ביאור:יהושע ב כב

יהושע ב כב: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ הָהָרָה, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים. וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְלֹא מָצָאוּ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ב כב.

וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים

מה עשו המרגלים בהרים

רחב שלחה את המרגלים אל ההרים :

נאמר: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ הָהָרָה, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים. וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְלֹא מָצָאוּ. וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר, וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן; וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם" (ביאור:יהושע ב כג).

בהרים יכולים המרגלים להמשיך בריגול, וכך הם למדו שלא מגיעה עזרה מערים אחרות, ומלך יריחו לא שולח בקשות לעזרה.

טענתי שהמרגלים המשיכו בריגול בהרים:

משום שהמרגלים נקראים בפרק ו', כשבאים להוציא את רחב וביתה, בשם "שניים האנשים המרגלים את הארץ",
וכן משום שאין סיבה להניח שהמרגלים לא ינצלו את שלושת הימים המיותרים להמשך ריגול (ולימוד תורה, כמובן...).
ניתן להוסיף לכך גם את היחס בין הרודפים ש"לא מצאו", לבין המרגלים ששבים ליהושע ומספרים "את כל המוצאות אותם". הם – בניגוד לרודפים, מצאו!

וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים

לא ברור מתי יהושע שלח את המרגלים ליריחו.
לפי סדר הפסוקים, אלוהים הודיע ליהושע "חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ" (ביאור:יהושע א ו), ואחר כך, תוך זמן לא ידוע, יהושע הודיע לבני ישראל: "הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (ביאור:יהושע א יא). אם רק לאחר שיהושע הודיע לעם שעוד שלושה ימים הם יעברו את הירדן, הוא שלח את המרגלים, והם ישבו בהר שלושה ימים, אז המרגלים חזרו ודיווחו על תוכניות ההגנה של יריחו והכנענים רק אחרי שבני ישראל חצו את הירדן, והדבר לא נראה הגיוני.

ניתן לחשוב על האפשרויות הבאות, הן אין מוקדם ומאוחר בתורה:

יהושע שלח את המרגלים ליריחו לפני שהוא הודיע לעם שהם יעברו את הירדן עוד שלושה ימים. רק לאחר שהם שבו והודיעו לו שיריחו וכנען לא עושים דבר כדי למנוע את חצית הירדן, הוא פרסם את הודעתו.
יהושע שלח את המרגלים ליריחו אחרי שהוא הודיע לעם, וכך המרגלים ידעו שהם חייבים לשוב תוך שלושה ימים. כאשר המרגלים ראו שהרודפים חוזרים ליריחו, הם עזבו את ההר לפני שלושת הימים, כי כך בפרוש כתוב: "וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים", ואין ספק שהרודפים לא המשיכו לחפש במשך שלושה ימים מלאים. הרודפים יצאו בלילה חיפשו וחיפשו. הגששים לא מצאו עקבות בחול ובסלעים, כי המרגלים התחילו את התנועה שלהם מחלון ביתה של רחב. למחרת לעת ערב, אחרי יממה שלמה, הרודפים הבינו שהם לא ימצאו את המרגלים, שבו למלך, המרגלים ראו אותם שבים, עזבו את ההר, ושבו ליהושע לפני סוף שלושת הימים.
המרגלים היו בהר בדיוק במשך שלושת הימים שבהם יהושע הכין את העם לחציה, והם שבו בערב לפני יום החציה.
המרגלים היו בהר, והם התקדמו בלילות (עם ירח) חזרה ליהושע בהרים, ולא ירדו לדרכים. כך ברגע שהרודפים הסתובבו וחזרו, מיד הם ירדו מההר, חצו את הירדן ושבו ליהושע.
במידה והמרגלים שבו אחרי שיהושע חצה את הירדן, אז כנראה שליהושע היו מרגלים נוספים על הגבעות מסביב לאזור החציה, שדיווחו לו בעזרת עשן, אש, דגלים או שופרות, שהכנענים לא מארגנים מלחמה, ואין מה לדאוג בזמן חציית הירדן.

וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְלֹא מָצָאוּ

ככתוב, הרודפים חיפשו את המרגלים רק בדרכים. הם לא חיפשו בשדות, בוואדיות, ובמערות. הם התחילו במרדף בחושך, ולא ידעו שהמרגלים ירדו מחלון בחומה - כך שהם לא מצאו עקבות בחול. הם יצאו בהנחה שהמרגלים ילכו בדרך הישרה למחנה יהושע, וכך הם נעו לאורך הדרך ולא מצאו דבר.

הרודפים בררו עם שומרי הגשר על הירדן עם אנשים חצו את הגשר בלילה, וכך הם הבינו שהמרגלים ברחו להר ומתחבאים שם. הרודפים נערכו לאורך הירדן כדי לתפוס כל נסיון חציה בשחיה, למרות שהירדן היה גועש ומלא עד גדותיו, בתקופת הקציר. סביר שאחרי שלושה ימים הם הניחו שהמרגלים אבדו במדבר וייתכן שהם גוססים מחוסר מים. למרות שלא נאמר שרחב נתנה להם מזון ומים, סביר שהיא נתנה להם, כי היא אמרה להם לחכות בהר שלושה ימים (ביאור:יהושע ב טז).

ייתכן שיהושע ראה את הרודפים מתקרבים לירדן, מסתובבים אחורה, וחוזרים ליריחו. הוא הבין שהם רודפים אחרי אנשיו - מתוך זה הוא הבין:

המרגלים שלי היו בעיר, והצליחו לקבל מידע שמלך יריחו חושב שזה חשוב.
המרגלים זוהו אבל לא נתפסו.
הם רדפו אחרי המרגלים שלי.
המרגלים חיים.
מצבם לא טוב כי יכול להיות שיגמר להם האוכל והמים.
אין צבא בדרכים שילכוד את המרגלים הבורחים, כי בעזרת אש, דגלים או שופרות אפשר היה להורות לצבא ללכוד את הבורחים, ולא היה צריך לשלוח את הרודפים.

כך, עוד לפני שהמרגלים שבו וסיפור את דברי רחב, יהושע הבין שיריחו לא מארגנת התקפה עליו או הגנה על העיר, הוא הבין שאין סכנה לעבור את הירדן.

מקורות

על-פי מאמר של נריה קליין שפורסם לראשונה בכפית התשס"ז - מדור הנ"ך המסובך 3 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-11.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מה עשו המרגלים בהרים

קיצור דרך: tnk1/nvir/yhojua/ya-02-22