ירושלמי שבת ג ג

<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק ג · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

דף כב עמוד ב

משנה אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרין ור' יוסי מתיר לא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתיצלה מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן בתוך אמה של חמין אמרו להן חכמים אם בשבת כחמין שהוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתייה ואם ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין ברחיצה ומותרין בשתייה מולייר הגרוף שותין הימנו בשבת אנטיכי אף על פי שגרופה אין שותין הימנה:

גמרא תמן תנינן תפוח שריסקו ונתנו לתוך העיסה וחימצה הרי זו אסורה. תני רבי יוסי מתיר. רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינה

דף כג עמוד א

מה פליגון במחמץ במימיו אבל המחמץ בגופו דברי הכל מותר. רבי יוסי כדעתיה כמה דו אמר תמן אין חימוצו ברור. כן הוא אמר הכא אין תבשילו תבשיל ברור. תנא אמר רבי יוחנן בר מרייא בשלא העביר ידו ממנו אבל העביר אסור. פנה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים אם היו מקצתן מגולין ניטלין בשבת ואם לאו אין ניטלין. רבי לעזר בר תדאי אומר בין כך ובין כך תוחב בשפוד ובסכין ונוטל. אתייא דרבי לעזר בר תדאי כר"ש דתני לא יגרר אדם את המטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתדרה מפני שהוא עושה חריץ. ור"ש מתיר. ר' בא בשם רבי הונא ר' חגיי בשם ר' זעירא ר' יוסה בשם רבי אילא מודין חכמים לר"ש בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו. כמה דאת אמר מותר לטלטלו. ודכוותה מותר להחזירו. א"ר יוסי אף אנן תנינן ניטלין בשבת. א"ר יוסה בי רבי בון דר"ש היא. א"ר יוסי מתני' אמרה כן כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת. והא תנינן שביעית. אית לך מימר שביעית כרבי שמעון דפתר לה שביעית כרבי שמעון דרבי שמעון מתיר בספיחי שביעית ואת אמר הכין. אף על גב דרבי שמעון מתיר בספיחי שביעית אית ליה משום שביעית ומשום קדושת שביעית. ותנינן על דרבי שמעון טהרו מלטמא אינו חושש לא משום שביעית ולא משום קדושת שביעית

דף כג עמוד ב

תמן אמרין חמה מותרת תולדת חמה אסורה. רבנן דהכא אמרין בין חמה בין תולדת חמה מותרת. מתני' פליגא על רבנין דהכא לא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה. שנייא היא שהוא עושה חריץ. אילו אמר בקמח יאות. מתני' פליגא על רבנין דתמן דתני ר' שמעון ב"ג אומר מגלגלין ביצים על גב גג של סיד רותח. ואין מגלגלין ביצים על גבי עפר רותח. מה עבדין לה רבנן דתמן. פתרין לה חלוקין על רשב"ג. על דעתין דרבנן דתמן מעשה שעשו אנשי טבריא. ועל דעתין דרבנן דהכא סלקת מתניתין כמעשה שעשו אנשי טבריא: מעשה שעשו אנשי טבריא כו'. בראשונה היו סותמין את הקמין מע"ש ונכנסים ורוחצין בשבת נחשדו להיות ממלין אותו עצים מערב שבת והיא דליקה והולכת בשבת. ואסרו להן רחיצה והתירו להן זיעה. נחשדו להיות נכנסין ורוחצין ואמרו מזיעין היינו ואסרו להן רחיצה וזיעה. היו שם שתי אמבטיות אחת של מתוקין ואחת של מלוחין. נחשדו להיות מגלין את הנסרין ורוחצין במתוקין והן אומרים במלוחין רחצנו ואסרו להן את הכל. כיון שנתגדרו היו מתירין להן והולכין. מתירין להן והולכין. עד שהתירו להן מי מערה וחמי טבריא. ולא התירו הבאת לונטיות. ומי התיר הבאת לונטיות רבי חנינא בן עקיבה. דתני ג' דברים התיר ר' חנינא בן עקיבה. התיר עצה שבים. והתיר כצוצרה. והתיר הבאת לונטיות. תמן תנינן הרוחץ במערה או במי טבריא מסתפג אפילו בעשר לונטיות ולא יביאם בידו. שמואל אמר

דף כד עמוד א

מה יעביד הדין סבורא דלא יליף ולא שימש. והדא מתני' קודם עד שלא התירוה באת לונטיות. רבי ירמיה ורבי זעירא רב יהודה בשם שמואל רבי התיר לונטיות. תני אין משתטפין לא בחמין ולא בצונן. א"ר יודא בר פזי ודא מתניתין קודם עד שלא התירו חכמים חמי טבריא. דתני הרוחץ בחמי טבריא הוא מזלף על עצמו. אבל אחרים לא יזלפו לו. ר"ש בן מנסיא אומר אף הוא לא יזלף על עצמו. מפני שהוא מרבה את ההבל. ומכבד את הקרקע. ר' אחא בר יצחק עאל מיסחי עם בא בר ממל. בטרים בר יטסס חמא חד בר נש מזליף על גרמיה. א"ל כזה אסור בשבת מפני שהוא מרבה את ההבל ומכבד את הקרקע. ר' אבהו חורנין מזלפין ונפל עליו והוא אמר והא רבי לוונטי עאל מיסחי עם ר' יונה חמא חד בר נש מזליף על גרמיה. א"ל לית אנן צריכין חששין ליחידייא. ר' יצחק רובא עאל מיסחי עם ר'. א"ל מהו מיתן צלוחיתא גו עגלתא. א"ל הבא גו נטלא היא נעשית ככלי שני. ר' יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי שואלין הלכות המרחץ בבית המרחץ. והלכות בית הכסא בבית הכסא. כהדא רבי שמעון בן אלעזר עאל מיסחי עם רבי מאיר. אמר ליה מהו לקנח אמר ליה אסור. מהו להדיח. אמר ליה אסור. ולא כן שמואל שאיל לרב מה לענות אמן במקום מטונף. והוא אמר אסור. ואסור דאמרית לך אסור. אשכח תנאי תני אין שואלין הלכות המרחץ והלכות הכסא בבית הכסא: אם בי"ט כחמין שהוחמו בי"ט כו'. חמין שהוחמו בי"ט. וכן חמין שהוחמו מע"ש לשבת. רב ושמואל חד אמר מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו. וחרנה אמר מרחיץ בהן כל גופו איברים איברים. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו. הוי רב דו אמר מרחיץ בהן כל גופו איברים איברים. חד פילוסופיוס שאל לבר קפרא. אבלט שאל ללוי סריסא מותר לשתות ואסור לרחץ. א"ל אם תראה סריס מחבק עם אשתך שמא אינו רע לך. א"ל אין. א"ל ומכי הוא לה כלום אמר לו שלא תתפרץ אמר ליה והכא שלא יתפרצו. כיון שיצא אמרו לו תלמידיו רבי לזה דחיתה בקנה. לנו מה את משיב. אמר להם והלא כבר נאמר (שמות יב) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם: מולייר הגרוף שותין ממנו בשבת

דף כד עמוד ב

הא אם אינו גרוף לא. אמר ר' שיין מפני שהגחלים נוגעות בגופו. אמר ר' חנינא בריה דר' הילל מפני שהרוח נכנסת בגופו והגחלים בוערות. אמר רבי יוסי בי רבי בון מפני שהוא עשוי פרקים פרקים הוא מתיירא שמא נתאכל דיבוקו והוא מוסיף מים: אנטיכי אף על פי שגרופה אין שותין ממנה. רבי חנניה רבי יוסי ר' אחא אבא בשם רבי יוחנן מפני שהיא מתחממת מכתליה. רבנן דקיסרין רב הונא בשם רב אם היתה גרופה ופתוחה מותר: