שולחן ערוך אבן העזר קז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קז | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

הכותב כל נכסיו לאשתו אם קנתה, ויצא עליו שטר חוב
ובו עשרה סעיפים:
אבגדהוזחטי

סעיף א[עריכה]

הכותב כל נכסיו לאשתו, בין בריא בין שכיב מרע, אף על פי שקנו מידו, לא עשאה אלא אפוטרופא על יורשיו, בין שהיו יורשיו בניו ממנה או מאשה אחרת או אחיו או שאר יורשין. ואם שייר כל שהוא, בין קרקע בין מטלטלין, קנתה כל מה שכתב לה. בין כך ובין כך לא אבדה כתובתה (טור):

סעיף ב[עריכה]

במה דברים אמורים? בנשואה. אבל אם כתב כל נכסיו לאשתו ארוסה, או לגרושה, אף על פי שלא שייר כלום, מתנתו קיימת. ואבדה כתובתה, אלא אם כן ששייר מקצת נכסים (גם זה טור):

סעיף ג[עריכה]

כל אשה שקנתה כל נכסי בעלה במתנה גמורה, אבדה כתובתה ותקרע. לפיכך, אם יצא שטר חוב עליו מקודם למתנה זו, והלכו כל הנכסים בפריעת החוב, תישאר היא בלא כלום ולא תקח בכתובתה שקדמה לחוב, שאמדן דעת הוא שבהנאה שבאה לה בשמועה זו שכתב לה כל נכסיו אבדה כל זכות שיש לה בנכסיו מצד כתובתה, בין מאותם שהיו לו, בין מאותם שמכר או נתן קודם לכן. אבל אם אחר כך זכה בנכסים, גובה כתובתה מהם:

סעיף ד[עריכה]

יש מי שאומר, דהא דלא הפסידה כתובתה כששייר הינו כשכותב לה סכום מנכסיו, ואפילו אם הסכום הוא גדול כגון שכתב לה מחציתם או שני שלישים. אבל אם כתב לה כל נכסיו ופירש השיור, אפילו אם שייר הרבה, אבדה כתובתה מנכסים שיש לו, שכבוד שעושה לה שכתב לה כל נכסיו גורם המחילה:

סעיף ה[עריכה]

יש מי שאומר, שאם הוברר הדבר שהערים במתכוון כדי להפסידה, לא אבדה כתובתה:


סעיף ו[עריכה]

היו לו שתי נשים וכתב כל נכסיו לשתיהן, לא קנתה שום אחת מהן, ושתיהן אפוטרופסות. אבל אם כתב "חצי נכסי לאשתי פלונית וחצי נכסי לאשתי פלונית", הראשונה קנתה שהרי שייר, והשניה לא קנתה:

סעיף ז[עריכה]

כתב כל נכסיו לאשתו ולבנו, אשתו קנתה החצי, ובנו לא קנה, אלא הוא אפוטרופוס. ויש מי שאומר ששניהם אפוטרופסים.

הגה: היה לו בן ואשה, ואמר: כך וכך נכסים לבני והשאר לאשתי, ודאי נתכוון למתנה גמורה; דאם היה רוצה לעשות אפוטרופוס, לא היה נותן המקצת לבן, שהרי הכל שלו (בית יוסף בשם תשובת רב האי):

סעיף ח[עריכה]

כתבם לאשתו ולאחר, האחר קנה החצי, ואשתו הוי אפוטרופוס בשאר החצי. וכל היכא שיש להוכיח מתוך השטר דלא נתכוון לאפוטרופסות אלא למתנה גמורה, הויא מתנה:

סעיף ט[עריכה]

אם אמר: אשתי תמשול בכל הנכסים, אינו לשון מתנה אלא לשון אפוטרופוסות.

מי שכתב נכסיו לאשתו ואחריה ליורשיו, הוי מתנה ולא אפוטרופסות (הגהות מרדכי דבבא בתרא):

סעיף י[עריכה]

אם אמר: תטול בתי פלונית חמשים זהובים ופלונית בתי חמשים זהובים, והיו לו שלש בנות ואשה אחת, אמרו לו: ואשתך מה תהא עליה, אמר: השאר שלה של אשתי, הוי מתנה גמורה כיון שהעמיד ירושת התורה אפילו באחד מיורשיו.

צוה לתת מנכסיו לצדקה, הוי שיור. ויש חולקים (שתי הדעות בהגהות מרדכי דבבא בתרא):