ביאור:יהושע ב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יהושע ב טו: "וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן, כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ב טו.


וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן[עריכה]

הַחַלּוֹן[עריכה]

"חַלּוֹן" - פתח בקיר, במבנה או בחלל סגור, אֶשְׁנָב, צֹהַר (מילוג). יש חלונות בגדלים שונים אולם הם לא מיועדים למעבר של אנשים כמו דלת, אלא רק לאור ואויר. כמובן ניתן לעבור דרך חלון מספיק גדול.

פתאום אנו שומעים על חלון בחומה שפונה החוצה. סביר שהמרגלים לא ידעו שיש חלון כזה, אחרת הם היו יכולים לקחת מצעי מיטה, לעשות חבל ולברוח דרך החלון בחושך, בלי עזרתה של רחב. הם לא האמינו שקיים חלון כזה בחומת הגנה של עיר. ניתן להבין שחלונות בחומה היתה תופעה מיוחדת ליריחו שבה היו בתים בחומה, וכמובן שהדירים רצו יותר חלונות, וחפרו ופתחו לעצמם חלונות בלי חשבון.

כאשר בונים חלון חייבים לתכנן תמיכה לקירות ולגג שנשענים על קיר הבית. לא בטוח שהבית של רחב נבנה מהקרקע כלפי מעלה, ומראש תוכנן חלון עם תמיכות בצידו, וקורה תומכת בראשו, כפי שבנו הכנענים או קשת אבנים כפי שבנו הרומאים. לא מקובל שיש חלונות בקיר חומת הגנה של עיר, מלבד אשנבים צרים לירי. לא נראה שהחלון של רחב שימש להגנת העיר. ייתכן שרחב פשוט חפרה וחצבה בלבנים של החומה, ויצרה לעצמה פתח המלטות, כדי לאפשר ללקוחותיה לברוח מנשותיהם. ואכן הבעיה הראשית של המלך היתה כל אותן חפירות בחומה, ולכן הוא ואנשים מתלוננים על המרגלים שהם באו "לַחְפֹּר אֶת כָּל הָאָרֶץ" (ביאור:יהושע ב ב-ג).

במידה ובעלי בתים אחרים עשו כמוה, והיו אלפי או רבבות חלונות בחומת העיר שנבנו ללא תכנון, אישור או הגבלה, אז זה החליש בצורה משמעותית את חוזקה של החומה. ניתן להבין שהיה רבוי חלונות, כי המרגלים אומרים לרחב: "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי, בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ" (ביאור:יהושע ב יח), ולכן היא היתה חייבת לסמן את האחד הזה מכל השאר. בזמן שבני ישראל הקיפו את העיר, סביר שכל אנשי העיר עלו על החומה וצפו בהם מסתובבים סביב העיר יום אחרי יום. עומס אלפי האנשים על גג החומה, ותנועת רתיעת הפחד המשותפת שלהם, כאשר בני ישראל הקימו צעקות ונעו לכיוון העיר, גרמה לחומת החמר המוחלשת בחללי דירות וחלונות, לקרוס תחתיה.

חֶבֶל ... חַלּוֹן[עריכה]

סביר שבהתחלה הם ירדו מהגג, והיא לקחה אותם לחלון, כי לגג אין חלון. כאשר הם ירדו קומה היה צריך חבל יותר קצר כדי להגיע לקרקע.

המרגלים ראו שרחב מביאה חבל ארוך וכבד לחלון והבינו איך היא תעזור להם להמלט מהעיר, ושהם לא יצטרכו לעבור בשער העיר. מעניין שהיה ברשותה חבל מספיק חזק וארוך. נראה שהיא כבר השתמשה בחבל הזה בעבר מספר פעמים, כדי לעזור לגברים (בעלים) להמלט מנשותיהם. ייתכן שזאת הסיבה שהיא קנתה בית בחומת העיר כדי שיהיה לה חלון שיאפשר לבעלים (ערומים) להמלט מהעיר, והיא תזרוק להם את הבגדים החוצה. נראה שהיה לה נסיון רב לשקר לנשים שהבעל שלהם לא היה אצלה, וכך, לשקר לחיילים, לא גרם לה להתרגש בכלל.

לפי הכתוב היא הורידה אותם בעד החלון, וזה לא סביר שהם יתחילו לדבר ולסכם בזמן שהם מתחלקים על החבל. סביר שהמילה "וַתּוֹרִדֵם" פונה לירידה מהגג בלבד.

כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה[עריכה]

שכונת חצר היא סוג בניה כאשר מספר בתים נבנים מסביב לחצר, עם שער כניסה יחיד מאובטח, והצד החצוני של קבוצת הבתים משמשת כחומת מגן, ורק מספר חלונות בגובה רב.

בעיר יריחו החצר נעשתה גדולה מאוד, עם בתים במרכז, אולם הרעיון הכללי היה שהבתים החיצונים היוו חומת מגן. לרחב היה בית כזה.

חומה מהסוג הזה היא חלשה מאוד כי אין בה סלעי ענק אלא לבנים מיובשים, ורוב הנפח של החומה זה דירות וחדרים. אפילו גג הבית לא שימש לחיילים כדי להגן על החומה, ורחב השתמשה בגג ליבש את "פִשְׁתֵּי הָעֵץ" (ביאור:יהושע ב ו).
לא פלא שאלוהים הדגים את כוחו כאשר תנועת הצבא מסביב לעיר, ורעש העם, גרמו לחומות יריחו לקרוס תחתם.

לא נאמר שכל החומה נפלה. כנראה חלק מהחומה נפל, מספר בתים, בכמה כיוונים, וכך חיילי יהושע חדרו לעיר והחרימו אותה. נראה שהבית של רחב לא קרס ולא קבר אותם למוות.