ש"ך על חושן משפט רמ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה](א) שני שטרות כו'. עיין בבעל העיטור דף ך' ע"ב וג' ובתשובת רא"ן ששון סי' ק"ה בדין זה ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' קי"א:
סעיף ב
[עריכה](ב) לפיכך כל הפירות שאכל כו' כן הוא ג"כ לשון הרמב"ם אבל הטור כ' וז"ל והמוכר או הנותן נוטל הפירות עד זמן השטר השני ובדרישה כתבתי דיש נ"מ בינייהו דהטור ס"ל דדוקא הפירות שהם בעין נוטלם המוכר או הנותן אבל מה שכבר אכל הלוקח או המקבל א"צ לשלם והרמב"ם ס"ל דצ"ל עכ"ל סמ"ע והב"ח לא כ"כ ודבריו תמוהין דהא מבואר בהרא"ש וברמזים להדיא דדעת הרא"ש היא כמ"ש בטור (הג"ה וע' בספרו) ועיין בב"ח מ"ש בשם התוס':
סעיף ג
[עריכה](ג) מסור לדייני' כו' הפוסקים פסקו כשמואל דס"ל בזה שודא דדייני ומה שקשה בזה על הרי"ף שפסק כאן כשמואל ובעלמא פסק כר"מ בשטרות דאמר דס"ל עידי חתימה כרתי וזה סותר זה לזה כמבואר בש"ס פ' מ"ש נשוי עיין בבעה"ת שער י"ג שהאריך בזה וכן בהר"ן ס"פ המגרש וכן בחדושי רשב"א ע"ש:
(ד) כל שדעתם כו' והוא פירש"י בענין שודא דדייני וכ"כ הטור וצ"ע על הטור שלא פי' כר"ת דתלוי ברצון הדיין דהרי משמע מהרא"ש פח"ה כר"ת וכ"מ מדבריו פ' הכותב ועיין בד"מ שכ' דהר"ן ונ"י ס"ל דמותר ליקח שוחד בשודא דדייני ושס"ל כפיר"ת לפעד"נ שהוא שגגה שהרי מבואר להדיא בתוס' דאף לפירוש ר"ת אסור ליקח שוחד א"ו הר"ן ונ"י ס"ל דהוי כמו שוחד וגוזמא קאמרי וכן הוא להדיא בחידושי הרמב"ן ע"ש:
(ה) בדיין מומחה כו' וכ"כ ראב"ן וצ"ע בזמן הזה ע"ל סי' ג' וכ"ג ודוק: