ביאור:יהושע א ו
יהושע א ו: "חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה, אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע א ו.
כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה[עריכה]
חֲזַק וֶאֱמָץ[עריכה]
אלוהים מעודד וממריץ את יהושע: "חֲזַק וֶאֱמָץ".
אדם יכול להיות חזק ולא אמיץ, או אמיץ ולא חזק - (It’s not the size of the dog in the fight, but the size of the fight in the dog. (Mark Twain))
חוזק זה הגוף, אומץ זה הנפש. כך גם אלוהים אמר ליהושע, "לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ" (ביאור:יהושע א ה) במשמעות: 'אתמוך בגופך ובנפשך ולא אתן להם לפול.'
ניתן להבין שאלוהים חושב שיהושע מרגיש קטן וחלש, ולא מאמין שבני ישראל יכנסו לכנען, ילחמו וינצחו את "שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד" המלכים (יהושע יב כד). יהושע היה נערו של משה, ככתוב: "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר" (שמות לג יא). כאשר המרגלים חזרו מכנען, ללא תמיכה מיהושע בן נון, רק כלב בן יפונה היה זה שטען נגד כל שאר המרגלים, שנוכל לכבוש, ככתוב: "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר: עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (במדבר יג ל). רק לאחר שיהושע ראה את תגובת משה ואהרון הוא הצטרף לכלב בן יפונה ותמך ברצון משה נגד עשרת נציגי השבטים, שסרבו להעיז לכבוש את כנען.
אלוהים חוזר ומעודד את יהושע מספר פעמים לפני מלחמות:
- "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד" (ביאור:יהושע א ז).
- "הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת" (ביאור:יהושע א ט).
- "קֻם לָךְ; לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ" (יהושע ז י), לאחר התבוסה הקלה לאנשי העי בה אבדו "כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ" מלוחמיו של יהושע (יהושע ז ה).
- "אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת, קַח עִמְּךָ אֵת כָּל עַם הַמִּלְחָמָה, וְקוּם עֲלֵה הָעָי" (יהושע ח א).
- "אַל תִּירָא מֵהֶם, כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים. לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ" (יהושע י ח).
- "אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם, כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל" (יהושע יא ו).
נראה שלאלוהים לא היתה ברירה אלא למנות את יהושע כיורשו של משה, אבל ראה את חולשותיו ולכן לחץ ועודד אותו, ולא נתן לו לפול או להשתמט.
כִּי אַתָּה תַּנְחִיל[עריכה]
אלוהים מודיע ליהושע "אַתָּה" ורק אתה "תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה". אתה תוביל את העם, תנחה אותו, תכבוש את הארץ ותתן לשבטים נחלה לפי המשפחות של בני יעקב.
אלוהים קבע שיהושע לא ימות תוך זמן קצר, לא מפגיעת אויב, מחלה, או תאונה.
אלוהים לא הבטיח ליהושע כפי שהוא נשבע ליעקב: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (ביאור:בראשית כח טו), ואכן יהושע לא הצליח לגמור את המשימה ככתוב: "וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים, וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ" (יהושע יג א). אלוהים לא אמר שיהושע יכבוש את כל הארץ. אלוהים דייק בדבריו, והגביל את משימתו של יהושע להנחיל נחלות לבני ישראל, למרות שהם לא גמרו לכבוש אותן. המלחמה תמשך שנים רבות לאחר מות יהושע, עד שדוד ישלים את כיבוש הארץ.
אלוהים היה צריך להוסיף תפקידים ליהושע. יהושע היה צריך לאמן ולמנות מנהיג אחריו, וליצור מערכת של העברת השלטון בצורה מסודרת מדור לדור. יהושע נכשל ולא עשה זאת, וכך הגענו לתקופת "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שופטים יז ו), ככתוב: "וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט, יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם. לֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה" (שופטים ב יט).