ביאור:יהושע ב כג
יהושע ב כג: "וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר, וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן. וַיְסַפְּרו לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ב כג.
וַיְסַפְּרו לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם[עריכה]
וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים[עריכה]
שני המרגלים, כפי שרחב המליצה להם, ישבו בהחבא במערה בהר, וחיכו שלושה ימים או יותר, עד שראו את הרודפים חוזרים לעיר, אחרי שהרודפים התיאשו לתפוס אותם במעברות הירדן.
הם לא ניסו לרדת מההר, ולא ניסו להתקרב לירדן ולחצות אותו.
סביר שהיה להם מים ואוכל בכמות מספקת, והם לא רעבו לאוכל או היו על סף מוות מצמא.
מלך יריחו חשב שהם לא למדו דבר, ולא חשב שהם יכולים לספר ליהושע דבר בעל ערך.
בזמן שהם היו בהר, הם ראו שמלך יריחו לא שולח משלחות לבקש עזרה ממלכים אחרים. הם ראו שמלך יריחו לא מכין את הצבא שלו להתקפת פתע על יהושע, ולא מרכז כוחות לאורך מעברות הירדן כדי לחסום או לתקוף את יהושע בזמן החציה.
וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן[עריכה]
הכתוב לא מסביר איך הם עברו את הירדן. סביר שנשארו שומרים על מעברות הירדן, אולם לא ברור למי הם היו נאמנים ומה הם עשו לאנשים שניסו לעבור.
- ייתכן שיהושע השתמש בדגלים, עשן או אש כדי להעביר להם פקודות והוראות.
- סביר שיהושע שלח קבוצת חיילים לצד המזרחי של מעברות הירדן ואיים על שומרי הגשר לא להעיז לפגוע במרגלים השבים בגלוי.
- ייתכן שהם עברו את הירדן מערבה בסתר. ייתכן שהם השתמשו בסירה, דוברה או חבל. ייתכן שהם השתמשו באותה דרך כדי לחצות את הירדן בדרך חזרה מזרחה.
וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן[עריכה]
יהושע בן נון הוא המנהיג העליון של בני ישראל. מעמדו כמלך. אולם נראה שהוא לא הקפיד להיות כפרעה שאי אפשר להתקרב אליו, או כמשה שגם הוא שמר מרחק לאחר מעשה העגל.
יהושע שלח את המרגלים, והרשה להם להופיע ולהראות לפניו מיד כאשר הם שבו למחנה.
וַיְסַפְּרו לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם[עריכה]
"הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם" - שרש 'מצא' - דברים שקרו להם ומה הם מצאו.
רחב אמרה להם: "יָדַעְתִּי, כִּי נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם" (ביאור:יהושע ב ט). המילה "יָדַעְתִּי" מראה ששאר דבריה הם רק הבעת דעה. המרגלים אומרים ליהושע כאילו שזאת עובדה: "כִּי נָתַן יְהוָה בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ; וְגַם נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ" (ביאור:יהושע ב כד). דברי המרגלים הם המסקנה שלהם, בהתבסס על דברי רחב. אולם אנו לא יודעים שהם מומחים שיכולים להגיע למסקנה הזאת, בהתבסס על עובדות בשטח.
סביר שהמרגלים סיפרו גם אודות רחב והדברים שהם מצאו בביתה:
- חומת העיר היא חלשה ומעורערת ביותר. החומה בנויה מבתים שיש להם קירות משותפים. קירות הבתים עשויים מלבני חמר ותבן מיובשים בשמש, מודבקים אחד לשני בטיט. הגגות עשויים מקורות עץ מכוסים בעלי דקל, שתי וערב, ומכוסים בטיט וזפת. גובה הבתים הוא כשלוש או יותר קומות. לא היו קורות אלכסוניות לחיזוק או קשתות אבן. גג החומה שייך לבתים פרטיים ולא עומד לשרות הצבא. האנשים שגרים בחומה חפרו וחוררו לעצמם חלונות בקיר החומה החיצונית. הבתים חורקים ואינם יציבים. רק החיבור לבתים השכנים מחזיק אותם ניצבים. החומה לא מעוגנת לקירות הבתים או לקורות הגג. בדחיפה החוצה קיר החומה של בית אחד יפול החוצה, ואז כל החומה תיפול אחריו במעגל. (בבניה עם אותן חולשות, מוטט שמשון את המבנה הפלישתי (שופטים טז ל).
- לעיר יש שער חזק והם סוגרים אותו בשעות החשכה. רחב השאירה את החבל שבו ירדנו ויצאנו מהעיר. אפשר לטפס בו חזרה לתוך העיר דרך הבית שלה.
- כשהינו בהר לא ראינו שליחים ממלך יריחו לשאר מלכי כנען. לא ראינו תנועות צבא לאף כיוון, למרות שמלך יריחו התרגש לתפוס אותנו.
- אין צבא ליד מעברות הירדן, או בדרך מיריחו למעברות.
- חיילי יריחו לא מסורים או מוכשרים. אחרי שלושה ימים הם התיאשו וחזרו הביתה בלי להשלים את משימתם.
- רחב הסתכנה למעננו, והעדיפה לעזור לנו על פני מלך יריחו.
ליהושע היה נסיון אישי בבניה מלבנים[עריכה]
יהושע היה עבד במצרים לפני יציאת מצרים, אולם הוא הורשה להכנס לכנען כי כלב בן-יפונה והוא טענו ש"עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (במדבר יג ל), ולכן, למרות שהם נולדו במצרים, אלוהים הרשה להם להכנס לכנען, ככתוב: "אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ, כִּי אִם כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן" (במדבר יד ל), ומשה הודיע: "כִּי אָמַר יְהוָה לָהֶם: מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר; וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ, כִּי אִם כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן" (במדבר כו סה). כיוון שיהושע היה במצרים כאיש בוגר, סביר שגם הוא עבד בהכנת לבנים לבניה, והתלונן: "תֶּבֶן אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ, וּלְבֵנִים אֹמְרִים לָנוּ עֲשׂוּ" (שמות ה טז).
מכאן ניתן להבין שכשיהושע שמע אודות הבניה ביריחו, הוא מיד הבין שבית בגובה חומה, כשלוש קומות או יותר, עשוי מלבנים - אינו יציב ומט לפול, במידה והוא יהיה עמוס במשקל, מורעד ומתנדנד.
עכשו יהושע יכול להחליט איך להתקדם ואיך להתקיף את יריחו.