שולחן ערוך אבן העזר קיא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם אמרו היתומים: הרי אנו מעלים על נכסי אבינו יותר דינר, כדי שיטלו כתבת אמן, אין שומעין להם, אלא שמין את הנכסים בבית דין כמה היו שוים בשעת מיתת אביהם; אף על פי שנתרבו או נתמעטו אחר מיתת אביהם קדם שיבואו לחלק, אין שמין אותם אלא כשעת מיתת אביהם.

ודוקא שהוזלו הנכסים או נשתדפו, אבל נמצא שדה שאינו שלו, אגלאי מלתא למפרע דלא היה שם יותר דינר (הר"ן פרק מי שמת והמגיד משנה פרק י"ט):

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(ה) אלא כשעת מיתת אביהם:    ואם היו מרובין בשעת מיתה ונתמעטו בשעת חלוקה כבר זכה בן הגדולה בכתובת אמו ואם נתמעטו אח"כ ולא נשאר שיעור שתי כתובו' אזי הפסיד כל א' לפי חלקו שהי' לו בנכסיו עד מחצה לפי מה שנתבאר בסעי' א' שלזה מגיע אלף ות' ולזה ת"ר נמצא אם רק עמדו הנכסים על אלף חולקין הנכסים על ך' חלקי' ולוקח זה י"ד חלקים וזה ו' חלקים נמצא זה לוקח תש"ע/ ת"ש /וזה ש"ל/ ש' /:
 

בית שמואל

(ד) אף על פי שנתרבו או נתמעטו:    דאזלינן אחר שעת מיתה ואם היו מרובים בשעת מיתה ונתמעטו כבר זכה בן הגדולה ואם נתמעט אח"כ ולא נשאר שיעור שתי כתובות חולקים ההפסד כפי הסך כב"ד כ"א לפי חלקו ואם כב"ד של זו כפל כשל שניה מגיע עליה שני חלקים הפסד:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש