ביאור:יהושע ב יג
יהושע ב יג: "וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי, וְאֶת אַחַי וְאֶת אחותי (אַחְיוֹתַי), וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם, וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ב יג.
וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת[עריכה]
וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי[עריכה]
רחב היתה זונה, וניתן להבין שהיא לא מכרה מזונות, כי לא נאמר שהיו לקוחות נוספים בביתה, לרוב חנות מכולת או מלון לא מתנהלים בבית, ובנוסף היא בפרוש אמרה "כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים" (ביאור:יהושע ב ד), ו'לבוא אל' זה במשמעות של מגע מיני, ככתוב: "וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיו, לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב טז כב).
סביר שהיו בעיות במשפחה שלה, וכך היא הפכה לזונה בעיר. לא ברור אם המשפחה נידתה אותה, ובבושה ניתקה כל קשר איתה. לפי הסיפור נראה שהיא היתה מפורסמת ומצליחה במקצועה. נכבדי העיר היו לקוחות שלה וכך היא למדה אודות המצב הפוליטי. היא רכשה בית בחומה בתוך העיר, דבר שעולה הרבה כסף ואנשים בקושי מוכרים בית בעיר שהוא נחלה משפחתית לדורי דורות. היא היתה משכילה וידעה את תולדות בני ישראל במצרים ובמדבר.
למרות שייתכן שבעבר היחסים עם משפחתה היו רעים, עכשו היא חושבת עליהם, ומוכנה לדרוש שיעזרו להם.
רחב מקיימת את הדיברה "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ יא), והיא אפילו מוסיפה את אחיה ואחיותיה.
וְאֶת אַחַי וְאֶת אחותי (אַחְיוֹתַי), וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם[עריכה]
רחב הגדילה את בקשתה והוסיפה גם את אחיותיה ואחיה, ועוד מיד הוסיפה "וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם".
רחב ביקשה להציל את כל המשפחות של בית אביה, בבתיהם שלהם ברחבי העיר, ולא רק אלו שיבואו לביתה שלה. והיא עוד הוסיפה: "וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם" כולל את ילדיהם, חתנים וגיסים, מקנה וצאן, בתים, רהיטים ותכשיטים. כיוון שבתקופה ההיא אנשים התחתנו בתוך השבט והעיר, זה יכול להיות חצי מהעיר, אם הולכים למקסימום. אפילו המלך יכול להיות אחד מבני הדודים שלה מדרגה מספיק רחוקה.
לא ברור אם היא הגישה את זה כדרישה התחלתית מירבית, בלי כוונה לדרוש הכל, ואכן בהמשך היא צימצמה את זה רק לנפשות/אנשים, ולא בתים ורכוש דומם, ככתוב: "וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת".
וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת[עריכה]
רחב צימצמה את ההצלה לנפשות בלבד, ולא לעצמים דוממים של רכושם.
המילה "נַפְשֹׁתֵינוּ" יכולה לכלול מקנה וחיות, כי גם להם יש נפש, כפי שכתוב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" (ביאור:בראשית א כ).
בגלל שהבקשה לא היתה ברורה, המרגלים הגבילו את הנפש, לכל הנפש שתהיה בבית של רחב בזמן המלחמה.
רחב תזמין את האנשים שהיא רוצה להציל. כמובן היא לא תסביר למה היא עושה זאת, ואפילו לא תגיד שזה סוד. אם היא תסביר, אז לבטח מישהו יספר לאחרים, ומידהו כבר ילשין לרשויות. היא פשוט תזמין את המשפחה, ומי שיבוא יבוא. מי שחושב שלא ראוי לבקר את הזונה המשפחתית, שישאר בביתו בכבוד. כך חתני לוט צחקו על לוט וסרבו לנוס מהעיר איתו, למרות שהוא הסביר להם, ואיפשר להם להזהיר את כל אנשי העיר (ביאור:בראשית יט יד).