רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ג
דפוס[עריכה]
הלכה א[עריכה]
עבודת הארץ בשנה ששית שלשים יום סמוך לשביעית אסורה הלכה למשה מסיני, מפני שהוא מתקנה לשביעית. ודבר זה בזמן שבית המקדש קיים הוא שנאסר, מפי השמועה.
וגזרו חכמים, שלא יהיו חורשים שדה האילן ערב שביעית בזמן המקדש אלא עד העצרת, ושדה הלבן עד הפסח. ובזמן שאין מקדש, מותרין בעבודת הארץ עד ראש השנה כדין תורה.
הלכה ב[עריכה]
אי זו היא שדה האילן כל שלשה אילנות לבית סאה אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל ואפילו הן של שלשה אנשים רואין אותן כאילו הם תאנים אם ראויין לעשות ככר דבילה של ששים מנה חורשין כל בית סאה בשבילם והוא שיהיה רחוק בין כל אחד ואחד כדי שיהיה הבקר יכול לעבור בכליו.
הלכה ג[עריכה]
היו פחות משלשה לבית סאה או שהיו שלשה ואחד ראוי לעשות ששים מנה או יתר והשנים אינן ראויין לעשות או שנים ראויין לעשות אפילו מאה מנה ואחד אינו עושה אין חורשין להן אלא לצרכם והוא מלוא האורה וסלו חוצה לו.
הלכה ד[עריכה]
היו מג' ועד תשעה וראויין לעשות ששים מנה חורשין כל בית סאה בשבילן ואע"פ שיש בהם מי שאינו ראוי לעשות.
הלכה ה[עריכה]
היו עשרה אילנות לתוך בית סאה או יתר בין עושין בין אינם עושין חורשין כל בית סאה בשבילן עשר נטיעות מפוזרות לתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה ודבר זה הלכה למשה מסיני.
הלכה ו[עריכה]
היו עשויות שורה אחת (או) מוקפות עטרה אין חורשין להן אלא צרכן לכל אחד ואחד והדילועין עם הנטיעות מצטרפות לעשרה.
הלכה ז[עריכה]
אי זו היא נטיעה זה האילן הקטן כל זמן שקוראין לו נטיעה.
הלכה ח[עריכה]
היו עשויות שורה אחת מוקפות:
א"א נ"ל מן הגמרא דאו מוקפות עטרה קתני במתניתין :
אילן שנקצץ והוציא חליפין אם נקצץ מטפח ולמעלה הרי הוא כאילן מטפח ולמטה הרי הוא כנטיעה.
הלכה ט[עריכה]
וכל הדברים האלו בזמן המקדש כמו שאמרנו אבל בזמן הזה מותרין בעבודת הארץ עד ר"ה אף בזמן המקדש מותר לסקל ולזבל השדות ולעדור המקשאות והמדלעות ובית השלחין עד ר"ה ומזבלין ומפרקין ומאבקין ומעשנין ומקרסמין ומזרדין ומפסלין ומזהמין את הנטיעות וכורכין וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותם וסכין את הפגין ומנקבין אותן כל עבודות אלו מותרות בערב שביעית עד ר"ה של שביעית ואפילו בזמן המקדש.
הלכה י[עריכה]
פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית לא סכין ולא מנקבין ובזמן המקדש אין בונין מדרגות ע"פ הגאיות ערב שביעית משיפסקו הגשמים מפני שהוא מתקנן לשביעית.
הלכה יא[עריכה]
אף בזמן הזה, אין נוטעין אילנות, ואין מרכיבין, ואין מבריכין ערב שביעית, אלא כדי שתקלוט הנטיעה ותשהה אחר הקליטה שלושים יום קודם ראש השנה של שביעית. וסתם קליטה - שתי שבתות. ודבר זה אסור לעולם מפני מראית העין, שמא יאמר הרואה "בשביעית נטעו".
נמצאת אומר, שהנוטע או המבריך או המרכיב ערב שביעית קודם ראש השנה במ"ד יום - יקיים; פחות מכן - יעקור; ואם לא עקר - הפירות מותרין; ואם מת קודם שיעקור - מחייבין את היורש לעקור.
הגהה[עריכה]
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.