שולחן ערוך אורח חיים רצד א
שולחן ערוך אורח חיים · רצד · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אומרים הבדלה בחונן הדעת ואם טעה ולא הבדיל משלים תפלתו ואינו חוזר מפני שצריך להבדיל על הכוס ואם טעם קודם שהבדיל על הכוס צריך לחזור ולהבדיל בתפלה:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
אומרים הבדלה וכו'. כתב ב"י בשם א"ח אין מתחילין באתה חוננתנו לפי שמשנה מטבע שטבעו חכמים אלא מתחיל באתה חונן עד וחננו מאתך ומתחיל אתה הבדלת בין קודש לחול וכ"כ הרמב"ם וסדר רע"מ עכ"ל והעולם נוהגין לומר אתה חוננתנו שאין זה נקרא שינוי מטבע שהכל ענין א' הוא עכ"ל ב"י. וכ"כ רש"ל בשם רבינו מנחם ומהר"ר יעקב פאלק דטועים האומרים אתה חוננתנו ואתה חונן אלא אתה חוננתנו כו' עכ"ל ובלבוש כת' שי"ל תרווייהו והאריך מאוד לפרש צורך הכפל גם מו"ח ז"ל הסכים לומ' תרווייהו אך תי' תירוץ אחר על הכפל ולעד"נ ברור בראיי' לומר תרווייהו דהיינו כיון שכת' הטור סי' קי"ז לענין הזכרת טל ומטר וז"ל ובאשכנז אין משנין בה כלל אלא ששואלין בה מטר א"כ ה"נ כאן דאמרי' בגמ' שמזכירין הבדלה בחונן הדעת הוה ג"כ המשמעות כן שאין משנין הברכ' אלא מזכירין בה אתה חוננתנו שהוא הבדלה והכפל נ"ל דל"ק כלל דתחילה אומר על חכמה ובינה שנתן הש"י דרך כלל בכל עניני התורה ועכשיו במ"ש מוסיף בה מעין המאורע דהיינו חכמת ההבדלה כמ"ש הטור בהדיא סי' קט"ו וז"ל ומבדילין בה במ"ש וי"ט משום שהיא חכמה שמה שהאדם מבדיל בין דבר לדבר חכמה הוא לו לכך קבעוהו בברכת חכמה עכ"ל הרי מבואר כדברי שמזכירין חכמת ההבדלה בתוך שאר החכמות שבברכה ותו לא מידי כנלע"ד ובמ"ש בלבוש שצ"ל ב"פ וחננו מאתך כו' אין להשגיח בזה כל עיקר אלא יאמר וחננו מאתך אחר גמר אתה חוננתנו כו':
צריך לחזור ולהבדיל בתפלה. פי' יחזור ויתפלל ויבדיל אע"ג דקי"ל טעם מבדיל פי' שיכול להבדיל על כוס אחר שאכל מ"מ כיון שאכל באיסור קרינן ביה טעה:
מגן אברהם
(א) בחונן הדעת: מפני שאסור לתבוע צרכיו קודם הבדלה [ירושלמי רשב"א סי' תשל"ט] מנהג פשוט לומר אתה חונן וכו' עד לאנוש בינה ואח"כ אתה חוננתנו ועיין בלבוש וב"ח שהאריכו בזה: ואם שכח להתפלל מתפלל שחרית ב' ואינו מזכיר אתה חוננתנו [רדב"ז ח"א שס"א] וצ"ע דמתחלה שהיו מבדילין בתפלה דודאי הי' צריך להבדיל ביום א' ועכשיו ג"כ צריך וכ"מ בגמ' דאם הבדיל על הכוס קודם שהתפלל אף על פי כן צריך להבדיל בתפילה דעיקר תקנת' הוא להבדיל בתפילה עיין ביורה דעה סימן שמ"א עיין סוף סי' רצ"ט ואין בידי גוף התשוב' לעיין בה:
(ב) ואינו חוזר: ועכ"פ אסור במלאכה עד שיאמר המבדיל כמ"ש סוף סי' רצ"ט:
באר היטב
(א) ואינו חוזר: ועכ"פ אסור במלאכה עד שיאמר המבדיל כמ"ש סוף סי' רל"ט. ואם שכח להתפלל מתפלל שחרית ב' ואינו מזכיר אתה חוננתנו רדב"ז כנה"ג. ומ"א הניח בצ"ע ע"ש.
(ב) ואם טעם: כצ"ל.
(ג) בתפלה: פי' יחזור ויתפלל ויבדיל בתפלה אע"ג דקי"ל טעם מבדיל עיין ט"ז ובהרא"ש.
משנה ברורה
(א) אומרים הבדלה וכו' - ואפילו אם נזדמן שהבדיל על הכוס מקודם מ"מ צריך להבדיל בתפלה ג"כ. ואי עיקר מצות הבדלה היא דאורייתא או דרבנן עיין במה שנכתוב לקמן ריש סימן רצ"ו:
(ב) בחונן הדעת - וקבעוה בברכה זו מפני שאסור לתבוע צרכיו קודם הבדלה. מנהג פשוט לומר אתה חונן וכו' עד לאנוש בינה ואח"כ אתה חוננתנו וכו' וחננו מאתך וכו' [אחרונים] ואם התחיל מאתה חוננתנו ואילך יצא. אם שכח להתפלל מתפלל שחרית שתים ואינו מזכיר אתה חוננתנו לא בראשונה ולא בשניה בד"א כשכבר הבדיל מאתמול על הכוס אבל אם לא הבדיל כלל דיש עליו עדיין חיוב מצות הבדלה יזכיר אתה חוננתנו בשחרית בתפלה שניה שהיא להשלמה ואח"כ צריך להבדיל ג"כ על הכוס כדלקמן סימן רצ"ט ס"ו:
(ג) ואינו חוזר מפני וכו' - היינו דלכתחלה מצוה להבדיל בין בתפלה ובין בכוס והכא בדיעבד סומך עצמו על מה שיבדיל אח"כ על הכוס ומ"מ אסור לע"ע במלאכה עד שיבדיל בכוס או שיאמר עכ"פ המבדיל בין קודש לחול וכמ"ש סוף סימן רצ"ט:
(ד) ואם טעם וכו' - ואע"ג דקי"ל בסימן רצ"ט ס"ה דאם טעה ואכל קודם הבדלה יכול להבדיל אח"כ מ"מ כאן דטעה גם בתפלה קנסינן ליה וצריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה:
ביאור הלכה
(*) אומרים הבדלה בחונן הדעת: עיין במ"ב מה שכתבנו לענין אם שכח ולא התפלל ערבית והטעם בזה דהנה המעיין בהרדב"ז יראה דהוא סובר דבכל גווני אינו צריך להזכיר אתה חוננתנו בשחרית והמ"א סובר דבכל גווני צריך להזכיר והיינו בתפלה שניה שהיא להשלמה וכמו שפירשו התו"ש והפמ"ג [דלפירוש הגרע"א שהוא בתפלה ראשונה יקשה אמאי אמרו בגמרא דטעה ולא הבדיל בתפלה אינו חוזר מפני שאומרה אח"כ על הכוס ומשמע דיוצא בזה ואמאי יאמרנה ג"כ עוד בתפלת שחרית דהא עיקר תקנתא הוא בתפלה וכקושית המגן אברהם ועוד דאמאי כתב השו"ע בס"ב דאם סובר שאף למחר לא יהיה לו כוס צריך לחזור ולהתפלל ואמאי הא יוכל לקיים מצות הבדלה בתפלת שחרית דהא עיקר תקנתא בתפלה היה ועדיף מכוס אלא ע"כ דעיקר הבדלה נתקן בתפלת ערבית ולא בתפלת שחרית ונהי דקודם שהתקינו להבדיל על הכוס [וכדאיתא בגמרא] ע"כ היה הדין דאם לא הבדיל במוצ"ש בתפלה או שלא התפלל ערבית כלל היה צריך להבדיל בתפלת שחרית אבל לאחר שנתקן על הכוס אין שייך שם הבדלה בתפלת שחרית כלל אלא דסברת המגן אברהם דכיון שהוא מתפלל בשחרית תפלה שניה בשביל ערבית יש לה דין תפלת ערבית וצריך להזכיר בה הבדלה] ועיין בא"ר דנשאר בצ"ע אם כהרדב"ז או כהמ"א דקושית המגן אברהם שהקשה על הרדב"ז אינה קושיא להמעין בהרדב"ז גופא וכמו שהעיר כבר הברכי יוסף [והאמת שלא היה לפניו ספר הרדב"ז כ"א מה שהעתיקו העו"ש בקצרה] וע"כ נראה לענ"ד להכריע כמו שכתבתי דאם לא הבדיל מאתמול כלל שיש עליו עדיין עצם החיוב וכמו שכתב הרא"ש בפרק מי שמתו לענין אונן ע"ש היטב יזכיר עתה בתפלה והיינו בתפלה שניה וכמו שהכרחתי מדברי השו"ע דבתפלה ראשונה אין להזכיר כלל אבל אם כבר הבדיל בלילה על הכוס שכבר יצא בעצם המצוה אין כדאי להזכיר עתה בתפלה דאולי לא נתקן השלמה לדבר שיכול לצאת בו מצד אחר וכמו שכתב הרדב"ז:.
(*) ואם טעה ולא הבדיל וכו': הוא הדין ביו"ט שחל במוצ"ש אם לא אמר 'ותודיענו' אינו חוזר, מפני שמזכיר אח"כ הבדלה על הכוס של קידוש. ואם טעם אז אחר התפלה קודם שאמר הקידוש של יקנה"ז ג"כ צריך להחזיר לראש התפלה כמו במוצ"ש, דכי משום שאכל גם קודם קידוש איתגורי איתגור [פמ"ג]:.
(*) ואם טעם קודם שהבדיל: עיין בא"ר ובחדושי רע"א שהביאו בשם הרשב"א דה"ה אם עשה מלאכה אז קודם הבדלה [והיינו בשלא אמר המבדיל מתחלה] ובספר קובץ על הרמב"ם מפקפק בדין זה של הרשב"א למעשה והביאו בפתחי תשובה ע"ש והיינו מפני שהרמב"ם לא הביא דין זה של הטוש"ע כלל ומשמע דלא מפרש כן את מה שאמר הגמרא דטעה בזו ובזו כמו שמפרשי הרשב"א והרא"ש ותר"י [וכן מפירוש רש"י משמע דלא מפרש כן וכן בספר אור זרוע פירש בו פירוש אחר ע"ש דהיינו שטעה בהבדלה גופא] וע"כ לענין מלאכה עכ"פ אין להחמיר בדיעבד לחזור ולהתפלל מאחר שלא הוזכר בהדיא בתר"י והרא"ש ויש לסמוך בזה על הרמב"ם:.
(*) צריך לחזור ולהבדיל בתפלה: אפשר דדוקא אם לא הבדיל עדיין על הכוס ובא לפנינו לשאל אז הדין דיחזור ויבדיל בתפלה ואח"כ על הכוס אבל אם עבר והבדיל על הכוס אחר שטעם שוב אין צריך לחזור ולהבדיל בתפלה כיון שמ"מ כבר יצא מצות הבדלה [פמ"ג] ובדה"ח סתם דאין חילוק בזה:.