ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק רביעי

ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה א

[הרב קנייבסקי ד א] מתני’: ^ד_אבראשונה היו אומרים. מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו, כדרך שהוא מלקט _{בין דקין בין גסים} מתוך של חבירו _{אבל רק} את הגס הגס. ומשרבו עוברי עבירה, התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה, וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה, ואין צריך לומר _שאסור שיקצץ להן מזונות:

גמ’: תנן, בראשונה היו אומרים. מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו, כדרך שהוא מלקט _{בין דקין בין גסים} מתוך של חבירו _{אבל רק} את הגס הגס. אמר רבי יונה רבי יונה° הכין צורכה מיתני  כך היה צריך לשנות בראשונה היו אומרים מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו את הגס הגס. כדרך שהוא מלקט בשל חבירו בין דקים וגסים. נחשדו להיות מלקטין דקים והן אומרים בגסין ליקטנו. התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה, וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה. נחשדו להיות מלקטין בטובה והן אומרין שלא בטובה ליקטנו. התקינו שיהו מביאין מן הקרוב ומן המצוי _{מההפקר.} ולמה לא כתבו תקנה זו במשנה? אמר רבי זעירא רבי זעירא° . משום דתקנה ראשונה ראשונה התקיימה שניה לא התקימה, חזרו לתקנה הראשונה שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה. ^ד_בהיתה בהמתו שם, בהמתו מוכחת עליו. היתה כירתו שם, כירתו מוכחת עליו. ליקט בגסין, מהו שיחזור וילקט מן הגסים שבדקים? אם אמר את כן, אף הוא מלקט כל שדהו בשביעית. _{שכל פעם יחזור וילקט את הגסים יחסית שנשארו.} היתה שדהו מליאה רק גסין. תרתין מתניין שתי ברייתות. חדא אמרי, שרי. וחדא אמרה, אסור. דתנן, ^ד_גהמסקל שדהו, נוטל את העליונים ומניח את הנוגעות בארץ. הדא אמרה אסור. ותנן, המידל בזיתים °בית שמאי בית שמאי אומרים יגום ו°בית הלל בית הלל אומרים ישרש. ומודים במחליק עד שיגום. ואיזהו המידל? אחת או שתים. הדא אמרה מותר _{דהלכה כ°בית הלל בית הלל.} אף במועד כן? _{שמותר לקחת מתוך שדהו הגס הגס.} אשכח תני מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו את הגס הגס כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו בין דקין בין גסין. בשביעית אבל לא במועד. אף באבנים כן? אשכח תני אף באבנים נוטל את הגס, ובלבד שלא יתכוון לתיקון הקרקע

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ד_א מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה ט"ז, סמ"ג לאוין רסו:

2 ד_ב מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ז:

3 ד_ג מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י':

-----------------------------------דף י

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף י

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף י עמוד א] הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בשם מנחם מנחם°. °רבי עקיבא רבי עקיבא עבד כשיטתיה. ד°רבי עקיבא רבי עקיבא חמא חד איזמר כרמא  ראה אחד זומר כרמו, אמר לו. ולית אסור? אמר לו לעקלין אנא בעי  לעשות מהם סלים לבית הבד אני צריך אותם. אמר, הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות:

ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ב

[הרב קנייבסקי ד ב] מתני’: ^ד_דשדה שנתקווצה, תיזרע למוצאי שביעית. ^ד_השניטייבה, או שנידיירה לא תזרע למוצאי שביעית. שדה שניטייבה. °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין אוכלין פירותיה בשביעית. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ^ד_ואוכלין. °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין אוכלין פירות שביעית בטובה. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ^ד_זבטובה ושלא בטובה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר חילוף הדברים. זה מקולי °בית שמאי בית שמאי ומחומרי °בית הלל בית הלל:

גמ’: תנן, שדה שנתקווצה, תיזרע למוצאי שביעית. שניטייבה, או שנידיירה לא תזרע למוצאי שביעית. מאי נתקווצה? תמן _בבבל אמרין, בשניטלו קוציה. ורבנן דהכא _{בארץ ישראל} אמרין, בשחרש להסיר הקוצים _{ושהגשם יחדור לעומק האדמה}. על דעתייהו דרבנן דהכא, איזהו הטיוב? כל העם חורשין פעם א', והוא חורש שני פעמים. ואיך התירו בארץ ישראל לכתחילה לחרוש פעם אחת בשביעית להוציא את הקוצים? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. תמן אין המלכות אונסת ברם הכא, המלכות אונסת _{לשלם מיסים גבוהים . ואם לא יהיה יבול טוב בשמינית יבואו לידי סכנה.לכן התירו לחרוש חרישה ראשונה בשביעית שתהיה מוכנה לזריעה וחרישה שניה מיד בתחילת שמינית} בראשונה כשהיו המלכות אונסת, הורי רבי ינאי רבי ינאי° שיהו חורשין חרישה ראשונה. חד רשיעא הוה עבר, חמיתון רמיין קובעתא  ראה אותם מסקלים אבנים אמר לון, האיסטו  האיש הזה שרא לכון מירדי  התיר לכם לחרוש, וכי שרא לכון רמיין קובעתה  האם התיר לכם לסקל? אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° קומי רבי אבהו רבי אבהו°. לא כן אמר רבי זעירא רבי זעירא° ורבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. ורבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו בשם °רבי שמעון בן יוצדק רבי שמעון בן יהוצדק. נמנו בעליית בית נתזה בלוד. על כל התורה. אם יאמר עובד כוכבים ומזלות לישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכת דמים, ^ד_חיעבור ולא יהרג. הדא דתימר, בינו לבין עצמו. אבל ברבים, ^ד_טאפילו מצוה קלה לא ישמע לו. כגון לולינוס ופפוס אחיו. שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבועה באדום שיראה כאילו הם שותים יין נסך, ולא קיבלו מהן. ואיך התירו לחרוש אף שזה ברבים? אמר רבי אבהו רבי אבהו°, התם מתכוין משמדתון, הכא לא איתכווין אלא מיגבי ארנונין. כמה הם רבים? רבנן דקיסרין אמרי, ^ד_יעשרה. דכתיב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף י עמוד ב] (ויקרא כ"ב, ל"ב) ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל. וכתיב הבדלו מתוך העדה הרעה הזאת. מה התם עשרה, אף הכא עשרה. רבי אבונה זעירא רבי אבונה זעירא°, חמנוניה פרי חורי חמרא בשבתא.  ראו אותו רץ אחרי חמור בשבת _{שחייבוהו הרומאים לחמר בשבת.} רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, הורון למפי  לאפות לחם לארסקינס בשובתא. אמר רבי מנא רבי מנא°. קשיתי קומי רבי יונה רבי יונה° אבא. לא כן אמר רבי זעירא רבי זעירא° , אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמר שרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר בשם °רבי שמעון בן יוצדק רבי שמעון בן יהוצדק. נמנו בעליית בית נתזה בלוד על כל התורה כולה, אם יאמר עובד כוכבים ומזלות לישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה חוץ מן העבודה זרה וגילוי עריות ושפיכת דמים, יעבור ולא יהרג. הדא דתימא, בינו לבין עצמו. אבל ברבים, אפילו מצוה קלה לא ישמע לו. כגון לוליינוס ופפוס אחיו שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבועה בצבע אדום כדי שיראו העם ויחשבו שהם שותים יין נסך ולא קיבלו מהן. ואיך התירו לאפות בשבת אף שזה ברבים? אמר, התם אתכווין משמדתון. הכא לא אתכווין אלא מיכל פיתא חמימה. כמה הם רבים? רבנן דקיסרין אמרין, עשרה. דכתיב (ויקרא אמור כב לב) ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל. וכתיב הבדלו מתוך העדה הרעה הזאת. מה התם עשרה, אף הכא עשרה. רבי אבונה רבי אבונה° בעי קומי רבי אימי רבי אמי°. עובד כוכבים ומזלות, מהו שיהו מצווין על קידוש השם? אמר לו כתיב, ונקדשתי בתוך בני ישראל. ישראל מצווין על קידוש השם, ואין העובד כוכבים ומזלות מצווין על קידוש השם. אמר רבי נסא רבי נסא°, רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שמע לה מן הדא דכתיב (מלכים ב ה', י"ח) לדבר הזה יסלח ה' לעבדך וגו'. ישראל מצווין על קידוש השם, ^ג_יאואין העובד כוכבים ומזלות מצווין על קידוש השם. רבי אבא בר זמינא רבי אבא בר זמינא° הוה מחייט גבי חד ארמאי ברומי. אייתי ליה  הביא לו בשר דנבילה, אמר לו. אכול. אמר ליה, לית אנא אכיל. אמר לו. אכול דאי לא כן, אנא קטילנא לך. אמר לו. אין בעית מיקטל קטיל דאנא לית אנא מיכל בשר דנבלה. אמר לו. מהן מי מודע לך דאילו אכלת, הוינא קטיל לך יפה, מי גילה לך שהתכוונתי להרוג אותך אם הייתה אוכל? או יהודיי יהודי. או ארמאי ארמאי. אמר רבי מנא רבי מנא°. אילו הוה רבי אבא בר זמינא רבי אבא בר זמינא° שמע מיליהון דרבנן, מיכל הוה והיה נהרג: תנן, שניטייבה _נחרשה, או שנידיירה לא תזרע למוצאי שביעית. טייבה ומת. בנו מהו שיהא מותר לזורעה? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי אימי רבי אמי° אמרו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא רבי יוסי בר חנינא°. טייבה ומת, ^ד_יבבנו מותר לזורעה. טייבה ומכרה, אסור לזורעה. עבר וזרעה, הפירות מותרים. שלא גזרו, אלא על הגדר שהוא יכול לעמוד בו. _{ואין הציבור יכולים להיזהר שלא התערבו הפירות הללו באחרים.} טייבה _חרש בזמן הזה אחר שרבי ינאי רבי ינאי° התיר לחרוש מפני הסכנה מהו? האם קנסו אותו שלא יזרע כיוון שכבר בטלה הסכנה, או לא קנסו? רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר, שרי. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. ולא שמיע רבי ירמיה רבי ירמיה° ^ד_יגשהוא לוקה? לא שמיע שהוא פסול מן העדות? חזר ואמר. אין, דהוא שמיע. אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה _{שהיא נוגדת את הסברה.} אמר רבי חזקיה רבי חזקיה°. אתותבת קומי רבי ירמיה רבי ירמיה°, ואיך הוא מתיר הרי כבר בטלה הסכנה? והשיב. וכי אי זה בית דין עמד וביטל את ההיתר של רבי ינאי רבי ינאי°? חייליה דרבי ירמיה רבי ירמיה° מן הדא. דתנן, בת ישראל שבאת להדליק מן הכהנת, ^ד_ידטובלת את הפתילה בשמן שריפה ומדלקת. ואמר רבי חונא רב הונא° בשם דבית רבי ינאי רבי ינאי°, שעת משלחת זאבים היתה, והתירו לבת ישראל להדליק נר בשמן תרומה טמאה כדי להאיר מפחד הזאבים. ואף שכבר בטלה הסכנה, מותר, כיוון שלא עמד בית דין וביטל. כמה דתימר תמן, לא עמד בית דין וביטל. אף הכא לא עמד בית דין וביטל את ההיתר של רבי ינאי רבי ינאי°. וכשם שרבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° חולקים כאן, ודכוותה חלקו מאימתי אדם זוכה בפירותיו בשביעית? דתנן התם, מי שמת והניח אשתו ובעל חוב ויורשין וכ"ו. הניח פירות התלושין מן הקרקע, כל הקודם בהן זכה. רב רב (אמורא)° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, בצבורין בסורקי _בשוק אבל אם צברן בביתו, זכה לו ביתו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אפילו צבורין בתוך ביתו לא זכה לו ביתו. דהוא סבר דאינון דידיה  שהם שלו _{ולכן לא התכוון שיזכה לו ביתו,} ולית אינון דידיה  ואינם שלו. ואימתי בעל הבית זכה בפירותיו בשביעית? רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר משיתנם בתוך כליו, שאף שאסור לאדם לאסוף כדרך שאוסף בשאר שנים, אם אסף זכה בהם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° סבר מימר, אפילו נתנם לתוך כליו לא זכה בהו. דהוא סבר דאינון דידיה  שהם שלו _{ולכן לא התכוון שיזכו לו כליו,} ולית אינון דידיה  ואינם שלו. תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין אוכלין פירות שביעית בטובה. ו°בית הלל בית הלל אומרים, בטובה ושלא בטובה. כהדא °רבי טרפון רבי טרפון ירד לאכול קציעות מתוך שלו שלא בטובה, כ°בית שמאי בית שמאי

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 ד_ד מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ד, סמ"ג לאוין רסו:

5 ד_ה מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ג:

6 ד_ו מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה א', סמ"ג לאוין רסח:

7 ד_ז מיי' פ"ו מהל' שמיטה ויובל הלכה ט"ו, סמ"ג עשין קמז:

8 ד_ח מיי' פ"ט מהל' יסודי התורה הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ז סעיף א', סמ"ג עשין ה:

9 ד_ט מיי' פ"ט מהל' יסודי התורה הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ז סעיף א':

10 ד_י מיי' פ"ט מהל' יסודי התורה הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ז סעיף א':

[ע"ב]

11 ד_יא מיי' פ"י מהל' מלכים הלכה ב':

12 ד_יב מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ג:

13 ד_יג מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה ב', מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה ג':

14 ד_יד מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה י"ז:

-----------------------------------דף יא

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף יא עמוד א] חמוניה סנטוריה  ראו אותו השומרים, ושרון חבטון עלוי  התחילו להכות בו. כד חמא גרמיה בסכנה  כשראה עצמו בסכנה, אמר לון. בחייכון אמרין גו בייתיה דטרפון עתדין ליה תכריכין. כד שמעון כן, אישתטחון על אפיהון. אמרין ליה, רבי שרי לן  תמחל לנו. אמר לון. ייתי עלי. על כל חוטרא וחוטרא דהוה נחית עלי  על כל מקל ומקל שירד עלי, הוינא שרי לכון על קדמייא  מחלתי לכם על הקדם. באילין תרתין מילייהו  בשני דברים אלו נהג °רבי טרפון רבי טרפון כ°בית שמאי בית שמאי, וסכין נפשה. בהדא, ובקריאת שמע. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי חנינא בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל°. כל ימיו של °רבי טרפון רבי טרפון היה מתענה על הדבר הזה ואמר. אוי לי שנתכבדתי בכתרה של תורה:

ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ג

[הרב קנייבסקי ד ג] מתני’: ^ד_טוחוכרין נירין _{שדה חרושה} מן העובד כוכבים ומזלות בשביעית _{על מנת לזורעה במוצאי שביעית,} ^ד_טזאבל לא מישראל. ^ד_יזומחזיקים ידי עובד כוכבים ומזלות בשביעית, אבל לא על ידי ישראל. ^ד_יחושואלין בשלומן מפני דרכי שלום:

גמ’: כיצד מחזיקים ידי עובד כוכבים ומזלות בשביעית? רבי חייא רבי חייא רבה° ורבי אימי רבי אמי°. חד אמר שמותר לאמר לגוי חרש בה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא  תחרוש טוב ואני אקח ממך אותה במוצאי שביעית. וחרנא אמר, ^ד_יטשאומר לו אישר. מאן דאמר שאומר לו חרש בה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא  תחרוש טוב ואני אקח ממך אותה במוצאי שביעית, מהו שואלין בשלומן? אישר. מאן דאמר מחזקין ידי עובד כוכבים ומזלות בשביעית הכוונה שאומר לו אישר, מהו שואלין בשלומן? אין הכונה בשלום עובד כוכבים ומזלות אלא בשלום ישראל. שאומר לישראל העובד בשביעית שלום עליכם. דלמא _{את זה מספרים.} רבי חיננא בר פפא ורבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° עברון על חד מחורשי שביעית. אמר ליה רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° , אישר. אמר לו רבי חיננא בר פפא רבי חנינא בר פפא°. לא כן אולפן רבי (תהלים קכ"ט, ח') ולא אמרו העוברים ברכת ה’ עליכם. מכאן שאסור לומר לחורשי שביעית אישר? אמר לו, לקרות אתה יודע, לדרוש אין אתה יודע. ולא אמרו העוברים, אלו עובדי כוכבים שהן עוברין מן העולם, שלא אמרו לישראל ברכת ה' עליכם. מה ישראל אומרים? ברכנו אתכם בשם ה'. לא דייכם כל הברכות הבאות לעולם בשבילנו, ואין אתם אומרים לנו בואו וטלו לכם מן הברכות הללו. ולא עוד, אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימיות גולגליות וארנוניות. הורי רבי אמי רבי אמי° ^ד_כאופה החשוד שעושה בטמאה לרדות עמו את הפת מהתנור אסור _{יש אומרים לרדות דבש אף שנאמר יערת הדבש,} ודכוותה ישראל החשוד שעושה יין בטמאה לזלוף עמו יין לחביות אסור:

ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ד

[הרב קנייבסקי ד ד] מתני’: המידל בזיתים. °בית שמאי בית שמאי אומרים יגום. ו°בית הלל בית הלל אומרים ^ד_כאישרש. ומודים במחליק, עד שיגום. ואיזהו המידל? אחד או שנים. המחליק, שלושה זה בצד זה. במה דברים אמורים? מתוך שלו. אבל מתוך של חברו, אף המחליק ישרש. ^ד_כבהמבקיע בזיתים, לא יחפהו בעפר. אבל מכסהו באבנים או בקש. ^ד_כגאין קוצצין בתולת שקמה בשביעית, מפני שהיא עבודה. °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר. ^ד_כדכדרכו אסור. אלא או מגביה עשרה טפחים, או גומם מעם הארץ:

גמ’: תנן, המידל בזיתים. °בית שמאי בית שמאי אומרים יגום. ו°בית הלל בית הלל אומרים ישרש. ואיזהו המידל? אחד או שנים. מה הכוונה? האם נוטל אחד ומניח שנים, או אפילו נוטל שנים ומניח אחד? תני דבית °רבי רבי יהודה הנשיא. נוטל אחד ומניח שנים. והא תנינן המחליק בגפנים, שלשה זה בצד זה. הא מידל, אפילו נוטל שנים ומניח אחד? אמר רבי יונה רבי יונה°, הבריתא שמתירה להדל שנים ולהשאיר אחד, עוסקת במידל בה בתחילה. ומה דתני דבית °רבי רבי יהודה הנשיא שמותר להדל רק אחד ולהשאיר שנים, במידל מכבר. _{שקודם שביעית כבר הדל שניים. לכן בשביעית לא התירו לו אלא אחד.} ^ד_כהאין מציתין את האור באישת של קנים מפני שהיא עבודה, שעל ידי כך יגדלו קנים עבים °רבן שמעון בן גמליאל  רבן שמעון בן גמליאל מתיר. וכן היה °רבן שמעון בן גמליאל  רבן שמעון בן גמליאל אומר. ^ד_כונוטעין אילן סרק בשביעית _{שכיוון שאינו מתכוון לעץ אלא לעשות גדר. ולפי החזון איש, כיוון שבעץ אין קדושת שביעית, מותר גם עבודה בשביעית. אבל להלכה פסק כהרמב"ם שאסור מדרבנן.} ^ד_כזואין מלמדין את הפרה לחרוש, אלא בחולות _{אדמה שאינה ראויה לזריעה, שלא יחשדוהו.} °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אפילו בתוך שדה מותר, ובלבד שלא יסמוך את המענה למענה תלם אל תלם שלא יראה כמכשיר את הקרקע לזריעה. תני, אבא שאול אומר, מברין חרשים וגומם עם הארץ, ובלבד שלא יקוץ בקורדום. ^ד_כחאין בודקין את הזרעים באדמה בעציץ, אבל בודקין אותן בגללים בעציץ. ושורין אותן בשביעית כדי לזורעם למוצאי שביעית. ומקיימין את האלווי _{צמחים שעלו} בראש הגג. ולא משקין אותן.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף יא עמוד ב] אין תולין תוכין _ענף בתאנה _{לסגולה.} כיצד הוא עושה? מייתי יחור מתאנה משובחת וכותב שטר ותולה בה ואמר לה _{כתב בשטר.} הדא עבדת ואת לית את עבדת? ולא כן תנא, ^ד_כטאילן שהוא מנבל פירותיו, סוקרין אותו בסקרא, ומטעינן אותו אבנים, ומבהתין ליה דיעבוד  ומביישים אותו שיעשה אפילו בשביעית. ולמה כאן אסור? אמרי, תמן שהתירו, דלא יתן פירותיו מוקדם וירקבו. שזה למנוע נזק ומותר. והכא, דיעבוד לכתחילה שזה להשביח ואסור. ^ד_לאין מרכיבין דקלים מפני שהיא עבודה. שלא תאמר הואיל וחזי _{כולם רואים} דרובם של הדקלים עבדי בלאו הכי, אין זה עבודה, ושרי הוא. לפום כן צריך מימר אסור. תנן, אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית, מפני שהיא עבודה. תנן, °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר. כדרכו אסור. אלא או מגביה עשרה טפחים, או גומם מעם הארץ. מהו כדרכו? משלשה ועד תשעה היא מתניתא:

ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ה

[הרב קנייבסקי ד ה] מתני’: ^ד_לא המזנב בגפנים, והקוצץ בקנים, °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר, ירחיק טפח. ו°רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. קוצץ כדרכו, בקרדום במגל ובמגירה ובכל מה שירצה. ^ד_לב אילן שנפשח, קושרין אותו בשביעית. לא שיעלה, אלא שלא יוסיף:

גמ’: תני, הקוצץ בקנים בשביעית. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. מקום שנהגו לקוץ בכלי, יתוק בידו. לתוק, יקוץ. ומגביה טפח וקוצץ. הקוצץ בקורות שקמה, לא יהא מחליק _{את האמצע} ומדריג _{שעושה מדרגה מסביב כדי שהקורות יצאוו לצדדים ויהיה להם מקום להתעבות,} ומדריג ומחליק. אלא מתכווין שיהא קציצתן שווה. תני, °רבן שמעון בן גמליאל  רבן שמעון בן גמליאל אומר. מקום שנהגו להחליק, ידריג. לדרג, יחליק. וגומם עם הארץ, ובלבד שלא יקוץ בקורדם. תנן, המזנב בגפנים, והקוצץ בקנים, °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר, ירחיק טפח. ו°רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. קוצץ כדרכו. ותנן, המידל בזיתים. °בית שמאי בית שמאי אומרים יגום. ו°בית הלל בית הלל אומרים ישרש. °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי כ°בית שמאי בית שמאי, ו°רבי עקיבא רבי עקיבא כ°בית הלל בית הלל. וכן אתינן מתניתין, °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי כ°בית שמאי בית שמאי שחוששים משום מראית עין. ו°רבי עקיבא רבי עקיבאכ°בית הלל בית הלל? אלא °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי חשש שמא זה מעבודת האילן, ולא משום מראית עין. ואפילו ל°בית הלל בית הלל אסור:

ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ו

[הרב קנייבסקי ד ו] מתני’: ^ד_לגמאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית? הפגין משהזריחו, אוכל בהן פתו בשדה. ביחלו, כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהן בשאר שני שבוע חייבין במעשרות. הבוסר משהביא מים, אוכל בו פיתו בשדה. הבאיש, כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע חייבין במעשרות:

גמ’: מהו ביחלו? רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° אמר חייתה _מלאו. כמה דאת אמר (זכריה י"א, ח') וגם נפשם בחלה בי

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

15 ד_טו מיי' פ"ח מהל' שמיטה ויובל הלכה ח', סמ"ג עשין קסח:

16 ד_טז מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ג:

17 ד_יז מיי' פ"ח מהל' שמיטה ויובל הלכה ח':

18 ד_יח מיי' פ"י מהל' עבודה זרה הלכה ה':

19 ד_יט מיי' פ"ח מהל' שמיטה ויובל הלכה ח':

20 ד_כ מיי' פ"ח מהל' שמיטה ויובל הלכה ח':

21 ד_כא מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ח:

22 ד_כב מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ט:

23 ד_כג מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה כ"א, מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה כ"ב:

24 ד_כד מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה כ"א, מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה כ"ב:

25 ד_כה מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה ו':

26 ד_כו מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה ה':

27 ד_כז מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה ו':

28 ד_כח מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה ו':

[ע"ב]

29 ד_כט מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה ז':

30 ד_ל מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה י"א:

31 ד_לא מיי' פ"ח מהל' שמיטה ויובל הלכה ב':

32 ד_לב מיי' פ"ח מהל' שמיטה ויובל הלכה ב':

33 ד_לג מיי' פ"ה מהל' שמיטה ויובל הלכה ט"ז:

-----------------------------------דף יב

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף יב עמוד א] כתיב (ויקרא בהר כה ז) ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול וכתיב (ויקרא בהר כה יב) מן השדה תאכלו את תבואתה. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° אמר, שתי זמנים ניתנו לאכילת פירות שביעית. אחת מן הבית, ואחת מן השדה. רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא° בעי. פגין מהו לעשות מהן מלוגמא _רפואה? מאחר שהוא אוכל בהן פתו בשדה, יהא אסור. או מאחר שאין הוא מכניסן לתוך הבית, אין זה אוכל גמור ויהא מותר? תמן תנינן. ^ד_לדהפגין והבוסר. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, מטמא טומאת אוכלין. °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אומר, אינם מטמאים טמאת אוכלין אלא משיבואו לעונת המעשרות. תני כאן הפגין והבוסר °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, מטמא טומאת אוכלין. משמע מיד. אבל באמת לית כאן מיד, אלא הפגין משהזריחו והבוסר, משהביא מים. _{כמו שנאמר במשנתנו. שקדם לכן אין להם דין אוכל כלל.} אמר רבי חנניא רבי חנניא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. בפגי תאנים היא מתניתא. הא בשאר כל הפגין, אין דרך לאכול אפילו בשדה קדם שהגיעו לעונת מעשרות ולכן אפילו ל°רבי עקיבא רבי עקיבא אינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיבאו לעונת המעשרות. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. מתניתין אמרה כן דתנן, הפגין משיזריחו אוכל בהן פתו בשדה. ותנן בסיפא, ושאר כל פירות האילן, כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית. אמר רבי פדת רבי פדת° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הכל מודין בשביעית. מהו הכל מודים בשביעית? חברייא אמרין, שפגים ובוסר מטמאין טומאת אוכלין. שכיוון שלא מצויים פירות בשביעית, דרך לאכול אפילו פגים ובוסר. ^ד_לההקור _{לבבות דקל} כעץ לכל דבר, אלא שהוא ^ד_לונלקח בכסף מעשר. ^ד_לזוכפניות כאוכלין לענין טמאה, ונפטרין מן המעשרות. דרש רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° בבית מדרש. הקור אין קדושת שביעית חלה עליו. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° מקפיד על שואלייה אם הקור אין קדושת שביעית חלה עליו. אמר לון, מן אמר לכון מימר כן? והוון אמרין, הוא _{רבי יודה בן פזי.} אמר להם רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, מתניתא פליגא על רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°, דתני. הפגין של שביעית, אין שולקין אותן. ובמסוייפות מותר מפני שהוא דרך מלאכתן, _{שרגילים לאכלם מבושלים.} קור וכפניות מותר לבשל. _{לשיטת רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° מה חידשה המשנה שאמרה שקור וכפניות מותר לבשל.} וכי כן אנו אומרין עץ אסור לשולקו? אלא בגין ^ד_לחדקדושת שביעית חלה עליו, לפום כן צריך מימר מותר. תנן, הבוסר, משהביא מים אוכל בו פיתו בשדה. ניחא פגין דרך לאכלם ארעי משיזריחו. גבי בוסר מה אית לך מימר? אמר רבי אבון רבי אבין° , שכן דרך הקיהות _{דבר חמוץ} אוכלים אותו, לטבל מאכלם:

ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ז

[הרב קנייבסקי ד ז] קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף יב עמוד ב] מתני’: ^ד_לטזיתים שהכניסו רביעית לוג שמן _{כ 64 סמ"ק} לסאה _{כ 6.33 ליטר,} פוצע ואוכל בשדה. הכניסו חצי לוג _{כ128 סמ"ק,} כותש וסך בשדה. הכניסו שליש _{ממה שרגילים להוציא מסאה דהיינו 2.11 ליטר,} כותש בשדה וכונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בזה בשאר שני שבוע ^ד_מחייבין במעשרות. ^ד_מאושאר כל פירות האילן, כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית:

גמ’: תנן, הכניסו שליש _{מכמות השמן שרגילים להוציא מזיתים אילו} , כותש בשדה וכונס לתוך ביתו. מהו שליש? שהכניס לוג לסאה. דמתניתא בזיתים שהן עושין שלושת לוגין לסאה. כתיב (ויקרא בהר כה יב) כי יובל היא קודש תהיה לכם וגו' מה תבואתה קודש אף היא _הארץ קודש _{כל השנים.} רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא° מנשק לכיפתא  לסלעים דעכו, אמר עד כה היא ארעא דישראל. רבי זירא רבי זירא° כשהגיעה לארץ ישראל עבר ירדנא במנוי  לבוש בבגדיו. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° מתעגל בהדא אליסוס  חלוקי אבנים דטבריא. רבי חייא רבא רבי חייא רבה°, מתקל כיפי  שוקל בידו אבנים. רבי חנניא רבי חנניא° מתקל גושייא  שוקל בידו גושי אדמה, לקיים מה שנאמר (תהלים ק"ב, ט"ו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו:

ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ח

[הרב קנייבסקי ד ח] מתני’: מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית? °בית שמאי בית שמאי אומרים, כל האילן משיוציא. ו°בית הלל בית הלל אומרים. ^ד_מבהחרובים משישלשלו, והגפנים משיגרעו, והזיתים משיניצו, ושאר כל האילן משיוציא, ^ד_מג וכל האילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו. ^ד_מדוכמה יהא בזית ולא יקצנו _{אף בשאר שנים}? רובע קב זיתים. °רבן שמעון בן גמליאל  רבן שמעון בן גמליאל אומר, הכל לפי הזית:

גמ’: תני רבי חנינא בר פפא רבי חנינא בר פפא°. חרובין שילשולן היא חנטן _{לענין מעשר שהולכים אחר חנטה.} תנן, גפנים משיגרעו. מאי משיגרעו? אמר רבי יונה רבי יונה°, משיזחילו מים. כמה דאת אמר (איוב ל"ו, כ"ז) כי יגרע נטפי מים יזוקו מטר לאידו. תנן, זיתים משיניצו. אמר רבי יונה רבי יונה°, משהכניסו רובע. מה רובע נץ, או רובע זיתים? אמר רבי יונה רבי יונה°. לאי דו _{לא שניהם} אלא נץ שהוא עושה רובע זיתים. אמר רבי יונה רבי יונה°, כתיב (דברים כי תבא כח מ) כי ישל זיתיך. שרק חד לתלת מאה וארבעין _{גמטריה של ישל} ישאר קיים בה. אמר רבי יונה רבי יונה° כתיב (יואל ב', כ"ב) כי עץ נשא פריו. מגיד שלא נשא פריו בעולם הזה. וגפן ותאינה נתנו חילם. מגיד שלא נתנו חילם בעולם הזה. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי חמא בר חנינא רבי חמא בר חנינא°. המת בשבע שני מלחמת גוג, אין לו חלק לעתיד לבא. סימנא דאכיל פרוטגמיא _{המוזמן לסעודה שעושים לפני החתונה} אכיל משתיתא _{מוזמן לסעודת חתונה.} כך מי שיחיה במלחמת גוג ומגוג, יחיה לעולם הבא. ומי שלא לא. שמע רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ואמר. ויאות? הרי עד כדון _{גם במלחמת גוג ומגוג} אית תותבה לעלמא דאתי.  יש תשובה ומי שמת התכפרו עוונותיו ויש לו חלק לעולם הבא. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי°. עתידין הן חבירין להתייגע מבתי

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

34 ד_לד מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה י"ג:

35 ד_לה מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה י':

36 ד_לו מיי' פ"ז מהל' מעשר שני הלכה ח':

37 ד_לז מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה י"ג:

38 ד_לח מיי' פ"ה מהל' שמיטה ויובל הלכה כ"א:

[ע"ב]

39 ד_לט מיי' פ"ה מהל' שמיטה ויובל הלכה ט"ז, סמ"ג עשין קמז:

40 ד_מ מיי' פ"ב מהל' מעשר הלכה ה':

41 ד_מא מיי' פ"ה מהל' שמיטה ויובל הלכה ט"ו, מיי' פ"ה מהל' שמיטה ויובל הלכה ט"ז:

42 ד_מב מיי' פ"ה מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ח:

43 ד_מג מיי' פ"ה מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ז:

44 ד_מד מיי' פ"ו מהל' מלכים הלכה ט':

-----------------------------------דף יג

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף יג עמוד א] כנסיות לבתי מדרשות. מה טעם? דכתיב (תהלים פ"ד, ח') ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. רבנן דקיסרין אמרי. קטני עובד כוכבים ומזלות וחיילותיו של נבוכדנצר לא חיין ולא נידונין. ועליהן הוא אומר (ירמיהו נ"א, ל"ט) וישנו שנת עולם ולא יקיצו. מאימתי קטני ישראל חיין? רבי חייה רובה רבי חייא רבה° ורבי שמעון ברבי רבי שמעון ברבי°. חד אמר, משיולדו. וחד אמר, משידברו. מאן דאמר משיולדו דכתיב (תהלים כ"ב, ל"ב) יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה. מאן דאמר משידברו דכתיב (תהלים כ"ב, ל"א) זרע יעבדנו יסופר לה' לדור. זרע שיכול לספר. תני בשם °רבי מאיר רבי מאיר . משהוא יודע לענות אמן בבית הכנסת. מאי טעמא? דכתיב (ישעיהו כ"ו, ב') פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים. אל תקרא שומר אמונים, אלא שאומר אמנים. תמן _בבבל אמרי, משימולו דכתיב (תהלים פ"ח, ט"ז) נשאתי אימך _{אימת ברית המילה} אפונה. ורבנן דהכא בארץ ישראל אמרין, משיולדו דכתיב (תהלים פ"ז, ה') ולציון יאמר איש ואיש יולד בה, והוא יכוננה עליון. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אומר. אפילו נפלים. מה טעם? דכתיב (ישעיהו מ"ט, ו') ונצורי ישראל להשיב. אל תקרי נצורי אלא ונצירי ישראל להשיב. משנוצרו:
הדרן עלך פרק בראשונה