שולחן ערוך אורח חיים שיח ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · שיח · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
כשם שאסור לבשל באור כך אסור לבשל בתולדת האור, כגון ליתן ביצה בצד קדרה או לשברה על סודר שהוחם באור כדי שתצלה; ואפילו בתולדת חמה, כגון בסודר שהוחם בחמה, אסור גזירה אטו תולדת האור, וכן אסור להטמינה בחול או באבק דרכים שהוחמו מכח חמה אבל בחמה עצמה כגון ליתן ביצה בחמה או ליתן מים בחמה כדי שיוחמו, מותר:
מפרשים
(ט) שאסור לבשל: המבשל בתולדות האור חייב:
(י) להטמינה בחול: אפי' מבע"י עיין סי' רנ"ו ס"ג ואפי' לגלגלו ע"ג החול בשביל שתצלה נמי אסור [כ"כ הרא"ש] וצ"ע למה השמיטו הטור דקי"ל דהלכה כרבה [ב"ח] ונ"ל דהרא"ש כ' אליבא דר"י ע"ש אבל אנן קי"ל כרבנן וא"כ פשיטא דאסור דגזרינן אטו תולדות האור וכ"כ הר"ן ע"ש ומ"מ כתב רש"ל בתשובה דמותר לצלות על גג רותח מחמה דלא מיחלף בתולדות האור ע"ש ודבריו אינם מוכרחים וגם בט"א חולק עליו ובירושלמי איתא להדיא דאסור, כ' הרמב"ם המבשל בחמי טבריא פטור דהוי כתולדות חמה וכ"ה בגמרא וכ"מ במשנה פ"ט דנגעים ובסנהדרין אמרי' דנשתיירו מהמבול ואפשר דמ"מ ה"ל כתולדת חמה וכתב הר"ן דאסור להעמיד מאכל ע"ג חמי טבריא אבל מע"ש מותר ולהניח בתוכו אסור כמ"ש סי' שכ"ו ס"ג:
כתב הרמב"ם פ"ט הניח בשר ע"ג גחלים אם נצלה בו כגרוגרות חייב אפי' בחצי בישולו לדעת הראב"ד ולהרמב"ם אינו חייב בחצי בישול בנתבשל מקצתו עד שיתבשל כל הבשר חצי בישול: המתיך אחד ממיני מתכות או המחמם המתכות עד שנעשה גחלת וכן הממסמס השעוה או החלב או הזפת והגפרית או המבשל כלי אדמה עד שיעשה כלי חרס חייב כללא דמלתא בין שריפה גוף קשה או שהקשה גוף רך חייב וע' סוף סי' זה וצ"ע דבפי"ב כתב המחמם הברזל כדי לצרפו חייב משום מבעיר והראב"ד כ' משום מבשל והמ"מ יישב דבריו ע"ש ולא זכר שדברי הרמב"ם סתרי אהדדי וצ"ע ויש לחלק:
(ז) להטמינה: אפי' מבע"י עיין סי' רנ"ז ס"ג. וכתב רש"ל בתשובה סי' ס"א דמותר לצלות על גג רותח מחמה דלא מיחלף בתולדות האור ע"ש וכתב המ"א דדבריו אינם מוכרחים וגם בס' טל אורות חולק עליו ובירושלמי איתא בהדיא דאסור. כתב הרמב"ם המבשל בחמי טבריא פטור דהוי כתולדות חמה וכתב הר"ן דאסור להעמיד מאכל ע"ג חמי טבריא אבל מע"ש מותר ולהניח בתוכו אסור כמ"ש סי' שכ"ו ס"ג.
(יז) בתולדת האור - והמבשל בו חייב לפיכך המניח פירות או מים על התנור או בתוך [הקאכלין] לאחר שהוסק התנור ונתבשלו שם חייב ומדרבנן אסור להניח אפילו קודם שהוסק וכדלקמיה. וכל דיני בישול הנזכרים בסימן זה שייכים גם בדבר שנתבשל ע"י תולדת האור:
(יח) ואפילו בתולדת חמה - ואפילו בדיעבד אסור ואפשר דלאחר שבת מותר אף למבשל עצמו [חידושי רע"א]:
(יט) להטמינה וכו' - ואפילו מבע"י דחול הוא דבר המוסיף הבל כמבואר לעיל בסימן רנ"ז ס"ג ואסור להטמין בו אפילו מבע"י כמבואר שם [הרא"ש] ובחידושי רע"א הביא בשם הרשב"א דמותר להטמין בו מבע"י דכל שהוחם בע"ש מן החמה מצטנן לגמרי בליל שבת:
(כ) בחול - ואפילו אם לא יטמין אלא יגלגלה בשבת ע"ג חול החם כדי שתצלה נמי אסור דגזירה אטו תולדת האור וע"כ אסור לצלות ביצה על גג רותח מחמה - המבשל בחמי טבריא פטור מחטאת דהוי כתולדת חמה אבל חייב מכת מרדות דאיסור יש בזה הלכך אסור להעמיד מאכל ע"ג חמי טבריא בשבת אבל להשהות עליהן מע"ש מותר ולהניח בתוכן אסור משום הטמנה בדבר המוסיף הבל כמ"ש סימן שכ"ו ס"ג:
(כא) אבל בחמה עצמה - ולא גזרינן אטו אור דחמה באור לא מיחלף:
(*) ואפילו בתולדת חמה וכו': עיין במ"ב דלהשהות על תולדת חמה מותר ובחידושי רע"א מצדד דגם על תולדת אור מותר להשהות דלא גרע מכירה גרופה דמותר כיון דלא שייך שמא יחתה:.
(*) להטמינה בחול: עיין בפמ"ג דאפילו אם הביצה צלויה כ"צ ג"כ אסור להטמינה דאיסור הטמנה הוא אפילו במבושל כל צרכה כמ"ש בסימן רנ"ז ס"ז:.
לו) סעי' ג'. כשם שאסור לבשל באור וכו׳ והמבשל בתולדות האור חייב. גמ׳ מ״א סק"ט. תו״ש או׳ י״א. ולכך גזרינן תולדות חמה אטו תולדת האור:
לז) שם. כגון ליתן ביצה בצד הקדרה וכו', ואם נצלית שם כמאכל בן דרוסאי חייב משום מבשל כמו בצולה על האור. ר״ז או׳ ז׳ וכמה הוא שיעור מאכל בן דרוסאי עיין לעיל סי׳ רנ״ג או כ"ח:
לח) שם. ואפי׳ בתולדות חמה וכו׳ פלוגתא דר׳ יוסי ורבנן ופסקו הריי׳ף והרמב״ם כרבנן ב״י, וכ״כ ב"ח והאחרונים דק״ל כרבנן דאסרי בתולדת חמה ונ״ל דאפי׳ בדעבד אסור ומ״מ אפשר דלאחר שבת מותר אף למבשל עצמו וצ׳׳ע לדינא הגרע״א:
טל) שם. וכן אסור להטמינה בחול וכו' גזירה שמא יטמיננה ברמץ או שמא יעשה גומא פרישה או׳ ו׳:
מ) שם. וכן אסור להטמינה בחול וכו׳ אפי' מבע״י ואפי׳ לגלגלו ע״ג החול בשביל שתצלה נמי אסור. כ״כ הרא״ש והביאו הב״ח והמ"א סק"י וכ"כ הר״ז או׳ ז׳ מיהו בחידשי רע״א הביא בשם הרשב״א דמותר להמתין בו מבע״י יעו״ש. אבל דעת הפו׳ נראה כהרא״ש. ומ"מ כתב רש׳׳ל בתשו׳ (סי׳ ס״א) דמותר לצלות על גג רותח מחמה דלא מחלף בתולדות האור יעו״ש והביאו מ״א שם וכתב דאין דבריו מוכרחים וגם בט"א חולק עליו ובירושלמי איתא בהדיא לאסור עכ"ל. ומיהו הנ״ץ ולחם משנה פ׳ כירה פסקו כרש״ל. א״ר או׳ ט' אבל התו״ש או׳ י״ד כתב כדברי המ״א. וכ"נ דעת הנה"ש או' ו׳ וכ״כ האחרונים:
מא) כתב הרמב״ם (פ״ט דין ג׳) המבשל בחמי טבריה וכיוצא בהם פטור דהוי כתולדות חמה. וכ״ה בגמ׳ וכ״מ במשנה פ"ט דנגעים. ובסנהדרין (דק"ח ע״א) אמרינן דנשתיירו מהמבול ואפשר דמ"מ הו"ל כתולדת חמה. מ״א שם. תו"ש שם. ר״ז או׳ ח׳.
מב) וכתב הר״ן דאסור להעמיד מאכל ע״ג חמי טבריה אבל מע״ש מותר. ולהניח בתוכו אסור כמ״ש סי׳ שכ״ו סעי׳ ג׳. מ"א שם. א״ר שם. תו״ש שם ר״ז שם. ובחידושי רע׳׳א מצדד דגם על תולדות האור מותר להשהות דלא גרע מכירה גרופה דמותר משום דלא שייך שמא יחתה יעו״ש:
מג) שם. וכן אסור להטמינה בחול וכו׳ לאו דוקא חיה כדי שתצלה אלא אפי׳ היא צלויה כבר וממתינה שם אפי׳ מבע״י כדי לשמור חומה אסור. רש"ל בתשו׳ שם. כנה׳׳ג בהגה״מ. א"ר שם:
מד) ואיתא בש״ס נותנין תבשיל לתוך הבור כדי שיהא שמור בתוכו ולא גזרינן שמא יבא להשוות גומות. תו"ש שם. ותמה על הטור וש"ע שלא הביאו דין זה:
מה) שם. אבל בחמה עצמה וכו' דאין דרך בישול בכך וחמה באור לא מחלפא דניגזור הא אטו הא. ר"ן. פרישה או' ה' תו"ש או' ט"ו. לב"ש:
מו) וכתב בתשו' שער זקנים ח"ב בית מלוא דף פ"ו בד"ה עוד בשם הלק"ט דבאש המתהווה ע"י הזכוכית שמתעגל ניצוץ השמש ונבער בו הוא תולדת החמה והוא דרבנן יעו"ש. והביא פ"ת. אמנם עיין בשו"ת לב חיים ח"ג סי' ס"ח שנשאל ע"ז. והשיב דכשעשאו בשבת עצמו ודאי עבר אמימרא דרחמנא דלא תבערו אש שכ"כ חו"י דאסור ואף דבס' טל אורות במלאכת המבעיר חלק עליו והתיר זהו רק במדליק נר מטעם שרגא בטיהרא למאי מהניא אבל אם היום קר ועי"ז נעשה מדורה ונתחמם הבית או לבשל וכדומה ודאי חייב. ואפי' אם עשאו מע"ש והודלק בשבת בזריחת השמש נמי אסור מדינא יעו"ש והביאו א"ח סי' רנ"ה או' א':
מז) אין מגלגלין ביצה בשבת בסיד רותח מכח האור. יש לפרשו בעוד שהוא רותח מכח האור אבל אם נצטנן וחזר ונרתח במים שכבהו יש מקילין ואינו כלום שהרי אף משנצטנן מרתיח את מקומו ולא זז ממנו רתיחה שמכח האור אלא שהיא מתוספת בשעת הכיבוי. ומאירי. פת"ע או' יו"ד:
מח) מה דק"ל מליח כרותח דצלי הא מד"ת לענין שמבליע כמו כלי אבל ליחשב כמו צלי לענין איסור בישול בשבת או לאסור הפסח שמלחו משום צלי מחמת ד"א לא. נוב"י מה"ת סי' כ"ג יעו"ש. והביאו שעת או' ז' ולפ"ז משמע דהמבשל אחר מליחה חייב. וכ"כ המש"ז או' ו' וכן העלה בס' מנחת פתים יעו"ש: