שולחן ערוך חושן משפט רמ ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רמ · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
שני שטרות שזמנם ביום א' והם כתובים על שדה אחד בין במכר בין במתנה אם (אין) דרך אנשי המקום לכתוב שעות הרי הדבר מסור לדיינים כל שדעתם נוטה להעמיד שדה זו בידו יעמידו:
- הגה: וי"א שאין דנין דין שודא דדייני רק בדיין מומחה ובקרקע (טור בשם ר"ח) וי"א דאף במטלטלים כל שאין א' מוחזק בהן (שם בשם ר"י כ"כ התו' שם ובמרדכי):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
שני שטרות שזמנם כו': עד השתא איירי דשניהן יוצאין מיד לוקח או מקבל אחד וכ' שניהן על שמו וכמ"ש בר"ס זה ומכאן ואילך מיירי דהשטרות נכתבין ע"ש שני בני אדם וכל אחד שטרו בידו ורוצה לזכות בהשדה בשטר שלו:
כל שדעתם נוטה: פי' שיודעין שדעת הנותן או המוכר היה קרוב לזה יותר מלזה לאותו ודאי זכהו ראשון במכירה או במתנה ומה"ט כתב מור"ם בהג"ה די"א דאין דנין שודא דדייני כי זהו נקרא בגמרא "שודא דדייני ופירשוהו רש"י והרמב"ם והטו' כמ"ש ולאפוקי ר"ת והרא"ש פח"ה והר"ן דפירשו שודה דדייני שתלוי ברצון הדיין שיתן למי שירצה בלי טעם והביא ראייה לדבריו ודחה פרש"י והמ"מ פ"א דזכיי' הביא דעת ר"ת וראיותיו על דברי הרמב"ם הנ"ל וכתב על דבריו דאין ראיותיו ראייה לדחות פי' רש"י והרמב"ם ע"ש:
ש"ך - שפתי כהן
(ג) מסור לדייני' כו' הפוסקים פסקו כשמואל דס"ל בזה שודא דדייני ומה שקשה בזה על הרי"ף שפסק כאן כשמואל ובעלמא פסק כר"מ בשטרות דאמר דס"ל עידי חתימה כרתי וזה סותר זה לזה כמבואר בש"ס פ' מ"ש נשוי עיין בבעה"ת שער י"ג שהאריך בזה וכן בהר"ן ס"פ המגרש וכן בחדושי רשב"א ע"ש:
(ד) כל שדעתם כו' והוא פירש"י בענין שודא דדייני וכ"כ הטור וצ"ע על הטור שלא פי' כר"ת דתלוי ברצון הדיין דהרי משמע מהרא"ש פח"ה כר"ת וכ"מ מדבריו פ' הכותב ועיין בד"מ שכ' דהר"ן ונ"י ס"ל דמותר ליקח שוחד בשודא דדייני ושס"ל כפיר"ת לפעד"נ שהוא שגגה שהרי מבואר להדיא בתוס' דאף לפירוש ר"ת אסור ליקח שוחד א"ו הר"ן ונ"י ס"ל דהוי כמו שוחד וגוזמא קאמרי וכן הוא להדיא בחידושי הרמב"ן ע"ש:
(ה) בדיין מומחה כו' וכ"כ ראב"ן וצ"ע בזמן הזה ע"ל סי' ג' וכ"ג ודוק:
באר היטב
(ח) לדיינים: מה שקשה בזה על הרי"ף שפסק כאן כשמואל ובעלמא פסק כר"מ בשטרות דס"ל עידי חתימה כרתי והן תרתי דסתרי כמבואר בש"ס פ' מי שהיה נשוי עיין בבעה"ת שער י"ג שהאריך בזה ובהר"ן ס"פ המגרש וכן בחידושי רשב"א עיין שם. ש"ך.
(ט) נוטה: הוא פי' רש"י בענין שודא דדייני וכ"כ הטור וצ"ע על הטור שלא פירש כר"ת דתלי ברצון הדיין דהרי משמע מהרא"ש פח"ה כר"ת וכ"מ מדבריו בפ' הכותב ועיין בד"מ שכת' דהר"ן והנ"י סבירא להו דמותר ליקח שוחד בשודא דדייני ושס"ל כפר"ת ולענ"ד נראה שהיא שגגה שהרי מבואר להדיא בתוס' דאף לפירוש ר"ת אסור ליקח שוחד אלא ודאי הר"ן ונ"י ס"ל דהוי כמו שוחד וגוזמא קאמרי וכן הוא להדיא בחדושי הרמב"ן ע"ש. שם.
(י) מומחה: וכ"כ ראב"ן וצ"ע בזמן הזה ע"ל סי' ג' וסי' כ"ג ודו"ק. שם.