שולחן ערוך חושן משפט תא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך חושן משפט · תא · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

שור שנגח וחזר ונגח שור אחר הרי הניזק הראשון והבעלים כשותפים בו כיצד שור שוה ק"ק שנגח שור שוה ק"ק ואין הנביל' יפה כלום הניזק נוטל ק' ובעל השור ק' חזר ונגח שור אחר שוה ק"ק ואין הנבילה יפה כלום האחרון נוטל מאה והניזק שלפניו עם הבעלים נוטלים נ' נ' זוז חזר ונגח שור שוה מאתים ואין הנביל' יפה כלום האחרון נוטל מאה והניזק שלפניו חמשים והניזק הראשון עם הבעלים כ"ה כ"ה וכן על דרך זה חולקים והולכים:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

וכן על דרך זה הולכים וחולקים:    לפי מה שהקדים המחבר וכתב כיצד כו' לפרש בו שחזר ונגח וחזר ונגח הרי מיירי שנגח ג' פעמים ובג"פ נעשה שור המועד וגבהו הניזק האחרון כולו ולא הל"ל שכן עד"ז חולקים והולכים ואפשר של"ד קאמר או מיירי כשלא התרה בו דלא נעשה מועד:

ש"ך - שפתי כהן

(א) הרי הניזק הראשון. כתבו התוס' ר"פ שור שנגח ארבעה וחמשה דהיינו כשיש בידו להביא עדים לאלתר ולזכות בו אבל כשאין בידו להביא עדים לאלתר לא הוי שותף וראשון ראשון נשכר ע"ש. ע' בתשו' הר"ב סי' כ"ז ומ"ש לעיל ר"ס ע"ז:


(ב) כשותפין כו'. ולפ"ז אם הקדישו ניזק עד שלא עמד בדין מוקדש הכי אמרי' בש"ס פ' המניח (דף ל"ג ע"א) וכ"כ הנ"י ר"פ שור שנגח ד' וה' בשם הרמ"ה וכן אם מכרו הניזק וכדלקמן ריש סי' ת"ז ועמ"ש שם. וכן אין המזיק יכול לסלק את הניזק במעות אלא נוטל את השור עצמו כדאיתא בש"ס שם בפ' המניח ובתוס' שם ד"ה והקדישו ניזק כו' ע"ש עוד בתוס' [דבור בפ"ע] וכן על דרך זה הולכים וחולקים לפי מה שהקדים המחבר וכתב כיצד כו' לפרש בו שחזר ונגח וחזר ונגח הרי מיירי שנגח ג' פעמים ובג"פ נעשה שור המועד וגבהו הניזק האחרון כו' ולא הל"ל וכן עד"ז חולקים והולכים ואפשר של"ד קאמר או מיירי כשלא התרה בו דלא נעשה מועד עכ"ל סמ"ע ס"ק א' ומה שכ' ולא הל"ל וכן עד"ז חולקין כו' לא קשה מידי דהרמב"ם והמחבר כתבו כל' המשנה שור שנגח ארבע וחמשה ומ"ש או מיירי כשלא התר' בו דלא נעשה מועד כ"כ ג"כ ר' ירוחם נ"א ח"ג. ועי"ל כמו שפירש"י ר"פ שור שנגח ד' וה' ז"ל ובכלן הי' תם דמשתלם מגופו והיכי דמי כגון ראה שור ונגח שור ולא נגח וראה שור ונגח ואחר נגיחה הב' ראה ב' פעמים ולא נגח דאפילו מועד לסירוגין ליכא דשור אינו נעשה מועד אלא א"כ נגח השלשה נגיחות בשלשה שראה כסדרן או שלא כסדרן ונעשה מועד לסירוגין עכ"ל וכ"כ הנימוקי יוסף שם:



באר היטב

(א) כשותפים:    כתבו התוס' ר"פ ד' וה' דהיינו כשיש בידו להביא עדים לאלתר ולזכות בו אבל כשאין בידו להביא עדים לאלתר לא הוי שותף וראשון ראשון נשכר ע"ש ועמ"ש לעיל ריש סימן ע"ד ועיין בתשובת הרמ"א סי' כ"ד ואם הקדישו ניזק עד שלא עמד בדין מוקדש הכי אמרינן בש"ס פרק המניח וכ"כ הנ"י ריש פרק ד' וה' בשם הרמ"ה וכן אם מכרו הניזק וכדלקמן ריש סימן ת"ז ועמ"ש שם וכן אין המזיק יכול לסלק את הניזק במעות אלא נוטל את השור עצמו כדאיתא בש"ס ובתוס' שם ד"ה והקדישו ניזק ע"ש. ש"ך.


(ב) והולכים:    לפי מה שמפרש המחבר כיצד כו' שנגח ג"פ צ"ל דמיירי כשלא התרו בו דלא נעשה מועד א"נ כדפרש"י ר"פ ד' וה' כגון שראה שור ונגח שור ולא נגח כו' דאפילו מועד לסירוגין ליכא ע"ש. שם.



קצות החושן

▲ חזור לראש