ביאור:יהושע ב טז
יהושע ב טז: "וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ, פֶּן יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרֹדְפִים. וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים, וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ב טז.
וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים[עריכה]
וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ[עריכה]
רחב נוהגת לתת פקודות. היא אישה חזקה ומרשימה ביכולתה. לא מפריע לה לפקוד על חיילים: "רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם, כִּי תַשִּׂיגוּם" (ביאור:יהושע ב ה), על המרגלים: "וְעַתָּה, הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּיהוָה" (ביאור:יהושע ב יב), ועכשו על המרגלים: "הָהָרָה לֵּכוּ", ובהמשך היא תפקוד על בית אביה.
אנשים מקבלים שהפקודות שלה נכונות, ולרוב הם לא מתווכחים. בעניין השבועה המרגלים ניסו להבהיר ולהגביל את מספר האנשים שהם חייבים להציל, אולם בכללי הם הסכימו איתה.
רחב יודעת את צורת המחשבה של בני אדם, מרדף-כלב, כאשר תנועת הרודף היא לכיוון המטרה בלי לחשוב מה המטרה תעשה, והבינה שהרודפים חושדים שהמרגלים הם מבני ישראל והם ינועו למעברות הירדן כדי לחסום את הנסיגה של המרגלים למחנה בעבר הירדן המזרחית. כיוון שהירדן היה "מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, כֹּל יְמֵי קָצִיר" (ביאור:יהושע ג טו), וזרם המים שטף, ניתן לחשוב שהרודפים לא חשבו שהמרגלים מסוגלים לחצות את הירדן בשחיה, והם התכוונו לשמור רק על הגשרים וסביבתם.
כדי להמנע מהרודפים, רחב פוקדת על המרגלים לברוח להר פן הרודפים יראו אותם ויתפסו אותם. אם הם יתפסו, תחת עינויים קשים הם עלולים לגלות איך הם יצאו מהעיר, וגם רחב תתפס.
וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים[עריכה]
רחב לא יודעת כמה רודפים יצאו למרדף. הרודפים לא יודעים כמה מרגלים נסוגים. המלך שמע על מספר מרגלים בעיר (ביאור:יהושע ב ב). אנו יודעים שהיו שנים, אבל אפשרי שיהיו יותר מתחבאים במקומות שונים, וכן אפשרי שקבוצה גדולה מחכה להם בחוץ כדי לעזור להם לסגת. הרודפים לבטח שלחו כשלושים חיילים כדי להזהר ולהתגבר על מארב בחושך.
המרחק מיריחו למעברי הירדן הוא כעשר עד עשרים קילומטר, ויקח לרודפים כשעתים עד ארבע שעות להגיע בזהירות לירדן. רחב דיברה עם החיילים לאחר החשכה וסגירת שער העיר. לא ידוע מתי הרודפים יצאו מהעיר, אולם סביר שהם הגיעו לירדן לפני זריחת השמש. הרודפים התפרסו לאורך הירדן, הציבו צופים בראשי הגבעות, ומשמר על הגשר.
רחב משערת שאחרי שלושה ימים הרודפים יתיאשו, יחסר להם אוכל, והם יחשבו שהמרגלים התחילו בבריחה מספר שעות לפניהם וכבר עברו את הירדן, או שהם סובלים במדבר ללא אוכל ומים ולבטח מתים או עומדים למות. אחרי כשלושה ימים, המפקדים ישברו ויורו לכולם לשוב ליריחו, כי הם סבלו מספיק מהחום, שינה בשדות על אבנים, עקיצות יתושים, חוסר חום האישה שלהם, וחוסר אוכל טוב. אז, למרגלים יהיה קל לעבור את הגשר ולשוב למחנה יהושע. רחב טוענת שהרודפים לא ישאירו מספר חיילים לשמירה על הגשר. ייתכן שמרוב פחד מבני ישראל, הם לא רצו להשאיר קבוצה קטנה שבקלות יהושע יכול לתקוף ולהרוג אותם, כדי לעזור למרגלים לשוב למחנה.
לא נאמר שרחב נתנה להם אוכל ומים למספר ימים, אולם סביר שהיא נתנה, והם לקחו איתם צידה לדרך.
רחב אומרת למרגלים "וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה". היא מתכוונת: תמצאו מערה, תכנסו פנימה ואל תצאו. תשארו בצל ובקרירות, ותחכו בסבלנות. רחב מדגימה את הפסוק המפורסם: "איזהו חכם? הרואה את הנולד" (אבות ד, אבות ב יב). רחב ממליצה שהם ישבו במקום שאפשר לצפות על העיר או הדרך, ולראות שהרודפים שבים לעיר. אם הם ינועו, הם ישאירו עקבות בחול, רועה יראה אותם וידווח, כלב ינבח, להקת ציפורים תתרומם, או שצעדיהם יעלו ענן אבק. עדיף לחכות בסתר.
וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם[עריכה]
רחב שמה שני תנאים: "שְׁלֹשֶׁת יָמִים" ועוד "עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים".
- לא ברור אם הם חייבים להמשיך לחכות במידה והרודפים ישובו לפני היום השלישי.
- לא ברור אם הם חייבים להמשיך לחכות במידה והרודפים עוד לא שבו אחרי היום השלישי.
רחב מנחשת שהרודפים ישובו עד היום השלישי, ושני התנאים יתקימו, ואכן נאמר: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ הָהָרָה, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים" (ביאור:יהושע ב כב).
רחב השאירה למרגלים לעשות את ההחלטה הסופית להתחיל לנוע. תנאים תמיד משתנים, ואי אפשר לצפות מה לעשות בעתיד. המרגלים יסתכלו, ילמדו, יחשבו ויחליטו.
המרגלים צפו על שער העיר והדרך, ראו שכל החיילים שבים, ולא השאירו משמר, הם חיכו זמן נוסף כדי לוודא שהמלך לא שולח קבוצה חדשה, ומתארגן למשמר קבוע על הגשר, ואז הם יחליטו מה לעשות. המלך לא עשה דבר, והמרגלים ירדו לירדן דרך הואדיות, נעו בחושך באור ירח או כוכבים, וכך חצו את הירדן במים, או בסירה, או על הגשר.