ט"ז על אבן העזר קיא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

יורשין כתובתה בגמ' א"ר יוחנן מפני מה תקנו כתובת בנין דכרין כדי שיקפוץ ויתן לבתו כבנו ואימא דאב לירות פי' ממה שנותן האב לירת בנין דכרין אבל נכסי הבעל מנה ומאתים ותוס' לא לירות ומשני א"כ ממנע האב ולא יכתוב לבתו ואימ' היכא דיהיב אב נדוניא לבתו לכתוב כתובת ב"ד והיכא דלא יהיב אב לא לכתוב לא פלוג רבנן:

ונדונייתה אלף כו' וה"ה היכא דהכתובות שוות אלא דלאחת יש לה בנים זכרים יותר מלחברתה רש"ל והוא פשוט:

סעיף ו[עריכה]

אע"פ שיש עליו שט"ח דכיון דהשטר יוצא על כולם נמצא כולם פורעים והוא נחלה שלהם שעשו' בהפרעות חוב אביהן ר"ן:

סעיף ח[עריכה]

ואח"כ יורשים בני הראשונה כו' דפריעת כתובה של השנייה הוא נחשב למותר על כתובת ב"ד של הראשונה דבשעת מיתה נתחייב הכתובה להשניה ובפרעון זה נתקיים נחלה דאורייתא משא"כ בשאר חוב שחייב לאחרים אמרינן ב"ח מכאן ולהבא הוא גובה היה כאלו נתחדש אחר המיתה: