ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק חמישי

ירושלמי ברכות פרק ה הלכה א

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לו עמוד ב]

מתני’: אין עומדין להתפלל אלא ^ה_אמתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכונו את לבם. אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק:

גמ’: אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי אבא רבי אבא°. ^ה_בהבא מן הדרך אסור להתפלל. ומה טעם? דכתיב (ישעיהו נא כא) לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין. מכאן שהליכה לגלות כשיכרות שהדעת לא מיושבת. רבי זריקן רבי זריקא° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו בשם °רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי. ^ה_גהמיצר אסור להתפלל. לא מיסברא אמר כן, אלא מן הדין קריין דכתיב. לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין. תני ^ה_דלא יעמוד אדם ויתפלל לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלין, אלא מתוך דבר של תורה. וכן אל יפטר אדם מתוך חבירו, לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר של תורה. שכן מצינו בנביאים הראשונים, שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, חוץ מירמיהו, שחתם בדברי תוכחות. אמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן°, אף הוא בדברי נחמות חתם. דאמר (ירמיהו נא סד) ואמרתה ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו, עד הנה דברי ירמיהו. ולמה אמר עד הנה דברי ירמיהו לפני סוף הספר? לפי שהיה ירמיה חוזר ומתנבא על בית המקדש, יכול בחורבן בית המקדש חתם? תלמוד לומר עד הנה דברי ירמיהו. במפולת של מחריביו חתם. ושאר הפסוקים אינם דברי נבואה אלא סיפור דברים מה שכבר התנבא. והכתיב (ישעיהו סו כד) והיו דראון לכל בשר? בעובדי כוכבים ומזלות היא עסיקינן.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ה_א מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ג סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ג סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

2 ה_ב מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ט"ו:

3 ה_ג מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ט"ו:

4 ה_ד מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י"ח , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ג סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ג סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :

-----------------------------------דף לז

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לז עמוד א]

והכתיב (איכה ה', כ"ב) מאוס מאסתנו? כתיב קדם (איכה ה', כ"א) השיבנו ה’ אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. והכי קאמר, השיבנו תחת כי מאוס מאסתנו. אף אליהו לא נפטר מאלישע אלא מתוך דבר של תורה (מלכים ב ב יא) דכתיב ויהי המה הולכים הלוך ודבר. במה היו עוסקין? רבי אחווא ברבי זעירא רבי אחווא ברבי זעירא° אמר, בקרית שמע היו עוסקין. היך מה דאמר (דברים ואתחנן ו ז) ודברת בם. רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° אמר, בבריאת עולם היו עוסקין. היך מה דאמר (תהילים לג ו) בדבר ה' שמים נעשו. רבי יודן בריה דרבי אייבו רבי יודן בריה דרבי אייבו° אמר, בנחמות ירושלים היו עוסקין. כמה דאמר (ישעיהו מ ב) דברו על לב ירושלם. ורבנן אמרין, במרכבה היו עוסקין. היך מה דאת אמר (מלכים ב ב יא) והנה רכב אש וסוסי אש וגו'. אמר רב ירמיה רב ירמיה°. ^ה_הלא יעמוד אדם ויתפלל, אלא מתוך דין של הלכה. ואמר רבי ירמיה רבי ירמיה° ^ה_והעוסק בצורכי ציבור, כעוסק בדברי תורה ויכול להתפלל מיד. כהא דרב חונה רב הונא° אמר, ^ה_זהרואה טיפה כעין החרדל, יושבת ומשמרת עליו ז' נקיים. וקאים ומצלי  וקם והתפלל. זעירא בר חיננא אמר, ^ה_חהמקיז דם בקדשים מעל. עוד הוא מהלכות קצובות שאין עליהם מחלוקת ואחריהם יכול להתפלל מיד. תני, בר קפרא בר קפרא° אמר, ^ה_טי"א יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני. תני °רבי הושעיא רבי אושעיא רבה ^ה_ימרבה אדם דגן בתבן, _{מכניסה עם המוץ}. ומערים עליו לפוטרו מן המעשרות. אבדן שאל ל°רבי רבי יהודה הנשיא, כמה מעלות בקודש? והוא אמר לו ארבע. וכמה מעלות בתרומה? והוא אמר לו שלש. וקאים ומצלי. רב חזקיה רב חזקיה° רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך (תהילים מו יב) ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה. רבי יוסי בי רבי אבון רבי יוסי ברבי בון° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ואף חברו _{הפסוק הדומה לו}. (תהילים פד יג) ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך. רבי חזקיהו רבי חזקיה° אמר בשם רבי אבהו רבי אבהו°. יהי רצון לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו. שתצילנו משעות החצופות, הקשות, הרעות, היוצאות המתרגשות לבוא לעולם. תנן, אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. מאי טעמא? רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר כדכתיב (תהילים כט ב) השתחוו לה' בהדרת קדש. בחרדת קדש. רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא° אמר מהכא דכתיב (תהילים ב יא) עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה. אמר רבי אחא רב אחא°. לכשיבא יום רעדה תגילו. אמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. זה שהוא עומד ומתפלל. ^ה_יאצריך לישב _לשהות שתי ישיבות אחת עד שלא יתפלל, ואחת משיתפלל. עד שלא יתפלל דכתיב (תהילים פד ה) אשרי יושבי ביתך, ואחת משיתפלל דכתיב (תהילים קמ יד) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. תנן, חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת, ומתפללין שעה, ושוהין שעה אחת לאחר תפילתן. אימתי עוסקין בתורה? אימתי עוסקין במלאכתן? אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר רבי יצחק בי רבי אלעזר°. על ידי שהיו חסידים. היתה ברכה ניתנת בתורתן, וברכה נתנת במלאכתן. אמר חונה. ^ה_יבהמתפלל אחורי בית הכנסת, נקרא רשע. שנאמר (תהילים יב ט) סביב רשעים יתהלכון. אמר רב חונה רב הונא°. כל מי שאינו נכנס בבית הכנסת בעולם הזה, אינו נכנס לבית הכנסת לעתיד לבא. מה טעם? דכתיב סביב רשעים יתהלכון. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. עדיף להתפלל בביתו שהמתפלל בתוך ביתו, כאילו מקיפו חומה של ברזל. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°? תמן אמר רבי אבא רבי אבא° אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ה_יגצריך לאדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה _{בית הכנסת}. והכא אמר אכן?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לז עמוד ב] לא קשיא כאן ביחיד, וכאן בציבור. אמר רבי פנחס רבי פינחס° בשם רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°. המתפלל בבית הכנסת, כאילו מקריב מנחה טהורה. מה טעם? כדכתיב (ישעיהו סו כ) כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה'. אמר רבי אבהו רבי אבהו° כתיב (ישעיהו נה ו) דרשו את ה' בהמצאו. איכן הוא מצוי? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. וכתיב (ישעיהו נה ו) קראוהו בהיותו קרוב. היכן שהוא קרוב. אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר רבי יצחק בי רבי אלעזר°. ולא עוד אלא שאלהיהן עומד על גבן. מאי טעמא? דכתיב (תהילים פב א) אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט. אמר רב חסדא רב חסדא°. ^ה_ידזה שנכנס לבית הכנסת, צריך להכנס לפנים משני דלתות. מה טעם? כדכתיב (משלי ח לד) אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום. דלתותי ולא דלתי. מזוזות ולא מזוזת. אם עשה כן מה כתיב תמן? (משלי ח לה) כי מוצאי מצא חיים. אמר רב חונא רב הונא°. ^ה_טוזה שהוא הולך לבית הכנסת, צריך להקל את רגליו ולהזדרז, מה טעם? דכתיב (הושע ו ג) נדעה נרדפה לדעת את ה'. וכשהוא יוצא, צריך להלך קימעא קימעא. מה טעם? דכתיב (איוב יד טז) כי אתה צעדי תספור. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ברית כרותה היא. היגע תלמודו בבית הכנסת, לא במהרה הוא משכח. אמר רבי יוחנן ענתנייתא רבי יוחנן ענתנייתא°. ^ה_טזברית כרותה היא. היגע בתלמודו בצנעה, לא במהרה הוא משכח. מה טעם? דכתיב (משלי יא ב) ואת צנועים חכמה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ה_יזברית כרותה היא. הלמד אגדה מתוך הספר, לא במהרה הוא משכח. אמר רבי תנחום רבי תנחום°. הסובר תלמודו, לא במהרה הוא משכח. מה טעם? דכתיב (דברים ואתחנן ד ט) פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי תנחום בי רבי חייא רבי תנחום בי רבי חייא°. זה שהוא רואה חלום קשה, צריך לומר. יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי. שיהו כל חלומותי שחלמתי בין בלילה הזה, בין בשאר הלילות, בין שחלמתי אני, ובין שחלמו לי אחרים, אם טובים הם, יתקיימו עלי לששון ולשמחה לברכה ולחיים. ואם לדבר אחר, כשם שהפכת את מי המרה למתיקה, ומי יריחו על ידי אלישע למתיקה, ואת קללת בן בעור לברכה, כן תהפוך את כל חלומות הקשין, ומה שחלמו לי אחרים, לטובה לברכה. ולרפואה ולחיים. לשמחה ולששון ולשלום. ויוסיף פסוקים שנאמר בהם הפוכות (תהילים ל יב) הפכת מספדי למחול לי, פיתחת שקי ותאזרני שמחה, למען יזמרך כבוד ולא ידום, ה' אלהי לעולם אודך. (דברים כי תצא כג ו) ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם, ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך. (ירמיהו לא יב) אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו, והפכתי אבלם לששון וניחמתים ושימחתים מיגונם: תנן, ^ה_יחאפילו המלך שואל בשלומו, לא ישיבנו. אמר רב אחא רב אחא°. הדא דאמר במלכי ישראל, ^ה_יטאבל במלכי אומות העולם, משיב שאילת שלום שלא יהרגנו. תני, ^ה_כהיה כותב את השם. אפילו מלך שואל בשלומו, לא ישיבנו. היה כותב שנים או שלשה שמות, כגון אל אלהים ה'. הרי זה גומר את אחד מהן, ומשיב שאילת שלום. רבי יוחנן רבי יוחנן° הוה יתיב קרי קומי כנישתא דבבלאי בציפורין  ישב וקרא לפני בית הכנסת של הבבלים בציפורי. עבר ארכונא  שופט, ולא קם ליה מקומוי. אתון בעיין מימחוניה  רצו להכותו. אמר לון, ארפוניה עזבו אותו. בנימוסיא דבוראו הוא עסיק. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° עלון קומי אנטיפותא נכנסו לפני מושל דקיסרין,חמתון וקם מן קומיהון  ראה אותם וקם מפניהם. אמרין ליה, מן קומוי אילין יהודאי את קאים  לפני יהודים אלו אתה עומד? אמר לון. אפיהון דמלאכין חמית  ראיתי פני מלאכים. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° עלון קומוי  נכנסו לפני ארסקינס המלך באנטוכיא. חמתון  ראה אותם וקם מן קומיהון. אמרין ליה, מן קומי אילין יהודאי את קאים? אמר לון, אפיהון דהני אנא חזי בקרבא ונצח  את פניהם אני רואה במלחמות בהם אני מנצח. רבי אבון רבי אבין° על קומי מלכותא. כי נפיק  כשיצא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

5 ה_ה מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י"ח , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :

6 ה_ו מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף ד' , סמ"ג עשין יט :

7 ה_ז מיי' פ"ה מהל' איסורי ביאה הלכה א' , טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ג סמ"ג לאוין קיא :

8 ה_ח מיי' פ"ב מהל' מעילה הלכה י"א , סמ"ג עשין רי :

9 ה_ט מיי' פ"ו מהל' איסורי ביאה הלכה ג' , טור יו"ד סימן קפג:

10 ה_י מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה ו' , טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף פ"ד:

11 ה_יא מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ג סעיף א':

12 ה_יב מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף ז':

13 ה_יג מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף ט' , סמ"ג עשין רי :
[ע"ב]
14 ה_יד מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף כ' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף י"ב:

15 ה_טו מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף כ' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף י"ב:

16 ה_טז מיי' פ"ג מהל' תלמוד תורה הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ו סעיף כ"ב:

17 ה_יז מיי' פ"ג מהל' תלמוד תורה הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ו סעיף כ"ב:

18 ה_יח מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

19 ה_יט מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

20 ה_כ מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה ט"ו , טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ו סעיף ג':

-----------------------------------דף לח

קבצי שמע:

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לח עמוד א] הפך קדל  ערפו ולא הלך אחורנית. אתון בעיון מיקטלוניה, וחמין תרין זיקוקין דנור נפקין מקדליה ושבקוה  ראו שני ניצוצות של אש יוצאים מעורפו ועזבו אותו. לקיים מה שנאמר (דברים כי תבא כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. תני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. כל, אפילו רוחות אפילו שדים. רבי ינאי רבי ינאי° ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° הוו מטיילין באסרטין  בדרך, חמתון  ראה אותם חד ושאל בהון, אמר להון שלמכון רבייא. אמרין וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. דאפילו תואר לשון הבריות אין עלינו לרעה. ריש לקיש ריש לקיש° מנהגו להתעמק באוריתא סגין  הרבה. פעם אחת הוה נפיק ליה לבר מתחומא דשבתא, והוא לא ידע. לקיים מה שנאמר (משלי ה יט) באהבתה תשגה תמיד. רבי יודן בי רבי ישמעאל רבי יודן בי רבי ישמעאל° מנהגיה להתעמק באוריתא סגין. הוות גולתיה שרעה מיניה  נפלה ממנו הגלימה, וחכינה מזדהרא לה  נחש נכרך עליה. אמרין ליה תלמידוי. רבי הא גולתך שריעה  הרי הגלימה שלך נפלה. אמר לון, ולית ההיא רשיעתא זהירא לה האם אין הנחש הרשע שומר עליה ? תנן, ^ה_כאאפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק. אמר רבי חונה רב הונא° בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לא שנו אלא נחש, ^ה_כבאבל עקרב מפסיק. למה דעקרב מחייא  מכה וחזרה ומחייא  וחוזר ומכה. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. ^ה_כגלא אמרו אלא כרוך. אבל אם היה מרתיע ובא כנגדו. הרי זה מסתיר מלפניו, ובלבד שלא יפסיק את תפילתו. תני. ^ה_כדהיה עומד ומתפלל באסרטיא  דרך או בפלטיא  רחבה שבה השוק. הרי זה מעביר מפני החמור ומפני הקרון, ובלבד שלא יפסיק את תפלתו. אמרין עליו על °רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא בן דוסא, שהיה עומד ומתפלל. ובא חברבר _ערוד והכישו ולא הפסיק את תפילתו. והלכו ומצאו אותו חברבר מת מוטל על פי חורו. אמרו אי לו לאדם שנשכו חברבר, ואי לו לחברבר שנשך את רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא בן דוסא°. מה עיסקיה דהדין חברבריא? כד הוות נכית לבר נשא  כשהיה נושך לאדם. אין בר נשא קדים למיא  אם האדם הקדים ונגע במים, חברברא מיית. ואין חברברא קדים למיא, בר נשא מיית. אמרו לו תלמידיו. רבי לא הרגשתה? אמר להן, יבא עלי ממה שהיה לבי מתכוין בתפילה אם הרגשתי. אמר רבי יצחק בר אלעזר רבי יצחק בר אלעזר°. ברא לו הקדוש ברוך הוא מעיין תחת כפות רגליו כדי שיקדים למים. לקיים מה שנאמר (תהילים קמה יט) רצון יריאיו יעשה, ואת שוועתם ישמע ויושיעם.

ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ב

מתני’: ^ה_כהמזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, ^ה_כוושואלין גשמים בברכת השנים. ^ה_כזוהבדלה בחונן הדעת. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, אומרה ברכה רביעית בפני עצמה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר בהודאה:

גמ’: תנן, מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים. למה קבועה בתחית המתים? כשם שתחיית המתים חיים לעולם. כך ירידת גשמים חיים לעולם. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° שמע לה מן הדא דכתיב (הושע ו ב) יחיינו מיומים, ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו (הושע ו ג) נדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו, יבא כגשם לנו. כתיב (מלכים א יז א) ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב, חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° רבי יסה רבי אסי° ורבנן. חד אמר, בין על הטל ובין על המטר נשמע לו. וחרנא אמר, על המטר נשמע לו. ועל הטל לא נשמע לו. מאן דאמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו. מן הדא דכתיב (מלכים א יח א) לך הראה אל אחאב ואתנה מטר וגו'. ולא נאמר ואתנה טל. ולמאן דאמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו, איכן הותר נדרו של טל? אמר רבי תנחומא דאדרעיה רבי תנחומא דאדרעיה°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לח עמוד ב] סברין מימר, ^ה_כחנדר שהותר מכללו הותר כולו. אית דבעי מימר הותר בבנה של צרפתית דכתיב (מלכים א יז כא) ויקרא אל ה' ויאמר ה' אלהי וגו'. אמר רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°. משל לאחד שגנב נרתיקו של רופא. עם כשהוא יוצא, נפצע בנו. חזר אצלו ואמר לו, אדוני הרופא רפא את בני. אמר לו. לך והחזר את הנרתק שכל מיני רפואות נתונין בו, ואני מרפא את בנך. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו. לך והתר נדרו של טל, שאין המתים חיים אלא בטללים, ואני מחיה את בנה של צרפתית. ומניין שאין המתים חיים אלא בטללים דכתיב (ישעיהו כו יט) יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל. מאי וארץ רפאים תפיל? אמר רבי תנחום דאדרעיה רבי תנחום דאדרעיה°, כתרגומו. וארעא תפקידיה תפליט  שהארץ תפלוט את המתים המופקדים אצלה. אמר רבי יעקב דכפר חנן רבי יעקב דכפר חנן° בשם ריש לקיש ריש לקיש°. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאליהו. בשעה שעשה אברהם זקינך רצוני. נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם. מה טעם? דכתיב (תהילים קי ג) לך טל ילדותך. וכתיב בתריה, נשבע ה' ולא ינחם. אמר רבי יודא בן פזי רבי יהודה בן פזי°. בדייתיקי נתתיו לאברהם. במתנה גמורה נתתיו לו, אף להוריש לבניו. דכתיב, ויתן לך האלהים מטל השמים. אמר רבי שמואל בר נחמני רבי שמואל בר נחמני°. בשעה שישראל באין לידי עבירה ומעשים רעים והגשמים נעצרים. הן מביאין להן זקן אחד, כגון °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי. והוא מפגיע בעדם, והגשמים יורדים. אבל הטל אינו יורד בזכות ברייה. מה טעם? דכתיב (מיכה ה ו) כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. ^ה_כטהיה עומד בגשם והזכיר של טל, אין מחזירים אותו. בטל והזכיר של גשם, מחזירים אותו. והתני, ^ה_לבטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם רצה להזכיר מזכיר. אם זה לא חובה למה אם הזכיר גשם בזמן טל חוזר? לא דמי ההוא דמיקל, לההוא דלא מצלי ולא מיקל. איתמר. בגשם והזכיר של טל אין מחזירים אותו. והתני, ^ה_לאאם לא שאל בברכת השנים. ^ה_לבאו שלא הזכיר גבורת גשמים בתחית המתים מחזירים אותו? בההוא דלא אידכר שלא הזכיר כלל לא טל ולא מטר. אבל אם הזכיר שבח של טל, אין מחזירים אותו. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. ^ה_לגאם לא שאל בברכת השנים, אומרה בשומע תפלה. ודכוותה כמותו, אם לא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים, אומרה בשומע תפילה. ומה אם שאלה שהיא מדוחק, אומרה בשומע תפילה. אזכרה שהיא מריוח, לא כל שכן?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

21 ה_כא מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :

22 ה_כב מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :

23 ה_כג מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :

24 ה_כד טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף ב':

25 ה_כה מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

26 ה_כו מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

27 ה_כז מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ד סעיף א' , סמ"ג עשין יט :
[ע"ב]
28 ה_כח מיי' פ"ח מהל' נדרים הלכה ו' , מיי' פ"ח מהל' נדרים הלכה ז' , טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ט סעיף א' סמ"ג לאוין רמב:

29 ה_כט מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ג' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ד':

30 ה_ל מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ג' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ד':

31 ה_לא מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף ד' , סמ"ג עשין יט :

32 ה_לב מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ה' , סמ"ג עשין יט :

33 ה_לג מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף ה' , סמ"ג עשין יט :

-----------------------------------דף לט

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לט עמוד א] והתני, אם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים, מחזירים אותו. אם יכול לאמר בשומע תפילה למה מחזירים אותו? אמר רבי אבדימי אחוי דרבי יוסי רבי אבדימי אחוי דרבי יוסי°. בשכח ולא אמר גם בשומע תפילה. לאיכן הוא חוזר? כדאמר רבי שמעון בר ווא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אם שכח ולא אמר יעלה ויבא בראש חודש. אם עקר את רגליו, ^ה_לדחוזר לתחילה. ואם לאו, חוזר לעבודה. אוף הכא. אם עקר את רגליו, חוזר לתחילה. ואם לאו, חוזר לשומע תפילה. בנינוה צרכון מיעבד תענית בתר פיסחא  היו צריכים לעשות תענית אחר פסח שהיו זקוקים לגשם. אתון שיילון ל°רבי רבי יהודה הנשיא אם יכולים לקבוע תענית. אמר לון °רבי רבי יהודה הנשיא. לכו ועשו, ובלבד שלא תשנו מטבעה של תפילה, ולא תבקשו גשם בברכת השנים. היכן הוא אומרה? רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר, ^ה_להאומרה בשומע תפילה. אמר ליה רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לא כן אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב חונה רב הונא°. אם לא שאל בברכת השנים, או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים, מחזירין אותו לשומע תפילה. דווקא בדיעבד אומרה בשומע תפילה, הא בתחילה לא אומרה בשומע תפילה. והרי אמר לון °רבי רבי יהודה הנשיא, לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה. על דעתיה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, איכן הוא אומרה? שהרי גם בברכת השנים לא יכלו לאומרה. אלא אומרה בשש ברכות שהוא מוסיף. עד כדון ציבור שיש לו שש. יחיד שאין לו שש איכן הוא אומרה? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. לא כן אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב חונה רב הונא°. ^ה_לויחיד שואל צרכיו בשומע תפילה? ואילו צרכיו הן. תנן, והבדלה בחונן הדעת. שמעון בר ווא בעא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. דבר שהוא נוהג ובא, חכמים חולקין עליו? נחזי איך נהוג עלמא. אמר לו. על ידי שעיקרה בכוס, שכחו היכן מקומה בתפלה. מילתיה אמרה, שעיקרה בכוס. רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° אמר בשם רבי יצחק רובא רבי יצחק רובא°. ^ה_לזלא אמר בתפילה ואמרה בכוס, חוזר ואומרה בתפילה. שלא תקנו כוס אלא בשביל לזכות את התינוקות. מילתיה אמרה, שעיקרה בתפילה. רבי זעירא רבי זעירא° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°. אמרה בכוס, אומרה בתפילה. אמרה בתפילה, אומרה בכוס. מילתיה אמרה, שעיקרה כאן וכאן. תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר בהודייה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. מטין כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת אם הבדיל מיד, כיוון שאין אומרים אתה חונן. אבל אם הבדיל אחר כך ביום חול, אומרה באתה חונן. רבי יצחק רבה רבי יצחק רבה° אמר בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. מורים הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת. רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° אמר בשם רבי חנינא בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל°, הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לעולם. וכן אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לעולם.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לט עמוד ב] אמר °רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא לאו דאינון תרתיי שמועין כמו שאמרתם, דרבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° תרויהון אמרו בשם רבי חנינא בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל° הלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לעולם _{ואם כך אין כאן אלא שמועה אחת והלכה כרבי יוחנן שאמר בשם רבי שהוא סבו של רבי חנינא בן גמליאל}. תנן, והבדלה בחונן הדעת. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, אומרה ברכה רביעית בעצמה. לדברי חכמים הלכה כמאן? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, אומרה ברכה רביעית. רבי יודן רבי יודן° אמר, אומר אתה חונן כמטבע ברכה רגיל, ומסיימה בברכת הבדלה כ°רבי רבי יהודה הנשיא _{כמנהגנו היום}. ד°רבי רבי יהודה הנשיא אומר, תמהני היאך ביטלו חונן הדעת בשבת. אם אין דיעה תפילה מניין? אף הכא, אם אין דיעה הבדלה מניין? רבי יצחק ברבי אלעזר רבי יצחק ברבי אלעזר° אמר, פותח במבדיל, ואחר כך אומר מטבע ברכה. אמר רבי אלעזר ברבי הושעיה רבי אלעזר ברבי הושעיה°. ובלבד ^ה_לחשלא יפחות משלש הבדלות. בין קדש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. אמרו, הפוחת לא יפחות משלש. והמוסיף לא יוסיף יותר משבעה הבדלות. לוי אמר, ^ה_לטובלבד מהבדלות האמורות בתורה. נחום בירבי סימאי, נפק ואמר בשם אבוי, אפילו הבדלה אחת. ואמר רבי אבהו רבי אבהו°, וצריך לחתום בהבדלה. °רבי מנא רבי מנא בעי. לדעת נחום בירבי סימאי שסובר שדי בהבדלה אחת. מעתה, ^ה_מאפילו פתח במבדיל בין קודש לחול, וחוזר וחותם במבדיל בין קודש לחול יצא? והרי זו ברכה קצרה ולמה חוזר וחותם בברכה? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. והלא ברכת הבדלה היא מהברכות שתקנו חכמינו זכרונם לברכה שפותחין בהן בברוך וחותמין בברוך הן. וכיוון שביסודה היא ברכה ארוכה, שהרי יכול לאמר באמצע עד שבע הבדלות. כיוון שכך, אף אם לא אמר כלום באמצע, פותח בברוך וחותם בברוך. איתמר. רבי יצחק ברבי אלעזר רבי יצחק ברבי אלעזר° אמר, פותח במבדיל, ואחר כך אומר מטבע ברכה. רבי אלעזר בן אנטיגנוס רבי אלעזר בן אנטיגנוס° אמר בשם רבי אלעזר בי רבי ינאי רבי אלעזר בי רבי ינאי°. זאת אומרת, ^ה_מאשאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל. כמה דאמר אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל, כוותיה אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל, לכן אומרה בחונן הדעת. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי אלעזר בר אנטיגנוס ברבי רבי אלעזר בר אנטיגנוס ברבי° אמרו בשם רבי ינאי רבי ינאי° דאמר בשם רבי יודה ברבי רבי יודה ברבי°. אם לא הבדיל במוצאי שבת, מבדיל אפילו בחמישי בשבת. הדא דאת אמר, במבדיל בין קודש לחול. ^ה_מבאבל בורא מאורי האש, אומרה מיד. ואם לאו אינו אומרה, דבמוצאי שבת נברא האור. רבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם °רב יהודה רב יהודה, ורבי אבא רבי אבא° אמר בשם אבא בר ירמיה. אפילו יום טוב שחל להיות באמצע שבת. ^ה_מגאומר בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אמר רבי זעירא רבי זעירא° לרב יהודה רב יהודה°. וכי ששת ימי המעשה לפניו? אמר לו, וכי יש טומאה וטהרה לפניו שאומר בין טמא לטהור הבדלתה? רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי זעירא רבי זעירא° אמרו בשם רבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי°. ^ה_מדצריך לומר החל עלינו את ששת ימי המעשה הבאים לקראתינו לשלום. רבי אבא רבי אבא° מוסיף, והשמיענו בהן ששון ושמחה. אמר רב חזקיה רב חזקיה° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. אומר הביננו ולמדינו. ואמר רב חזקיה רב חזקיה° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. ^ה_מההעונין אמן אחר הבדלה, צריכין ליתן עיניהן בכוס. והעונים אמר אחר מאורי האש, צריכים ליתן עיניהן בנר. ואמר רב חזקיה רב חזקיה° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. ^ה_מוארבעת מינין שבלולב, ניטלין דרך גידוליהן,

ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ג

מתני’: ^ה_מזהאומר על קן צפור יגיעו רחמיך, ועל טוב יזכר שמך, ^ה_מחמודים מודים, משתקין אותו. ^ה_מטהעובר לפני התיבה וטעה, יעבור אחר תחתיו. ^ה_נולא יהא סרבן באותה שעה. ומאין הוא מתחיל? ^ה_נאמתחילת ברכה שטעה זה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

34 ה_לד מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ב סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

35 ה_לה מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף ב':

36 ה_לו מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ט סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

37 ה_לז טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ד סעיף א':
[ע"ב]
38 ה_לח מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ג' , טור או"ח סימן רצט, סמ"ג עשין כט :

39 ה_לט מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ג' , טור או"ח סימן רצט, סמ"ג עשין כט :

40 ה_מ מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ג' , טור או"ח סימן רצט, סמ"ג עשין כט :

41 ה_מא מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ט סעיף י' , סמ"ג עשין כט:

42 ה_מב מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ט סעיף ו' , סמ"ג עשין כט:

43 ה_מג מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה כ"ח , טור ושו"ע או"ח סי' תצ"א סעיף א':

44 ה_מד טור או"ח סימן רצט:

45 ה_מה טור או"ח סימן רצט, טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ו סעיף א':

46 ה_מו מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"א סעיף ב':

47 ה_מז מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ז' , סמ"ג עשין יט :

48 ה_מח מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"א סעיף ב' , סמ"ג עשין י"ח :

49 ה_מט מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ו סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

50 ה_נ מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ג סעיף י"ז:

51 ה_נא מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ו סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ט סעיף ג':

-----------------------------------דף מ

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מ

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף מ עמוד א]

גמ’: תנן, האומר על קן צפור יגיעו רחמיך, ועל טוב יזכר שמך, מודים מודים, משתקין אותו. אמר רבי פינחס רבי פינחס° בשם רבי סימון רבי שמעון בן פזי°. משתקין אותו, לפי שהוא כקורא תיגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא. שהוא כאומר, על קן ציפור הגיעו רחמיך ועל אותו האיש לא הגיעו רחמיך. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי סימון רבי שמעון בן פזי°. משום שהוא כנותן קיצבה למדותיו של הקדוש ברוך הוא. עד קן ציפור הגיעו רחמיך ותו לא. אית תניי תני, על קן ציפור. ואית תניי תני עד קן ציפור. מאן דאמר על קן ציפור, מסייע לרבי פינחס רבי פינחס°. ומן דאמר עד קן ציפור, מסייע לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. משתקין אותו דלא עבדין טבות  שלא עושים טוב. שעושין למדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים, ואינם אלא גזרת מלך. ואילין דמתרגמין. עמי בני ישראל כמה דאנא רחמן בשמים, כך תהוון רחמנין בארעא. תורתא או רחילה, יתה וית ברה לא תיכסון תרויהון ביומא חד  שור או כבש אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. אף אינון _{הדורשים כך} לא עבדין טבאות. שהן עושין מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים. ואינם אלא גזרת מלך. תנן, מודים מודים משתקין אותו. מאי טעמא? אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° דכתיב (תהילים סג יב) כי יסכר פי דוברי שקר. והוא כמעיד שקר כאילו יש שני רשויות. הדא דאמר בציבורא. אבל ביחיד, תחנונים הן. תנן, העובר לפני התיבה וטעה. אמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° בשם רבי חנניה בן גמליאל רבי חנניה בן גמליאל°. ^ה_נבטעה בשלש ברכות הראשונות, חוזר לתחילה. אדא בר בר חנה וגניבה אמרו בשם רב רב (אמורא)°. ^ה_נגטעה בשלש ברכות האחרונות, חוזר לעבודה. רבי חלבו רבי חלבו° ורב חונה אמרו בשם רב רב (אמורא)°. טעה בשלש ברכות הראשונות, חוזר לתחילה. בשלש ברכות האחרונות, חוזר לעבודה. טעה ואינו יודע איכן טעה, חוזר למקום הברור לו שאמר כתיקונה. רבי אחא רבי אחא° ורבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° יתבון בחד כנישתא  ישבו בבית כנסת אחד. אתי עבר חד קומי תיבותא ואשגר  עבר אחד לפני התיבה ודילג חד ברכה. אתון ושיילון  באו ושאלו לרבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר להם רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. שליח ציבור שהשגיר  דילג שתים שלש ברכות, אין מחזירין אותו מפני טורח ציבור, אלא משלים במקומו. אשכח תניי דפליג וסובר שגם שליח ציבור חוזר. דתניא, ^ה_נדלכל אין מחזירין אותו חוץ ממי שלא אמר מחיה המתים, או מכניע זדים, או בונה ירושלים. שאני אומר, אולי מין הוא. שמואל שמואל (אמורא)° הקטן עבר קומי תיבותא  עבר לפני התיבה, ואשגר  דילג מכניע זדים בסופה שרי  בסוף התפילה התחיל משקיף עליהון לראות אם חושדים בו שהוא מין. אמרין ליה, לא שיערו חכמים בך. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. ספק הזכיר של ראש חודש ספק לא הזכיר, מחזירין אותו לאיכן הוא חוזר? אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ה_נהאם עקר את רגליו, חוזר לתחילה. ואם לאו, חוזר לעבודה. אמר רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°. הסיע דעתו ולא התכוון להוסיף תחנונים אחר תפילתו, כמי שעקר את רגליו. ואילין תחנוניא שאחר עושה שלום קדם שעקר רגליו, אם נזכר באמצע התחנונים צריכה  יש מקום להסתפק. רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ה_נוהיה קורא בתורה ונשתתק. זה שהוא עומד תחתיו, יתחיל ממקום שהתחיל הראשון. כי אם אמר אתה ממקום שפסק. נמצא שפסוקים הראשונים שהזכיר הראשון נתברכו לפניהן, ולא נתברכו לאחריהן. והאחרונים שמזכיר השני נתברכו לאחריהן, ולא נתברכו לפניהן. _{שהראשון שעלה אמר ברכה ראשונה ולא אחרונה והשני אומר ברכה אחרונה ולא אמר ברכה ראשונה} וכתיב (תהילים יט ח) תורת ה'

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף מ עמוד ב] תמימה משיבת נפש. שתהא כולה תמימה בברכותיה _{לכן יתחיל מתחילה ויברך לפניה ולאחריה}. תני, ^ה_נזלא יהו שנים קורין בתורה ואחד מתרגם. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. מפני הברכה. שלא יכולים לברך שניהם, דברכת השני הוי ברכה לבטלה. והתני. ^ה_נחלא יהו שנים מתרגמין ואחד קורא. אית לך מימר מפני הברכה? הרי אין המתרגם מברך. אלא משום שאין שני קולות נכנסין לתוך אוזן אחת. תני. שנים קורין בתורה, ואין שנים מפטירין בנביא. אמר רבי עולא רבי עולא°. צריך שיהיו כמה קרויות _{עולים לקרא} בתורה, ואין צריך שיהיו כמה קרויות בנביא. אלא אחד יכול לקרא כולה. תנן. ולא יהא סרבן באותה שעה. אמר רבי יהושע דרומיא רבי יהושע דרומיא°. שלשה דברים רובן ומיעוטן רע, ובינוניתן יפה. השאור והמלח והסרוב _{סירוב לעבור לפני התיבה}. ^ה_נט|בתחילה מסרב, שנייה מעמעם, ובשלישית רץ ובא. רבי חונא רב הונא° הוה יתיב בחד כנישתא  ישב בבית כנסת אחד. עאל חזנא  נכנס הגבאי ואטרח על חד דייעול, ולא קבל עילוי  הפציר באחד שיעלה חזן ולא הסכים. בסופא של התפילה, אתא אותו שסרב לגבי רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אמר לו, לא יכעוס מרי עלי. בגין דלא הוינא מיתער  כיוון שלא הייתי עירני לא עליתי. אמר לו, לא עלך כעסית, אלא על הדין דאטרח יותר מדי. החזן בטיטיי אישתתק באופנים וחיות הקדש. אתון ושיילון לרבי אבון רבי אבין°. אמר לון רבי אבון רבי אבין° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. ^ה_ס זה שעובר תחתיו, יתחיל מוהאופנים וחיות הקדש ממקום שפסק הקודם. אמרין ליה, והא תנינן מתחילת הברכה שטעה זה? אמר לון. מכיון דעניתון קדושתא _{שעניתם קדוש קדוש קדוש}, כמי שהוא תחילת ברכה.

ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ד

מתני’: ^ה_סאהעובר לפני התיבה, לא יענה אחר הכהנים אמן מפני הטירוף. ^ה_סבאם אין שם כהן אלא הוא, לא ישא את כפיו. ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו, רשאי:

גמ’: תני. הפורס את שמע, והעובר לפני התיבה, והנושא את כפיו, והקורא בתורה, והמפטיר בנביא, והמברך על אחת מכל מצות האמורות בתורה, לא יענה אחר עצמו אמן. ואם ענה, הרי זה בור. אית תניי תני, העונה אמן אחר ברכתו הרי זה בור. ואית תניי תני, הרי זה חכם. אמר רב חסדא רב חסדא°. מאן דאמר הרי זה חכם, ^ה_סגבעונה בסוף כל ברכותיו _{כמו שאנחנו אומרים אמר בבונה ירושלים}. ומאן דאמר הרי זה בור, בעונה על כל ברכה וברכה. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

52 ה_נב מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ו סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

53 ה_נג מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ו סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

54 ה_נד טור או"ח סימן קכו  :

55 ה_נה מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ב סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

56 ה_נו מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"מ סעיף א' , סמ"ג עשין יט :
[ע"ב]
57 ה_נז מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' קמ"א סעיף ב':

58 ה_נח מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"א:

59 ה_נט טור ושו"ע או"ח סי' נ"ג סעיף ט"ז:

60 ה_ס טור ושו"ע או"ח סי' נ"ט סעיף ה':

61 ה_סא מיי' פי"ד מהל' תפילה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף י"ט , סמ"ג עשין כ :

62 ה_סב טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ':

63 ה_סג מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' רט"ו סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

}

דף מא (התחלה)

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף מא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף מא עמוד א] שנים ישראל ואחד כהן שהיו הולכים בדרך, ממצעין את הכהן _{שיהיה באמצע}. אימתי? בזמן שכולם שוין. אבל אם היה אחד מהן תלמיד חכם, ממצעין את החכם. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. מימי לא ברכתי לפני כהן, ולא הנחתי ישראל לברך לפני _{שהיה לוי}. אמר רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. ^ה_סדכל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה. רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° כד הוה תשיש ולא יכל לשאת כפיו. הוה מתעטף וחזיק רישיה וקאי ליה אחורי עמודא. שידעו שרק בגלל שהוא תשוש אינו עולה לדוכן. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° נפיק ליה לברא  יצא לחוץ. רבי אחא רבי אחא° ורבי תנחומא ברבי חייא רבי תנחומא ברבי חייא° אמרו בשם רבי שמלאי רבי שמלאי°. ^ה_סהעיר שכולה כהנים, נושאין את כפיהם. למי הם מברכין? לאחיהם שבצפון, לאחיהם שבדרום, לאחיהם שבמזרח, לאחיהם שבמערב. ^ה_סוומי עונה אחריהם אמן? הנשים והטף. תני אביי בי רבי בנימין אביי בי רבי בנימין°. ^ה_סזהעומדים לאחורי הכהנים אינן בכלל ברכה. העומדים לפני הכהנים, אמר רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא°. אפילו חומה של ברזל ^ה_סחאין מפסקתן מהברכה. העומדים מן הצדדין מהו? נשמעינה מן הדא דתנן, ^ה_סטנתכווין להזות מלפניו והזה לאחריו. לאחריו והזה לפניו. הזייתו פסולה. לפניו והזה על הצדדים, הזייתו כשירה. הדא אמרה, ^ה_עאף העומדים מן הצדדין בכלל ברכה הן. אמר רב חסדא רב חסדא°. ^ה_עאוצריך שיהא החזן המקריא ישראל. רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° אמר. אם היה רק כהן אחד, אומר כהן. ^ה_עבואם היו שנים, אומר כהנים. אמר רב חסדא רב חסדא°. אפילו אם היה רק כהן אחד אומר כהנים, שאינו קורא אלא לשבט.

ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ה

מתני’: המתפלל וטעה, סימן רע לו. ואם שליח ציבור הוא, סימן רע לשולחיו. ששלוחו של אדם כמותו. אמרו עליו על °רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא בן דוסא, שהיה מתפלל על החולים ואומר. זה חי, וזה מת. אמרו לו, מנין אתה יודע? אמר להם. אם שגורה תפילתי בפי, יודע אני שאני מקובל. ואם לאו, יודע אני שהוא מטורף:

גמ’: תנן, המתפלל וטעה, סימן רע לו. רב אחא רב אחא° בר יעקב אמר, ובלבד _{אם טעה} באבות. מעשה ב°רבן גמליאל רבן גמליאל שחלה בנו ושלח שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא לעירו. אמר לון, המתינו לי עד שאעלה לעלייה. ועלה לעלייה וירד. אמר להם, בטוח אני שנינוח בנו של °רבן גמליאל רבן גמליאל מחליו. וסיימו את השעה, וכשחזרו מצאו שבאותה שעה תבע מהן מזון. אמר רבי שמואל בר נחמני רבי שמואל בר נחמני°. אם כוונת את לבך בתפילה, תהא מבושר שנשמעה תפילתך. ומה טעם? כדכתיב (תהילים י יז) תכין לבם תקשיב אזניך. אמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. אם עשו שפתותיו של אדם תנובה, היינו שתפילתו קולחת. יהא מבושר שנשמע תפילתו. מה טעם? כדכתיב (ישעיהו נז יט) בורא ניב שפתים, שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

64 ה_סד מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף ב' , סמ"ג עשין כ :

65 ה_סה מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ה , סמ"ג עשין כ :

66 ה_סו מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ה , סמ"ג עשין כ :

67 ה_סז מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ד:

68 ה_סח מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ד:

69 ה_סט מיי' פ"י מהל' פרה אדומה הלכה ז':

70 ה_ע מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ד , סמ"ג עשין כ :

71 ה_עא מיי' פי"ד מהל' תפילה הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ב:

72 ה_עב מיי' פי"ד מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף י' , סמ"ג עשין כ :

[ע"ב]

הדרן עלך פרק "אין עומדין"