שולחן ערוך אבן העזר קיא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מי שהיה נשוי שתי נשים ומתה אחת מהם בחייו ואחת אחר מותו, ולו בנים משתיהן, אף על פי שלא הניח יותר על שתי הכתבות, אם נשבעה השניה שבועת אלמנה קודם שתמות, בניה קודמים לירושת כתבתה, מפני שאינם יורשים כתבת אמם בתנאי זה, אלא ירושה של תורה, ואחר כך יורשים בני הראשונה כתבת אמם בתנאי זה; ואם נשאר שם כלום, חולקין אותו בשוה. ואם מתה קדם שתשבע, בני הראשונה יורשים כתבת אמם בלבד, והשאר חולקין בשוה. וכל שכן אם מתו שתיהן אחר מותו, שבני כל אחת נוטלים כתבת אמם אפילו אין שם מותר, שהרי באים בתורת חוב. וכן אם גרש אחת, ומתה אחת בחייו, ואחר כך מת והניח בנים משתיהן, בני המתה נוטלין כתבת בנין דכרין אפילו אין שם מותר דינר, דכתבת הגרושה שהוא חוב נעשית מותר לחברתה. לפיכך בני הגרושה נוטלים תחלה, ואחר כך בני המתה:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(ח) אף על פי שלא הניח יותר על ב' הכתובו':    ה"ה אם לא הניח כדי שתי הכתובו' רק מותר דינר על כתובת בנין דכרין ואף על פי כשיקחו בני האחת כתובתה בתורת חוב לא ישאר כב"ד במלואו אפ"ה שייך כב"ד דגם לחצאין תקנו כב"ד וכ"כ המ"מ וכמו שהעתקתי מקצת לשונו לפני זה וכ"כ בסמוך סעיף ט':

(ט) ואח"כ יורשים בני הראשונה כתובת אמם בתנאי זה:    דכתוב' נעשית מותר לחברת' ולא חיישינן לאנצויי שיאמרו בני השניה למה תטלו בירושת אבינו יותר ממנו כי מה שאנו נוטלין אין זה ירושה מאבינו רק מן האם אנו יורשים כתובה שלה:

(י) ואם מתה קודם שתשבע:    שאז חושדין אותה שנפרעה בחייה כתובת' ע"כ אין לבני' חלק בכתובת':

(יא) וכ"ש אם מתו שתיהן וכו':    וכלו' ונשבעו קודם שמתו דאל"כ חולקין הבנים בשוה כמו שיתבאר בסמוך סעיף י"א:

(יב) לפיכך בני הגרושה נוטלין תחלה:    היינו אם נשבעה הגרושה קודם מותה או שמתה הגרושה קודם שמת הוא דה"ל מת מלוה בחיי לוה:
 

בית שמואל

(ו) אף על פי שלא הניח יותר:    ע' בסמוך סעיף ט' וה"ה אם לא הניח כדי שתי כתובות רק מותר דינר על כב"ד אף על פי כשיקחו בני אחת את הכתובה בתורת חוב לא ישאר כב"ד במלואו אפ"ה שייך כב"ד דגם לחצאין תקנו כב"ד וכ"כ המגיד:

(ז) אם נשבעה השניה:    אבל הראשונה אין עליה שבועה אא"כ טוען שהתפיס לה צררי כיון שהוא תוך הזמן אפי' שבועה שלא תפסה היא לא היה חל עליה כיון באותו פעם לא היה עת השבועה גם הוא היה בחייו:

(ח) בניה קודמת:    שהיא ב"ח והראשונה באה מכח תקנות כב"ד וכתב בפרישה דשניה נוטלת מעידית נגד הראשונה כיון דראשונה אין לה שום חוב אלא מחמת התקנה ואם הניח בכור אינו נוטל פי שנים בכב"ד של אמו אלא רואים כאלו חלקו כל נכסי אביהם בין כל האחים ונוטל חלק בכורתו ש"ג פנ"ש:

(ט) והשאר חולקים בשוה:    אפשר אפילו אם ליכא כאן אלא כדי כתובה של הראשונה מכל מקום כשלא נשבעה השניה אז אמרינן שנטלה כתובתה והניח כדי שני כתובות מיהו יש לומר כיון כב"ד אינו אלא מצד התקנה וכאן איכא ספק שמא לא לקחה ולא הניח אלא כדי כתובה של הראשונה חולקים:
 

ט"ז - טורי זהב

ואח"כ יורשים בני הראשונה כו' דפריעת כתובה של השנייה הוא נחשב למותר על כתובת ב"ד של הראשונה דבשעת מיתה נתחייב הכתובה להשניה ובפרעון זה נתקיים נחלה דאורייתא משא"כ בשאר חוב שחייב לאחרים אמרינן ב"ח מכאן ולהבא הוא גובה היה כאלו נתחדש אחר המיתה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש