמו ואם היו מבחוץ אינן נמדדות עמו:

הלכה ז[עריכה]

כלי עץ שאינו מקבל ארבעים סאה כדרכו אלא אם כן הטהו על צדו או סמכו בדבר אחר הואיל ומקבל ארבעים סאה מכל מקום טהור:

הלכה ח[עריכה]

השידה והתיבה שניטלה אחת מרגליהן אע"פ שלא ניקבו אלא הרי הן מקבלין הרי אלו טהורין ועדיין יש להם שוליים וחזקתן שהן לנחת כשהיו:

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.