ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כתובות/פרק עשירי

פרק עשירי – מי שהיה נשוי

כולל שיעורי שמע

ירושלמי כתובות, פרק י, הלכה א

מתני':

^י_אמי שהיה נשוי לשתי נשים ומת, הראשונה קודמת לשנייה, יורשי הראשונה קודמין ליורשי השנייה. ^י_בנשא את הראשונה ומתה, נשא שנייה ומת הוא,

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

[ע"ב]

ירושלמי מאיר כתובות נח

^[דף נח עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
שנייה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה.
גמ': מתניתא לענין כתובה שהשיעבוד של הראשונה חל לפני השיעבוד של השניה, ^י_גאבל לענין מזונות שתיהן שוות. כתובה וקבורה של הבעל מי קודם? כתובה ומלוה בעדים מי קודם? כתובה ופרנסת בנות עישור נכסים שתקנו לתת לכל בת נדוניה מי קודם? מאן דאמר ^י_דגובין פרנסה מן משועבדין, ^י_הפרנסת בנות קודמת דלענין הרווחה בתו עדיפה לו מאלמנתו. ומאן דאמר אין גובין פרנסה מן משועבדין, אין פרנסת בנות קודמת. לא אמר אלא מתה, הא נתגרשה כבעל חוב היא. כהדא דתני: נשא אשה וכתב לה כתובה, גירשה ולא נתן לה כתובה, נשא אחרת וכתב לה כתובה, החזיר את הראשונה וכתב לה כתובה על כתובתה הראשונה - של ראשונה קודמת לשנייה ויורשיה, והשנייה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה. אמר °בן ננס רבי שמעון בן ננס : יורשי הראשונה אומרים ליורשי השנייה: אם כבעל חוב אתם, טלו את שלכם וצאו, ואם לאו אנו ואתם נחלוק בשוה. אמר לו °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף: בני שנייה קפצה עליהן ירושת תורה, ונוטלין כתובת אמן וחוזרין וחולקין. רבי מנא° בן יונה אמר: בשיש שם דינר יתר נחלקו אבל אם אין שם דינר יתר, אף °רבי עקיבה רבי עקיבא יודה ל°בן ננס רבי שמעון בן ננס שאילו ואילו חולקין בשוה. אמר ליה רבי יוסי בי רבי בון°: הך דלא תניתא פליגא את עבד ליה פליגא במה שלא נאמר במשנה שהם חולקים אתה אומר שהם חולקים. אלא בשאין שם יתר דינר נחלקו שבן ננס סובר שכתובה נעשת מותר לחברתה שבזה שהבנים יורשים ומשלמים את הכתובה שהיא חוב אביהם מתקיים דין ירושה מהתורה, אבל אם יש שם יתר דינר, אף °בן ננס רבי שמעון בן ננס יודה לרבי עקיבה בני השנייה קפצה עליהן ירושת תורה, ונוטלין כתובת אמן וחוזרין וחולקין. והחוב ממעט דכל העומד להגבות כגבוי דמי וכאילו אינו, ודכוותה והחוב מרבה היך עבידא? הרי חוב לא נחשב מוחזק אלא ראוי ואינו עולה לחשבון היה שם שדה והיא עתידה לחזור ביובל אין זה כחוב אלא כאילו היא ברשותו, את רואה אותה כאילו מוחזרת.



^[דף נח עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
היך עבידא: קידש רחל וכנס לאה וחזר וכנס רחל - על דעתון דרבנין שכבר מהאירוסין יש לה כתובה רחל קודמת, ועל דעתיה ד°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה שאם מתה מהאירוסים אין לה כתובה הרי חיוב כתובה רק בנישואין ולכן לאה קודמת. אומר אף °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה מודי מאחר שחזר וכנס רחל, רחל קודמת. למה זה דומה? לאחד שלווה מחבירו ואמר לו: אם לא החזרתי לך מיכן עד יב חדש, יהיו כל נכסי משועבדין לך. הגיע יב חדש ולא החזיר, נשתעבדו הנכסים משעת ההלואה. אבל אם אמר לו: לא יהו נכסי משועבדין לך אלא לאחר יב חדש - ימים שבנתיים תפלוגתא דרבי מאיר ורבנין. על דעתיה דרבי מאיר, בשטר נתחייבו הנכסים; על דעתיה דרבנן, בכסף נתחייבו.

ירושלמי כתובות, פרק י, הלכה ב

מתני':

^י_ומי שהיה נשוי לשתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא, והיתומין מבקשין כתובות אמותיהן, ואין שם אלא כדי שתי כתובות, חולקין בשוה. ^י_זהיה שם מותר דינר, אילו נוטלין כתובת אימן ואילו נוטלין כתובת אימן. ^י_חואם אמרו היתומין: הרי אנו מעלין על ניכסי אבינו יפה דינר כדי שיטלו כתובת אימן, אין שומעין להן, אלא שמין את הנכסים בבית דין.
גמ': הדא היא דאמר רבי אימי° אמי בן נתן: כדי שיהא אדם מצוי ליתן לבתו בעין יפה. מעתה אפילו אין שם יתר דינר! אמר רבי אבון°: בשעה שאת יכול לקיים דבריהן ולקיים דברי תורה, את מקיים דבריהן ודברי תורה; בשעה שאין אתה יכול לקיים דבריהן ולקיים דברי תורה, את מבטל דבריהן ומקיים דברי תורה. רבי יהודה בר פזי° בשם רבי יוסי בן חנינה°: מת אחד מן האחין, כולהן חולקין בשוה. אמר רבי מנא° בן יונה: לא צריכא אלא בשלא חלקו, שלא תאמר יעשה כמי שאינו כאן ותירשנו כתו אחיו מאימו יטלו חלקו בכתובת אמם.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

1 י_א מיי' פי"ט מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"א סעיף א', סמ"ג עשין מח , סמ"ג לאוין פא:

2 י_ב טור ושו"ע אה"ע סי' קי"א סעיף ח':

3 י_ג מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף כ"ב:

4 י_ד מיי' פ"כ מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ג סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ג סעיף ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף י"ז:

5 י_ה מיי' פ"כ מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ג סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ג סעיף ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף י"ז:

 [ע"ב] 
 

6 י_ו מיי' פי"ט מהל' אישות הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"א סעיף ב', סמ"ג עשין מח:

7 י_ז מיי' פי"ט מהל' אישות הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"א סעיף ב', סמ"ג עשין מח:

8 י_ח טור ושו"ע אה"ע סי' קי"א סעיף ה':

ירושלמי מאיר כתובות נט

^[דף נט עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
היה שם בכור, את אמר הבכור נוטל פי שנים אף בכתובת בנין דכרין שאף הוא נקרא ירושה. מהו נוטל פי שנים? נוטל פי שנים בכתו רק בחלק של אימו או פי שנים בכל האחים? תני רבי הושעיה°: היו שם שתי כיתי בנות, כולהן חולקות בשוה שאין כתובת בנין דכרין לבנות. היה שם בכור, את אמר הבכור נוטל פי שנים. מהו נוטל פי שנים? נוטל פי שנים בכתו או פי שנים בכל כתובתה? מאימתי שמין להן את הנכסים לבדוק האם יש מותר דינר? תלמידוי דרבי מנא בן יונה אמרין: בסוף בשעת חלוקה ואף אם בשעת מיתה לא היה מותר אם בזמן חלוקה יש מותר נוטלין. אמר לון רבי יוסי בי רבי בון°: לא אתון דאמרין בשם רבנין: לא צריכא אלא בשלא חלקו? אבל משעה ראשונה שמין להן.

ירושלמי כתובות, פרק י, הלכה ג

מתני': ^י_יהיו שם נכסין בראוי, אינן כבמוחזק. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר: ^י_יאאע"פ שיש שם נכסים שאין להן אחריות, אינו כלום, עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי כתובות דינר.
גמ': רבי מנא° בן יונה אמר: בעיקר שתי כתובות פליגין. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר: קרקע, ורבנין אמרין: מטלטלין. באותו הדינר כל עמא מודיי שהוא מטלטלין. רבי יוסי בי רבי בון° אמר: ^י_יבכל עמא מודיי בעיקר שתי כתובות שהן קרקע. מה פליגין? באותו הדינר - °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר: קרקע, ורבנין אמרין: ^י_יגמטלטלין. רבי בא בר זבדא° בשם רב° אבא בר אייבו: ברם נהגו בסוריא להיות גובין מן הנחושת ומן הצועות מצעות. רבי אבהו° בשם רבי יוחנן° בר נפחא: ובלבד מן הצועות שבאותו הלילה שבזמן כתיבת הכתובה נהגו שהבעל מביא כלים נאים שטיחים ומצעות ועליהם האשה סמוכה לגבות כתובתה. רב שמואל בר נחמן° בשם רבי יונתן°: נהגו העם בערבייא להיות גובה מן הבושם ומן הגמלים, ודכוותה בלבד מן הבושם שבאותו הלילה הרי הבסם מתכלה. אלא ודאי הטעם שגובה מהם כיוון שהם עיקר מסחרם ובהם סמכה דעתה, ואף נחושת ומצעות מאותו טעם. ארמלתא דרבי חונה גבי לה מן המטלטלין כמנהג מקומה.

ירושלמי כתובות, פרק י, הלכה ד

מתני': ^י_ידמי שהיה נשוי לשלש נשים שכתב כתובתן באותו יום ומת והיתה כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלש מאות, ואין שם אלא מנה,



^[דף נט עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧

חולקות בשוה. היו שם מאתים, של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים ושל שלש מאות שלשה שלשה של זהב שבעים וחמש דינר כל אחת. היו שם שלש מאות, של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה ושל שלש מאות ששה של זהב מאה וחמישים דינר. וכן שלשה שהטילו לכיס, פחתו או הותירו, כך הן חולקין לפי ההסבר של פרופסור אומן בתחילה מחלקים בשוה עד שיש כדי מחצית של הכי קטנה לכולם ואת השאר מחלקים בין הנותרות עד שיגיע לחצי של הקטנה מבין אלו שנותרו ורק אחר שכל אחת קיבלה מחצית חוזרים על אותו תהליך לגבי המחצית השניה כך שאם היה רק מאה כל אחת נוטלת שלושים ושלוש ושליש. אם היו מאתים כיוון שיש בזה כדי לתת שיעור מחצית של הראשונה שזה חמישים לכל אחת קדם כל נותנים לכל אחת חמישים יחד מאה חמישים. ואת החמישים שנותרו מחלקים בין השנים האחרות כך שהראשונה קיבלה חמישים והשניה והשלישית שבעים וחמש כל אחת. כאשר יש שלוש מאות בתחילה כל אחת נוטלת חמישם יחד מאה וחמישים. כדי שהשניה תגיעה למחצית שלה היא צריכה עוד חמישים לכן נותנים לשניה והשלישית חמישים כל אחת יחד מאתים וחמישים. וכיוון שהשלישית צריכה עוד חמישים כדי להגיעה למחצית מכתובתה היא מקבלת את כל מה שנשאר כך שהראשונה קיבלה חמישם השניה מאה והשלישית מאה וחמישים.
גמ': שמואל° בר אבא בר אבא אמר: ^י_טושוחדא דדייני אחר נטיית לב של הדיינים לשני שטרות שיצאו על שדה אחת - אי זה מהן שירצו בית דין להחליט מחליטין. מתניתא פליגא על שמואל° בר אבא בר אבא: אין שם אלא מנה, חולקות בשוה! לא שוחדא דדייני את אמרת? והא תני: היורשין שירשו שטר חוב, הבכור נוטל פי שנים; עוד ^י_טזיצא עליהן שטר חוב, הבכור נותן פי שנים. עוד היא לשוחדא דדייני אתאמרת? רבי אבין° בשם שמואל° בר אבא בר אבא: לא שנייא בין שני שטרות שיצאו על שדה אחת בין שטר אחד שיצא על שני שדות - אי זה מהן שירצו בית דין מחליטין. שמואל° בר אבא בר אבא אמר: במרשות זו את זו בשהרשת השלישית את השנייה לדון עם הראשונה וסילקה עצמה מהמנה הראשון, אמרה לה לא מנה אית לך, סב חמשין ואיזל לך קחי חמישים ולכי לך. וכן שלשה שהטילו לכיס והותירו או פחתו, כך היו חולקין. אמר רבי אלעזר° בן פדת: הדא דאת אמר בשהיתה הסלע חסירה או יתירה והרווח או ההפסד בגלל המעות עצמן, ^י_יזאבל לשכר ולהפסד שסחרו בכסף והרויחו או הפסידו כולהן חולקין בשוה. וקשיא: ההן יהיב מאה דינרין וההן יהיב עשרה, ואת אמר אכן שחולקים בשוה! חברייא אמרין: יכול הוא מימר ליה על ידי מניי סלקת פרגמטיא על ידי כספי יצאה הקניה לפועל שלא היו מוכרים לך אם היה חסר הכסף שהכנסתי. עד כדון דהוות פרגמטיא זעירה שקנה רק חפץ אחד במאה ועשר, הוות פרגמטיא רובה שקנה מאה חפצים ובלי העשרה דינרין של זה היה קונה תשעים! אמר רבי אבין בר חייה°: יכול הוא מימר ליה עד דאת מזבין חד זמן, אנא מזבין עשרה זמנים עד שאתה תמכור פעם אחת אני אמכור עשר פעמים. עד כדון במקום קרוב שיכל בעל העשרה למכור ולקנות וחוזר חלילה, במקום רחוק! אמר רבי הילא° אילעא:

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

9 י_ט מיי' פי"ט מהל' אישות הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"א סעיף ה', סמ"ג עשין מח:

10 י_י טור ושו"ע אה"ע סי' קי"א סעיף ג':

11 י_יא טור ושו"ע אה"ע סי' קי"א סעיף י"ד:

12 י_יב טור ושו"ע אה"ע סי' קי"א סעיף י"ד:

12 י_יג טור ושו"ע אה"ע סי' קי"א סעיף י"ד:

14 י_יד מיי' פי"ז מהל' אישות הלכה ח', מיי' פ"כ מהל' אישות הלכה ד', מיי' פכ"א מהל' מלוה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף י"ח, טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ד סעיף י', סמ"ג עשין מח , סמ"ג עשין צד:

 [ע"ב] 
 

15 י_טו מיי' פ"ה מהל' זכיה ומתנה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"מ סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ד סעיף ח', סמ"ג עשין פב:

16 י_טז טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ח סעיף י', סמ"ג עשין צו:

17 י_יז מיי' פ"ד מהל' שלוחין ושותפין הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' קע"ו סעיף ה', סמ"ג עשין פב:

ירושלמי מאיר כתובות ס

^[דף ס עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
יכול הוא מימר ליה: עד דאת אזיל ואתי חד זמן, אנא אזיל ואתי עשרה זמנים שהמטען שלי קל יותר. תמן תנינן: ^י_יחחזר ונגח שור אחד שוה מאתים, האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב עשרים וחמש דינרי כסף. רבי שמואל° בר אבא בר אבא בשם רבי זעירא°: וכן לשכר. אמר רבי יוסי° בר זבידא: דרבי זעירא פליגא על דרבי אלעזר בן פדת. רבי מנא° בן יונה אמר קומי רבי יודן°: לא מודי רבי אלעזר° בן פדת ^י_יטשאם התנו ביניהן שזה נוטל לפי כיסו וזה נוטל לפי כיסו? שוורים כמותנים הן שכיוון שכך התורה חייבה מסתמא לא יסכימו אחרת! חזר ואמרה קומי רבי יוסי° בר זבידא, אמר ליה: בפירוש פליגין - רבי אלעזר° בן פדת אמר: סתמן חולקין בשוה, רבי זירא° אמר: סתמן זה נוטל לפי כיסו וזה נוטל לפי כיסו.

ירושלמי כתובות, פרק י, הלכה ה

מתני': ^י_כמי שהיה נשוי ארבע נשים ומת, הראשונה קודמת לשנייה ושנייה לשלישית ושלישית לרביעית. הראשונה נשבעת לשנייה ושנייה לשלישית ושלישית לרביעית, והרביעית נפרעת שלא בשבועה. אמר °בן ננס רבי שמעון בן ננס : וכי מפני שהיא אחרונה נשכרת? ^י_כאאף היא לא תפרע אלא בשבועה. ^י_כבהיו כולם יוצאות ביום אחד, כל הקודמת לחבירתה אפילו שעה אחת זכתה. לכך היו כותבין בירושלם שעות. היו כולן יוצאות בשעה אחת ואין שם אלא מנה, חולקות בשוה.
גמ': רבי אבונא° בשם רבי שמואל° בר אבא בר אבא: כדברי °בן ננס רבי שמעון בן ננס לשטר אחד שיצא על האשה לקוחות, כולהן חולקין בשוה. אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף קומי רבי מנא° בן יונה: לית הדא פליגא על רבי שמואל° בר אבא בר אבא? דשמואל אמר: שוחדא דדייני אחר נטיית לב של הדיינים לשני שטרות שיצאו על שדה אחת - לאי זה מהן שירצה להחליט מחליטין, והכא הוא אמר אכין? אמר ליה: לא אמר שמואל אלא בשני שטרות דילמא בשטר אחד? והכא בשטר אחד אנן קיימין.



^[דף ס עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
ולא שמיע דאמר רבי אבון° בשם שמואל° בר אבא בר אבא: לא שנייה בין שטר אחד שיצא על שני שדות ובין שני שטרות שיצאו על שדה אחת - אי זה מהן שירצו בית דין להחליט מחליטין? הנהיג °רבי רבי יהודה הנשיא בארנונא ובגולגולת ובאנפרות גזלנים כהדא דבן ננס שאם תובעים אותו לשלם מיסים וכדומה. כהדא קריבין דרבי יוסי בר זבידא: זבנין קנו חקלוון שדה מן אילין דבר תפקן, אזלון אילין דבר תפקן ונסבין להון נשין, אעלון להון שקיעין נשאו נשים וכתבו להן שיעבוד כתובה על השדות שמכרו. אתון בעיי מתגרייא בקריביה דרבי יוסי באו רצו לתבוע את קרובי רבי יוסי וטענו שהקרקעות משועבדות לכתובתן. אמר לון רבי מנא° בן יונה: אנא ידע כד זבנתון אילין חקלוותא, לא הוו אילין שקיעיא קדמיכון ורק אחרי המכירה נשאתם את הנשים.

ירושלמי כתובות, פרק י, הלכה ו

מתני':

^י_כגמי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו, וכתבה הראשונה ללוקח: דין ודברים אין לי עמך, השנייה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מן השנייה והלוקח מיד הראשונה, וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהן. ^י_כדוכן בעל חוב כגון שהלוה מכר שדה לשנים ובעל החוב כתב לשני שקנה דין ודברים אין לי עמך. בעל חוב גובה מהראשון, הראשון מהשני, והשני מוציא מהבעל חוב, וכן אשה בעלת חוב שחייב לה כתובה.
גמ': אמר רבי יוסי° בר זבידא: הדא אמרה ההן דיזיף זה שלוה מן תרין בני נש ואין לו קרקע אלא כנגד חוב אחד, אתא תניינא זה שהלוה לו שני אמר ליה: קומי פושרין בא נעשה פשרה בנינו ותן חלק מהשדה תמורת כל החוב וחלק ישאר לך. אמר ליה: ולית סופיה דקדמייא המלוה הראשון משמע ומיתי מיטרוף? יכיל מימר ליה: פושרין ואין טרף, טרף פישר מן השני; חזקה שהראשון בא וטורף פישר מן הראשון האם השני יכול לתבוע מהלוה את החלק שנשאר או שיכול לטעון שהרי זה כשדה שנקנתה אחר החוב ואינה משועבדת. רבי פינחס°: אתא עובדא קומי רבי ירמיה° ואמר: ^י_כהפישר פישר. אמר רבי יוסי° בר זבידא: ולא כתב דאיקני, לא אתייא אלא ביורש שיורש שקנה אין בעל חוב גובה מהם. אמר רבי חנינה°: אפילו בבעל חוב אתייא היא, בההיא דלא כתיב כל דאיקני או שאמר לו: אל יהא לך פירעון אלא מזה. אמר רבי מתנייה°: אתייא כמאן דאמר לכתובה אבל לא לתניין ולכן כאילו קנה שדה חדשה שאינה משועבדת לחוב,

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

18 י_יח מיי' פ"ט מהל' נזקי ממון הלכה י"ב, טור ושו"ע חו"מ סי' ת"א סעיף א':

19 י_יט מיי' פ"ד מהל' שלוחין ושותפין הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' קע"ו סעיף ה':

20 י_כ מיי' פי"ז מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף ט"ז, סמ"ג עשין מח:

21 י_כא מיי' פי"ז מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף ט"ז, סמ"ג עשין מח:

22 י_כב טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף י"ז:

 [ע"ב] 
 

23 י_כג מיי' פי"ז מהל' אישות הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' ק' סעיף ד':

24 י_כד מיי' פי"ט מהל' מלוה הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קי"ח סעיף ב', סמ"ג עשין צד:

25 י_כה טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ז סעיף ו':

ירושלמי מאיר כתובות סא

^[דף סא עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
ברם כמאן דאמר בין לכתובתה בין לתניין אף כאן הא החזירה עם כל השיעבודים שעליה ובעל חוב שני גובה ממנה.

הדרן עלך פרק מי שהיה נשוי