ש"ך על חושן משפט רלט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

(א) לכתוב אחר כו' ואפי' העדים עצמן יכולין לכתוב לו ואין צריך ב"ד וכמש"ל סי' מ"א ס"ג:

(ב) וג' שטרות כו' ומ"מ אין לאפושי שטרי בחנם דזילי נכסיה כמ"ש הרא"ש בתשובה מביאו ב"י לעיל סי' מ"א ע"ש וכתבו הרב בהג"ה לעיל סי' מ"א ס"ג ע"ש:

(ג) ולא מזמן שני כו'. ה"ה מזמן שני כשכותבין בו אחרנוהו:


סעיף ב[עריכה]

(ד) שטרי מכר כו'. ומתנה כ' הטור וז"ל שאם מכר בניסן וכ' לו מתשרי יש לחוש שקודם זמן תשרי יהיה מעות להמוכר ויחזור ויקנה קרקע מהלוקח ויעשה לו שטר מאותו הזמן כו' ולא יטול ממנו השטר שכ' לו שהוא ללא צורך דאע"פ שחזר השטר לא חזרה המכירה או המתנה כחכמים דפליגי ארשב"ג בב"ב דף קס"ט ע"א וכדלקמן סי' רמ"ג ס"ט (אבל בש"ח המאוחרין יטול ממנו השטר עצמו ובטל החוב בזה וכשלא יתן לו השטר עצמו כד אירכס ליה יכתוב השובר סתם) כנ"ל ולא כמו שדחק רשב"ם דף קע"א ע"ב גבי שטר מכר דאירכס ליה ליכתוב שובר כו' ע"ש דהא גבי ש"ח הוא דקאמר בש"ס בתר הכי דאירכס ליה וכותב לו שובר ולא גבי שטר מכר ע"ש: