טור אורח חיים צג
<< | טור · אורח חיים · סימן צג (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור[עריכה]
ובבואו להתפלל ישהא מעט קודם שיקום להתפלל, דתנן: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפילה כדי שיכוונו לבם למקום, ושעה אחת לאחר התפילה, שלא תהא נראית עליו כמשוי שממהר לצאת ממנה.
ובעמדו להתפלל לא יעמוד אלא מתוך כובד ראש, פירוש: באימה והכנעה, דתנן: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש כדי שיכנע לבו למקום, ותניא: אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ודברים בטלים ולא מתוך כעס, אלא מתוך שמחה. ולכך נהגו לומר אשרי ופסוקי דזמרה קודם תפילה, כדי לעמוד לתפילה מתוך דברי שמחה של מצוה שעוסק בדברי תורה. ותניא: אין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה(א), שלא יהא לבו טרוד בה, והיינו נמי כמו מתוך שמחה, שהתורה משמחתו דכתיב: פקודי ה' ישרים משמחי לב. ירושלמי: רבי ירמיה אומר לא יעמוד אדם להתפלל אלא מתוך הלכה, פירוש: שתהיה פסוקה כדמפורש בגמרא דידן.
העוסק בצרכי צבור כעוסק בתורה דמי, פירוש: לענין לעמוד מתוכו להתפלל, שגם זו שמחה הוא לו שעוסק בצרכי צבור. ויש מפרשים אותו לענין שא"צ לפסוק כדי להתפלל, כמו שא"צ לפסוק מת"ת להתפלל למי שתורתו אומנתו.
בית יוסף[עריכה]
ובבואו להתפלל ישהא מעט קודם שיקום להתפלל, דתנן חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת וכו' — משנה בריש פרק אין עומדין (דף ל:):
ומה שכתב: ושעה אחת אחר התפילה וכו' עד אלא מתוך שמחה — הכל שם (דף לא.)-(דף לב:). ופירש רש"י: מתוך שמחה. כגון דברי תנחומין של תורה, כגון סמוך לגאולת מצרים, או סמוך ל"תהלה לדוד", שהוא של שבח ותנחומין, כגון "רצון יראיו יעשה", "שומר ה' את כל אוהביו", וכגון מקראות הסדורות בתפחלת ערבית, "כי לא יטוש ה' את עמו" וכיוצא בהם:
ומה שכתב: ולכך נהגו לומר אשרי ופסוקי דזמרה קודם תפילה וכו' — כן כתבו שם התוס' והרא"ש והמרדכי:
ומה שכתב: אין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה — שם (דף לא.), אין עומדין להתפלל לא מתוך דין ולא מתוך דבר הלכה, אלא מתוך הלכה פסוקה. ופירש רש"י: הלכה פסוקה. שאינה צריכה עיון, שלא יהא מהרהר בה בתפילתו:
ירושלמי: ר' ירמיה אומר לא יעמוד אדם להתפלל אלא מתוך הלכה — כתבו הרא"ש שם:
ומה שכתב: העוסק בצרכי ציבור כעוסק בתורה דמי — גם זה ירושלמי, כתבו הרא"ש שם:
ומה שכתב רבינו שיש מפרשים אותו לעניין שא"צ לפסוק כדי להתפלל — כן נראה מדברי הרמב"ם בפרק ו מהלכות תפילה, וכן נראה מדברי סמ"ג סימן י"ט:
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
ובבואו להתפלל וכו' עד ותניא אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק וכו' נראה דה"ק מצוה מן המובחר הוא שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש פי' באימה והכנעה אלא כיון דאין כל אדם יכול ליזהר להכניס בלבו הכנעה ואימה אלא תמיד טוב לב במשתה ושמחה לכך שנינו באידך ברייתא דמ"מ אין עומדין להתפלל מתוך שחוק וכו' אלא מתוך שמחה של מצוה דבזה יוכל כל אדם ליזהר שלא יעסוק קודם תפלה בשום שחוק ושמחה אלא בשמחה של מצוה ולכך נהגו וכו' עד שעוסק בד"ת וכדי שלא נבין דה"ה דבר הלכה נמי שרי שהרי הדינין וההלכות הוא עיקר התורה על כן אמר ותניא אין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה וכו' אבל מתוך הלכה שאינה פסוקה אסור ואף על פי דבהלכה פסוקה נמי לית בה שמחה כמו אשרי ופסוקי דזמרה דאית בהו שמחה לפי שהפסוקים שבהם הם דברי תנחומין כגון רצון יראיו יעשה שומר ה' את כל אוהביו וקודם תפלת ערבית איכא נמי פסוקים כי לא יטוש ה' את עמו וכיוצא בהם כמו שפי' רש"י מ"מ איכא כמו מתוך שמחה שהתורה משמחתו דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב ולשון ישרים משמע הלכה פסוקה ומ"ש ירושלמי ר' ירמיה וכו' נראה דהביא הירושלמי כדי לפרש אותו דמ"ש מתוך הלכה בסתם פי' ג"כ שתהיה פסוקה דכיון דאיכא לפרש שאינם חולקין הבבלי עם הירושלמי ניחא טפי מלומר שהם חולקין. מיהו ודאי מצוה מן המובחר לעמוד בתפלה מתוך כובד ראש שפירושו באימה ובהכנעה אלא דהיכא דלא נכנס בלבו אימה והכנעה עכ"פ לא יעמוד להתפלל מתוך שחוק וכו' וכדפי':
דרכי משה[עריכה]
(א) כתב הר"י פרק אין עומדין דף כ"ד ע"א, שתהא בלא מחלוקת, וגם לא תהא חמורה הצריכה עיון שלא יהרהר בה, עכ"ל. וכן משמע מפירוש רש"י פרק אין עומדין: