סמ"ע על חושן משפט תא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

וכן על דרך זה הולכים וחולקים:    לפי מה שהקדים המחבר וכתב כיצד כו' לפרש בו שחזר ונגח וחזר ונגח הרי מיירי שנגח ג' פעמים ובג"פ נעשה שור המועד וגבהו הניזק האחרון כולו ולא הל"ל שכן עד"ז חולקים והולכים ואפשר של"ד קאמר או מיירי כשלא התרה בו דלא נעשה מועד:


סעיף ב[עריכה]

וחזר ונגח והפסיד ק"מ כו':    כן הוא גם כן לשון הרמב"ם וק"ק למה שינה בלשונו ונקט הפסיד ק"מ ולא כתב כמו לעיל שהפסיד שור שוה ק"ק שמפסיד התופס כל חלקו כי הניזק האחרון יטול משור המזיק ק' והבעלים ק' וכ"כ הטור בקיצור ע"ש:

וי"א דאין חילוק בין אם תפסו כו':    הטעם כיון דקי"ל דניזק ובעלים נעשים שותפים בו ואם כיחש או נשבח הוא ברשות שניהן לא נעשה שומר אלא מחלקו דעל כל א' מוטל לשמור חלקו ועד"ר וע"ל סי' קע"ו שכתב הטור בסי"א ז"ל השותפין שומרי שכר הן שאם נגנב או נאבד מהשותפין ברשות א' מהן חייב באחריות בד"א בזמן שכל אחד ואחד מתעסק בהשותפות זמן ידוע ונגנב לו בזמן שמתעסק בו אבל כו' ויש לחלק ביניהן ולומר דלא נעשה שומר עליו אלא שלא יתאבד חלק הבעלים שהן שותפין ולא לענין שמיר' דניזקין דעלמא ועד"ר: