ירושלמי שבת דף כא א
<< · ירושלמי שבת · דף כא א · >>
או עד שיתן את האפר בית שמאי אומרין חמין אבל לא תבשיל ובית הלל אומרים חמין ותבשיל בית שמאי אומרים נוטלין אבל לא מחזירין ובית הלל אומרין אף מחזירין:
גמרא כיני מתניתא מקיימין עליה תבשיל. מתני' דר' יודא דתניא היו שתי כירים מתאימות אחת גרופה וקטומה. ואחת לא גרופה ולא קטומה. מקיימין על הגרופה ועל הקטומה. מה מקיימין עליה. ב"ש אומרין אין מקיימין עליה כלום. ובית הלל אומרין חמין אבל לא תבשיל. העביר את המיחם הכל מודין שלא יחזיר דברי ר"מ. ר' יהודה אומר בית שמאי אומרין חמין אבל לא תבשיל. ובית הלל אומרין חמין ותבשיל. העביר את המיחם בית שמאי אומרים לא יחזיר. וב"ה אומרים יחזיר. ר' חלבו רב ענן בשם רב לא שנו אלא עליה הא לתוכה לא. עד איכן. עולא אמר עד ג'. א"ר מנא עד מקום שהיא עושה חריץ. א"ר יוסי בי ר' בון מפני שהיא שליט במקום שהיד שולטת. ותייא כיי דמר ר' זעירא בשם ר' יהודה מותר להפשיר במקום שהיד שולטת. ואסור להפשיר במקום שאין היד שולטת. רק יושיע בר גיזורה הוה משמש קומי ר' זעירה והוה מעייל קומוי תבשילין רותחין. א"ל היך איתעבידא. א"ל גרוף תופייא ויהב בגוה. א"ל לא תהי עביד כן אלא גרוף תופייא ויהב תלתא כיפין ורמי עליהון. ר' אבהו הורי בבוצרה ממלא גצרו רמח ומיתן תלתא כיפין ומירמין עליהון. דניאל בריה דרב קטינא בשם ר' אסי שיזרי חריות כגפת וכעצים. הדא דתימר כשהיו לחין ויבשו. אבל אם היה יבשין מתחילתן כקש וכגבבה הן. גללי בהמה אית תניי תני כגפת וכעצים ואית תניי תני כקש וכגבבה. מאן דמר כגפת וכעצים בדקה. ומאן דמר כקש וכגבבה בכסה. הגורף עד שיגרוף כל צורכו. מן מה דתני הגורף צריך לחטט ביד. הדא אמרה עד שיגרוף כל צורכו. והקוטם עד שיקטום כל צורכו. מן מה דתני מלבה עליה נעורת של פשתן. הדא אמרה אפי' לא קטם כל צורכו.
עין משפט
2 ג_ב מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף א', סמ"ג לאוין סה:
3 ג_ג טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף א':
4 ג_ד מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ג סעיף ב':
5 ג_ה מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף י"ד, סמ"ג לאוין סה:
6 ג_ו מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ד':
7 ג_ז מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה ד':